הקשרים בין זמן מסך בגיל הרך לבין גורמי סיכון קרדיומטבוליים בילדות המאוחרת
מאת: יורם אהרוני
למידע נוסף
חלק זה עוסק במדידות מרחק הריצה בפועל באמצעות שבבים המוצמדים למספר החזה, המופעלת ב"ליגת היהלום" באתלטיקה, שמבצעת חברת "אומגה" ובשיקולים טקטיים בריצות בינוניות.
מדידות באמצעות שבבים ("צ'יפים") ב"ליגת היהלום"
מערכת המדידה באמצעות שבבים פותחה על ידי Swiss Timing , זרוע הטכנולוגיה של קבוצת סווטש העומדת מאחורי אומגה. המערכת נקראת – Real-Time Tracking System – RTTS — מערכת מעקב בזמן אמת.
חלקי המערכת
שבב החזה במשקל 16 גרם – לכל אתלט יש שבב משדר זעיר ונטען, במידות של 66 מ"מ על 48 מ"מ ובמשקל של 16 גרם, המוטמע בתוך מספר החזה המוצמד לחולצתם של הרצים.
מקלט אנטנות באצטדיון – חברת אומגה מתקינה 20 מקלטים ייעודיים מסביב למסלול, בדרך כלל 16 בהיקף החיצוני ו-4 בחלק הפנימי. אנטנות אלו משדרות וקולטות אותות רדיו באופן רציף משבבי החזה של האתלטים בזמן שהם רצים.
גיבוי של ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית – כדי להשלים את הנתונים מהשבבים הפיזיים, מצלמות מעקב במהירות גבוהה המופעלות על ידי בינה מלאכותית מנתחות את מיקומי האתלטים. הדבר מאפשר לאומגה לקחת בחשבון את המיקום המדויק של פלג הגוף העליון (הגו, הטורסו) ולמפות את תנועות הגוף. רמת הדיוק של המערכת היא 0.01 שנייה.
מדידות של מרחקי ריצה בפועל באמצעות שבבים קיימות בתחרויות ליגת היהלום לפחות החל מעונת 2023. ממדידה כזו אנו למדים למשל כי המרחק שעברה פיית' קיפיגון בריצת 1500 מ' כאשר קבעה תוצאה שהיוותה שיא עולם בתחרות בפירנצה ב-2 ביוני 2023 – 3:49.11 ד' – היה 1502.3 מ'. הריצה הייתה מאד לא תחרותית, קיפיגון הקדימה את הרצה שסיימה במקום השני כמעט ב-8 בשניות וקשה לדעת מצפייה בסרט הוידאו של הריצה את מקורם של 2.3 המטרים העודפים, אולי ב-200 המטרים הראשונים בהם הרצות תופסות את מקומן בטור הרצות. נתונים על מרחק הריצה בפועל בריצה בה קבעה קיפיגון את שיא העולם הנוכחי – 3:48.68 ד', לא התפרסמו.
בתאריך 18.7.2026 קבע הרץ מבריטניה ג'וש קר שיא עולם בריצת מייל (1609.344 מטר) – 3:42.66 דקות. בתחרות זו לא היו כלל שינויי מיקום בין ארבעת הרצים שסיימו את הריצה במקומות הראשונים ולכן המערכת הראתה כי כל 4 הראשונים עברו בדיוק מרחק של מייל אחד. הריצה לא הייתה תחרות של ממש. למרות שזו הייתה תחרות בליגת היהלום, נראה היה שחוץ מג'וש קר, כל הרצים האחרים התחלקו ל-3 קבוצות:
א) מכתיבי קצב – אלה לא סיימו את הריצה. אחד רץ כ-900 מ' והאחר כ-1000 מ'. תפקידם היה לעזור לג'וש קר לרוץ בקצב המתוכנן. גם טכנולוגיית אורות מרצדים באבני השפה סייעה לו לשמור על הקצב הנכון.
ב) רצים שנצמדו אל ג'וש קר מאחור – תפקידם של רצים אלה היה לייצר אשליה של תחרות אבל בשום שלב של הריצה הם לא ניסו "להפריע לניסיון השיא" כלומר הם לא עקפו את ג'וש קר ובוודאי שלא ניסו לגרום לריצה להיות איטית יותר על ידי הובלה בקצב איטי. היו שני רצים כאלה.
ג) רצים שהיו הרחק מאחור.
ריצה אחרת לגמרי, התקיימה בתחרות ליגת היהלום בציריך ב-27.8.2026. בריצה זו לא נשברו אמנם שיאים וזהות המנצח לא הייתה ידועה מראש. כל הרצים עברו מרחק של יותר מ-1500 מ'.
מובאים כאן נתונים על מרחק הריצה בפועל, זמן הריצה הרשמי והמהירות הממוצעת בריצת שחושבה כמרחק בפועל חלקי זמן הריצה. לדוגמה, המנצח, קול הוקר מארה"ב רץ בפועל 1503.4 מטר, זמנו היה 3:31.71 ד' (211.71 שניות) ולכן מהירותו הממוצעת הייתה 7.1012 מטר בשנייה.
קול הוקר – 1503.4 מטר – 3:31.71 דקות – 7.1012 מטר בשנייה
פנואל קיפקוסגיי קואץ'– 1515.4 מטר – 3:31.84 ד' – 7.1535 מטר בשנייה
יארד נגוסה – 1520.9 מטר – 3:31.85 ד' – 7.1791 מטר בשנייה
אנאס עיסאיי – 1510.8 מטר – 3:32.05 ד' – 7.1247 מטר בשנייה
יקוב אינגבריגטסן – 1516.3 מטר – 3:32.16 ד' – 7.1470 מטר בשנייה
הובס קסלר – 1506.0 מטר – 3:32.35 ד' – 7.0921 מטר בשנייה
וינסנט צ'אטיי – 1515.5 מטר – 3:32.50 ד' – 7.1318 מטר בשנייה
רוברט פארקן – 1507.1 מטר – 3:32.63 ד' – 7.0879 מטר בשנייה
ג'ייק הייוארד – 1515.5 מטר – 3:32.73 ד' – 7.1241 מטר בשנייה
איתן סטראנד – 1515.6 מטר – 3:32.95 ד' – 7.1172 מטר בשנייה
טימותי צ'ריויוט – 1516.1 מטר – 3:33.01 ד' – 7.1176 מטר בשנייה
סטפן נילסן – 1511.4 מטר – 3:33.59 ד' – 7.0762 מטר בשנייה
עזדין חאבז – 1506.6 מטר – 3:33.88 ד' – 7.0441 מטר בשנייה
אנאס לגטיי-צ'אודר – 1500.7 מטר – 3:34.38 ד' – 7.0002 מטר בשנייה
אייזק ניידר – 1506.1 מטר – 3:35.31 ד' – 6.9950 מטר בשנייה
סמואל פילסטרום – 1508.8 מטר – 3:39.15 ד' – 6.8848 מטר בשנייה
מהירותו הממוצעת של יארד נגוסה – 7.1791 מטר/שנייה, הייתה הגדולה ביותר, והוא גם עבר את המרחק הגדול ביותר בין כל הרצים – 1520.9 מטר. מהירותו הממוצעת של מנצח הריצה, קול הוקר, הייתה רק התשיעית בגודלה! בריצה היו שני מכתיבי קצב שהובילו את הרצים להקפה ראשונה ב-55.6 לרץ המוביל (56.2 ש' לקול הוקר). הוקר התמקם במקום השלישי, מיד אחרי שני מכתיבי הקצב, כבר אחרי 200 מ', ולמעשה 3.04 המטרים העודפים שלו בריצה היו כמעט כולם ב-200 המטרים הראשונים, בניסיון לתפוס את עמדת הובלה, מיד אחרי מכתיבי הקצב. הוא הגיע ל-800 ב-1:54.0 ד' (57.8 ש' להקפה השנייה). מכתיב הקצב האחרון פרש לפני תום ההקפה הלפני האחרונה. בנקודה זו, פרצו קדימה קואץ' ונגוסה ולכל שלושת המובילים נרשם זמן של 2:37.9 ד'. הוקר סיים את ההקפה השלישית (1200 מטר מהזינוק) ב-2:52.0 ד' (58.0 ש' להקפה השלישית) והיה 0.2 שניות אחרי שני המובילים, קואץ' ונגוסה. הוא נשאר כל הזמן בשביל הפנימי, קרוב ככל האפשר לאבן השפה. למזלו של הוקר, הרץ הצעיר פנואל קיפקוסגיי קואץ', בן 19.5, "פינה לו מקום" בשביל הפנימי בכך שזז מעט ימינה, והוקר היה יכול לעבור את המובילים ולנצח, בלי לבצע הקפה מבחוץ. זמנו של הוקר ל-300 המטרים האחרונים היה 39.7 שניות (קצב 52.9 ל-400 מ'), כלומר הוא הגביר מהירות ב-300 מטרים האחרונים. את 400 המטרים האחרונים הוא עבר ב-53.8 ש'. הישג העונה של הוקר לפני התחרות בציריך היה 3:30.80 ד'. יארד נגוסה רץ כמעט לאורך כל המרוץ בשביל 2 או בחלק החיצוני של שביל 1 ובסך הוכל עבר 17.5 מ' יותר מאשר הוקר, 1520.9 מ' לעומת 1503.4 מ'.
הטקטיקה של הוקר היא לא בלי סיכון. באליפות העולם 2025, במקצה חצי הגמר מספר 2, היה צריך הוקר לסיים בין 6 הראשונים כדי לעלות לגמר. הוקר עבר להוביל לקראת נקודת 300 המטרים מהזינוק ונשאר בהובלה כמעט עד תום ההקפה הלפני אחרונה אולם אז פרצו קדימה שני רצים, סטפן נילסן ורוברט פארקן ש"כלאו" את הוקר. מאחר שהריצה לא הייתה מהירה במיוחד (זמנו של הראשון היה 3:36.64 ושל השמיני, נילסן, 3:37.12 ד') היו 9 רצים במאבק צמוד על 6 המקומות הראשונים, ממש עד לסיום. בניסיון נואש להבטיח מקום בגמר ניסה הוקר להשתחל בין פארקן ונילסן ופגע עם הכתף הימנית שלו ברוברט פארקן. למרות שהגיע במקום השני לקו הסיום, הוקר נפסל בגלל הפגיעה בפארקן. פארקן שהגיע במקום התשיעי לקו הסיום הועלה לגמר בשל הפגיעה בו, ולגמר הועלה גם האיטלקי פדריקו ריבה שנפל בשלב מוקדם של המרוץ בשל התקלות ברץ אחר וסיים את מקצה חצי הגמר בזמן 4:14.31 ד'. 5 מ-6 הראשונים במקצה עברו ביישורת האחרונה לשבילים חיצוניים כדי לעקוף, ורץ אחד הצליח לעבור ברווח בין נילסן לפארקן שממש לקראת הסיום היה כבר מספיק גדול כדי לעבור בו בלי לדחוף…
בריצת 3000 מ' לגברים שהתקיימה בתחרות ליגת היהלום בציריך בשנת 2026, ההפרש בסיום בין הרץ שסיים במקום הראשון לזה שסיים שני היה 0.49 שניות. להלן נתונים של שני הרצים שסיימו במקומות הראשונים. הנתונים הם על מרחק הריצה בפועל, זמן הריצה הרשמי, והמהירות ממוצעת בריצת שחושבה כמרחק ריצה בפועל חלקי זמן הריצה.
פארקר וולף – 3007.9 מטר – 7:27.43 דקות – 6.7226 מטר/שנייה
גראהם בלאנקס – 3016.6 מטר – 7:27.92 ד' – 6.7347 מטר/שנייה
גם במקרה זה רואים כי מהירותו הממוצעת של הרץ שסיים במקום השני הייתה גבוהה מזו של המנצח. גרהאם בלאנקס עבר בריצה 8.7 מטר יותר מאשר פארקר וולף.
טקטיקה ושימור כוחות
כאשר בוחנים טקטיקה של רצים, כדאי לקחת בחשבון שאלה הרואים עצמם מועמדים למדליות רוצים בדרך כלל להעפיל לשלב הבא בתחרות במינימום מאמץ. הבעיה בטקטיקה הזו היא שכאשר רצים לאט יחסית, נשארים הרבה רצים במאבק עד לסיום, מצב "המזמין" דחיפות ונפילות. נראה כי לעיתים גם כי בשלב הגמר יש לחלק מהרצים מחשבות על שימור כוחות לתחרויות הבאות בעונה. ב-4 בספטמבר 1983 קבע סטיב אובט בתחרות ברייטי שבאיטליה, שיא עולם בריצת 1500 מ' – 3:30.77 ד'. ב-14 באוגוסט באותה שנה, כלומר שלושה שבועות קודם לכן הוא סיים רביעי באליפות העולם בזמן 3:42.34 ד'. זמנו של המנצח, סטיב קראם, היה 3:41.59 ד'. מרוץ הגמר ל-1500 מ' נערך ביום האחרון של האליפות. שנות השמונים היו תקופת מעבר בין אתלטיקה של חובבים, כזו שבה היו אסורים תשלומים לאתלטים על הישגיהם בתחרויות, לאתלטיקה "פתוחה" כפי שאנו מכירים אותה כיום, בה התשלומים הם חוקיים. סביר להניח כי הרצים באליפות העולם "שמרו כוחות" להמשך העונה, לתחרויות בהן שילמו להם על הישגיהם באופן חוקי או חוקי פחות… כאשר נשאל סטיב קראם לאחר הריצה למה היא הייתה כל כך איטית הוא אמר ש"רצי החזית", אלה שבדרך כלל לא נרתעים מהובלה בריצות, נשרו בחצי הגמר… באותה אליפות, מקצי חצי הגמר היו הרבה יותר מהירים מריצת הגמר. משני מקצי חצי הגמר עלו אז לגמר ארבעה הראשונים בכל מקצה ועוד ארבעה "מפסידים מהירים". במקצה מספר 1 הזמנים של המעפילים לגמר היו בין 3:36.43 ל-3:37.54 וממקצה מספר 2 העפילו רצים שקבעו זמנים שבין 3:35.77 ל-3:37.55. ניתן לטעון אולי שהזמנים האיטיים בגמר הושפעו גם מכך ששלושת השלבים בריצת 1500 מ' באליפות העולם 1983 (מוקדמות, חצי גמר וגמר) נערכו בשלושה ימים רצופים (כיום מקובל לתת לרצי 1500 מ' לפחות יום אחד של מנוחה בין חצי הגמר והגמר) אבל עובדה זו לא יכולה להסביר את הפתיחה האיטית מאד של הריצה. זמני הביניים של סטיב קראם בריצה היו: 400 מ' – 65.69 ש'; 800 מ' – 2:08.23 (62.54 ש' להקפה השנייה); 1200 מ' – 3:03.00 (54.77 ש' להקפה השלישית) ו-38.59 ש' ל-300 המטרים האחרונים.
בתמונה: סטיב קראם (מספר 325) מנצח באליפות העולם 1983 בריצת 1500 מטר. מימינו בתמונה הרץ שסיים שלישי, סעיד אוויטה (מספר 549) ומשמאלו בתמונה הרץ שסיים במקום השני, סטיב סקוט מארה"ב (בגופיה האדומה). סטיב אובט (מספר 341) סיים רביעי.
בשלושה השבועות שאחרי אליפות העולם 1983 ועד לתחרות ברייטי השתתף סטיב אובט בתחרות באוסלו (23.8) בה הוא ניצח במייל (3:50.49), בתחרות בבריסל לזכרו של אִיווֹ וָן דָאם (26.8), בה הוא סיים שני בריצת 800 מ' (1:45.25), בתחרות בקובלנץ שבגרמניה (31.8) בה הוא ניצח ב-1500 מ' (3:32.95) וגם תרם "רגל" לרביעייה החמישית בטיבה של אנגליה ב-4X400 מ' בתחרות בקריסטאל פאלאס בלונדון נגד הונגריה, נורבגיה וסקוטלנד (29 באוגוסט, הספליט של אובט היה 48.7 ש', אנגליה הציבה 5 רביעיות). אובט לא סיים את העונה בתחרות ברייטי ב-4 בספטמבר. יומיים אחר כך הוא ניצח בתחרות ריצת 1000 מ' בגרמניה (2:20.19), וב-9 בספטמבר הוא נוצח על ידי סטיב קראם בריצת מייל בקריסטאל פאלאס (קראם 3:52.56, אובט 3:52.71).
גם לוח הזמנים של סטיב קראם אחרי אליפות העולם 1983 היה עמוס: יומיים אחרי הגמר הוא ניצח בריצת 1500 מ' בתחרות קטנה בפינלנד (3:38.02, קשה לחשוב שלתחרות הזו היה ערך מקצועי כלשהו…), ב-20.8, שישה ימים אחרי גמר אליפות העולם, הוא ניצח ב-1500 מ' בתחרות גמר גביע אירופה לנבחרות בקריסטאל פאלאס, שוב בריצה "טקטית" – 3:42.27, בתחרות באוסלו ב-23.8 הוא ניצח ב-800 מ' – 1:43.61, בתחרות בבריסל ב-26.8 הוא ניצח ב-1500 מ' – 3:31.66, בתחרות בקריסטאל פאלאס ב-29.8 הוא ניצח ב-2 מייל – 8:14.93 ולפני התחרות בקריסטאל פאלאס ב-9 בספטמבר הוא הספיק לקפוץ לנורבגיה ולנצח בריצת 1500 מ' בעיר נארביק בזמן 3:33.06 ד'.
ראוי להזכיר כי אליפות העולם באתלטיקה ב-1983 הייתה הראשונה בתולדות המפעל, היא נערכה במחצית הראשונה של אוגוסט ולא היו בה כמובן פרסי כסף. נראה שלא הייתה לרצים סיבה לנסות לרוץ מהר ככל יכולתם בגמר אליפות העולם 1983.
האלוף האולימפי ב-1500 מ' במוסקבה 1980, סבסטיאן קו, שהיה בן 27 ב-1983, לא התחרה אחרי סוף חודש יולי באותה שנה בשל מחלה. הוא חזר וזכה בתואר האולימפי במשחקי לוס אנג'לס 1984.
נראה לפעמים כי רוב הרצים מגיעים למרוץ ללא מחשבות על טקטיקה ומתרכזים בעיקר בתגובות ליוזמות של רצים אחרים לשינויים בקצב במהלך המרוץ. זה בולט במיוחד בתחרויות אליפות בהן אין מכתיבי קצב. הדוגמה הקיצונית לכך היא הגמר האולימפי ב-1500 מ' לגברים במשחקי ריו 2016, בו זמנו של המנצח היה 3:50.00 דקות. זמני הביניים של המנצח בריצה, מתיו סנטרוביץ׳, היו: 400 מ' – 66.83 שניות; 800 מ' – 2:16.59 (69.76 ש'); 1200 מ' – 3:12.00 (55.41) ו-300 מ' אחרונים ב-38.00 שניות. בשל הקצב האיטי היו בריצה לא מעט דחיפות וגם נפילה של אחד הרצים. סנטרוביץ' היה בשביל הפנימי לכל אורך הריצה והיה בהובלה כמעט לכל אורך הריצה. הזוכה במדליית הכסף, תאופיק מחלופי (3:50.11 ד', כלומר רק 11 מאיות השנייה אחרי המנצח) היה במקום הלפני אחרון כאשר קצב הריצה הוחש, אחרי כ-900 מ' מהזינוק. הוא רץ בשביל מספר 2 את הקשת שבין 900 ל-1000 מ', את הקשת שבין 1100 מ' ל-1200 מ' וגם את הקשת האחרונה, בין 1300 ל-1400 מ' מהזינוק. מרחק הריצה שהוא עבר היה גדול בהרבה מזה שעבר סנטרוביץ'. ריצה של 3 קשתות בשביל 2, אפילו בחלקו הפנימי, מוסיפה כ-20 מטר למרחק הריצה. המרחק בין סנטרוביץ' למחלופי בסיום היה פחות ממטר אחד.
בתמונה: מתיו סנטרוביץ' מקדים בגמר האולימפי בריצת 1500 מ' בריו 2016 את תאופיק מחלופי וניק ויליס
מקורות:
Yoshimoto T, Chiba Y, Mizukubo S, Sato K, Ohnuma H and Takai Y (2025) Effect of pacing strategy modification on 200 m performance in athletics. Front. Sports Act. Living 7:1657245. doi: 10.3389/fspor.2025.1657245
https://www.omegatiming.com/2023/Rome-live-results
https://www.omegatiming.com/2026/London_2026-live-results
https://www.omegatiming.com/2026/Zurich_2026-live-results
https://www.omegatiming.com/2025/Rome_2025-live-results
חלק א' של המאמר –
חלק ב' של המאמר –
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן