הפינה האולימפית, ריו 2016, חלק א'

11,191 ספורטאים (מהם 5037 נשים, 45%) נטלו חלק במשחקים. הם ייצגו 207 מדינות, יותר מכל מהדורה קודמת של המשחקים. דרום-סודן וקוסובו השתתפו לראשונה. כוויית הושעתה המשחקים בשל התערבות הממשלה בספורט. "משלחת" של פליטים הורשתה להשתתף. בשל מעורבות שלטונות רוסיה באספקת סמים לספורטאים וטיוח בדיקות הסימום הושעו הרוסים מהשתתפות בענף האתלטיקה. רק אתלטית רוסית אחת השתתפה במשחקים, הקופצת לרוחק דריה קלישינה, שהתאמנה בארה"ב ועברה שם בדיקות סימום. רוסיה הושעתה גם מתחרויות הרמת המשקולות מאותה סיבה (יחד עם בולגריה) וספורטאים מרוסיה הושעו מענפים נוספים (חתירה, אופניים, היאבקות, קרב-5 מודרני וחתירה בקאנו ובקאייאק). לתכנית צורפו שני ענפי ספורט: גולף (היה בתכנית ב-1900 ו-1904) ורוגבי לשבעה שחקנים (רוגבי ל-15 שחקנים היה בתכנית האולימפית ב-1908,1900, 1920 ו-1924).

אתלטיקה

נכון לכתיבת שורות אלה לא נשללו מדליות מזוכים באתלטיקה במשחקי ריו 2016 על עבירות סימום אך מאז המשחקים הושעו והורחקו המנצחת במרתון וסגניתה (ימיימה סומגונג מקניה ויוניס קירווה מבחריין) על עבירות סימום שהן ביצעו אחרי המשחקים. הדבר לא גרם לכך שישללו מהן המדליות שהן זכו בהן בריו. גם המנצח בקפיצה במוט, טיאגו בראז דה סילבה, הושעה על עבירת סימום (ראו להלן).

שיאים שהושגו

גברים

ריצת 400 מ'– וייד ואן ניקרק מדרום אפריקה קבע בגמר שיא עולם חדש -43.03 שנ'. השיא הקודם היה 43.18 ש' ונקבע באליפות העולם 1999 על ידי הרץ מארה"ב מייקל ג'ונסון.

ריצת 3000 מ' מכשולים – הרץ מקניה קונססלוס קיפרוטו קבע בריצת הגמר שיא אולימפי – 8:03.28 ד'. השיא האולימפי הקודם היה 8:05.51 ד' והוא נקבע במשחקי סיאול 1988 על ידי הרץ מקניה ג'וליוס קריוקי. שיא העולם בזמן המשחקים היה 7:53.63 ד'. השיא נכון לאמצע אוגוסט 2026 הוא 7:52.11 ד' ונקבע על ידי לַמֶכָּה גירמה מאתיופיה ב-2023.

קפיצה במוט– טיאגו בראז דה סילבה מברזיל קבע בגמר שיא אולימפי – 6.03 מ'. השיא האולימפי הקודם היה 5.97 מ' ונקבע במשחקי לונדון 2012 על ידי רנו לאבילאני מצרפת, שסיים שני בריו עם הישג של 5.98 מ'. בזמן המשחקים החזיק רנו לאבילני בשיא העולם – 6.16 מ', הישג שנקבע ב-2014. במשחקי פריז 2024 שבר הקופף השוודי ארמנד דופלנטיס את השיא האולימפי כשקבע הישג של 6.25 מ', הישג שהיווה אז גם שיא עולם. נכון לאמצע אוגוסט 2026 שיא העולם הוא 6.31 מ' ונקבע על ידי דופלנטיס בתחרות באולם בחודש מרס 2026. ביולי 2023 נמצא כי טיאגו בראז דה סילבה נטל אוסטארין (Ostarine) בבדיקה לגילוי חומרים אסורים, והוא הושעה זמנית על ידי יחידת על ידי Athletics Integrity Unit (AIU). ב-28 במאי 2024 נאסר עליו להשתתף בתחרויות למשך 16 חודשים, בעקבות החלטת בית דין משמעתי שדן בעניינו. בראז דה סילבה הודיע כי בכוונתו לערער על ההחלטה בפני בית הדין לבוררות בספורט – CAS. תקופת ההשעיה חושבה רטרואקטיבית ממועד תחילת ההשעיה הזמנית, ולכן הוא היה רשאי לחזור ולהתחרות בנובמבר 2024. הוא חזר להתחרות ב-2025 אך לא עבר מאז יותר מ-5.30 מ'.

הדיפת כדור-ברזל – ראיין קרוזר מארה"ב קבע שיא אולימפי – 22.52 מ' בהדיפה החמישית שלו בשלב הגמר. השיא האולימפי הקודם היה 22.47 מ' ונקבע על ידי אולף טימרמן ממזרח גרמניה במשחקי סיאול 1988. שיא העולם בזמן המשחקים היה 23.12 מ' ונקבע ב-1990 על-ידי רנדי בארנס מארה"ב. שלושה חודשים אחרי קביעת השיא נתפס בארנס בבדיקת סימום ולכן לא היה יכול להשתתף במשחקי ברצלונה 1992 אך לאחר תום תקופת ההשעיה הוא זכה במדליות באליפויות העולם בשנים 1993 ו-1995 וניצח במשחקי אטלנטה 1996. במשחקי טוקיו 2020 (שנערכו בשנת 2021) שבר ראיין קרוזר 3 פעמים את השיא האולימפי בתחרות הגמר: 22.83 מ' בהדיפה הראשונה, 22.93 מ' בהדיפה השנייה ו-23.30 מ' בהדיפה השישית. קרוזר שבר פעמיים את שיא העולם: 23.37 מ' ב-2021 ו-23.56 ב-2023.

בתמונה: המדליסטים בהדיפת כדור ברזל. משמאל לימין: טום וולש מניו זילנד (ארד), ג'ו קובאץ' מארה"ב (כסף) וראיין קרוזר מארה"ב (זהב).

קרב-10 – אשטון איטן מארה"ב השווה את השיא האולימפי שקבע רומן שברלה מצ'כיה באתונה 2004 – 8893 נק'. השוואת ההישגים בין איטון לשברלה מראה איך אפשר להשיג ניקוד זהה בדרכים שונות לגמרי. שברלה באתונה 2004 היה הרבה יותר טוב מאיטון בריו 2016 במקצועות הזריקה ובקפיצה לגובה בעוד איטן היה טוב משברלה במקצועות הריצה, בקפיצה לרוחק ובקפיצה במוט:

טבלה מספר 1: תוצאות וניקוד של רומן שברלה באתונה 2004 ואשטון איטן ריו 2016.

בזמן המשחקים החזיק איטן בשיא העולם, הישג שנקבע באליפות העולם 2015 – 9045 נק' (10.23, 7.88, 14.52, 2.01, 45.00; 13.69, 43.34, 5.20, 63.63, 4:17.52). שיא זה נשבר ב-2018 על ידי קווין מאייר מצרפת שקבע בתחרות בטאלנס שבצרפת הישג של 9126 נק' (10.55, 7.80, 16.00, 2.05, 48.42/ 13.75, 50.54, 5.45, 71.90, 4:36.11).

נשים

ריצת 5,000 מטרים – ויויאן צ'ריוט מקניה קבעה בגמר שיא אולימפי – 14:26.17 ד'. השיא האולימפי הקודם נקבע על ידי גבריאלה סאבו מרומניה בסידני 2000 – 14:40.79. שיא העולם היה בזמן המשחקים 14:11.15 ד' ונקבע על ידי טירונש דיבאבא מאתיופיה בשנת 2008. בין השנים 2025-2020 נשבר שיא העולם ב-5000 מ', 4 פעמים, על ידי 4 רצות שונות ונכון לאמצע אוגוסט 2026 הוא עומד על 13:58.06 ד', שיא שקבע ביאטריס צ'בט מקניה. השיא האולימפי לא נשבר במשחקי טוריו 2020 ובמשחקי פריז 2024.

ריצת 10,000 מ'– אלמאז איינה מאתיופיה קבעה שיא עולם חדש – 29:17.45 ד'. השיא הקודם היה 29:31.78 והוא נקבע על ידי הרצה מסין ואנג ג'ונקסיה בשנת 1993. השיא אולימפי לא נשבר במשחקי טוקיו 2020 ובמשחקי פריז 2024. בין השנים 2024-2021 שופר שיא העולם 3 פעמים, על ידי 3 רצות שונות וכיות הוא עומד על 28:54.14, הישג שקבעה ביאטריס צ'בט.

יידוי פטיש– אניטה ולודרצ'יק מפולין קבעה שיא עולם חדש ביידוי השלישי שלה בשלב הגמר – 82.29 מ'. שיאה העולמי הקודם של ולודרצ'ייק היה 81.08 מ' והוא נקבע בשנת 2015. 13 ימים אחרי תחרות הגמר בריו שיפרה ולודרצ'יק פעם נוספת את השיא כאשר קבעה בוורשה הישג של 82.98 מ'. שני שיאיה של ולודרצ'יק לא נשברו מאז.

בתמונה: המדליסטיות ביידוי פטיש. משמאל: אניטה וולודרצ'יק (זהב), סופי היצ'ון מבריטניה (ארד) וג'אנג וֶנשְׁיוּ מסין (כסף)

הישגי אתלטי ישראל

חנה קנייזבה-מיננקו – קפיצה משולשת – מקום חמישי בגמר – 14.68 מ'. משלב המוקדמות עלו לגמר באופן אוטומטי כל האתלטיות שקפצו למרחק 14.30 מ' ומעלה. קנייזבה-מיננקו פסלה בשני הניסיונות הראשונים שלה ובשלישי קפצה למרחק של 14.20 מ'. רק 3 קופצות קבעו ההישג המעלה אוטומטית לגמר ולפיכך עלו לגמר עוד 9 קופצות בעלות ההישגים הטובים ביותר. הישגה של קנייזבה-מיננקו היה השמיני בטיבו. הישג של 14.08 מ' הספיק בסופו של דבר לעלייה לגמר. הסדרה שלה בגמר: 14.25, 14.39, 14.32, 14.68, פסילה, 14.33. הישג של 14.74 מ' הספיק למדליית ארד. קנייזבה-מיננקו ייצגה במשחקי לונדון 2012 את ארץ הולדתה, אוקראינה. היא דורגה שם במקום הרביעי עם הישג של 14.56 מ'. החל משנת 2013 היא מייצגת את ישראל. שיאה הישראלי הוא 14.78 מ' ונקבע כאשר סיימה במקום השני באליפות העולם 2015 בבייג'ינג.

מאור טיורי – מרתון – מקום 90 – 2:47:27 שעות. 133 רצות סיימו את המרוץ. 23 רצות פרשו במהלך הריצה. הזמנים והדירוג של טיורי בכל 5 ק"מ במהלך המרתון: 5 ק"מ – 19:08 (123), 10 ק"מ – 38:11 (19:03, 122), 15 ק"מ – 57:45 (19:34, 120), 20 ק"מ – 1:17:00 (19:15, 115), חצי-מרתון – 1:21:19 (114), 25 ק"מ – 1:36:37 (19:37, 107), 30 ק"מ – 1:56:21 (19:44, 99), 35 ק"מ – 2:16:55 (20:34, 93), 40 ק"מ – 2:38:27 (21:32, 92).

לונה צ'מטאיי-סלפטר – מרתון – לא סיימה. 5 ק"מ – 19:17 (132), 10 ק"מ – 38:27 (19:10, 127), 15 ק"מ – 57:53 (19:26, 122), 20 ק"מ – 1:16:47 (18:54, 112), חצי-מרתון – 1:21:05 (112), 25 ק"מ – 1:36:03 (19:16, 104), 30 ק"מ – 1:55:25 (19:22, 90), 35 ק"מ – 2:22:39 (27:14, 115).

דונאלד סנפורד – 400 מ' – מקום חמישי במקצה מוקדם מספר 5 – 46.06 שניות. לחצי הגמר עלו 3 הראשונים מכל מקצה ועוד שלושה בעלי זמנים טובים מכל השאר. זמנו של סנפורד היה ה-33 בטיבו מתוך 50 (3 רצים נוספים נפסלו). זמן של 45.54 ש' הספיק לעלייה לחצי הגמר כ"מפסיד מהיר".

מארו טפרי – מרתון – מקום 74 – 2:21:06 שע'. 140 רצים סיימו את הריצה. 15 רצים פרשו במהלכה. זמנים ומיקומים לכל 5 ק"מ: 5 ק"מ – 16:49 (150), 10 ק"מ – 33:20 (16:31, 144), 15 ק"מ – 50:07 (16:47, 143), 20 ק"מ – 1:06:35 (16:28, 137), חצי-מרתון – 1:10:18 (136), 25 ק"מ – 1:23:25 (16:50, 131), 30 ק"מ – 1:39:39 (16:14, 112), 35 ק"מ – 1:56:26 (16:47, 91), 40 ק"מ – 2:13:41 (17:15, 76).

טסמה מוגס – מרתון – מקום 121 – 2:30:30. זמנים ומיקומים כל 5 ק"מ: 5 ק"מ: 16:36 (142), 10 ק"מ – 33:06 (16:30, 142), 15 ק"מ – 49:56 (16:50, 141), 20 ק"מ – 1:06:34 (16:38, 136), חצי-מרתון – 1:10:17 (133), 25 ק"מ – 1:23:24 (16:50, 128), 30 ק"מ – 1:40:29 (17:05, 121), 35 ק"מ – 1:59:14 (18:45, 117), 40 ק"מ – 2:20:54 (21:40, 118).

אגזה גאודה – מרתון – מקום 122 – 2:30:45. זמנים ומיקומים כל 5 ק"מ: 16:50 (151), 10 ק"מ – 33:20 (16:30, 145), 15 ק"מ – 50:07 (16:47, 142), 20 ק"מ – 1:06:53 (16:47, 141), חצי מרתון – 1:10:40 (150), 25 ק"מ – 1:24:24 (17:31, 137), 30 ק"מ – 1:42:17 (17:53, 130), 35 ק"מ – 2:01:33 (19:16, 126), 40 ק"מ – 2:22:00 (18:27, 129).

דימה קרויטר – קפיצה לגובה – 2.17 מ' במוקדמות. עבר גובה זה בניסיון שני, נכשל שלוש פעמים בגובה הבא, 2.22, ויצא מן התחרות. מקום 41 מתוך 43. הגובה שהבטיח עלייה אוטומטית לגמר נקבע כ-2.31 מ' אך בסופו של דבר כל אלה שעברו 2.26 מ' ולא היו להם פסילות עד אז, עלו לגמר (15 קופצים עלו לגמר, מהם 11 עברו 2.29 מ' ועוד 4 עברו 2.26 מ' בניסיון ראשון ולא היו להם גם פסילות בגבהים הקודמים).

כדורגל

16 נבחרות השתתפו בטורניר הגברים. במשחק הגמר נפגשו ברזיל וגרמניה והוא הסתיים בתיקו 1:1. ברזיל זכתה בזהב בזכות ניצחון בבעיטות הכרעה מ-11 מ' (פנדלים) 4:5. את השער המכריע בבעיטות ההכרעה הבקיע לברזיל כוכב הקבוצה ניימאר, שהיה אחד משלושה השחקנים מעל גיל 23 שהותר לכל נבחרת לשתף. שחקנים מפורסמים נוספים שנטלו חלק בטורניר: ג'ון אובי מיקל מניגריה, סון יונג מין מדרום קוריאה והתאומים לארס וסבן בנדר מגרמניה.

בתמונה כדורגלני ברזיל חוגגים את הזכייה בטורניר הכדורגל במשחקי ריו 2016

אירופה יוצגה בטורניר על-ידי 4 נבחרות (שבדיה, פורטוגל, דנמרק וגרמניה) שסיימו בארבעת המקומות הראשונים באליפות אירופה עד גיל 21 שנערכה בחודש יוני 2015 בצ'כיה. ישראל השתתפה בשלב המוקדמות וסיימה במקום השני בבית מספר 8 עם 15 נקודות. 4 נבחרות שסיימו במקום השני בבית שלהן עם המאזן הטוב ביותר העפילו לשלב הפליי-אוף יחד עם 10 מנצחות הבתים. ישראל דורגה במקום השמיני מבין הסגניות. היו חסרות לישראל שתי נקודות כדי להבטיח עלייה לפליי-אוף. ישראל גברה על אזרביג'אן 2:7, על נורבגיה (1:3 ו-1:4), ועל מקדוניה (0:3 ו-1:2). ישראל נוצחה פעמיים על ידי פורטוגל (3:0 ו- 4:3) ועל ידי אזרביג'אן (3:0). בין השחקנים שייצגו את ישראל היו: ברק לוי, אלי דסה, מואנס דבור, עומר אצילי, דיא סבע, טאלב טווטחה, קני סייף, רועי קהת, עומרי אלטמן, בן רייכרט, דור מיכה, שובל גוזלן, גדי קינדה ושחר הירש. מאמן הנבחרת היה מיכאל ניס.

בטורניר האולימפי לנשים זכתה גרמניה שגברה בגמר על שוודיה 1:2. המארחת ברזיל סיימה רביעית ובשורותיה שיחקה הכוכבת הוותיקה מרתה.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן