השפעת מרחק הריצה בפועל על תוצאות ריצה למרחקים בינוניים וארוכים, חלק ג'
מאת: יורם אהרוני
למידע נוסף
תקציר מחקר אורך שנערך באוסטרליה והתפרסם ב-
International Journal of Behavioral Nutrition and Physical Activity
תקציר של התקציר
רקע
זמן מסך יושבני בילדות נקשר לתוצאות בריאותיות שליליות, ובהן גורמי סיכון קרדיומטבוליים. עם זאת, הראיות לקיומם של קשרים אלה עדיין אינן חד-משמעיות. חשוב להבין אם קשרים אלה נמשכים גם לאחר ביצוע תיקנון לגבי כמות הפעילות הגופנית ולזמן היושבני הכולל, וזאת כדי לסייע בגיבוש אסטרטגיות להתערבות מוקדמת. מחקר זה בחן את מסלולי השינוי בזמן המסך בגיל הרך ואת הקשרים שלהם עם מדדים של בריאות הלב וכלי הדם בגיל הילדות המאוחרת, לרבות סמנים ביומרקרים קרדיומטבוליים.
שיטת המחקר
החוקרים ניתחו תוצאות ממחקר אורך באוסטרליה. הנתונים נאספו בין השנים 2016-2008. זמן הצפייה במסכים ("זמן מסך") הוערך אצל ילדים החל מגיל 4 ועד גיל 11, אחת לשנתיים. כאשר הילדים היו בגיל 12-11 הוערכו אצלם מדדים הקשורים לבריאות הלב וכלי הדם, ובהן מדדים של השמנה, סבולת אירובית וסמנים (ביומרקרים) קרדיומטבוליים בדם ונבדקו הקשרים של מדדים אלה לזמן מסך, וזאת אחרי תיקנון לגבי פעילות גופנית וזמן יושבני כללי.
תוצאות
במחקר נכללו 1,825 ילדים, מתוכם 890 (49%) בנות, והגיל הממוצע היה 12.0 שנים, בעת מבדקי הכושר והבריאות. זמן המסך הממוצע היה 133 דקות בגיל 4–5 שנים, ו-196 דקות ביום בגיל 10–11 שנים.
עלייה של סטיית תקן אחת בזמן המסך בגיל 4–5 שנים, נמצאה קשורה לכושר אירובי נמוך יותר ולהיקף מותניים גדול יותר, ליחס מותניים-לגובה גבוה יותר ל-BMI גבוה יותר ולאחוז שומן גוף גבוה יותר בגיל 11–12 שנים.
קשרים אלה נותרו מובהקים גם לאחר תיקנון לזמן היושבני הכללי ולפעילות גופנית בעצימות מתונה עד נמרצת. לאחר תיקנון לזמן היושבני הכללי ולפעילות גופנית מתונה עד נמרצת, לא נמצאו קשרים מובהקים בין זמן הצפייה במסכים לבין סמנים קרדיומטבוליים בדם.
מסקנות
זמן מסך רב יותר בגיל הרך קשור לכושר אירובי נמוך יותר ולהשמנה רבה יותר בגיל הילדות המאוחרת, גם לאחר תיקנון לגבי פעילות גופנית בעצימות מתונה עד נמרצת ולזמן היושבני הכללי. עם זאת, לא נמצא קשר בין זמן מסך לבין סמנים קרדיומטבוליים בדם. ממצאים אלה תומכים בהמלצה להגביל את זמן הצפייה במסכים בגיל הרך.
רקע
ההתקדמות הטכנולוגית המואצת מאז אמצע המאה ה-20 הובילה לחשיפה הולכת וגוברת לצגים אלקטרוניים ("מסכים”) לאורך כל מהלך החיים. ראיות מחקריות מצביעות על כך שזמן מסך, המוגדר כזמן המוקדש לישיבה או לשכיבה בעת שימוש במסך דיגיטלי, קשור לעלייה בסיכון להתפתחות מחלות קרדיומטבוליות.
