בחינת השפעתן של ההנחיות המעודכנות לפעילות גופנית על ילדים ומתבגרים: ניתוח מחקרים רחבי-היקף מאוסטרליה ומניו זילנד

תקציר מחקר שהתפרסם ב- BMJ Open Sport & Exercise Medicine

בתמונה: נערים בניו זילנד מתאמנים על מסלול דשא

תקציר של התקציר

מטרות המחקר: כ-80% מהילדים והמתבגרים ברחבי העולם אינם עומדים ברמות המומלצות של פעילות גופנית. בשנת 2020 עדכנה קבוצת המומחים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) את ההנחיות לפעילות גופנית (פ"ג) ושינתה את הניסוח מ-"לפחות 60 דקות פעילות גופנית מתונה עד נמרצת בכל יום” ל-"ממוצע של לפחות 60 דקות ביום פעילות גופנית מתונה עד נמרצת בכל שבוע”. משמעות הדבר היא שצבירת   420  דקות פ"ג מתונה עד נמרצת בשבוע מבטאת את סף המינימום לעמידה בהמלצות לפ"ג בהתאם להנחיה החדשה, אך אין צורך לבצע 60 דקות בכל יום אם מגיעים ל-420 דקות פ"ג בשבוע.

המחקר הנוכחי בחן את השפעת השינוי בהנחיות על שיעור הילדים והמתבגרים העומדים בהמלצות. שאלת מחקר מרכזית נוספת בחנה שאלות בעלות פריט יחיד על פ"ג במטרה לקבוע מי מהן הטובה ביותר כדי לקבוע א שיעור העומדים בהנחייה החדשה.

שיטת המחקר: הנתונים נלקחו מחמישה סקרי אוכלוסייה מאוסטרליה ומניו זילנד (שני מאגרי נתונים מייצגים המשמשים לניטור ברמת האוכלוסייה ושלוש התערבויות קהילתיות רחבות-היקף). שאלות בנוגע לפעילות גופנית כללו שאלה בעלת פריט יחיד (מספר הימים בשבוע שבהם בוצעו 60 דקות של פעילות גופנית), וכן מדדים מפורטים יותר של פעילות גופנית, לרבות שאלות מתוך השאלון הבין–לאומי לפעילות גופנית – גרסת המתבגרים  –  . International Physical Activity Questionnaire-adolescent

תוצאות: שיעור הילדים והמתבגרים שעמדו בהנחיות הישנות נע בין  28% ל–55%, לעומת 84%–35%  שעמדו בהנחיה החדשה — עלייה מוחלטת ממוצעת של . 26.2% אלה שדיווחו על 5-4 ימי פ"ג בשבוע, היה להם הסיכוי הגדול ביותר לעמוד בהמלצות.

מסקנות: ההנחיה החדשה סיווגה  26% יותר ילדים ומתבגרים כעומדים בהנחיות המעודכנות לפ"ג. בדו"חות מחקר לאומיים יש להשתמש בקריטריונים המעודכנים של ההנחיות לפעילות גופנית לצורכי ניטור ומעקב.  דיווח על 5-4  ימים בשבוע בשאלה הבודדת על פעילות גופנית מהווה את האומדן הטוב ביותר לעמידה בסף של ההנחיה לפעילות גופנית.

מה ידוע כבר בנושא זה?

מחקרים רבים שפורסמו, ובהם מחקרים של ארגון הבריאות העולמי, מעריכים כי רק כחמישית מהילדים והמתבגרים עומדים בהמלצות לפ"ג. בשנת 2020 שינה ארגון הבריאות העולמי את ההנחיה לפ"ג לילדים ולמתבגרים מ-" לפחות 60 דקות פעילות גופנית מתונה עד נמרצת בכל יום” ל-" ממוצע של לפחות 60 דקות ביום פעילות גופנית מתונה עד נמרצת בכל שבוע”. ההנחיה האחרונה מתורגמת לסף של   420 דקות פעילות גופנית בשבוע.

