"להבין משמע לרדת לסוף-דבר.
אבל מה לעשות, אם סוף הדבר נמצא למעלה?…
להבין משמע להגיע, וזה כבר ענין של לוגיסטיקה,
אבל להגיע אין משמע להבין, וזה כבר ענין מיסטי.
אז מה עושים עם זה?"…
דוד אבידן "כל השירים" הוצאת: הקיבוץ המאוחד מוסד ביאליק.
הדרך "לדעת ולהבין" – מעלה שאלות על ההכשרה ומהותה. מכללת לוינסקי לחינוך, כאחת המכללות המובילות בארץ בתחום ההוראה והכשרת מורים, מדגישה בחזונה מצוינות בלתי מתפשרת ואיכות בהוראה, תוך כדי למידה לאורך החיים. המכללה רואה עצמה מחויבת לא רק להכשרת הסטודנט להוראה, אלא גם להתפתחות הפרופסיונלית של הגננת/המורה הנמצאים במערכת החינוך לאורך חייהם המקצועיים. דרך זו מתבססת על נכסי תרבות, על ערכים יהודיים ואוניברסליים, על הישגים טכנולוגיים ועל מתן מענה לצרכים משתנים של חברה פלורליסטית, רב-תרבותית. כל זה מתוך מגמה להכשיר מחנכים מומחים בתחום הדעת האקדמי, בעלי רגישות אתית וחברתית, מעורבים בחיי בית הספר ובקהילה ומכוונים להכין את תלמידיהם להשתתפות פעילה ושוויונית בחברה דמוקרטית.
בחמש עשרה השנים האחרונות המכללה מתווה ומפתחת מארג של קשרי עמיתות עם מוסדות חינוך ברשויות המקומיות, ביניהן לוד, נתניה, תל אביב, הרצליה, פתח תקווה, אור יהודה ואילת. במסגרת קשרים אלה נבנות מערכות יחסים של עמיתות בין המכללה לבין מוסדות החינוך ונבנות שותפויות בהן משתתפים מפקחים, מנהלים, מורים, גננות, מרצים, מדריכים, סטודנטים וסטאז'רים. אלה לומדים וחוקרים יחד במטרה להבין טוב יותר את הפרקטיקה של ההוראה, לשפר את איכות ההוראה במסגרות השונות ולתרום לפיתוח האישי והמקצועי של כל השותפים.
המכללה מכשירה מורים להוראה בגיל הרך, בבית הספר היסודי, בבית הספר העל יסודי, בחינוך המיוחד ובחינוך המוזיקלי.
השותפויות פותחו לאור הגישה המערכתית-אקולוגית (Keiny, 2002) הרואה במציאות החינוכית מערכת מורכבת שמאופיינת ברב-ממדיות ובדינמיות, ומהגישה הסוציו-תרבותית (ויגוצקי, 2004), הגורסת שלהקשר חשיבות מכרעת לגבי האופן שבו אנשים מממשים את עצמם, משתנים, מתפתחים ולומדים. מכאן שקיימות זיקות ורצף בין כל הגורמים במערכת: מעצבי מדיניות, מכשירי המורים ובתי הספר. המונח המקובל לתיאור שותפויות כאלה הוא "בתי ספר להתפתחות פרופסיונלית" – PDS Professional Development Schools) ). בבסיס השותפות קיים הרעיון כי שיפור איכות ההוראה-למידה יושג רק על ידי שיתוף פעולה בין כל הגורמים השותפים, בין המוסד המכשיר לבין השדה (ראשי מנהלי החינוך ברשויות מקומיות, מפקחים, מנהלים, מורים, מרצים, מדריכים, סטודנטים וסטאז'רים). כל אלה שותפים פעילים המקיימים ביניהם דיאלוג המייצג תקשורת דמוקרטית, אמתית ואמינה בין תרבות המכללה לבין תרבות בית הספר או גן הילדים. תרבות כזו, מבנה דו-שיח פעיל בין התיאוריה לבין המעשה והמפגש ביניהם מוליד התחדשות בו-זמנית של כל השותפים בעשייה החינוכית. לאור האמור, השותפות מזמנת: למידה משותפת לקידום צרכי המוסד החינוכי (מורים, תלמידים, קהילה), הרשות והסטודנטים; קידום חדשנות בתהליכי הוראה ולמידה באמצעות שילוב טכנולוגיות מידע, גיוון בדרכי הוראה והערכה, הרחבת סביבות הלמידה ועוד; פיתוח מקצועי של מורים וגננות, פיתוח יוזמות חינוכיות; פיתוח עתודה של מורים וגננות והשמתם במוסדות בעיר; הידוק הקשר בין האקדמיה לשדה לשיפור איכות ההוראה ועוד. אנו שואפים לקדם שותפויות ברמת Collaborating במהלכן מתקיים שיתוף פעולה דינמי וסינרגטי לאורך זמן בקידום תהליכי הוראה למידה משותפים. המיקוד הוא בתהליך וההנחה שהשיתוף מקדם את התהליך ולא רק את התוצר.
בתשע"ו המכללה החלה להפעיל את תוכנית 'אקדמיה כיתה' במהלכה 44 סטודנטים מהתוכנית לבית הספר היסודי וסטודנטים מתוכנית ה- M.Teach התנסו במשך שלושה ימים בשבוע בחמישה בתי ספר מכשירים. זהו מודל שותפות ברמה גבוהה מאוד שבמהלכו מתקיימת הוראה בצמד, הסטודנט מעורב בתהליכים הכיתתיים והבית ספריים כחבר צוות מן המניין, מלמד באופן אינטנסיבי והמורה המאמנת מקבלת הכשרה להיות מכשירת מורים. התוכנית זוכה להדים חיוביים בקרב הסטודנטים, המורים ומנהלי בתי הספר:
מורות: "זו שותפות שנבנתה מהר מאוד בכיתה. לכיתה יש אימא ואבא והילדים פונים לעתים יותר אל הסטודנטית"; "בזוגיות עם הסטודנטית ישנה הפריה משותפת ואני יכולה להעיד שקבלתי מודלים חדשים של עבודה. ילדים מאתגרים מצאו דרך להביע עצמם"; "בקורס מורה מכשיר התוודעתי לגישות חדשות בהדרכה והיום אני פועלת ביתר מודעות. למורה יש חלק בפיתוח הזהות המקצועית של הסטודנט"; "חששתי והרגשתי אחריות מאוד כבדה. מה שעזר לי מאוד זו ההדרכה של המדריכה הפדגוגית שעזרה לי להבין איך לעבוד יחד".
סטודנטים: "עבורי התוכנית מהווה קפיצת מדרגה. זו חשיפה למציאות ומתייחסים אלי כמורה. אני נחשפת להתמודדות עם השטח"; "ב'אקדמיה כיתה' התנסינו בעבודת צוות. אני והמורה המכשירה מלמדות יחד"; "התוכנית מעולה מכיוון שאנו חשופים לכל המערכת – אספות הורים, חגים, טקסים, ישיבות פדגוגיות ועוד"; "התוכנית הכינה אותי לסטאז'"; "התנסות משמעותית ומפתחת".
בתשע"ז אמורים להשתלב בתוכנית כ-120 סטודנטים באחד עשר בתי ספר מכשירים.
כנגזר מתפיסות אלה, את תפיסת השותפויות עם מוסדות ההתנסות מנחים חמישה עקרונות מרכזיים:
א.אינטגרציה– המניחה שההתנסות מושתתת על זיקות בן הלימודים העיוניים שמתקיימים במכללה, לבין הפרקטיקה של ההוראה – הדבר בא לידי ביטוי ביישום תיאוריות וגישות חינוכיות נלמדות בתכנון יחידות ההוראה, בהוראה מול הפרט, הקבוצה והיחיד.
ב.רצף תפיסתי– רעיוני בין המכללה לבין המסגרות ההתנסות – המושתת על פיתוח משא ומתן ודיאלוג מתמשך בין חברי הסגל האקדמי המלווים את הסטודנט בהתנסות, לבין צוות ההוראה בבתי הספר/בגנים לבין הסטודנטים המתכשרים להוראה – על כן תהליך תכנון ההוראה (לפרט, לקבוצה ולכיתה), הביצוע והמשוב מתנהלים תוך שיתוף וניהול דיאלוג לומד בין הסטודנטית כמתכננת לימודים, הגננת/המורה המאמנת והמדריכה הפדגוגית כמכשירות הוראה. זאת במטרה לבנות תפיסה משותפת לגבי מהות החינוך, ההוראה, הלמידה וההערכה, לתכנן דרכי פעולה המממשות את התפיסה החינוכית המשותפת ולפתח כלים של משוב הדדי והערכה עצמית.
ג.שילוב והשתלבות בחיי הגן, בית הספר והקהילה-ובניית מרחב פעולה משותף המעודד פיתוח יזמות והובלת שינויים פדגוגיים וקהילתיים. ההשתלבות מתבטאת בהשתתפות הסטודנטים בפעילויות הקוריקולריות והחוץ-קוריקולריות שמתקיימות במערך הבית ספרי/הגני, הובלה משותפת של תהליכים ובניית מרחב המאפשר פיתוח יוזמות חינוכיות לטובת כלל תלמידי בית הספר והגנים בנושאים שונים, תכנון קוריקולרי משותף בתחום הדעת, צפייה הדדית, הדגמת ההוראה, וניתוח משותף של הפרקטיקה החינוכית.
ד.למידה משותפת המבוססת על שיתופיות, דיאלוגיות וטיפוח אינטראקציות – במסגרת קהילות מקצועיות לומדות/חוקרות המאופיינות על ידי למידה סימולטנית של השותפים בסביבות העבודה, שיח מקצועי, חדשנות, יזמות, רצף התפתחותי לאורך החיים המקצועיים ומענה בסביבות למידה מורכבות, תקשורתיות ועתירות טכנולוגיות מתקדמות. כדי להשיג מטרה זו מתקיימות ישיבות משותפות לצוות בתי הספר והסטודנטיות בהנחיית המדריכות הפדגוגיות.
ה.חקר ההתנסות ומחקר מורה– מהווים עוגן ללמידה, לתכנון ולהערכה מבוססי-נתונים, לפיתוח ראייה ביקורתית על אמונות חינוכיות אישיות ועל הנחות יסוד העומדות בבסיס הפעולה, ולפיתוח ראייה רב ממדית על מורכבות הקשרי הפעולה החינוכיים, התרבותיים והחברתיים.- במהלך השנה הסטודנטיות מעלות שאלת חקר המלוות את עשייתן: שאלה הבוחנת את אופני ההוראה-למידה, מעוררת מחשבות לגבי המשך התכנון והפעלת גמישות בביצועו במטרה לשכלל את ההוראה תוך קישור לגישות חינוכיות נלמדות. בסופו של התהליך הסטודנטיות כותבות עבודת חקר המתארת את המסע האישי-חינוכי-לימודי אשר חוו על תובנותיו השונות.
קידום העשייה, הפעילות, הלמידה, האקלים וההישגים בבית הספר באמצעות הוראה איכותית, ותוך ארגון מחדש של מבנה הלימודים ותכניו, בהתייחס לתכניות הלימודים הרשמיות.
שילוב טכנולוגיות המידע בהוראהוהתאמת המערכת הבית ספרית לאתגרים של המאה ה-21 – מתקיימים בבתי הספר ובגנים מפגשים משותפים המשלבים בין המדריכים הפדגוגיים, המדריכים הדיסציפלינריים ואנשי התקשוב בחינוך לבין הסטודנטיות וצוותי בית הספר. הדבר בא לידי ביטוי גם בימי שיא שבהם הודגמו שיעורים המדגימים אינטגרציה חינוכית בין הוראת דיסציפלינות שונות כמו ספרות, מתמטיקה, מדעים ואנגלית בשילוב עם המחשבים.
התפתחות מקצועית של כל השותפים.
שינוים בתוכנית ההכשרה: הכשרה של פרחי הוראה ומחנכים בית ספריים בבתי הספר והגנים, כשאלה רואים עצמם כמוסדות מכשירי מורים, בהם הכשרת המורים והתמחותם היא מרכיב מרכזי בהתנהלות הצוות החינוכי.
העצמת המורים המאמנים והחונכיםעל ידי פיתוח מעמד מקצועי של מורה מאמן מכשיר וחונך.
מחקר,המשרת את הרכיבים הראשונים וכולל חקירה מתמשכת, שימושית, המתוכננת לשיפור התפתחותם של תלמידים ושל מחנכים.
שילוב לימודי וחברתי-רגשישל תלמידים מתקשים ותלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים בכיתות הרגילות בבתי הספר הרגילים, בכיתות ובבתי ספר של החינוך המיוחד זוכים לטיפוח אישי, קבוצתי וכיתתי באמצעות גיוון בדרכי הוראה והכנסת תכנים לקידום תהליך הסתגלותם, כגון הפעלת תוכנית חברתית-התנהגותית לתלמידים כפרטים וכקבוצה ושימוש בטכנולוגיה, במחשב ובאייפד לקידום מיומנויות שונות.
ישומן של המטרות קורם עור וגידים במהלך השהייה בבתי הספר. זוהי דרך ייחודית הרואה כל אחד מהפרטים כשותפים מלאים ליצירת אקלים חינוכי-לימודי מיטבי עבור קהילת בית הספר, התלמידים, המורות והסטודנטיות. דבריה של מנהלת בית הספר מעידים על הדרך, תרומתה וחשיבותה:
"אני מבקשת להודות לכם על ההזדמנות הנפלאה שזכינו – לשיתוף פעולה בין בית חינוך "המעפילים" למכללת לוינסקי. כנאמר במשוב, הן המורות והן הסטודנטיות נמצאות בתהליך למידה משותף לשיפור תהליכי למידה-הוראה, במטרה לצמצם את הפערים הלימודיים והחברתיים בקרב הלומדים. משב הרוח הצעיר של הסטודנטיות, היצירתיות והגיוון מוסיפים ומעשירים את השגרה הלימודית היומיומית. תודה ענקית מכולנו על כל השבחים שהרעפתן, על שאפשרתן כל זאת ועוד. בברכת המשך עשייה משותפת לשנים רבות וטובות. ענת ומלי"
תמה ולא נשלמה מלאכת השותפות. הדרך עוד תוביל להמשך עשייה פורייה…
דב"ש – דברים שרואים משם
בחזון המרכז נכתב: "המרכז מאפשר נגישות להשכלה גבוהה איכותית, המטפחת אנשי חינוך רגישים, חושבים, חוקרים, מובילים, יוזמים, יצירתיים ופעילים בקהילה".
ברוח החזון, המרכז רואה במורים ובגננות אנשי חינוך המעורים בקהילה ובחברה, המשקפים את העמדה העקרונית של המכללה בנוגע להקשר, לדו-שיח ולהשפעה של העולם האקדמי על החברה ולהפך.
תוכנית דב"ש מסייעת בפיתוח תפיסת הגננת/המורה כמחנכת המעורבת בקהילה ובחברה כחלק מזהותה המקצועית והאקדמית, מתוך אמונה כי שינוי חברתי משמעותי ייעשה בידי אנשי חינוך. אנו במכללת לוינסקי לחינוך מאמינים כי יש חשיבות בהרחבת תפיסת ההכשרה בהוראה ובראיית המורה כמי שמשפיעה על סביבת ההוראה הקרובה שלה, ומשמשת סוכנת שינוי בחברה ובקהילה.
תוכנית דב"ש מיועדת לסטודנטים בשנה ב ללימודיהם. הסטודנטים מתחלקים לקבוצות של עשרה סטודנטים בכל קבוצה. כל היוזמות מובלות על ידי סטודנטים ובהנחיית אנשי צוות מהמכללה. תוכנית דב"ש אורכת שנת לימודים אחת. הסטודנטים נדרשים ליזום, להפעיל ולהעריך יוזמה חינוכית חברתית שתהיה בעלת ערך מוסף משמעותי לאוכלוסיית היעד, ולהציג ראייה מערכתית הכוללת שיתופי פעולה עם גורמים שונים.
צוות המנחים:
ד"ר ענבל בכר כץ
ד"ר מיכל קירשנר
ד"ר נעה גורי גוברמן
ד"ר איריס לבנשוס-ארליך
ד״ר יעל רוט-ברקאי
שנת ההתמחות בהוראה – סטאז' בהוראה היא שנת עבודה ראשונה בשכר במשרד החינוך לאחר סיום ההכשרה להוראה. סטודנטים לתואר ראשון בחינוך B.Ed. יתחילו את שנת ההתמחות בהוראה – סטאז' בהוראה בשנה הרביעית ללימודיהם, סטודנטים בתוכניות הסבת אקדמאים להוראה יתחילו את שנת ההתמחות בהוראה – סטאז' בהוראה לאחר סיום חובותיהם האקדמיים או לאחר קבלת אישור סיום 80% מהחובות לקבלת תואר (המופק על פי הנחיות משרד החינוך).
הסטאז' הוא שנת חובה שהוגדרה על ידי משרד החינוך עבור:
מטרת שנת הסטאז' היא לסייע לבוגרי לימודי תעודה והוראה להשתלב במערכת החינוך ולצמוח בה. בשנה זו מקבל הבוגר ליווי של חונך מקצועי במסגרת החינוכית שבה הוא מלמד וכן, ליווי של קבוצת עמיתים מקצועית, במסגרת סדנת הסטאז' במכללה.
מטרת הליווי היא ביסוס דפוסי עבודה יעילים ומקצועיים, העשרה, פתרון דילמות וחיבור בין הידע התיאורטי לעבודה המעשית.
סיום שנת סטאז של לימודי הוראה בהצלחה הוא תנאי לקבלת רישיון לעיסוק בהוראה במערכת החינוך בישראל. במהלך שנת הסטאז' יוגדר הלומד כמתמחה. בסוף שנת הסטאז', המתמחה מועמד לקבלת רישיון הוראה ובשנה הראשונה לאחר ההתמחות, הוא מוגדר כמורה חדש.
מוסדות הוראה והתמחות: שנת הסטאז' יכולה להתקיים רק במסגרות המאושרות להתמחות בהוראה (רשימה של מוסדות אלו מצויה באתר הסטאז') ובהתמחויות שהמתמחה הוכשר להן במהלך לימודיו.
היקף: בשנת התמחות מחויבים המתמחים לעבוד בהיקף של שליש משרה לפחות. היקף זה מזכה את המתמחים בשנת ותק בעבודה.
זכויות המתמחה וחובותיו:
פרטים מלאים ניתן למצוא בחוברת מידע. לפתיחה לחץ כאן
מעמד שנת ההתמחות עבור המתמחים
למתמחי אופק חדש – שנת ההתמחות נחשבת:
לשנת ותק
כשנת ותק לקביעות
כוותק לצורך הבראה
כוותק לצורך מענק יובל
למתמחי אופק חדש – שנת ההתמחות איננה נחשבת:
כוותק לשכר
כוותק לצורך קידום בדרגה ברפורמת "אופק חדש". כל תהליכי הקידום בדרגה מתחילים מהשנה שלאחר ההתמחות (לאחר קבלת רישיון ההוראה)
למתמחי עוז לתמורה שנת ההתמחות מוכרת בכל הפרמטרים הבאים:
לוותק, לוותק לקביעות, לצורך הבראה, לצורך מענק יובל, כוותק לשכר ולקידום בדרגות
השתלמויות:
אופק חדש – לא מוכרות לשנת ההתמחות למעט השתלמות מוסדית-בית ספרית, בתנאי שעומדים בכל התנאים הנדרשים
עוז לתמורה – בשנת ההתמחות מוכרות:
ההשתלמות המוסדית-הבית ספרית
סדנת הסטאז' – בתנאי שהשתתף בסדנה לאחר שכבר היו לו תואר ותעודת הוראה.
בחינות נוספות: יש לציין כי בעלי תעודת הוראה שעברו סטאז' בהוראה עשויים להתבקש לעבור גם בחינות קבלה מטעם המוסד החינוכי שאליו הם מבקשים להתקבל לעבודה. זאת לפי דרישת משרד החינוך
למה לבחור במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
ליווי אישי – מנחי סדנאות הסטאז' במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט הם אנשי מקצוע המתורגלים בהתמודדות עם דילמות מקצועיות ואישיות הקשורות לעבודת החינוך ובמציאת פתרונות לדילמות אלה. אנו בוחרים במנחים בעלי ידע וניסיון, שהם גם בעלי יכולת ונכונות לתת למתמחים תמיכה רגשית. בעת הצורך מנחי הסדנאות יוצרים קשר עם המורים החונכים ועם המנהלים. נוסף לכך, מתקיים קשר ישיר עם ראש היחידה להתמחות בהוראה במפגשים פנים אל פנים או בשיחות טלפוניות אישיות.
מפגשי הכנה – בכל שנה מתקיימים מפגשי הכנה לכל תוכנית בנפרד ובשילוב נציגי אגף הסטאז', הפיקוח וכוח אדם במשרד החינוך. מתקיימים שני מפגשי הכנה, האחד במהלך שנת הלימודים כהכנה להבנת שנת ההתמחות והצעדים הראשונים בחיפוש עבודה, והשני לקראת פתיחת השנה כהכנה לכניסה להוראה וליווי ראשוני עד לתחילת השנה האקדמית. מפגשים אלו מאפשרים השתלבות בעבודה וקליטה רכה במערכת החינוך.
מוניטין – מרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט היא המכללה המובילה בארץ ללימודי חינוך. הבוגרים שלנו נקלטים באופן מיידי במסגרות חינוכיות, תודות למוניטין שהשגנו באמצעות השקעה ועבודה רבה.
מצוינות – אנחנו שואפים למצוינות אקדמית ולהכשרת אנשי חינוך איכותיים ומשמעותיים. מטרתנו היא להכשיר מורים שנהנים להעמיק בתחומם, שסוחפים אחריהם תלמידים ועמיתים ושממשיכים בלמידה לאורך כל חייהם המקצועיים.
למי מיועד הקורס
מורים, מורות, גננות וגננים שסיימו את שנת הסטאז' ומועסקים במסגרת "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", אשר נדרשים להירשם לקורס המורה המתחיל.
על הקורס המורה המתחיל
כחלק מתפיסת המורה הלומד ומתעדכן לאורך כל חייו המקצועיים, מורים שסיימו את שנת הסטאז' נדרשים להירשם לקורס למורים חדשים. הקורס מהווה שלב במעבר ממעמד של 'מתמחה' למעמד של 'עובד הוראה חדש'. והוא מוכר לצבירה לצורך דרגות קידום.
הקורס מתמקד בהיבטים פדגוגיים, חינוכיים ואישיים של עבודת אנשי החינוך:
היקף הקורס הוא 30 שעות (הנצברות לצורך דרגות קידום), שיילמדו בעשרה מפגשים בני שלוש שעות אקדמיות. למעוניינים יינתנו שעות ייעוץ פרטני.
נוסף על כך, כחלק מחובות הקורס, על כל מורה לקבל 20 שעות ליווי אישי ממורה מלווה. שעות הליווי הן מפגשים אישיים עם מורה מלווה הנערכים בתיאום מראש. המורה המלווה יכול להיבחר מצוות בית הספר, מצוות מקצועי אזורי או מצוות המרצים במכללה, באישור מנהל בית הספר או מפקחת גן הילדים. מפגשים אלו מהווים תנאי לסיום הקורס.
ימי לימוד
השעות במכללה מחולקות לעשרה מפגשים בני שלוש שעות, שיתקיימו אחת לשבועיים. ב-30 שעות הקורס נכללים גם השתתפות בסימולציות וביום עיון. נוסף לכך, מתקיימים ימי התנסות (20 שעות ליווי אישי).
ימי התנסות
20 שעות הליווי האישי יתקיימו במתכונת של מפגשים אישיים עם מורה/גננת מלווה. המפגשים יתקיימו במוסדות הלימוד וייקבעו בהתאם ללוח הזמנים של הסטודנט והמורה המלווה.
למה לבחור במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט?
לימודי התעודה וההוראה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט מעניקים לסטודנטים:
ליווי מקצועי – התפתחות וקידום מקצועי של הלומדים הם היעד המרכזי של המכללה. אנחנו מלווים את המורה המתחיל בכל שלב של חייו המקצועיים בעזרת צוות מקצועי מנוסה, סבלני ומעשיר ברמה אקדמית גבוהה.
מוניטין – אנחנו מכשירים אנשי חינוך יותר מ-100 שנה ולא מפסיקים להתחדש. מרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט ידועה באיכות הגבוהה של סגל המרצים שלה, בחדשנותה ובמסלולי הלימוד המגוונים והמאתגרים. בזכות המוניטין שבנינו בהשקעה רבה, בוגרנו נקלטים באופן מיידי ומיטבי במסגרות החינוכיות.
מצוינות – אנחנו שואפים למצוינות פדגוגית ואקדמית בעידן דיגיטלי. מטרתנו היא להכשיר מורים שיהיו מובילים ומעצבי מדיניות, שיעסקו במלאכת ההוראה ובהתחדשות ולמידה אישית לאורך חייהם המקצועיים.
דרישות הקורס
נוכחות במפגשי הקורס (עד 80% נוכחות חובה), הגשת עבודת סיכום ודוח על הנושאים שעלו במפגשים האישיים עם המלווה.