נמצא כי התפתחותם של גורמי סיכון קרדיומטבוליים בשלהי הילדות מנבאת את התפתחותה של מחלת לב כלילית בבגרות והיא גם נמצאה במתאם עם מוות בטרם עת.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) וגופים לאומיים מוסמכים במדינות שונות הכירו בהשפעות השליליות של זמן מסך בילדות, והם ממליצים על הפחתת זמן המסך ועל הגברת הפעילות הגופנית, שכן אלה קשורים ליתרונות בריאותיים בקרב ילדים.
מנגנונים אפשריים להסברת הקשר בין זמן מסך לבין מחלות קרדיומטבוליות כוללים צריכת אנרגיה מוגברת עקב נשנוש לא מודע, ישיבה ממושכת, הפחתה בזמן המוקדש לפעילות גופנית ושיבוש השינה. זמן מסך ממושך יותר נקשר לעלייה בשומן הגוף ולהשמנה בקרב ילדים. נטען גם כי קשרים אלה הם קטנים בגודלם והם לא עקביים, וכי קיימות ראיות מועטות בלבד לקיומה של סיבתיות לקשר. גם הראיות בנוגע לקשר בין זמן מסך לבין גורמי סיכון קרדיומטבוליים אחרים, כגון לחץ דם סיסטולי, רמת הגלוקוז בדם ורמת הכולסטרול, הן עדיין לא עקביות.
מחקרים בקרב מתבגרים ומבוגרים הראו כי זמן מסך קשור לעלייה ב-BMI, לכושר אירובי נמוך יותר, לפרופילים לא מיטביים של שומני הדם, ללחץ הדם, לעלייה במדדי דלקת ולעמידות לאינסולין, וזאת ללא תלות ברמת הפעילות הגופנית. ממצאים אלה מצביעים על כך שזמן מסך רב עלול לתרום לגורמי סיכון קרדיומטבוליים גם בקרב אנשים הפעילים מבחינה גופנית.
עם זאת, מחקרים אחרים מצאו כי כאשר מביאים בחשבון את היקף הפעילות הגופנית בעצימות מתונה עד נמרצת, הקשר בין זמן מסך בישיבה לבין גורמי סיכון קרדיומטבוליים נחלש. ממצא זה מצביע על כך שפעילות גופנית בעצימות בינונית עד נמרצת עשויה למתן חלק מההשפעות השליליות הקשורות לזמן מסך בישיבה.
רוב המחקרים שנערכו עד כה הם מחקרי חתך, והם בחנו רק סוג אחד של זמן מסך, בדרך כלל צפייה בטלוויזיה. מעט מחקרי האורך הקיימים מתאפיינים בתקופות מעקב קצרות שבדרך כלל אינן עולות על שנתיים והן עשויות להיות קצרות מדי כדי לזהות שינויים משמעותיים בסיכון הקרדיומטבולי או שהמחקרים מתמקדים בילדים גדולים יותר ובמתבגרים.
מחקר אורך שנמשך 24 שנים וכלל 7,105 משתתפים, אשר היו במעקב מגיל ההתבגרות ועד לבגרות, מצא כי זמן מסך יומי ממושך יותר בגיל ההתבגרות היה קשור לסבירות גבוהה יותר לעלייה ב-BMI, היקף המותניים, בהשמנה ובסוכרת, בבגרות. מחקר אחר שכלל שתי קבוצות בלתי תלויות של אימהות וילדים, אחת בשנת 2000 והאחרת בשנת 2010, מצא קשרים עקביים בין זמן מסך לבין סיכון קרדיומטבולי מוגבר לאורך תקופת הילדות וההתבגרות, כאשר הקשרים נעשו בולטים יותר בגיל ההתבגרות.
כמה מחקרי אורך דיווחו על קשרים בין זמן מסך בגיל הרך (גיל 2–3 שנים) לבין שומן גוף בגיל 3–5 שנים, קשרים התלויים במין. הקשרים נמצאו אצל בנים, אך לא אצל בנות. עם זאת, רק מחקרים מעטים בחנו את הקשר בין זמן מסך בגיל הרך לבין גורמי סיכון קרדיומטבוליים בשלהי הילדות.