מה מוסיף מחקר זה?

יישום ההנחיה החדשה לפעילות גופנית על חמישה מאגרי נתונים גדולים של אוכלוסיות מאוסטרליה ומניו זילנד הראה כי שיעור הילדים והמתבגרים העומדים בהנחיה החדשה היה בממוצע גבוה ב-26% באופן מוחלט בהשוואה לשיעור שנמצא על פי ההנחיה הישנה. נוסף על כך, החוקרים הראו כי בשימוש בשאלות בעלות פריט יחיד להערכת פ"ג, הסיכוי הטוב ביותר לעמידה בהנחיה החדשה נמצאה בסף של 5-4  ימים של פ"ג בשבוע.

כיצד מחקר זה עשוי להשפיע על המחקר, הפרקטיקה או המדיניות

שיעור הילדים והמתבגרים העומדים בהמלצות לפעילות גופנית עשוי להיות גבוה יותר ברחבי העולם מכפי שסברו בעבר. לכך יש חשיבות רבה למדיניות ולפרקטיקה בתחום קידום הפעילות הגופנית בקרב קבוצת גיל זו. ניתן להשתמש בשאלות בעלות פריט יחיד על פעילות גופנית כדי להעריך עמידה בהנחיות לפעילות גופנית, כאשר הסף המתאים הוא  5-4 ימים בשבוע של פ"ג.

מבוא

קיימות עדויות מבוססות ליתרונות הבריאותיים של פעילות גופנית (פ"ג) בקרב ילדים ומתבגרים, ובהם יתרונות לבריאות הנפשית והגופנית, וכן לתפקוד החברתי ולהישגים הלימודיים. מחקרים ודו"חות רבים שפורסמו בשנים האחרונות מצביעים על כך שכ-80% מכלל הילדים והמתבגרים ברחבי העולם אינם עומדים ברמות המומלצות של פעילות גופנית. בנות מדווחות על רמות פ"ג  נמוכות יותר מאשר בנים. שיעור נמוך זה של ילדים ומתבגרים פעילים דווח גם בסקרי אוכלוסייה מייצגים בארצות הברית, בצפון אירלנד ובאוסטרליה. במדינות מסוימות מתקבלים שיעורים שונים כאשר מביאים בחשבון גם פ"ג וגם ופעילויות לחיזוק השרירים, או כאשר לוקחים בחשבון את דפוסי ההתנהגות הקשורים לתנועה לאורך כל היממה.

הסיווג של "ילדים ומתבגרים פעילים" הוגדר כמי שמבצעים 60 דקות של פעילות גופנית בעצימות מתונה עד נמרצת (MVPA) מדי יום. סף זה עדיין מופיע בהנחיות הפעילות הגופנית של ארצות הברית, שלפיהן ילדים ומתבגרים בטווח הגילים 6–17 צריכים לבצע 60 דקות (שעה) או יותר של פעילות גופנית בעצימות מתונה עד נמרצת, מדי יום. המלצות דומות קיימות במדינות רבות. לפי ההמלצה הקודמת, ילדים ומתבגרים שביצעו לפחות שעה אחת של פעילות בכל יום, במשך כל שבעת ימי השבוע, נחשבו כמי שעומדים בהנחיות הפעילות הגופנית. רק כחמישית מהילדים והמתבגרים עומדים בסף זה.

מצב זה מעורר דאגה משמעותית לנוכח הנטל הבריאותי הגדול המיוחס לחוסר פעילות גופנית ולהשלכותיו השליליות על בריאותם של מתבגרים. מצב זה אף תואר כ"מצב מדאיג".

העדכון של הנחיות WHO לפעילות גופנית בשנת 2020 הגיע בעקבות הסכמה שלפיה הראיות בנוגע ליתרונות הבריאותיים מצדיקות שינוי בהנחיות לילדים ולמתבגרים. ההנחיה החדשה תוארה כמעבר מהמלצה שלפיה ילדים צריכים לבצע לפחות 60 דקות של פעילות גופנית בכל אחד מימי השבוע, להמלצה שלפיה עליהם לבצע לפחות 60 דקות בממוצע ליום.

שינוי זה מגדיר מחדש את סף המינימום המומלץ לפעילות גופנית בקרב ילדים ומתבגרים כצבירה של 420  דקות של MVPA בשבוע.

לשינויים בהנחיות עשויות להיות השלכות מורכבות, משום שהם עלולים לגרום לבלבול בקרב הציבור או בקרב אנשי מקצוע. עם זאת, הדבר צפוי בעיקר במקרים שבהם רמת המודעות להנחיות גבוהה, מצב שאינו שכיח. למרות זאת, לשינוי הסף הנדרש כדי להיחשב כמי שעומד בהנחיות הפעילות הגופנית בקרב ילדים ומתבגרים יש השלכות ממשיות על קובעי המדיניות, העוקבים אחר השכיחות של עמידה בהנחיות, וכן על חוקרים המבקשים להעריך ולסווג ילדים ומתבגרים כפעילים במידה מספקת.

מטרת המאמר היא לבחון את השפעת השינוי בהנחיות על הסיווג של ילדים ומתבגרים כמי שעומדים בהנחיות הפעילות הגופנית. המטרות העיקריות של המחקר הן:

לתאר את ההבדל בשכיחות בין שיעור הילדים והמתבגרים העומדים בהנחיות הישנות לפעילות גופנית – לכל הפחות  60 דקות בכל אחד משבעת ימי השבוע, לבין שיעור העומדים בהנחיות החדשות – לכל הפחות  420 דקות בשבוע.

לזהות את מספר הימים המתאים ביותר של פעילות גופנית המשקף עמידה בהנחיה החדשה –  לכל הפחות 420 דקות MVPA בשבוע.   

שיטת המחקר

מקורות הנתונים למחקר זה היו מדגמים גדולים, מבוססי-קהילה או מייצגי אוכלוסייה, של ילדים או מתבגרים באוסטרליה ובניו זילנד. במסגרת המחקרים נאספו נתונים על פ"ג  ונבדקים נשאלו הן על מספר הימים בשבוע שבהם השתתפו בפעילות גופנית והן על משך הזמן הכולל שהקדישו לפעילות גופנית. נתונים אלה אפשרו להעריך את השכיחות של עמידה בהנחיה הקודמת לפעילות גופנית – לכל הפחות 60 דקות MVPA בכל אחד משבעת ימי השבוע, ושל עמידה בהנחיה החדשה – לכל הפחות 420 דקות MVPA בשבוע.   

נעשה שימוש בחמישה סקרי אוכלוסייה כדי לבחון את השפעת השינוי בהנחיות הפעילות הגופנית על שיעור העוסקים בפעילות גופנית, וכן כדי להעריך מהו מספר הימים בשבוע של פעילות גופנית המתאים ביותר לעמידה בהנחיה החדשה. הנתונים נאספו בין השנים 2021-2010.

באופן אידיאלי, מדד של מספר ימי הפעילות בשבוע  הוא מדד יחיד של פעילות גופנית, שבו מספר הימים מקבל ערך של 0 עד 7 בשבוע. אף שנאספו נתונים על מספר ימי הפעילות בשבוע, בשני מחקרים דווח בנפרד על מספר הפעילויות הגופניות בבית הספר ומחוצה לו, כך שניתן היה לתעד עד 14  פעילויות בשבוע.

במערך הנתונים מניו זילנד נעשה שימוש בשאלון International Physical Activity Questionnaire for Adolescents (IPAQ-A)  להערכת פעילות גופנית מספקת.

חמשת הסקרים מתוארים להלן. מידע זה מבהיר כיצד נעשה שימוש בנתונים לצורך תיאור מספר הפעילויות או מספר ימי הפעילות בשבוע. בסקרי מעקב ובמחקרי התערבות בקרב ילדים מתחת לגיל 10 נעשה שימוש בדיווח של ההורים כתחליף לדיווח הילד.

כל הנתונים, ללא קשר לתת-הקבוצה באוכלוסייה או לשיקולים הקשורים לשוויון ולפערים באוכלוסייה, נכללו בניתוחים שנערכו על בסיס מערכי נתונים אלה.

מקורות הנתונים היו:

סקר –   School Physical Activity and Nutrition Survey -SPANS משנת 2010, סקר מייצג רחב-היקף שנערך במדינת ניו סאות' ויילס באוסטרליה שהתבסס על מדגם אקראי גדול של ילדים בגיל בית הספר ברחבי המדינה. השאלות הרלוונטיות הופנו לילדים בני 5, 7, ו-9.

התערבות Good for Kids  –GFK  – התערבות כלל-קהילתית שנערכה בניו סאות' ויילס. שאלות ה-SPANS נכללו במסגרת הערכת ההתערבות.

מדגם נוסף מתוך ההתערבות GFK בניו סאות' ויילס – המשתתפים נשאלו שאלות בודדות בנוגע למספר הימים בשבוע שבהם היו פעילים גופנית ולמשך הזמן הכולל (בשעות) שבו היו פעילים במהלך השבוע.

מחקר PACE  Physical Activity for Children in Education – , מחקר התערבות שנערך באזור ניוקאסל שבניו סאות' ויילס, במטרה לקדם פעילות גופנית ב- 61 בתי ספר.

סקרי הפעילות הגופנית הלאומיים של Sport New Zealand בקרב צעירים, סקרי אוכלוסייה מייצגים של צעירים. בסקר נעשה שימוש בשאלה יחידה בנוגע למספר הימים בשבוע שבהם המשתתף היה פעיל, ואילו הזמן הכולל של הפעילות הוערך באמצעות שאלון IPAQ-A. בנוסף לכך נעשה שימוש בשלוש שאלות בנוגע לזמן שהוקדש לפעילות גופנית קלה, מתונה ונמרצת, כל אחת בנפרד. נתונים אלה שימשו לסיווג המשתתפים לפי עמידתם בהנחיות החדשות של ארגון הבריאות העולמי  לפעילות גופנית.

תוצאות

המעבר מהדרישה של 60 דקות פעילות בכל אחד משבעת ימי השבוע לדרישה של 420 דקות בשבוע הגדיל באופן משמעותי את שיעור הילדים והמתבגרים שסווגו כמי שעומדים בהנחיות, בכ-26%.

פרוט  נרחב של שיטות המחקרים, תוצאותיהם והחישובים הסטטיסטיים, מופיע במאמר המקורי.

דיון

הממצא המרכזי במחקר זה הוא ששיעור הילדים והמתבגרים באוסטרליה ובניו זילנד העומדים בהנחיות לפעילות גופנית גבוה באופן משמעותי כאשר משתמשים בסף החדש של ארגון הבריאות העולמי. כ-26% יותר ילדים ומתבגרים עומדים בהנחיה החדשה, בהשוואה להערכות בינלאומיות המבוססות ברובן על ההנחיה הקודמת, שלפיהן רק 15% עד 20% מכלל הילדים והמתבגרים היו פעילים במידה מספקת. ממצא זה היה עקבי במידה רבה בכל חמשת מערכי הנתונים הגדולים שנבדקו במחקר, אף שהנתונים נאספו באמצעות שאלות שונות בנוגע לפעילות גופנית.

בדיווחים קודמים נהוג היה לציין כי  80% מהילדים והמתבגרים  אינם פעילים במידה מספקת, דבר המצביע על בעיה נרחבת בקרב ילדים ומתבגרים ברחבי העולם. עם זאת, כאשר משתמשים בהנחיות המעודכנות של ארגון הבריאות העולמי, שיעור הפעילות הגופנית קרוב יותר למחצית מאוכלוסיית הילדים והמתבגרים העומדת בסף החדש של  420 דקות פעילות גופנית בשבוע.

לממצא זה יש השלכות חשובות על קובעי המדיניות. כך, באוסטרליה ובניו זילנד בלבד, כ-1.2 מיליון ילדים ומתבגרים נוספים יסווגו כמי שעומדים בהנחיות לפעילות גופנית.

ממצא זה התקבל גם במערכי נתונים ממדינות שונות ברחבי העולם. משמעות הדבר היא שכ-500 מיליון ילדים ומתבגרים נוספים עשויים להיחשב כמי שעומדים בסף הנדרש לפעילות גופנית.

לפיכך, יש צורך בתקשורת ברורה ובהסבר מפורש לעלייה בשיעורי העמידה בהנחיות. אחרת, מדינות עלולות להסיק בטעות שחלה עלייה בפועל ברמת הפעילות הגופנית, בעוד שהשינוי נובע למעשה משינוי בשיטה המשמשת לקביעת הסף ולהערכת העמידה בהנחיות. שינוי זה עלול להתפרש באופן שגוי הן על ידי קובעי המדיניות והן על ידי הציבור כאילו חלה עלייה ממשית ברמת הפעילות הגופנית.

ההנחיות המעודכנות של WHO  מקובלות באופן נרחב, אך מאומצות בפועל לעיתים רחוקות, גם 5 שנים לאחר פרסומן על ידי הארגון. מדינות רבות עדיין מתייחסות להמלצה של "60 דקות פ"ג בכל אחד מימי השבוע".

לדוגמה, סקרי פעילות גופנית ארציים ומייצגי אוכלוסייה בקרב ילדים ומתבגרים באירלנד בשנת 2022 הראו כי  12% מתלמידי בתי הספר היסודיים ו–12% מתלמידי בתי הספר העל–יסודיים עמדו בהנחיה של שעה אחת של פעילות גופנית מדי יום. אולם, אילו הסף היה  5 ימי פעילות בשבוע, שיעורי העמידה בהנחיות בקרב התלמידים היו גבוהים בכ-30%, הערכה התואמת את הנתונים שנותחו במחקר הנוכחי באוסטרליה ובניו זילנד.

עם זאת, כמה מדינות, למשל ליטא וקולומביה, דיווחו בעבר על רמות הפעילות הגופנית באמצעות סף של  60 דקות פ"ג, 4 או 5 בשבוע, ודיווחו שכ-35%  מהילדים והמתבגרים עמדו בהנחיות לפעילות גופנית. שיעורים אלה קרובים יותר להערכות המתקבלות על פי ההנחיות המעודכנות הנוכחיות.

ראוי לציין כי אוסטרליה עדיין אינה משתמשת באופן עקבי בהנחיה החדשה עבור ילדים ומתבגרים. לעומת זאת, סקר Active New Zealand  מדווח כיום על שיעור הילדים והמתבגרים הפעילים כעל שיעור העומדים בסף של 420  דקות פעילות גופנית בשבוע.

תיקנון של הערכות האוכלוסייה באמצעות ההנחיות החדשות הוא חשוב עבור מערכות המעקב אחר פעילות גופנית, כך שכל המדינות ישתמשו בסף של 420  דקות בשבוע להגדרת פעילות גופנית מספקת. מדינות מסוימות מוסיפות שאלות יחידות על פעילות גופנית למערכות המעקב וההערכה שלהן ברמת האוכלוסייה, לרבות בקרב מתבגרים.

שאלות יחידות על פעילות גופנית עשויות להיות יעילות יותר ובכל זאת אמינות באותה מידה כמו כלי דיווח עצמי ארוכים יותר, וניתן לשלב אותן במגוון מערכות לניטור פעילות גופנית וכן בהערכת תוכניות קהילתיות לקידום פעילות גופנית.

ניתוחי נתונים שנערכו במחקר זה מראים כי במדדים המקיפים יותר, שבהם נשאלים המשתתפים על פעילות גופנית בתוך בית הספר ומחוצה לו, בימי חול ובסופי שבוע, נדרשות לפחות  8-5 פעילויות כדי לעמוד בהנחיה החדשה. לעומת זאת, כאשר נעשה שימוש בשאלה יחידה על פעילות גופנית,  הדרך הטובה ביותר להגיע ל-420 דקות פ"ג בשבוע היא עיסוק בפ"ג 5-4 פעמים בשבוע.

הדבר שונה באופן משמעותי מההנחיה הקודמת, שלפיה נדרשו 60  דקות פעילות בכל אחד משבעת הימים.

הסיבה לכך שנדרשים רק 5-4  ימים היא שמשך הפעילות ברבות מהפעילויות ארוך משעה אחת, ולכן ניתן להגיע לסכום של  420 דקות בשבוע באמצעות פעילות המבוצעת בפחות משבעה ימים.

מספר הימים הנדרש כדי לעמוד בהמלצות עדיין גבוה יותר מזה הנדרש בקרב מבוגרים. אצל מבוגרים, נראה כי  3 ימים או יותר בשבוע, כאשר משתמשים במדד פעילות גופנית המבוסס על שאלה יחידה, מתאימים בצורה הטובה ביותר לעמידה בהמלצה לבני 18 ומעלה העומדת על 150  דקות MVPA בשבוע, לכל הפחות.

אם ממצאים אלה ישוחזרו במדינות נוספות, הדבר יצביע על הצורך של קובעי המדיניות לאמץ את ההנחיות החדשות. אימוץ איטי של ההנחיות החדשות לפעילות גופנית עלול לגרום לבלבול בתוך מדינות וביניהן בנוגע לשיעור הילדים והמתבגרים העומדים בהנחיות, וכן להקשות על ביצוע השוואות בינלאומיות.

החוזקה המרכזית של מחקר זה הייתה השחזור של הממצאים בחמישה מערכי נתונים גדולים. ההבדלים בשכיחות שנבעו מהשימוש בהנחיות החדשות היו דומים במידה רבה בכל מערכי הנתונים, אף שמדדי הפעילות הגופנית ושיעורי השכיחות המוחלטים היו שונים. המחקרים שנכללו כאן היו התערבויות קהילתיות רחבות-היקף או מערכות למעקב אחר האוכלוסייה, ולכן ניתן להניח כי הממצאים ניתנים להכללה בתוך אוסטרליה וניו זילנד.

כל המדדים במחקרים אלה התבססו על דיווח עצמי או דיווח הורים, אך הדבר דומה למדדים ששימשו בהשוואות קודמות של שיעורי הפעילות הגופנית בעולם. השימוש במדדי דיווח עצמי מבוסס היטב במערכות למעקב אחר אוכלוסיות, אם כי ייתכן שיש מתאם נמוך ביניהם לבין הערכות המבוססות על מכשירים למדידת פעילות גופנית.

מגבלות המחקר כוללות את העובדה שחלק מהמחקרים נערכו לפני שנים לא מעטות ואת המגבלות הנוגעות לקבוצות הגיל שנבדקו. המחקרים נכללו משום שהם שאלו על פעילות גופנית באופן שאפשר לחשב את מספר הדקות בשבוע, ובמקביל כללו גם מדד של פעילות גופנית באמצעות שאלה יחידה.

בנוסף לכך, המדגמים האוסטרליים שנעשה בהם שימוש במחקר הנוכחי כללו בעיקר ילדים בגיל בית הספר היסודי, והדבר עשוי להגביל את יכולת ההכללה של הממצאים.

מגבלה נוספת היא האפשרות לסיווג שגוי בדיווחי הורים על הפעילות הגופנית של ילדים צעירים. עם זאת, מדובר בהטיה שהייתה מובנית מאז ומתמיד במדדים הקיימים המבוססים על דיווח הורים, והיא אינה ייחודית למדדי הבדיקה הנדונים במאמר זה.

מגבלה נוספת היא שבמדדי  SPANS ו-PACE נשאלו המשתתפים על פעילות גופנית ועיסוק בספורט באופן מאורגן בנפרד ובאופן לא מאורגן בנפרד, בימי לימודים בנפרד ובסופי השבוע בנפרד, אך לא נשאלו שאלות בנוגע לעצימות הפעילות. לעומת זאת, הנחיות ארגון הבריאות העולמי מציינות כי חלק ניכר מהתועלת הבריאותית בקרב ילדים ומתבגרים נובע מפעילות גופנית בעצימות מתונה עד נמרצת.

כצעד הבא, על קובעי המדיניות במדינות אחרות לנתח מחדש ולדווח על נתונים עדכניים בקרב מתבגרים, תוך שימוש בערכי הסף החדשים, כדי לברר אם ההבדלים בשיעורי השכיחות שנמצאו במחקר זה ניתנים להכללה ברמה העולמית, וכן אם מתקבלים הבדלים דומים בשיעורי השכיחות גם במדגמי אוכלוסייה שבהם הפעילות הגופנית נמדדת באמצעות מכשירים, כגון מדי תאוצה –  אקסלרומטרים.

אם ההבדלים בשיעורי השכיחות יישארו בעינם, יהיה צורך בהסברה ובתקשורת ברמה העולמית והלאומית מצד ארגון הבריאות העולמי  וגופים רלוונטיים אחרים, כדי להסביר אותם לקובעי המדיניות ולציבור הרחב.

לבסוף, הערכות אלה מתייחסות רק למרכיב האירובי של הפעילות הגופנית, ואינן מביאות בחשבון מצד אחד זמן פעילויות יושבניות וזמני צפיה במסכים ומהצד השני, סוגים אחרים של פעילות גופנית כמו אימוני כוח.

מסקנות

לשינויים שנעשו לאחרונה בסף המומלץ של ארגון הבריאות העולמי  לעמידה בהנחיות הפעילות הגופנית בקרב ילדים ומתבגרים עשויות להיות השלכות על המדיניות ועל הפרקטיקה, משום שכ-26% מכלל הילדים והמתבגרים יסווגו כפעילים באופן מספיק לפני ההנחיה החדשה, אף שלא עמדו בהנחיה הקודמת.יש לאשר ממצא זה במדינות נוספות, שכן הנתונים במחקר הנוכחי מוגבלים לאוסטרליה ולניו זילנד.

לממצא זה יש השלכות על מדיניות ועל תוכניות המבוססות על שיעור האוכלוסייה העומד בהנחיות. אם יתברר ששיעור הילדים והמתבגרים שאינם פעילים במידה מספקת גבוה יותר מכפי שנחשבו בעבר, ייתכן שיהיה צורך במאמצים ממוקדים וספציפיים יותר, בנוסף לתוכניות הקיימות המיועדות לכלל האוכלוסייה.

לממצא זה יש גם השלכות על מערכות המעקב אחר פעילות גופנית, וכן על מערכות ניטור המשתמשות בשאלה יחידה על פעילות גופנית. משמעות הדבר היא שבקרב מתבגרים, דיווח על פעילות גופנית, אפילו 4 ימים בשבוע,  עשוי לשקף בצורה הטובה ביותר עמידה בהנחיות החדשות, במידה שבסך הכל התבצעה פ"ג בשיעור של 420 דקות ומעלה בשבוע.

מקור:

Bauman A, Owen K, Smith JL, Wolfenden L, Nathan N, Richards J. Exploring the impact of revised physical activity guidelines on children and adolescents: an analysis of large Australian and New Zealand studies. BMJ Open Sport & Exercise Medicine. 2026;12:e003119. https://doi.org/10.1136/bmjsem-2025-003119

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן