עקרון האקראיות וההתחשבות במשתנים מתערבים בניסוי – האם אנו עושים זאת נכון?
גל זיו, רוני לידור, יעל נץ
המכללה האקדמית בוינגייט
אחד הגורמים המאיימים על יכולתו של החוקר במדעי הספורט והתנועה להצביע על קשר סיבתי בין המשתנה הבלתי-תלוי (המשתנה המסביר; הסיבה) למשתנה התלוי (המשתנה הנמדד; המוסבר) בניסוי (experiment) שהוא עורך, הוא אי-שוויון בין קבוצות המחקר למרות החלוקה האקראית. במילים אחרות, על החוקר לוודא שאת ההבדלים שנמצאו בקבוצות הניסוי במשתנה התלוי יהיה אפשר לייחס להבדלים במשתנה הבלתי-תלוי שהופעל עליהן ולא להבדלים שהיו קיימים ביניהן מראש במאפייני המשתתפים. מאמר זה מחזק את הטענה שחלוקה אקראית של משתתפים לקבוצות – אחד מ"כללי הברזל" בתכנון ניסוי – אין פירושה בהכרח שוויון בין הקבוצות. המאמר אף בוחן כמה דרכים שעל החוקר לנקוט כדי להתמודד עם האיום של חלוקה לא הולמת של המשתתפים בניסוי שהוא עורך. ביתר פירוט, ארבע מטרות למאמר זה: (א) להגדיר מהי חלוקה אקראית של משתתפים לקבוצות הניסוי ולדון בבעייתיות ביישום חלוקה זו; (ב) לבחון חלוקה אקראית חלופית של המשתתפים בניסוי – החלוקה האקראית הרבודה ואופן השימוש בה; (ג) לבחון כמה אסטרטגיות המסייעות לחוקר לטפל במשתנים מתערבים בניסוי; (ד) להמליץ על כמה שלבים לתכנון החלוקה לקבוצות ולטיפול במשתנים מתערבים. המחברים קוראים לחוקרים לשכלל את הליך הבחירה האקראית הנהוג במדעי הספורט והתנועה כדי לחזק את יכולתם להסביר את הקשר הסיבתי בין משתני הניסוי.
תארנים: ניסוי, גורמים מאיימים, תוקף פנימי, חלוקה אקראית רבודה.
למידה שיתופית והקשר בין ההרכב המגדרי בקבוצת הלימוד לבין אקלים מוטיבציוני בשיעורי החינוך הגופני
רונה כהן, סימה זך ומיכל ארנון
המכללה האקדמית בוינגייט
מטרת מחקר זה היא לבדוק אם מודל הלמידה השיתופית הוא כלי יעיל להשפעה על אקלים מוטיבציוני בשיעורי החינוך הגופני לעומת מודל ההוראה הישירה. במחקר השתתפו שלוש כיתות ז בבית ספר ממלכתי מעורב מגדרית במרכז הארץ – 121 תלמידים (65 בנים ו-56 בנות). כלי המחקר היה שאלון "על המתרחש בשיעורי החינוך הגופני והפעילות הספורטיבית", שבוחן את תפיסתם של הלומדים את האקלים המוטיבציוני בשיעורי החינוך הגופני. מורה אחד לימד שלוש כיתות: כיתת בנים בלבד (46), כיתת בנות בלבד (35) וכיתה אחת מעורבת של בנים ובנות (19 בנים ו-21 בנות). השאלון ניתן ללומדים לפני יישום תוכנית למידה בשתי גישות: למידה ישירה ולמידה שיתופית, ואחריו. ממצאי המחקר מלמדים כי בכל שלוש הקבוצות הערכת אקלים השליטה של הלומדים הייתה גבוהה מזו של אקלים הביצוע בלי קשר להרכב המגדרי של הכיתה או לשיטת ההוראה שנלמדה, למעט הבדלים שנמצאו בכיתה המעורבת, שבה היה ניתן לראות אצל הבנים אקלים ביצוע גבוה משל הבנות. ממצאי המחקר הנוכחי מלמדים כי לא ניתן לייחס את האקלים המוטיבציוני לשיטת ההוראה.
תארנים: מודלים בחינוך הגופני, הוראה ישירה, אקלים מכוון ביצוע, אקלים מכוון משימה
המלחמה הקרה והמשחקים האולימפיים: החרם על המשחקים במוסקבה 1980
אילנה אוסטרובסקי
המכללה האקדמית בוינגייט
תקציר
מאז ומתמיד התמודדה התנועה האולימפית עם סוגיות פוליטיות, ולמרות ניסיונותיה הרבים מעולם לא צלח בידה להפריד בין ספורט לפוליטיקה. אחד הצעדים הקיצוניים שננקטו בעניין זה הוא חרם. המאמר יעסוק בניתוח החרם של המשחקים האולימפיים במוסקבה ב-1980 בתוך כדי בירור הנסיבות, בחינת ההשפעה של החרם בהיבטים השונים, חקר נקודת מבטו של כל צד בקונפליקט ובחינת יחסו של הוועד האולימפי הבין-לאומי לאירוע. לאחר הפשרת היחסים בין ברית המועצות לארצות הברית בשנות השישים התחדשה המלחמה הקרה עם פלישת ברית המועצות לאפגניסטן בדצמבר 1979. זאת הסיבה הרשמית להחרמת ארצות הברית את המשחקים. נוסף על זה, עולות מן המחקר סיבות אפשריות נוספות: היחלשות מעמדו של קארטר ורצון הממשל האמריקאי לגרום לירידת ערך תעמולתי של המשחקים המתקיימים לראשונה במדינה קומוניסטית. לעומת זאת הצד הסובייטי ראה הצלחה במשחקים כאירוע ספורטיבי וכאירוע תעמולתי שניתן להתפאר באמצעותו באידאולוגיה הקומוניסטית. תגובת הסובייטים הייתה חרם נגדי ב-1984, ולאו דווקא הוצאת הכוחות מאפגניסטאן כפי שנדרשו. ייתכן שחוסר היעילות בהשגת מטרה ספציפית מעיד שהחרמת אירוע ספורטיבי יכולה להיות אמצעי יעיל בהיותו חלק מאסטרטגיה פוליטית כללית מקיפה יותר.
תארנים: משחקים אולימפיים, ספורט ופוליטיקה, ברית המועצות, ארצות הברית, וועד אולימפי בין-לאומי, תעמולה
הכלה, עיצוב אוניברסלי והתאמה בחינוך הגופני
ישעיהו הוצלר
המכללה האקדמית בוינגייט
במאמר דעה זה מוצגים עקרונות של מודלים עדכניים במערכות רווחה, בריאות וחינוך שמאפשרים פיתוח תורה של הכלה והתאמה בפעילויות של חינוך גופני וספורט במסגרות פורמליות ולא פורמליות. על סמך המודלים מוצגים תהליכים של ניתוח משימות תנועה שמאפשרים למורה/מאמן לבחור מסגרת פעילות הולמת ודרכי פעילות מתאימות כדי לאפשר נגישות והכלה של משתתפים עם מוגבלות בפעילות גופנית. בדרך זו יהיה ניתן לסייע לקידום אורח חיים פעיל ובריא ולהקטין סיכוני בריאות שאוכלוסייה זו סובלת מהם בשיעור ניכר מזה שהאוכלוסייה הכללית סובלת מהם.
תארנים: שילוב, צרכים מיוחדים, למידה, נגישות, מוגבלות
כל העם עומד מאחוריה: נבחרת כל אזרחיה?
אמיר בן פורת
אוניברסיטת בן גוריון בנגב
מאמר זה סוקר את האבולוציה הפוליטית של נבחרת הכדורגל הלאומית הישראלית למן הקמת המדינה ועד לזמן הזה. שתי הנחות מובילות את הדברים הכתובים בגוף המאמר: אחת, שלמשחק הכדורגל יש משמעות בעלת הקשר רחב מהמשחק עצמו – באמצעות הנבחרת הלאומית הוא היה, ועודנו, כלי לעיצובה ולעיצומה של הזהות הלאומית של מדינה מסוימת; השנייה, המשחק הזה הוא תלוי-מצב, לבד מחוקי המשחק הנקבעים אך ורק על ידי ההתאחדות הבין-לאומית של הכדורגל (פיפ"א). התארגנותו, משמעותו והשלכותיו תלויות בסביבתו, וכשזו משתנה גם אלה משתנים. המאמר מתאר את מעשיה של נבחרת הכדורגל הלאומית בשנות החמישים כאשר היא ייצגה את הסקטור היהודי-ציוני בישראל דאז בלבד ואת מה שקרה לנבחרת הלאומית מאוחר יותר. ההשתתפות במשחקים בין-לאומיים מעידה על התרומה שלה לזהות הלאומית, קרי לזהותה של המדינה. במשך השנים חל שינוי בהרכבה של הנבחרת הלאומית: שחקן ערבי הצטרף אליה בשנת 1976, ומאז ועד היום משחקים בה שחקנים ערבים ואחרים שאינם מוכרים כיהודים על פי ההלכה. שלא בכוונת מכוון הייתה נבחרת הכדורגל ל"נבחרת של כל אזרחיה" של מדינת ישראל. בהוויה הפוליטית הקיימת יש כאן אמירה.
תארנים: כדורגל, לאום, נבחרת כדורגל, אינטגרציה, אזרחות
קבוצות הליכה למבוגרים – תיאור מקרה
עמיקם הרפז
אוניברסיטת חיפה
תוכניות והתערבויות לקידום אורח חיים בריא ופעיל הולכות ותופסות מקום חשוב במדיניות בריאות הציבור, ואחת מהן היא מיזם 60+ספורט לקידום פעילות גופנית בקרב מבוגרים. מיזם זה, שקיבל סיוע מהביטוח הלאומי ומאש"ל-ג'וינט, פעל בשנים 2009–2012 ב-12 יישובים בארץ. במסגרת זו הוקמה בפרדס חנה–כרכור קבוצת הליכה למבוגרים, הפעילה זו השנה התשיעית. קבוצה זו פעילה כל השנה ומתכנסת פעם בשבוע להליכה של כשעה וחצי בשטחים הפתוחים. מאז הפעלתה נערכו יותר מ-300 אירועי הליכה שבהם השתתפו יותר מ-500 אישה ואיש. משנת 2012 ובמשך שבע שנים נאספו בקפדנות נתונים על משתתפי התוכנית, המאפשרים למידה והסקת מסקנות שיסייעו בהבנת מאפייני תוכנית ההתערבות המצליחה לשרוד זמן כה רב, ובעיקר בלמידת דפוסי ההתמדה בפעילות גופנית למבוגרים לטווח הארוך. חוקרים שעסקו בשאלת ההתמדה בפעילות גופנית בדקו אותה בטווחי זמן של עד שנה. מחקר זה, המבוסס על תיאור מקרה, מציג את האירוע של הקמת קבוצת הליכה ומנתח את הסיבות להישרדותו, ובהן מגוון מסלולי הליכה בשטחים הפתוחים, גיוס מתמיד של משתתפים, יצירת לכידות חברתית בין המשתתפים ומחויבות של המובילים.
תארנים: ספורט מבוגרים, קבוצת הליכה, שיעור התמדה
דפוסי אורח חיים בקרב המשפחה כגורם מקדם הרגלי פעילות גופנית בקרב ילדים ובני נוער בישראל
עופר רגב, ריקי טסלר, רחל ניסנהולץ גנות, יאיר שפירא, יוסי וויס, עמוס דדון, אלה פיינבלוט, יוסי הראל פיש
1 אוניברסיטת אריאל
2 אוניברסיטת בר אילן
להורים השפעה ניכרת בהקניית אורחות חיים, כגון פעילות גופנית והרגלי אכילה, לילדיהם במידה שעשויה לצמצם השמנה והתנהגות יושבנית, שהיו לדאגה מרכזית לבריאות הציבור. מטרת המחקר היא לבחון את הקשר בין הרגלי בריאות במשפחה – פעילות גופנית בקרב הורים וארוחות משותפות – לבין דפוסי פעילות גופנית בקרב ילדיהם. מחקר זה הוא מחקר חתך כמותני, מתאמי, המבוסס על שאלון HBSC (Health Behavior in School-aged Children) בישראל לשנת 2015. במחקר השתתפו 13,849 ילדים ובני נוער בכיתות ו, ח י, יא ו-יב, 51% בנות, 76% מהמגזר היהודי. ממצאי המחקר העידו כי הסיכוי של ילדים ובני נוער שדיווחו על ארוחות משפחתיות עם הורה אחד לפחות לבצע פעילות גופנית במשך 60 דקות לפחות בכל יום הוא פי 1.4 משל אלו שלא דיווחו על ארוחות משפחתיות. אֵם הפעילה גופנית בקביעות מעלה את סיכוי ילדיה לעסוק בפעילות גופנית פי 1.6. לעומת זאת אב פעיל גופנית בקביעות אינו קשור בביצוע פעילות גופנית במשך לפחות 60 דקות בכל יום בקרב ילדיו. נמצא כי למסגרת המשפחה תרומה מהותית בניבוי הרגלי פעילות גופנית. קיום ארוחת ערב ובוקר בכל יום עם הורה אחד לפחות קשורה קשר מובהק לביצוע פעילות גופנית במשך לפחות 60 דקות בכל יום. נקיטת פעולות שונות, כגון פיתוח תכניות התערבות והפעלתן בשיתוף קהילת ההורים יסייעו בהצבת היעד המרכזי לדור עתיד בריא יותר.
תארנים: בני נוער, משפחה, הורות, פעילות גופנית, ארוחות משפחתיות






