גיליון 5 | חוקרים@צוותי חינוך-הורים - המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט

קשרי בית ספר–הורים: התאמת מודל ההתערבות של ג'רארד למציאות הישראלית – הדגמה ותוקף מחקרי

ציפורה שכטמן

תקציר

ההבנה שקשרי בית ספר–משפחה תקינים מהווים מקור השפעה חשוב על תפקודם של תלמידים הובילה להרחבת המאמצים לשיפור קשר זה, תוך התמקדות במניעת קונפליקטים, ביצירת גבולות ברורים ובשיפור התקשורת בין הצדדים. במצבי משבר וחירום מטרות אלו מקבלות חשיבות יתר ואף מתרחבות בהתאמה לצרכים של תלמידים והוריהם. מאמר זה מתבסס על המודל המקיף של ג'רארד באשר לתפקידו של בית הספר בקשריו עם הורים ומביא סקירה סלקטיבית של מאמרים המדגימים התערבויות בהתאמה למודל וממצאים אמפיריים המצביעים על תוקפם. המודל המורחב כולל התייחסות לתלמידים ולהורים ומציע התערבות ברמה מונעת וגם ברמה טיפולית לתלמידים ולהורים. הממצאים מצביעים על השפעה חיובית של מאמצים אלו על תפקוד התלמידים וההורים: התנהגות התלמידים השתפרה בתחומים שונים, הכיתה ובית הספר הפכו למקום בטוח ומיטיב יותר, ההורים שחררו לחץ ושינו לטובה את סגנון ההורות, ולכך היו השלכות חשובות על שיפור אצל התלמידים. המורים, שנמצאים כיום בחזית הקשיים, רכשו מיומנויות תמיכה בתלמידים והעצמתם, כולל מיומנויות טיפוליות. שירות מורחב זה תורם לשיפור היחסים בין בית הספר להורים ובאופן טבעי משפיע על תפקודם התקין ועל בריאותם הנפשית של כל המעורבים.

מילות מפתח: בית ספר, הורים, מודל התערבות, קבוצות

פרופ' ציפורה שכטמן
פרופסור אמריטה מאוניברסיטת חיפה, החוג לייעוץ והתפתחות האדם. מוקד העשייה הקליני והמחקרי שלה הוא הייעוץ והטיפול הקבוצתי, בדגש על ילדים, על מתבגרים ועל הורים.

School-Parent Relations: Adapting Gérrad's Model to Israeli Reality – Demonstration and Research Validity

Zipora Shechtman

Abstract
The understanding that healthy school–family relationships constitute an important source of influence on student functioning has led to expanded efforts to improve this relationship, focusing on conflict prevention, establishing clear boundaries, and enhancing communication between the parties. In crisis and emergency situations, these goals take on added importance and are further expanded in accordance with the needs of students and their parents. This article is based on Gerard's comprehensive model regarding the role of the school in its relationships with parents, presents a selective review of articles demonstrating interventions aligned with the model, and offers empirical findings indicating their validity. The expanded model addresses both students and parents and proposes intervention at both the preventive and therapeutic levels for students and parents alike. The findings indicate a positive impact of these efforts on the functioning of students and parents: student behavior improved across various domains, the classroom and school became a safer and more supportive environment, parents experienced relief from stress and positively changed their parenting style, and these changes had significant implications for improvement in their children. Teachers — who are currently on the front line of challenges — acquired skills for supporting and empowering students, including therapeutic skills. This expanded service contributes to improving relations between the school and parents and naturally affects the healthy functioning and mental well-being of all those involved.

Keywords: School, Parents, Intervention Model, Groups

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט:

שכטמן, צ' (2026). קשרי בית ספר–הורים: התאמת מודל ההתערבות של ג'רארד למציאות הישראלית – הדגמה ותוקף מחקרי. חוקרים@צוותי חינוך-הורים, 5, 20-1.

למאמר המלא

סדקים בשותפות: אירועי עימות בין הורים למורים [1]

אליעזר יריב[2]

תקציר[3]

אף שבתי ספר מטפחים יחסים של שיתוף פעולה עם משפחות התלמידים, לעיתים מתרחשות אי־הבנות ותקלות. מחקר איכותני זה מברר את מהות הסכסוכים בין מורים להורים של תלמידיהם. לשם כך נערכו ראיונות חצי־מובנים עם 17 מורים (15 נשים ושני גברים) המלמדים בבתי ספר יסודיים. המורים תיארו קונפליקטים חמורים שהם חוו במהלך עבודתם. נמצא שרוב העימותים היו ביוזמת ההורים ובמחצית מהמקרים עקב הוראה שלהרגשת ההורים לא קידמה את ילדיהם. ברבע מהמקרים ההורים התלוננו שהמורה אינה מטפלת בקשיים רגשיים או שאינה שומרת על הילדים שלא ייפגעו. ניתוח תוכן תמטי מצביע על ארבעה שלבים שבהם הקונפליקט מתפתח: שלב הפתיחה, שלב הצגת הטענות, שלב ההסלמה ולבסוף שלב המשבר או הפתרון. נמצא שפרט למקרה אחד שהסתיים בטוב, כל הסכסוכים הסתיימו עם טעם מר של אחד הצדדים לפחות. הדיון מצביע על הצטברות של ארבעה מאפיינים שתרמו להסלמת העימותים: פער קיצוני בעמדות של המשפחה ובית הספר; ההורים היו שרויים בלחץ רב; אחד הצדדים (או שניהם) התבטאו במהלך השיחה באופן פוגעני שהקצין את העימות; וכל זאת בהיעדר מנגנונים מערכתיים שהיו עשויים להכיל את הקונפליקט ולסייע בפתרונו. מכאן עולה הצורך לפתח כלים ולהכשיר מורים לתקשר ולפתור בהצלחה סכסוכים מורכבים עם הורי התלמידים.

מילות מפתח: הורים, מורים, קונפליקט, תלמידים, שיתוף פעולה

[1] המחבר מודה למיה גולדברג, סטלה שרון, פלורית בלסון, עידית כהן, נורית שדה, מירי אוחנה, מיכל ארבע ואורלי עינב־רויכמן על תרומתן לאיסוף הנתונים.
[2] המחקר נערך בתקופת עבודתו של החוקר במכללה האקדמית גורדון.
[3] במהלך הכנת המאמר נעשה שימוש בכלי בינה מלאכותית מסוג ChatGPT5 למטרת איתור מקורות, עזרה בהכנת סקירה תיאורטית, ניתוח נתונים ותמיכה בעריכת טקסט מתורגם.

פרופ' אליעזר יריב
פסיכולוג חינוכי עם יותר מ־30 שנות עבודה בשירותים פסיכולוגיים עירוניים. בעל תואר ראשון ותואר שני מאוניברסיטת חיפה ואת לימודי הדוקטורט השלים באוניברסיטת לסטר שבבריטניה. במשך שני עשורים לימד במכללה האקדמית לחינוך גורדון בחיפה. כיום עומד בראש התוכנית לתואר שני (M.Ed.) בחינוך משלב במכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון. מחקריו עוסקים בניהול כיתה, ביחסי מורים–הורים, בחינוך משלב ובהתפתחותם המקצועית של מורים. פרסם מאמרים אקדמיים רבים וכמה ספרים. ספרו האחרון הוא לכולם ולכל אחד: הוראה מותאמת, מכילה ומשלבת (מכון מופ"ת, 2026).

Cracks in the Partnership: Conflict Events
Between Parents and Teachers

Eliezer Yariv

Abstract
Although schools strive to cultivate cooperative relationships with students’ families, misunderstandings and breakdowns sometimes occur. This qualitative study examines the nature of conflicts between teachers and parents of their students. Semi-structured interviews were conducted with 17 elementary school teachers (15 women), who described serious conflicts they had experienced in the course of their work. Most confrontations were initiated by parents, and in half of the cases stemmed from parental perceptions that the teachers did not advance their child’s learning. In approximately one quarter of the cases, parents complained that the teacher failed to address their child’s emotional difficulties or to ensure their protection from harm.

Thematic content analysis identified four stages in the development of the conflict: the opening stage, the presentation of claims, the escalation stage, and finally the crisis or resolution stage. Only one case ended positively, while the other conflicts concluded with bitterness, at least on the part of one of the parties.

The discussion points to the accumulation of four characteristics that contributed to the escalation: an extreme gap between the positions of the family and the school; high levels of parental stress; offensive or hurtful expressions by one or both parties during the conversation that intensified the dispute; and the absence of systemic mechanisms that might have contained the conflict and supported its resolution. These findings highlight the need to develop tools and provide teacher training in effective communication and in the successful resolution of complex conflicts with parents.

Keywords: Parents, Teachers, School, Conflict, Cooperation