הבנת המידה שבה זמן מסך בגיל הרך קשור באופן בלתי תלוי למדדים של בריאות הלב וכלי הדם בשלהי הילדות חיונית לצורך גיבוש אסטרטגיות להתערבות מוקדמת והנחיות לגבי זמן מסך עבור קבוצת גיל זו.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון דפוסי התפתחות של זמן מסך בגיל הרך ואת הקשרים שלהם עם מדדים של בריאות הלב וכלי הדם בשלהי הילדות, ובכללם סמנים ביולוגיים קרדיומטבוליים הנמדדים בדם.
בהתבסס על הראיות לכך שזמן מסך עשוי להשפיע על המדדים ללא קשר לפעילות גופנית, שיערו החוקרים כי תיקנון לגבי פעילות גופנית וזמן יושבני כללי ימתנו את הקשר בין זמן מסכים לבין מדדי בריאות שונים.
שיטת המחקר
תכנון המחקר ואוכלוסיית המחקר
הנתונים נלקחו מתוך מחקר עוקבה המייצג את אוכלוסיית אוסטרליה, העוקב מאז 2004 אחר ילדים שהיו בשנת חייהם הראשונה בתחילת המחקר, אחת לשנתיים .נבדקו הנתונים בשנים 2008 כאשר הילדים היו בגיל 5-4 ("גל 3"), בשנת 2010 כאשר הם היו בגיל 6–7 ("גל 4"), בשנת 2012 כאשר הם היו בני 8–9 ("גל 5"), וב-2014 כאשר הם היו בגיל 11-10 שנים ("גל 6").
בין פברואר 2015 למרס 2016, כאשר הילדים היו בני 11–12 שנים, נאספו נתונים על מדדי בריאות וכושר גופני ("Checkpoint").
חשיפה לזמן מסך
החשיפה לזמן מסך דווחה על ידי אחד ההורים. ההורה דיווח על מספר השעות והדקות שהילד בילה בצפייה בטלוויזיה, בשימוש במחשב ובמשחקים אלקטרוניים בבית, ביום חול ממוצע וביום סוף שבוע ממוצע.
זמן בישיבה ופעילות גופנית
זמן בישיבה ופעילות גופנית בעצימות מתונה עד נמרצת (MVPA) נמדדו כאשר הילדים היו בני 11–12 שנים. הנתונים נאספו באמצעות מדי תאוצה תלת-ציריים (אקסלרומטרים) שנענדו על פרק כף היד הלא-דומיננטית במשך שמונה ימים.
המשתתפים התבקשו לרשום ביומן פעילות את המועדים שבהם הם הסירו את המכשיר, את סוג היום (יום חול/סוף שבוע), וכן את שעות השינה והיקיצה. זמני היקיצה והזמנים שבהם המכשיר לא היה בשימוש זוהו על סמך היומן ואומתו באמצעות בדיקה חזותית של רישום האותות ממד התאוצה. כאשר הנתונים בדיווח העצמי היו חסרים או הצביעו על אי-התאמה משמעותית, נעשה שימוש בנתוני מד התאוצה.
יום נחשב ליום תקף אם כלל לפחות 10 שעות של ענידת המכשיר במהלך שעות הערות, ואם רישום האותות ממד התאוצה היה תקין בהתאם למצופה. נתוני מד התאוצה של משתתפים שהיו להם פחות מארבעה ימים תקפים (שלושה ימי חול ויום סוף שבוע אחד) הוסרו מניתוח הנתונים.
משתני בריאות וכושר
הבריאות הקרדיווסקולרית והתוצאים הקרדיומטבוליים הוערכו על ידי צוות מיומן, במהלך ביקורים במרכזי ההערכה ובבתי המשתתפים.
היקף המותניים נמדד באמצעות סרט מדידה.
הרכב הגוף ואחוז השומן נמדד במכשיר bioelectrical impedance.
הכושר האירובי הוערך באמצעות מבחן PWC170 על אופניים ארגומטריים. במבחן זה רכבו הנבדקים על אופניים ארגומטריים בכמה עוצמות מאמץ תת-מרביות ומהנתונים הוערך ההספק בוואטים בדופק 170. מהנתונים במבחן זה בוצע חיזוי של צריכת החמצן המרבית (צח"מ).
לחץ הדם נמדד במכשיר למדידת לחץ דם.
דגימות דם נלקחו לאחר תקופת צום חלקי, לצורך מדידת הריכוזים של גלוקוז, טריגליצרידים, כולסטרול כולל, כולסטרול HDL, כולסטרול LDL, apolipoprotein A1 (ApoA1) , apolipoprotein B (ApoB), glycoprotein acetyls, ו-phospholipids in large .HDL particle
ציון הסיכון הקרדיומטבולי חושב באמצעות הממוצע של ציוני ה-Z הספציפיים לגיל ולמין עבור רמות של טריגליצרידים לאחר טרנספורמציה לוגריתמית, כולסטרול HDL בהיפוך, וגלוקוז, וכן עבור היקף המותניים וציון משולב של לחץ הדם, שחושב כממוצע לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי.
משתני בקרה
המודלים תוקננו לפי מין הילד (זכר/נקבה), השתייכות לאוכלוסייה האבוריג'ינית האוסטרלית (כן/לא), מצב סוציו־אקונומי של המשפחה, הרגלי תזונה, מצב ההתבגרות המינית וזמן הצום (עבור תוצאים המבוססים על בדיקות דם בלבד). משתנים אלה נמצאו בעבר כקשורים לזמן מסך ולמדדי בריאות.
הרגלי תזונה (צריכת מזון) הוערכו באמצעות גרסה מותאמת של סקר התזונה והפעילות של תלמידי בתי ספר תיכוניים באוסטרליה. ההורים דיווחו על הצריכה הרגילה של הילד מקבוצות מזון שונות, ובהן משקאות קלים (תדירות שנעה בין "אינני שותה משקאות קלים" לבין "5 כוסות או יותר ביום"), פירות (תדירות שנעה בין "אינני אוכל פירות" לבין "6 מנות או יותר ביום") וירקות (תדירות שנעה בין "אינני אוכל ירקות" לבין "6 מנות או יותר ביום").
המשתתפים סווגו כמי שעומדים בהנחיות התזונתיות אם לא צרכו משקאות קלים, משקאות ממותקים מרוכזים או משקאות ספורט, צרכו לפחות שתי מנות פרי ולפחות 5 מנות ירקות ביום, בהתאם להנחיות התזונה האוסטרליות. מי שלא עמדו בכל שלושת הקריטריונים סווגו כמי שאינם עומדים בהנחיות.
התפתחות ההתבגרות המינית (סטטוס ההתבגרות) הוערכה באמצעות סולם הבשלות המינית. שלב ההתבגרות סווג כקדם-התבגרות (שלב 1 בסולם טאנר) או התבגרות/לאחר ההתבגרות (שלבים 2–5 בסולם טאנר).
זמן הצום נקבע על סמך דיווח ההורים על מספר השעות שחלפו מאז הארוחה או המשקה האחרון של הילד לפני איסוף דגימת הדם.
תוצאות
טבלה 1 מציגה סקירה של המאפיינים הדמוגרפיים, האנתרופומטריים והקרדיומטבוליים של 1,825 המשתתפים במחקר.
בנות היוו 49% בכל נקודות הזמן של גלי המחקר. 98% היו לא-ילידים (לא אבוריג'ינים), נתון המייצג את הרכב האוכלוסייה באוסטרליה.
אלה שביצעו את מבדקי הבריאות והכושר היו ברובם בשלבים המוקדמים עד הבינוניים של ההתבגרות המינית, כאשר רובם סווגו בשלבים 2 (38%) ו-3 (29%) בסולם טאנר.
זמן המסך הכולל הממוצע של המשתתפים עלה בהתמדה לאורך תקופת המחקר, מממוצע של 133 דקות עד לממוצע של 196 דקות ביום.
טבלה מספר 1 מביאה את הממוצעים של הנבדקים בגלי המחקר השונים.
| מדד | גל 3 | גל 4 | גל 5 | גל 6 | Checkpoint |
|---|---|---|---|---|---|
| גיל (שנים) | 4.82 | 6.85 | 8.91 | 10.91 | 12 |
| מספר ואחוז בנים | 917/1790 | 919/1793 | 925/1800 | 935/1825 | 935/1825 |
| 51.20% | 51.30% | 51.40% | 51.20% | 51.20% | |
| מספר ואחוז בנות | 873/1790 | 874/1793 | 875/1800 | 890/1825 | 890/1825 |
| 48.80% | 48.70% | 48.60% | 48.80% | 48.80% | |
| זמן מסך (דקות ליום) | 133 | 148 | 178 | 196 | – |
| MVPA (דקות ביום) | – | – | – | – | 63 |
| זמן בפעילויות יושבניות (דקות ביום) | – | – | – | – | 63 |
| לא עמדו בהנחיות התזונה | – | – | – | – | 1710/1787 |
| 95.70% | |||||
| עמדו בהנחיות התזונה | – | – | – | – | 77/1787 |
| 4.30% | |||||
| Tanner1 | – | – | – | – | 322/1704 |
| 18.90% | |||||
| Tanner2 | – | – | – | – | 639/1704 |
| 37.50% | |||||
| Tanner3 | – | – | – | – | 492/1704 |
| 28.90% | |||||
| Tanner4 | – | – | – | – | 212/1704 |
| 12.40% | |||||
| Tanner5 | – | – | – | – | 39/1704 |
| 2.30% | |||||
| צח"מ חזוי (מ"ל/ק"ג/דקה) | – | – | – | – | 48 |
| היקף מותניים (ס"מ) | – | – | – | – | 66 |
| Waist-to-Height Ratio | – | – | – | – | 0.43 |
| BMI Z-Score | – | – | – | – | 0.3 |
| אחוז שומן | – | – | – | – | 22 |
| לחץ דם (מ"מ כספית) | – | – | – | – | 108/62 |
| Glucose (mmol/L) | – | – | – | – | 4.88 |
| Triglycerides (mmol/L) | – | – | – | – | 1.17 |
| Total Cholesterol (mmol/L | – | – | – | – | 4.07 |
| Cholesterol:HDL Ratio | – | – | – | – | 1.41 |
| Non-HDL Cholesterol (mmol/L) | – | – | – | – | 0.97 |
| Phospholipids (mmol/L) | – | – | – | – | 0.41 |
| Apolipoprotein A1 (g/L) | – | – | – | – | 1.39 |
| Apolipoprotein B (g/L) | – | – | – | – | 0.65 |
| ApoB/ApoA1 Ratio | – | – | – | – | 0.48 |
| Glycoprotein Acetyls (mmol/L) | – | – | – | – | 0.98 |
דיון
במחקר זה נבחנו הקשרים בין מסלולי זמן המסך בילדות המוקדמת לבין מדדי בריאות קרדיווסקולרית בשלהי הילדות, וכן האם קשרים אלה נחלשים לאחר הבאה בחשבון של זמן בישיבה ושל פעילות גופנית בעצימות מתונה עד נמרצת.
נמצא שזמן מסך גבוה יותר בגיל 4–5 שנים היה קשור למדדי בריאות קרדיווסקולרית פחות טובים בגיל 11–12 שנים, ובהם סבולת אירובית נמוכה יותר, היקף מותניים גדול יותר, יחס מותניים-גובה גבוה יותר, BMI גבוה יותר ואחוז שומן גבוה יותר. קשרים אלה נותרו גם לאחר תיקנון לגבי זמן יושבני כללי ופעילות גופנית מתונה עד נמרצת.
נמצאו עדויות חלשות לקשרים בין זמן המסך בגיל 4–5 שנים לבין לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי. כמו כן נמצאו עדויות חלשות לקשרים בין מסלול זמן המסך לבין היקף מותניים גדול יותר, יחס מותניים-גובה גבוה יותר, וציון סיכון קרדיומטבולי גבוה יותר, אם כי קשרים אלה נחלשו לאחר תיקנון לגבי פעילות יושבנית כללית ופעילות גופנית בעצימות מתונה עד נמרצת.
לא נמצאו קשרים מובהקים בין זמן מסך לבין:
יחס ApoB/ApoA1
גליקופרוטאין אצטילים (glycoprotein acetyls)
פוספוליפידים
טריגליצרידים
גלוקוז
מדדים של כולסטרול
נמצא כי זמן מסך בגיל 4–5 שנים היה קשור לכושר גופני נמוך יותר ולשיעור גבוה יותר של שומן גוף בגיל 11–12 שנים, וקשר זה נותר בעינו גם לאחר תיקנון לגבי זמן יושבני כללי ולפעילות גופנית מתונה עד נמרצת. כלומר, גם כאשר ילדים היו פעילים מבחינה גופנית, זמן המסך שלהם בילדות המוקדמת היה קשור לכושר גופני נמוך יותר ולשיעור גבוה יותר של שומן גוף בשלהי הילדות.
ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם תוצאותיו של מחקר חתך קודם, שכלל 5,797 מתבגרים בני 10–14 שנים, אשר מצא מתאמים חיוביים בין זמן מסך לבין אחוזון BMI גבוה יותר, גם לאחר תיקנון לגבי פעילות גופנית, שנמדדה באמצעות ספירת צעדים. ממצאים אלה תומכים בגוף הראיות ההולך וגדל שלפיו זמן מסך תורם למדדים הקשורים להרכב הגוף, מעבר להשפעתה על הפחתת פעילות גופנית.
הוצעו כמה מנגנונים להסברת הקשר בין זמן מסך בישיבה לבין הרכב הגוף, והם מתמקדים בצריכת אנרגיה מוגברת כתוצאה מנשנוש לא מודע ומחשיפה לפרסומות המקדמות מזונות עתירי אנרגיה, כמו משקאות ממותקים ובשר מעובד. גם השינה עשויה להיות מנגנון נוסף: זמן מסך ממושך יותר עלול לבוא על חשבון השינה או לשבש אותה, ושינה כזו נקשרה לשיעור גבוה יותר של שומן גוף ולסיכון קרדיומטבולי מוגבר בקרב ילדים ומתבגרים.
נמצא כי מסלולי זמן המסך לא היו קשורים לסמנים ביולוגיים קרדיומטבוליים, לרבות ציון הסיכון הקרדיומטבולי הכולל, יחס , ApoB/ApoA1 ,glycoprotein acetyls, פוספוליפידים, טריגליצרידים, גלוקוז, כולסטרול ולחץ דם, לאחר תיקנון לגבי זמן יושבני כללי ולפעילות גופנית בעצימות מתונה עד נמרצת.
ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם סקירות שיטתיות שלא מצאו עדויות לקשר בין זמן מסך לבין מדדים של בריאות קרדיומטבולית. הסבר אפשרי אחד לממצא זה, שבו לא נמצא קשר, הוא שההשפעות של זמן המסך על הבריאות המטבולית עשויות להופיע בשלב מאוחר יותר בגיל ההתבגרות או בבגרות, שכן התנהגות הקשורה לשימוש במסכים עשויה להזדקק לזמן ממושך יותר כדי להשפיע על סמנים מטבוליים.
מחקרי אורך בקרב מתבגרים (עד גיל 16) ובוגרים הראו קשרים בין זמן מסך בישיבה לבין סמנים ביולוגיים קרדיומטבוליים לאורך תקופות זמן ממושכות יותר, דבר המצביע על כך שההשפעה המטבולית של זמן המסך עשויה להשתנות ולהתפתח במהלך גיל ההתבגרות.
חשוב גם לציין כי אצל הילדים במדגם הזה הסמנים הביולוגיים המטבוליים היו בטווח התקין עבור קבוצת הגיל שלהם, וגם עובדה זו עשויה להסביר את היעדר הקשר שנצפה במחקר זה.
חוזקות ומגבלות
במחקר זה נעשה שימוש במאגר נתונים ממחקר אורך המייצג את כלל האוכלוסייה באוסטרליה, אשר נאסף באמצעות פרוטוקול מתוקף. למיטב ידיעתם של מחברי המאמר, זהו מאגר הנתונים האורכי הגדול ביותר למדידת זמן מסך בקרב ילדים באוסטרליה.
למרות חוזקות אלה, למחקר זה יש גם מגבלות. זהו מחקר תצפיתי, ולכן אי אפשר להסיק מהממצאים שלו על קשר סיבתי. מאגר הנתונים מבוסס כולו על האוכלוסייה האוסטרלית, ולכן ייתכן שלא ניתן להכליל את ממצאיו למדינות אחרות.
בדומה לרוב המחקרים על זמן מסך, נעשה במחקר זה שימוש בהערכות של זמן המסך של הילדים שדווחו על ידי ההורים, אשר עלולות להיות חשופות להטיית מדידה, ולא הובא בחשבון שימוש מקביל בכמה אמצעי מדיה – media multitasking – כלומר שימוש בשני מכשירים או יותר בו-זמנית. כתוצאה מכך, ייתכן שההערכה של זמן המסך הכולל של הילדים לא הייתה מדויקת.
כמו כן, מאז תקופת איסוף הנתונים (2008–2014) חלו התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות, ובהן הופעתם של מכשירים חדשים כגון טלפונים חכמים, אשר עשויות לשנות את האופן שבו ילדים ניגשים למכשירי בעלי מסך ומשתמשים בהם. לפיכך, ייתכן שממצאי מחקר זה אינם ניתנים להכללה לילדים בני זמננו. עם זאת, נתונים אלה עדיין בעלי ערך, משום שהם מספקים ראיות אורך מתקופת הילדות המוקדמת ועד שלהי הילדות, דבר שמחקרים עדכניים יותר המבוססים על נתוני חתך אינם יכולים לספק.
בנוסף לכך, מדדי הבריאות הקרדיווסקולרית וההתנהגויות שנגזרו ממדידות האקסלרומטר הוערכו רק במקביל במסגרת ה- CheckPoint ולא ניתן היה להעריכם בכל אחד מגלי המחקר לצד הערכות זמן המסך. עובדה זו מהווה מגבלה נוספת של המחקר.
מסקנות
במחקר זה נמצאו עדויות לכך שזמן מסך בילדות המוקדמת קשור לסבולת אירובית נמוכה יותר ולשיעור גבוה יותר של שומן בגוף, אך לא לסמנים ביולוגיים קרדיומטבוליים בדם, בשלהי הילדות. קשרים אלה נותרו גם לאחר תיקנון לגבי זמן יושבני כללי ולגבי פעילות גופנית מתונה עד נמרצת.
לא נמצאו קשרים מובהקים בין מסלולי זמן המסך לבין סמנים ביולוגיים קרדיומטבוליים בדם לאחר תיקנון לגבי זמן יושבני כללי ולגבי ופעילות גופנית מתונה עד נמרצת.
ממצאים אלה מצביעים על כך שקובעי מדיניות, אנשי מקצוע בתחום הבריאות ומשפחות צריכים לשקול הגבלה של זמן המסך בילדות המוקדמת, כדי למנוע הגעה לכושר גופני נמוך יותר ועלייה בשיעור השומן בגוף, בשלהי הילדות.
מחקרים עתידיים צריכים לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של זמן המסך עד לבגרות, וכן לחקור מנגנונים אפשריים המקשרים בין זמן מסך לבין מדדי בריאות קרדיווסקולרית מעבר לפעילות גופנית ולזמן יושבני כללי, ובהם משך השינה ואיכותה. כמו כן, יש לבחון האם הקשרים הם שונים בגודלם בין בנים לבנות.
מקור:
Booker, B., Parr, E.B., Conigrave, J.H. et al. Associations between early childhood screen time and cardiometabolic risk factors in late childhood: a longitudinal study in Australia. Int J Behav Nutr Phys Act (2026). https://doi.org/10.1186/s12966-026-01964-3
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן