לגיל היחסי יש השפעה על תוצאות של אתלטים בגיל הנוער

תקציר מחקר שנערך בנורווגיה

מבוא

ספורט מאורגן הוא אחת מצורות הפעילות הפופולריות ביותר בשעות הפנאי ברחבי העולם, ולפחות שליש מהילדים והמתבגרים משתתפים בענף ספורט אחד או יותר ברוב המדינות. כדי לספק הזדמנויות שוות ותחרות הוגנת, ילדים ובני נוער מתחרים בדרך כלל בקבוצות גיל המבוססות על גיל כרונולוגי. עם זאת, מחקרים קודמים הראו כי ילדים שנולדו בתחילת שנת הלידה שלהם נוטים להגיע להישגים טובים יותר מאשר ילדים שנולדו מאוחר יותר באותה קבוצת גיל, תופעה הנקראת אפקט הגיל היחסי .(RAE) ההסבר הנפוץ ביותר ל-RAE הוא השערת הבשלות, כלומר שילדים מבוגרים יותר כרונולוגית הם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות בשלים יותר פיזית, עם מאפיינים אנתרופומטריים ופיזיולוגיים התורמים להישגים טובים יותר.
סביר לצפות כי ה-RAE יהיה בולט יותר בקרב ספורטאים צעירים, משום שהבדלי הגיל ביניהם משמעותיים יותר. במהלך גיל ההתבגרות, ה-RAE נמצא לעיתים קרובות בעוצמתו הגבוהה ביותר, בשל השונות הגדולה במבנה הגוף ובמאפיינים האנתרופומטריים הקשורים לגיל. לאחר גיל ההתבגרות, נמצא לעיתים כי ה-RAE נחלש, אך השפעות משניות שלו עשויות לשמר את קיומו גם אצל ספורטאים בוגרים. הבשלה מוקדמת והצלחה עשויות להגביר מוטיבציה לאימונים וכך לפתח מיומנויות ספציפיות לענף. בנוסף לכך, ספורטאים המצטיינים ברמות הגבוהות בגיל צעיר עשויים ליהנות ממאמנים איכותיים יותר, אימונים שיטתיים יותר ומתקני אימון טובים יותר. השלכות ה-RAE עשויות לכלול העדפה של ספורטאים בשלים פיזית על פני כאלה שפחות בשלים, ואולי גם לפרישה מוקדמת של ספורטאים בשל הבשלה מאוחרת.
ה-RAE מתועד היטב בענפי ספורט קבוצתיים, אך יש פחות עדויות לגביו בענפי ספורט אישיים. עם זאת, קיימים הבדלים חשובים בין ענפי ספורט קבוצתיים לענפי ספורט אישיים שעשויים להשפיע על הופעת ה-RAE. תהליכי המיון האופייניים לספורט קבוצתי אינם קיימים באותה מידה בענפים אישיים. בענפים אישיים, ההצלחה תלויה בהישגים האישיים ואינה מושפעת מגורמים בין-אישיים כגון הרכב הקבוצה, טקטיקה ותפקידים. בנוסף לכך, ביצועים בענפים אישיים נמדדים לרוב באופן אובייקטיבי, בניגוד להערכות סובייקטיביות של תרומת הפרט להישג קבוצתי. מחקרי RAE בענפי ספורט קבוצתיים בוחנים לרוב את היתרונות או החסרונות של שחקנים שנבחרו או לא נבחרו, כאשר הבחירה מבוססת על קריטריונים סובייקטיביים. לעומת זאת, בענף האתלטיקה אפשר לבחון את היתרון של לידה בתחילת השנה על בסיס הישגים בפועל, שכן הקריטריונים הם אובייקטיביים.
קיימים מעט מחקרים שבחנו את ה-RAE באתלטיקה, וככל הידוע למחברי המאמר רק מחקר אחד בנושא נערך במדינות סקנדינביה. בנוסף לכך, מרבית המחקרים בתחום התמקדו בספורטאים בני 14 (U15) ומעלה המתחרים ברמה בינלאומית. תופעת ה-RAE נחקרה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים. מאחר שהאיגוד הנורווגי לאתלטיקה רשם במשך עשרות שנים את תוצאות השיא העונתיות של כל ספורטאי בכל המקצועות, החל מגיל 10 ועד לבוגרים, מאגר נתונים זה מהווה הזדמנות ייחודית לחקור את ה-RAE באתלטיקה מהילדות ועד לבגרות ובשני המינים. מאחר שהבשלה ביולוגית מוצעת כהסבר ל-RAE, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תופעת ה-RAE במקצועות שבהם היכולת הפיזית חשובה לתוצאה, בכל קבוצות הגיל ובשני המינים.
נבחרו שתי גישות לבחינת אפשרות קיום יתרון הגיל היחסי:

הבדלים בהישגים בין ספורטאים שנולדו ברבעונים שונים של השנה בכל קבוצות הגיל בריצות קצרות (60 מ') ובריצות בינוניות (600 מ') בשני המינים.
חישוב יחס הסיכויים (OR) להיות בין 100 הספורטאים המובילים בכל קבוצת גיל עבור אלו שנולדו ברבעון הראשון לעומת הרבעון האחרון של השנה, בכל קבוצות הגיל ובשני המינים.

שיטת המחקר

איגוד האתלטיקה הנורווגי תיעד בעשורים האחרונים את כל התוצאות שהושגו בתחרויות רשמיות על ידי ספורטאים נורווגים. המאגר כולל סקירה של התוצאה הטובה ביותר של כל ספורטאי בכל מקצוע ובכל קבוצות הגיל, מגיל 10 ועד לבוגרים. עבור כל תוצאה נרשמים קבוצת הגיל ותאריך התחרות. שנת הלידה רשומה עבור כל הספורטאים, ותאריך הלידה המלא רשום עבור רובם.
תוצאות זמינות בריצות 60 מ' ו-600 מ' במאגר הנתונים לשנים 2011–2020 הורדו ב-1 בינואר 2021. נכללו רק תוצאות שנקבעו באולמות, כדי להימנע מהבדלים בתנאי רוח וטמפרטורה, וכן משום ש-60 מ' הוא מרחק הספרינט המרכזי בתחרויות באולמות, בכל קבוצות הגיל. ריצת 60 מ' היא גם מרחק בו מתקיימות תחרויות בינלאומיות באולמות.
בנורווגיה, ספורטאי נוער מחולקים לקבוצות גיל של שנה אחת מגיל 10 ועד 17, ולקבוצות של שנתיים עבור גילאי 18–19 .(U20) קבוצת הבוגרים כללה תוצאות של אתלטים בטווח הגילים 20 עד 34, אם כי בנורווגיה ניתן להתחרות בבוגרים כבר מגיל 15. בניתוח נכללה רק התוצאה הטובה ביותר של כל ספורטאי בכל קבוצת גיל. תוצאות ללא מדידה אוטומטית וכן ספורטאים ללא תאריך לידה רשום הוצאו מהניתוח. חודשי הלידה חולקו לרבעונים:
• רבעון 1 (Q1) – ינואר–מרס
• רבעון 2 (Q2) – אפריל–יוני
• רבעון 3 (Q3) – יולי–ספטמבר
• רבעון 4 – (Q4) אוקטובר–דצמבר

תוצאות

בסך הכול נמצאו 28,999 תוצאות הכוללות גם תאריך לידה בריצות 60 מ' (ספרינט) ו-600 מ' (ריצה בינונית), מהן 15,244 תוצאות לנשים ו-13,755 לגברים.
בריצת 60 מ' נמצאו 21,419 תוצאות (11,512 לנשים ו-9,907 לגברים), ובריצת 600 מ' נמצאו 7,580 תוצאות (3,732 לנשים ו-3,848 לגברים).

 בטבלה מספר 1 מופיעים ממוצעי ההישגים ברבעונים השונים בקרב הבנות

בטבלה מספר 2 מופיעים ממוצעי ההישגים ברבעונים השונים בקרב הבנים

הבדלים בזמני הריצות בין ספורטאים שנולדו ברבעונים שונים של השנה

נמצאו הבדלים מובהקים בתוצאות בין ספורטאים שנולדו ברבעונים שונים, במיוחד בקרב הצעירים ביותר. לידה ברבעון הראשון העניקה יתרון בהישגים לעומת לידה ברבעון האחרון בשני המקצועות ובכל קבוצות הגיל, בקבוצות הגיל 11 עד 13.
בריצת ספרינט (60 מ'):
• בקרב נשים נמצאו תוצאות טובות יותר לרבעון הראשון לעומת האחרון בכל קבוצות הגיל עד גיל 16.
• בקרב גברים נמצאו תוצאות טובות יותר ברוב קבוצות הגיל עד קבוצת U20
בריצה למרחק בינוני (600 מ'):
• בקרב נשים נמצאו תוצאות טובות יותר לרבעון הראשון לעומת האחרון בכל קבוצות הגיל עד גיל 13.
• בקרב גברים עד גיל 14.
לא נמצאו הבדלים מובהקים בין רבעוני לידה מגיל 17 ואילך בשני המקצועות.

יחס הסיכויים (OR) להיות בין 100 האתלטים המובילים

נמצאו יחסי סיכויים (OR) גבוהים יותר להיות בין 100 האתלטים המובילים עבור מי שנולדו ברבעון הראשון של השנה, בהשוואה למי שנולדו ברבעון האחרון.
באופן כללי, יחס הסיכויים להיות בין 100 הראשונים באחת מקטגוריות התחרות בריצת 60 מטר, עבור מי שנולדו ברבעון הראשון לעומת הרבעון האחרון, היה:
• 2.88 ‏ אצל גברים
• 1.54 ‏ אצל נשים
באופן דומה, יחס הסיכויים הכולל להיות בין 100 האתלטים המובילים בריצת 600 מטר היה:
• 2.05 ‏ אצל גברים
• 1.88 אצל נשים ‏
• אצל נשים, יחסי הסיכויים (OR) הגבוהים ביותר נצפו בקטגוריית גיל 10, בשני המקצועות, אם כי נמצא OR גבוה באופן מובהק עד גיל 14 בריצת 60 מטר ועד גיל 13 בריצת 600 מטר.
• אצל גברים, יחסי הסיכויים הגבוהים ביותר נצפו בקטגוריית גיל 14 בריצות הספרינט, ובקטגוריית גיל 13 בריצת 600 מטר.
• נמצא OR גבוה באופן מובהק ברוב קטגוריות הגיל עד לרמת הבוגרים בריצת 60 מטר, ועד קטגוריית גיל 14 בריצת 600 מטר.

דיון

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון הבדלים בהישגים בין אתלטים שנולדו ברבעונים שונים של השנה, בכל קטגוריות הגיל, בריצת ספרינט (60 מטר) ובריצה למרחק בינוני (600 מטר), הן בקרב נשים והן בקרב גברים. בנוסף לכך, רצו החוקרים לבחון את יחס הסיכויים (OR) להיות בין 100 האתלטים המובילים בכל קטגוריית גיל, עבור מי שנולדו ברבעון הראשון לעומת הרבעון האחרון של השנה.
• הממצאים המרכזיים הראו כי לידה ברבעון הראשון מהווה יתרון הן בספרינט והן בריצה למרחק בינוני, במיוחד בקבוצות הגיל הצעירות ביותר. אפקט הגיל היחסי (RAE) הופיע ביותר קטגוריות גיל בריצת ספרינט לעומת ריצה למרחק בינוני, וכן ביותר קטגוריות בקרב גברים בהשוואה לנשים.
• החוקרים מציינים כי למיטב ידיעתם זהו המחקר הראשון הבוחן הבדלים בתוצאות בין אתלטים שנולדו ברבעונים שונים של השנה, בכל קטגוריות הגיל, מגיל 10 ועד בוגרים, עבור שני המינים. התוצאות מצביעות על כך שילדים מבוגרים יותר מבחינה כרונולוגית הם, בממוצע, גם בשלים יותר מבחינה ביולוגית, ולכן בעלי מאפיינים אנתרופומטריים ופיזיים מפותחים יותר, המסייעים לקביעת הישגים טובים יותר.
• הסבר אפשרי נוסף לממצאים עשוי להיות קשור להתפלגות לא אחידה של תאריכי הלידה באוכלוסייה הכללית בנורווגיה. לכן נבדק רישום הלידות של נורווגיה (MBRN) עבור התפלגות לידות לפי רבעונים בין השנים 1996–2010, ונמצא כי 24.8%, 26.0%, 26.1% ו-23.0% מהלידות התרחשו ברבעונים 1–4, בהתאמה. למרות שמספר הלידות אינו שווה לחלוטין בין הרבעונים, סביר מאוד להניח שלא ניתן להסביר בכך את אפקט הגיל היחסי (RAE) שנמצא במחקר הנוכחי. לכן, הממצאים קשורים ככל הנראה להשערת הבשלות.
• בריצות ספרינט, היתרון של לידה מוקדמת בשנה נמשך זמן רב יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. תוצאות טובות יותר למי שנולדו בתחילת השנה לעומת אלו שנולדו בסופה נצפו עד גיל 16 אצל נשים, ועד קבוצת גיל "עד 20" (U20) אצל גברים. אצל גברים, נמצא יחס סיכויים גבוה יותר להיות בין 100 הספרינטרים המובילים אצל ילידי הרבעון הראשון לעומת האחרון, ברוב קטגוריות הגיל ואף ברמת הבוגרים. יחס הסיכויים הגבוה ביותר אצל גברים נמצא בקטגוריית גיל 14, שם הסיכוי להיות בין 100 המובילים היה גבוה פי 11 עבור מי שנולדו בתחילת השנה לעומת אלו שנולדו בסופה.
• אצל בנות, יחס סיכויים גבוה יותר נמצא רק בקטגוריות גיל 10, 11 ו-14, כאשר הערך הגבוה ביותר הופיע בקבוצת הגיל הצעירה ביותר. הבדלים אלו בין המינים עשויים להיות מוסברים בעיתוי ההתבגרות המינית. עיתוי זה יכול להסביר את יחס הסיכויים הגבוה אצל בנים בגילאי 12–14 בענפים מתפרצים כמו ריצת 60 מטר, וכן את הערכים הגבוהים בגילאים מוקדמים יותר (10–11) אצל בנות.
• לפיכך, החוקרים משערים כי קטגוריות הגיל עם יחס סיכויים גבוה מושפעות בין היתר מכך שבקבוצות גיל אלו קיימים פערים גדולים יותר ביכולת הפיזית בין אתלטים שנולדו בתחילת השנה לבין אלו שנולדו בסופה. ואכן, בנות נכנסות לגיל ההתבגרות מוקדם יותר מבנים, והופעה ממושכת יותר של אפקט הגיל היחסי (RAE) אצל גברים עשויה להיות מוסברת על ידי התחלה מאוחרת יותר של ההתבגרות ועלייה משמעותית יותר במסת השריר, יתרון חשוב בענפים מתפרצים.
• בנוסף לכך, מוטיבציה מוגברת, אימון שיטתי יותר ותנאי אימון טובים יותר, כתוצאה מהצלחה בגיל ההתבגרות, עשויים להסביר את המשך קיומו של אפקט הגיל היחסי גם לאחר גיל ההתבגרות, בקרב ספרינטרים גברים ברמת הבוגרים.
• קירני ועמיתיו (2018) מצאו מגמה דומה בקרב גברים ברמת ההישגים הגבוהה ביותר בריצות ספרינט בבריטניה, והראו יחס סיכויים (OR) גבוה יותר להיוולד ברבעון הראשון של השנה לעומת האחרון בכל קטגוריות הגיל – U13, U15, U17, U20 ובוגרים, כאשר כאשר ה-OR הגבוה ביותר נמצא ב- U15(גילאי 13–14). בנוסף לכך, רומן ועמיתיו (2015) מצאו OR גבוה יותר בקרב בנים בשווייץ בגילאי 8–15 ברמת בעל הישגים טובים בספרינט.
• אצל בנות, קירני ועמיתיו (2018) הראו OR גבוה יותר בקטגוריות U13, U15 ו- U17, כאשר הערך הגבוה ביותר נמצא בקרב הצעירות ביותר (גילאי 11–12). בניגוד למחקר הנוכחי, הם מצאו אפקט גיל יחסי (RAE) גם אצל בנות מעל גיל 14. ייתכן שההתמשכות הארוכה יותר של ה-RAE אצל בנות במחקר זה נובעת מארגון שונה של קטגוריות הגיל בבריטניה, חלוקה לקבוצות של שנתיים, לעומת חלוקה לקבוצות גיל של שנה אחת, כפי שנהוג בנורווגיה.
• בריצה למרחק בינוני (600 מ’), נמצא יתרון מובהק בתוצאות לאתלטים שנולדו ברבעון הראשון לעומת האחרון עד גיל 14 אצל בנים. אצל בנות, ה-RAE הופיע עד גיל 16, למעט בגילאי 14–15. יחס הסיכויים להיות בין 100 הרצים המובילים בריצות בינוניות היה גבוה יותר ברוב קטגוריות הגיל עד גיל 14 אצל בנים, כאשר השיא נמצא בגיל 13, שם הסיכוי היה גבוה פי 5 למי שנולדו בתחילת השנה לעומת אלו שנולדו בסופה.
• קירני ועמיתיו (2018) מצאו גם הם OR גבוה יותר בריצות בינוניות בקרב בנים בקטגוריות U13, U15 ו- U17בבריטניה, כאשר השיא היה ב- U15(גילאי 13–14), ממצא התואם את תוצאות המחקר הנוכחי. עם זאת, גם כאן לא ניתן לשלול שהבדלים בארגון קטגוריות הגיל בין נורווגיה לבריטניה מסבירים את ההתמשכות הארוכה יותר של ה-RAE בבריטניה.
• אצל בנות, ה-OR ירד בהדרגה מגיל 10 עד 13. בדומה לכך, קירני ועמיתיו מצאו OR גבוה יותר ב- U13וב- U15עם ערכים גבוהים במיוחד בגילאים הצעירים. כמו בספרינט, גם כאן ה-OR הגבוה הופיע בגיל מוקדם יותר אצל בנות מאשר אצל בנים, כנראה בשל כניסה מוקדמת יותר לגיל ההתבגרות. בניגוד לספרינט אצל גברים, ה-RAE בריצות בינוניות לא נמשך עד גיל הבוגרות.
• היתרון של לידה בתחילת השנה נמשך זמן רב יותר בספרינט מאשר בריצות בינוניות אצל גברים, מה שמרמז כי גיל ההתבגרות משפיע באופן שונה על הישגים בשני המקצועות. הדבר נובע ככל הנראה מדרישות פיזיולוגיות שונות: בספרינט חשובים כוח והספק, בעוד שבריצות בינוניות חשובה צריכת חמצן מרבית .(VO₂max)
• העלייה במסת הגוף ובמסת השרירים במהלך ההתבגרות תורמת לשיפור בכוח ובהספק, ולכן תורמת לביצועי ספרינט. אף שהעלייה במסת השריר תורמת לשיפור צריכת החמצן האבסולוטית, העלייה במסת הגוף גורמת לכך ש VO₂max -ביחס למשקל הגוף כמעט שאינה משתנה במהלך ההתבגרות. אצל בנות, העלייה במסת הגוף אינה בהכרח יתרון, משום שחלק גדול יותר ממנה הוא מסת שומן.
• עלייה במסת הגוף עשויה להשפיע גם על הופעת ה-RAE שכן מי שנולדו מוקדם בשנה עשויים לעלות במשקל מוקדם יותר אם הם נכנסים מוקדם יותר להתבגרות. הסבר אפשרי נוסף לירידה ב-OR בגילאים מבוגרים יותר הוא שההבדלים היחסיים בגיל קטנים עם העלייה בגיל, כלומר, הפער היחסי בין ילדים בני 10 גדול יותר מאשר בין בני 20.
• ה-RAE הגדול יותר שנמצא, במיוחד אצל גברים, בענפים מתפרצים לעומת ענפי סבולת, הודגם גם במחקרים קודמים.
• רמות גבוהות יותר של אפקט הגיל היחסי (RAE) בקרב אתלטים ברמה גבוהה, במיוחד אצל גברים בהשוואה לנשים, כפי שנמצא גם במחקר הנוכחי, תואמות ממצאים ממחקרים קודמים.
• חוקרים שונים הציעו אסטרטגיות לצמצום ה- RAEבאתלטיקה. לדוגמה, רומן ועמיתיו (2015) הראו כי ניתן להגיע ל-RAE קטן מאוד או אף להיעדרו בריצות ספרינט בקרב בנים בני 8–15, אם במהלך השנה משתנים תאריכי החתך לגבי קבוצות הגיל. למשל, אם קובעים כי התאריך הקובע לגבי קבוצת הגיל הוא לא 1 בינואר אלא תאריך יום התחרות.
• ברוסטיו ובוצ’יה בדקו גישה נוספת, שבה נעשה תקנון לתוצאות של ספרינטרים ברמה גבוהה בגילאי 16–17, הן אצל גברים והן אצל נשים. בניתוח רטרוספקטיבי המבוסס על נתונים שנאספו לאורך הרבה שנים, בוצע תקנון לתוצאות בהתאם למועד הלידה בתוך השנה. לאחר התקנון תקבלה התפלגות שוויונית יותר של תוצאות לעומת התוצאות הלא מתוקנות.
• כדי למנוע מצב שבו ילדים שנולדו בסוף השנה הם תמיד הצעירים ביותר בקבוצת הגיל שלהם ובעלי סיכויי הצלחה נמוכים יותר, ניתן:
• לתקנן את התוצאות שלהם שלהם על בסיס נתונים ממעקבי אורך קודמים
• ליישם מבנה תחרות חלופי, שבו תאריכי החתך מתחלפים, כך שכל ילד יהיה לעיתים מהמבוגרים ולעיתים מהצעירים בקבוצת הגיל בה הוא מתחרה.
• אסטרטגיות אלו עשויות להפחית נשירה של ספורטאים שנולדו בסוף השנה.

סיכום

לידה בתחילת השנה מהווה יתרון בענפים הדורשים יכולות פיזיות גבוהות, עבור שני המינים, במיוחד בקבוצות הגיל הצעירות. הגיל שבו נמצאה ההסתברות הגבוהה ביותר להיות בין 100 האתלטים המובילים תואם את הגיל שבו תהליכי גדילה והתבגרות משפיעים באופן משמעותי על היכולת הגופנית.
• למרות ש-RAE ובשלות ביולוגית הם מושגים שונים, ממצאי מחקר זה מצביעים על כך שהמבוגרים יותר בכל קבוצת גיל נהנים משיפור טבעי בביצועים עקב ההתבגרות.
• חשוב שספורטאים, הורים ומאמנים יהיו מודעים ל-RAE וישימו דגש על לימוד מיומנויות והתקדמות הדרגתית בעומס האימונים, ללא תלות ברמת ההישגים ברגע נתון. זיהוי כישרונות בגיל צעיר הוא משימה מורכבת, ולכן המטרה המרכזית של אנשי מקצוע באתלטיקה, במיוחד בענפים התלויים ביכולות פיזיות, היא להבטיח שלכל ספורטאי תינתן הזדמנות לממש את הפוטנציאל שלו, ללא קשר לגילו הכרונולוגי או למצב הבשלות שלו.
• גישה זו עשויה לסייע בשימור ילדים ובני נוער בענף לאורך זמן, ואף לתרום לעידוד פעילות גופנית לאורך החיים.
• יהיה מעניין, במחקרים עתידיים, לבחון את קיומו של אפקט הגיל היחסי במקצועות כמו ריצת משוכות, קפיצה לגובה והדיפת כדור ברזל, שבהם לטכניקה עשויה להיות חשיבות גדולה יותר מאשר ליכולות הפיזיות בלבד.

מקור:

Gundersen H, Harris A, Grendstad H, Kristoffersen M, Guttormsen A, Dalen T, et al. (2022) Performance in youth track and field is associated with birth quartile. A register-based study among athletes in Norway from 10 years to senior level. PLoS ONE 17(9): e0273472. https:// doi.org/10.1371/journal.pone.0273472

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן