כתב העת “בתנועה”

שחר גינדי, אלכסנדר פלדמן, אופירה הוניג, שלומית רינת ואיה פלדמן

מאמן נוער במועדון כדורגל הוא בעל תפקיד מורכב בשמשו בעת ובעונה אחת איש חינוך, נותן שירותים ומנהל מקצועי של קבוצה החותרת להישגים כשמולו חניכיו והוריהם. בתחום החינוך מעורבות הורים נתפסת ככלל כחיובית, אך לא מעורבות יתר, ובעיקר לא כאשר הורים מנסים להיות מעורבים בתחומו המקצועי של המורה. במחקר זה נבדקו תפיסות מאמני נוער במועדוני כדורגל את מעורבות ההורים וכן התמודדותם עמה. לצורך המחקר נערכו שמונה ראיונות עם מאמני נוער בכדורגל בחמישה מועדונים, מחיפה ועד גוש דן. מהראיונות בשדה אימון הכדורגל עולה תמונה המוכרת מתפיסות אנשי חינוך ככלל: מאמני הכדורגל מכירים בהיבטים החיוביים של מעורבות הורים, אך מתקשים להתמודד עם ההיבטים השליליים שלה. המרואיינים לא הכירו המלצות של גופים כמו ועדת זליכה להתמודדות עם מעורבות יתר שלילית, וההתמודדות הייתה לרוב מענישה וחסרה ראייה מערכתית רחבה. לסיכום נגזרות המלצות לעבודה מיטבית עם הורים והמלצות להכשרת מאמנים.

תארנים: מעורבות הורים, אימון, כדורגל

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

סימה זך, רחל טלמור וחנן שטיין

תכנית תמיכה למורים חדשים — "ההתמחות בהוראה" (סטאז') — מופעלת בישראל מטעם האגף להכשרת מורים במשרד החינוך מאז שנת תש"ס. התכנית כוללת שתי מערכות תמיכה: חונכות אישית באמצעות מורה חונך מבית הספר הקולט, שהיא קליטה לתוך תרבות ארגונית חדשה, וסדנת התמחות (סטאז') במוסד המכשיר מורים, שהיא תמיכה מקצועית בתהליך הסוציאליזציה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תפיסתם של מורים מתחילים לחינוך הגופני את תכנית ההתמחות בשני היבטים עיקריים: (א) יישום התכנית, היקפה, רכיביה ומהותה; (ב) תרומת התכנית להכשרתם ולהשתלבותם המיטבית בהוראה, תוך התמקדות בתחום החינוך הגופני. תשעים ותשעה מתמחים להוראה בחינוך הגופני השתתפו במחקר וענו על שאלון למתמחים (נאסר-אבו-אלהיג'א, רייכנברג ופרסקו, 2006). השאלון עבר שינויים קלים כדי להתאימו למורים לחינוך הגופני. ממצאי המחקר מראים כי בהערכה של כלל מרכיבי תכנית ההתמחות מרבית המתמחים שבעי רצון מהקשרים שנוצרו עם התלמידים, מהשתלבותם בבית הספר, מבחירתם במקצוע ההוראה ומהתמיכה שהם מקבלים מצוות המורים. בשנת ההתמחות הם עדיין אינם חשים מעורבות בבית הספר, הם אינם נושאים בתפקידים נוספים בבית הספר, הם מייחלים ליחס חיובי מההנהלה ולהתהוות של תקשורת עם הורי התלמידים. המתמחים זקוקים לתמיכה רגשית רבה ולעידוד בהתמודדות עם תסכולים, לעזרה במציאת דרכים להגברת המוטיבציה של התלמידים ללמוד, בהתמודדות עם בעיות משמעת ולסיוע במציאת דרכי הערכה מתאימות.

תארנים: התמחות בהוראה, חונכות, מורה חונך, מורים מתחילים, חינוך גופני.

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

עופר מוכתר וציפי לזר-שואף

משחקי המכבייה מתקיימים מדי ארבע שנים בישראל. זהו מפגש של ספורטאים יהודים מרחבי העולם שמגיעים למפגש ספורטיבי תחרותי, אשר מתנהל על פי פרוטוקולים אולימפיים קפדניים. על אף ההישגים הספורטיביים הבינוניים של המכבייה היא עדיין זוכה לפופולריות בקרב הספורטאים היהודים (קאופמן, 2013), וכן לתקציבים גדולים מהממשלה, אשר רואה בה כלי תדמיתי וקטליזטור ראשון במעלה לעלייה ארצה. הקשר בין אירועי המכבייה לאתוס הציוני נבחן בספרות בעיקר מנקודת מבט היסטורית (קאופמן, 2013), אולם טרם נבחן בראייה סוציולוגית. המחקר שלהלן התמקד בטקס הפתיחה של משחקי המכבייה שהתקיימו בשנת 2001 .בעיקר נבחנו הכלים הסימבוליים שבהם משתמשים מארגני המכביות וההנהגה הפוליטית והחברתית בישראל על מנת להעביר מסרים ליהודים החיים בישראל, ליהודי התפוצות ולעולם כולו. ככלל חקר המקרה של המכבייה ה-16 ממחיש את שימושה של המדינה באירועי ספורט כדי להנציח את ההגמוניה הישראלית-יהודית במדינה ובתוך כך לעודד עלייה ותמיכה כלכלית של יהודי התפוצות בישראל.

תארנים: ספורט, מכבייה, הגמוניה תרבותית, נרטיב האומה.

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

דריה-מיכל שגב ואילת דונסקי

סקירת מאמרים שפורסמו בשנים 2001-2015

פעילות גופנית ידועה בתרומתה החיובית בתחומים רבים בחיים, ובין השאר בתרומתה לשמירה על בריאות העצם במעגל החיים. בגיל צעיר העומס הפיזי שמתהווה במהלך הפעילות הגופנית מעורר גירוי הגורם לעלייה בצפיפות העצם. בגיל מבוגר, בעיקר אצל נשים, שינויים הורמונליים גורמים להאטה בבניית העצמות, ולכן תרומתה של הפעילות הגופנית לצורך זה מוטלת בספק. בסקירה הנוכחית נבחנה תרומתה של פעילות גופנית ככלי לגרימת עלייה בצפיפות העצם בקרב נשים בגיל המעבר. שיטת הסקירה כללה איתור מחקרים שפורסמו בארבעה מאגרי מידע (,SPORT Discus, PubMed, Premier Search Academic ו-(Direct Science שבהם נבדקה השפעתה של הפעילות הגופנית על צפיפות העצם בקרב נשים בגיל המעבר. 11 מאמרים עמדו בתבחיני הסקירה. תוצאות הסקירה הראו כי לבד ממחקר אחד, הודגמה השפעה חיובית של הפעילות הגופנית על צפיפות העצם בקרב אוכלוסיית המחקר. פעילות גופנית תרמה לשמירת הערכים המייצגים צפיפות עצם ולעתים אף לעלייתם. המסקנה העולה מתוך הסקירה היא כי פעילות גופנית מסוגים שונים עשויה להוביל לעלייה בצפיפות העצם גם אצל נשים לאחר גיל המעבר. עם זאת דרושים מחקרים נוספים לשם קביעת סוג הפעילות, עצימותה, משכה ותדירותה, שיובילו בוודאות לעלייה בצפיפות העצם של נשים בגיל המעבר.

תארנים: פעילות גופנית, צפיפות עצם, גיל המעבר, אוסטֵאופורוזיס

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

אודי כרמי

מרכז "הפועל" היה מרבית השנים הגדול, החשוב והקובע שבמוסדות הספורט בישראל. בשנות השבעים החל תהליך, שארך כשלושה עשורים, שבו איבד הפועל את "שלטונו" ואת מעמדו כגוף הקובע בספורט הישראלי. כיום השפעתו על הספורט ההישגי והייצוגי קטנה. הפועל לא ירד מגדולתו בבת אחת. מאמר זה דן בגורמים שהביאו לירידה במעמדו כגוף דומיננטי בספורט הישראלי בשנות התשעים. ב-1971 התגלו בקיעים ראשונים במעמדו של הפועל. ועדת עציוני, שחקרה את השחיתויות בספורט הישראלי, הטילה את האחריות למעשי השחיתות על ראשי הפועל. בשנות השמונים עבר הספורט ממודל פוליטי להתנהלות של מודל כלכלי-מקצועני. בשל העלייה המסחררת בעלויות שנדרשו לקיומן של קבוצות כדורגל נקלעו קבוצות הדגל של הפועל לחובות כבדים. בשנים אלה חל מפנה ביחס ההסתדרות להפועל משום שלא הייתה מוכנה לכסות את גירעונותיו. המאבק בין ההסתדרות להפועל, ירידת כוחה של ההסתדרות בשל הפרטת נכסיה ותסיסה של פעילים נגד הנהגת המרכז הביאו לירידה בכוחו של הפועל. מסקנות ועדת מליניאק, שהמליצו על ניתוק הספורט מהפוליטיקה, הביאו לשקיעתו הסופית של הפועל.

תארנים: הפועל, מודל פוליטי, מודל מסחרי, הסתדרות, ועדת עציוני, ועדת מליניאק

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

נועה חורש, סימה זך, יצחק רם וישראל הררי

השוואה בין תכנית PDS (Schools Development Professional) לבין תכנית ״רגילה״ של הכשרה להוראת החינוך הגופני

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לאמוד תכנית חלוץ של הכשרה להוראת החינוך הגופני בשיטת ״בית הספר להתפתחות מקצועית״ (PDS) בישראל. במחקר נערכה השוואה בין תכנית PDS לבין התכנית הרגילה בהתייחס למידת התרומה של תכניות אלה להכשרה להוראה ובהתייחס לתפיסת המסוגלות להוראה ולהוראת החינוך הגופני בקרב סטודנטים. השתתפו במחקר שלוש קבוצות (n=22) הוראה שלמדו בשיטת PDS ושלוש קבוצות (n=45) שלמדו בשיטה הרגילה. שיטת המחקר שילבה את הגישה האיכותנית עם הגישה הכמותית וכללה שאלונים חצי-מובנים וראיונות עם הסטודנטים על תרומת התכנית מנקודת מבטם, ראיונות חצי-מובנים עם מנחים להוראה ומורים מאמנים ושאלונים לבדיקת תפיסת המסוגלות העצמית בהוראה. ממצאי המחקר מצביעים על שביעות רצון של הסטודנטים מהכשרתם להוראה בשתי השיטות. תרומתם של המנחים להוראה ושל המורים המאמנים נמצאה כתלויה באישיות המנחה או המורה, בגדרו, בדרכי התקשורת שלו עם המורה המאמן ועם הסטודנט וב״אני מאמין ״המקצועי שלו. ביקורי מנחה תכופים בימי ההוראה ב-PDS לעומת התכנית הרגילה עלו כהיבט מרכזי בר-השפעה על מעמד המורים המאמנים, על תפיסת תפקידם ועל התפתחותם המקצועית של הסטודנטים. לא נמצאו הבדלים בין שתי תכניות ההכשרה בתפיסת המסוגלות להוראה.

תארנים: תכנית הכשרה להוראה, הכשרה להוראת החינוך הגופני, בית ספר להתפתחות מקצועית, מסוגלות בהוראה

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

אורלי פוקס, אבי קרני ואסתר עדי-יפה

למידה מוטורית ויצירת זיכרון מוטורי )פרוצדורלי( ארוך-טווח מצויות בבסיסן של מיומנויות יום- יומיות ואקדמיות רבות כגון כתיבה, הדפסה, הפעלת כלים, נגינה, מיומנויות ספורט ונהיגה. נמצא כי אימון של רצף תנועות נתון מוביל ליצירת זיכרון ארוך טווח למיומנות המוטורית הנלמדת. במבוגרים צעירים נמצא, שנוסף על השיפור בביצוע המתרחש במהלך האימון, מהירות ודיוק הביצוע מוסיפים ומשתפרים במהלך הלילה. רווחים מאוחרים (gains delayed) במהירות ובדיוק בביצוע המיומנות מעידים על תהליכי גיבוש הזיכרון הפרוצדורלי. במחקר קודם שעסק בלמידת רצף של תנועות אצבעות בנשים צעירות עם לקות קשב וריכוז
(ADHD, Disorder Hyperactivity Deficit Attention) (להלן:/ ADHD הלקות) , נראו למידה וגיבוש זיכרון שונים מאלו המוכרים ממחקרים במבוגרים, במתבגרים ואף בילדים ללא ADHD. הדבר התבטא בעיקר באיבוד דיוק בשלב הרווחים המאוחרים המושגים במהלך הלילה. על מנת לבחון אם הירידה בדיוק מיוחסת לאורך האימון, הושוו במחקר הנוכחי נשים צעירות עם (32(N= בלי (N=32) ADHD בביצוע רצף תנועתי נלמד בעקבות שני אימונים בעלי אורך שונה; מחצית מהנשים הצעירות בשתי הקבוצות התאמנו בפרוטוקול האימון הסטנדרטי הארוך )160 חזרות על הרצף התנועתי הנלמד(, והמחצית האחרת התאמנה בפרוטוקול אימון קצר )80 חזרות בלבד(. מהירות ודיוק נבדקו לפני האימון, מיד לאחריו, 24 שעות לאחריו ושבועיים לאחריו. ככלל האימון הקצר הוביל לשיפור ניכר בביצועי הרצף התנועתי, כמו כן רווחים מאוחרים )שיפור מאוחר( במהירות, שלא על חשבון הדיוק, נרשמו בשתי הקבוצות עם ובלי ADHD . יתר על כן, הנשים הצעירות עם ADHD השתפרו במידה ניכרת במהירות הביצוע, בדומה לשיפור שהושג ונשמר באימון הארוך, אך ללא הירידה בדיוק שאפיינה את מהלך הלמידה בעקבות האימון הארוך. קיצור האימון נמצא יעיל ברכישת מיומנות מוטורית בקרב נשים צעירות עם ADHD .

תארנים: ADHD למידה מוטורית, גיבוש הזיכרון הפרוצדורלי )קונסולידציה(, אורך אימון, מהירות– דיוק

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA