"ילדי קופה" – ההיבט המוסרי
אודי כרמי
מכללת אוהלו בקצרין
תקציר
קידום ספורטאים הישגיים כרוך בעלות גבוהה. מועדוני ספורט השואפים לקדם ספורטאים אלה מתקשים לעשות זאת ללא תמיכה ממקור חיצוני. מקור חיצוני כזה הוא מספר רב של צעירים המשלמים דמי חבר ומסבסדים בכספם את הכישרוניים. צעירים אלה מהווים בסיס לפירמידה שבקודקודה ניצבים הכישרוניים ביותר. בצעירים אלה אין מושקעת עבודה רבה. הם יריבי אימון עבור הספורטאים הכישרוניים, ובעיקר משמשים מה שמכונה "ילדי קופה". תופעה זו קיימת כמעט בכל מועדוני הספורט, עד כי קשה לתאר את קיומם ואת התפתחותם ללא מספר רב של פעילים. מאמר זה מבקש לבחון את ההיבט המוסרי של טיפוח ספורטאים כישרוניים באמצעות "שימוש" ב"ילדי קופה". את הדיון בהיבט המוסרי של התופעה נבחן בעזרת הגישה התועלתנית של ג'ון סטיוארט מיל ובעזרת הציווי המוחלט של עמנואל קאנט.
תארנים: "ילדי קופה" (cash cows), תועלתנות ((Utilitarianism, הציווי המוחלט (הציווי הקטגורי –Kategorischer Imperativ ).
השפעתה המיידית של ריצה מתמשכת ומתישה על גובה הניתור
נבות מילוא 1,2, אמיליה פלורינה גרוסו 3, מיכאלה מילוא 4
1 המכללה האקדמית בוינגייט
2 מכללת ספיר
3 אוניברסיטת בבס בוליאי, קלוז' נפוקה
4 מכללת קיי
תקציר
מטרת הסקירה היא לרכז את הידוע עד כה על תופעה שבה ריצה מתמשכת ומתישה, או קרובה למתישה, אם ברצף ואם במקטעים, והנמשכת בין עשרים לארבעים דקות, מביאה למיצוי מיטבי של יכולת הניתור לגובה, אשר מתבצע בסדרת ניתורים, כשתי דקות מסיומה של הריצה. זאת, לעומת ניתור לגובה המתבצע לאחר חימום שגרתי. בדרך מקרה ומתוך כוונה לבחון הפקת כוח ברגליים בקרב רצים למרחקים ארוכים נמצא שניתור אנכי לאחר ריצה מתמשכת ומתישה היה גבוה מניתור לאחר חימום המוגדר שגרתי (Vuorimaa, Virlander, Kurkilahti, Vasankari & Häkkinen, 2006). מחקר זה היווה פתח לסדרה של מחקרים שנעשו בעיקר בקרב אתלטי סבולת, חלקם מאשרים את התופעה וחלקם לא. מן הסקירה עולה המידע הזה: 1. הסיבות לתופעה אינן חד-משמעיות. יש הטוענים שהריצה המתישה משפרת את השימוש באנרגייה האלסטית האצורה בסיבי השריר. יש הטוענים לקשר לתופעת ה-Post-Activation Potentiation (PAP), ויש הטוענים לאסטרטגיית פיצוי שונה ולא ידועה של הפעלה או גיוס יחידות מוטוריות לצורך פעולת הניתור לגובה;
2. במקורב, ריצה כמעט מתישה ברמה של כ-85% מצריכת החמצן המרבית (צח"מ), שנמשכה כעשרים דקות, הביאה לשיפור הגדול ביותר בגובה הניתור, אך מידע זה מתבסס על ניסויים מעטים מדי; 3. נמצא כי זמן ההפסקה המיטבי בין סוף הריצה לניתורים הוא כשתי דקות. לאחר זמן הפסקה ארוך יותר נמצאה ירידה בגובה הניתור; 4. יש נבחנים שהגיבו בשיפור, ויש נבחנים שלא. הסיבה לכך איננה ברורה דייה. ייתכן שיש קשר בין תגובת שיפור שמקורה ב-Stretch-Shortening Cycle (SSC) ליכולת אירובית טובה יותר.
תארנים: חימום, ניתור לגובה, ריצה מתמשכת ומתישה, Stretch-Shortening Cycle, Counter-Movement Jumps, Post-Activation Potentiation.
ספורט, הימורים ופרסומות: "מלא טוטו – מלא כסף" ומלא סטראוטיפים
אסנת רוט-כהן ואילן תמיר
אוניברסיטת אריאל
תקציר
מחקר זה עוסק בניתוח המסר הפרסומי של תופעת הימורי הספורט בישראל, שראשיתה בשנת 1951 ושמאז 1967 מוסדרת חוקית על ידי המדינה. במסגרת המאמר מוצג רקע כללי על מסרים פרסומיים, על תהליך ההתפתחות של תופעת הימורי הספורט בישראל ועל הקשר ההדוק שביניהם.
באמצעות המחקר הנוכחי מבקשים המחברים להתמקד לראשונה בשיח התקשורתי של הימורי הספורט בישראל ולבחון את ממדי התוכן והנראות בפרסומות להימורי ספורט. במחקר נבחנו סוגי המסרים הפרסומיים ודרכי ההבעה הקריאטיביות בפרסומות ובעיקר המשמעויות החברתיות הרחבות העולות מן המסר הפרסומי. מניתוח הפרסומות עולה שבכל הנוגע לעולם הספורט בישראל, מבני המשמעות בפרסומת פועלים כמראה המשקפת את הנעשה בספורט ובחברה בישראל ומייצגים את נוכחותן של חלק מהתופעות הבולטות בו: דומיננטיות גברית, שפה והשפעה מיליטריסטית בולטת אינדיווידואליזם והשפעות גלובליות. במידה רבה יאפשר הניתוח הנוכחי הבנה עמוקה של המקום והתפיסות החברתיות הרווחות בנוגע למוסד הספורטיבי כפי שהוא משתקף בפרסומות.
תארנים: ספורט בישראל, הימורי ספורט, מסר פרסומי, קריאטיב, החברה בישראל
״כמטבע שעובר לסוחר״: שלהי קריירה והליך הפרישה בקרב שחקני כדורסל מקצוענים בישראל
אסף לב2,1 ויאיר גלילי1
1 המרכז הבינתחומי הרצליה
2 המכללה האקדמית בוינגייט
תקציר
במאמר זה מבקשים המחברים להאיר סוגיות חברתיות שונות שבאמצעותן ניתן להבין ביתר הרחבה את תהליך הפרישה של כדורסלנים מקצוענים בישראל. באמצעות ראיונות פתוחים למחצה ותצפיות באימונים ובמשחקים, כולל השתתפות פעילה של המחבר הראשון (בעבר כדורסלן מקצועני בליגת-על), מתחקים המחברים על המציאות שבה הספורטאי פועל ושבה הוא נתון ואת הלחצים הכבדים האופפים אותו. טענת המחברים היא כי בתהליך הפרישה מעיסוק מקצועני בספורט מרכיב ה"כפייה" בולט אולי יותר מבתחומי חיים אחרים משום היותו חלק מן התפיסה שספורט מקצועי מוגבל ומותנה בגיל הביולוגי. תפיסה זו נשענת על ההנחה המקובלת הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב הספורטאים כי גיל וגוף צעיר הם תנאי הכרחי להצלחה כספורטאי. בהפניית המבט לעבר תהליך פרישתם של ספורטאים ולמרכיב החברתי הכרוך בו מציע המאמר לבחון סוגיות הקשורות בתפיסות ובהבניות חברתיות של גוף, גיל והשפעה מערכתית ויחסי הגומלין ביניהם. שאלות העולות במחקר דנות בחוויותיהם של כדורסלנים מקצוענים בליגת-העל ובהליך פרישתם ממשחק פעיל: כיצד בא לידי ביטוי תהליך התמסחרותו של הכדורסלן במציאות הישראלית? וכיצד מושפע דימויו העצמי מעוצמתם של כוחות השוק? עוד יישאל, כיצד כדורסלנים תופסים את זהותם העצמית והחברתית מהשתקפותם באמצעי התקשורת?
תארנים: גילנות, הבניות חברתיות של גוף, מסחור, צריכה
ההשפעה של אסטרטגיית למידה ודרכי למידה על רכישה של מיומנויות מוטוריות סגורות בקרב תלמידים עם לקויות למידה – מחקר ראשוני
מירי שחף1 ורוני לידור2
1 מכללת גבעת ושינגטון
2 המכללה האקדמית בוינגייט
תקציר
המטרה של מחקר ראשוני זה הייתה לבחון את השפעתה של אסטרטגיית למידה – אסטרטגיית חמשת הצעדים – המשולבת בדרכי למידה שונות – מגוונת וחדגונית – על רכישה של מיומנויות מוטוריות סגורות. חמישים ושניים תלמידים עם לקויות למידה (38 בנים ו-14 בנות; גיל ממוצע = 12.18 שנים; ס' תקן = 0.82) השתתפו במחקר זה. הם חולקו לארבע קבוצות למידה: (א) למידה חדגונית, (ב) למידה מגוונת, (ג) למידה חדגונית + אסטרטגיה ו-(ד) למידה מגוונת + אסטרטגיה. הלומדים השתתפו בארבעה מפגשים: בשלושת המפגשים הראשונים האזינו הלומדים לקלטת הסבר לפי קבוצת המחקר שאליה השתייכו, ביצעו מטלת רכישה (זריקה תחתית של כדור לעבר קיר ונחיתתו על מטרה נייחת על הרצפה ביד הדומיננטית), ולאחר מכן ביצעו את המטלה ביד הלא-דומיננטית (העברה בילטראלית). במפגש הרביעי ביצעו הלומדים מטלת העברה (זריקת תחתית של כדור לעבר בקבוקים; באולינג) ביד הדומיננטית ולאחר מכן ביד הלא-דומיננטית. מממצאי המחקר עלה שעקיבות הביצוע של קבוצת הלמידה המגוונת בשלב ההעברה של מטלת הרכישה הייתה טובה משל שאר הקבוצות, ועקיבות הביצוע של קבוצת הלמידה החדגונית + אסטרטגיה בעת ביצוע מטלת הבאולינג (מטלת ההעברה) הייתה טובה מזו של שאר הקבוצות. אשר למשתנה "דיוק הביצוע" נמצא שקבוצת הלמידה המגוונת + אסטרטגיה הייתה המדויקת ביותר מבין שאר הקבוצות בעת ביצוע מטלת הבאולינג. ממחקר זה ניתן להסיק כי שילוב אסטרטגיית חמשת הצעדים עם למידה מגוונת עשוי לשפר דיוק ביצוע בעת ההעברה בקרב תלמידים עם לקויות למידה. עם זאת נדרשים מחקרים נוספים כדי לבסס את יעילות השילוב בין אסטרטגיית למידה ודרכי למידה בתהליכי למידה מוטורית בקרב תלמידים עם לקויות למידה.
תארנים: אסטרטגיית למידה, דרכי למידה, דיוק, העברה, עקיבות ביצוע, דיוק ביצוע
תוכנית הכשרה להוראה אקדמיה–כיתה: יתרונות וקשיים על פי תפיסתם של סטודנטים להוראת החינוך הגופני
סימה זך ומרית שטרומר
המכללה האקדמית בוינגייט
תקציר
המחקר הנוכחי נועד לבדוק את תפיסות הסטודנטים בנוגע למאפיינים רלוונטיים לתוכנית ההכשרה "אקדמיה–כיתה" במהלך ההתנסות בהוראה. מטרתה המרכזית של התוכנית היא להתנסות בהוראה בבתי הספר באופן שיאפשר הפריית ידע הדדית בין האקדמיה לבית הספר ויצמיח מורים חדשים שקליטתם בהוראה תהיה קלה מבתוכנית המסורתית. מטרת המחקר הייתה לבדוק את תפיסתם של סטודנטים לחינוך הגופני את יתרונות התוכנית ומהם הקשיים שחוו בתוך כדי התנסותם בה. המחקר כלל עשרה סטודנטים (שישה סטודנטים וארבע סטודנטיות), שגילם הממוצע הוא 26 שנה (ס' תקן = 3.2), והם בשנת לימודיהם השלישית במכללה לחינוך הגופני. המחקר הוא איכותני, ולפיכך כלי המחקר היה ראיונות חצי מובנים עם כל הסטודנטים בשלוש נקודות זמן לאורך השנה: בראשיתה, באמצעה ובסיומה. ממצאי המחקר מלמדים כי תפיסת יתרונות התוכנית הדגימה תהליך התפתחותי של הסטודנטים והשתלבות הדרגתית במלאכת ההוראה, ושעיקר הקשיים שעימם התמודדו הסטודנטים לא רק שלא השתנו ולא התפוגגו, אלא אף קובעו לאורך כל השנה ואפילו התעצמו. המחקר מעלה שורה ארוכה של המלצות יישומיות לשיפור עתידי של התוכנית.
תארנים: אקדמיה–כיתה, התנסות בהוראה, תפיסות סטודנטים להוראה, ציפיות סטודנטים להוראה
מודל רב-רמות להבנת הגורמים המנבאים התנהגויות בריאות: הרגלי פעילות גופנית ותזונה בריאה בקרב תלמידים בישראל
הילה בק1, ריקי טסלר1, דניאל מורן1, טטיאנה קולובוב2, יוסי הראל פיש2
1 אוניברסיטת אריאל
2 אוניברסיטת בר אילן
תקציר
ארגון הבריאות העולמי מגדיר את המערכת הבית-ספרית כמסגרת משמעותית לחינוך ולקידום בריאות, וזאת כדי לאפשר נגישות לרוב אוכלוסיית הילדים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר בין מדיניות מקדמת בריאות בקרב מנהלי בתי-ספר ובין גורמים ברמת התלמיד המנבאים דפוסים של התנהגויות בריאות – פעילות גופנית ותזונה נכונה. זהו מחקר חתך, המבוסס על נתוני סקר HBSC (Health Behavior in School-Aged Children), הכולל כ- 7000 תלמידי כיתות ו', ח ו-י' מבתי-ספר בחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי והממלכתי ערבי וכ-126 מנהלים. ברמת התלמידים, נמצא כי בנים מבצעים פעילות גופנית בתדירות גבוהה יותר מבנות (B=0.80, p<0.01). נמצא גם שעם העלייה בגיל ישנה ירידה בתדירות הפעילות הגופנית (B=-0.34, p<0.01), ותלמידים מרקע כלכלי גבוה עוסקים בפעילות גופנית רבה יותר (B=0.10, p<0.01). כמו כן, תלמידים מהחינוך הממלכתי-דתי מבצעים פחות פעילות בהשוואה לתלמידים מהחינוך הממלכתי (B=-0.37, p<0.01). ברמה המשולבת של בתי-הספר והתלמידים, נמצא שיישום מדיניות של עידוד פעילות גופנית בבית-הספר מנבא הרגלי פעילות גופנית של התלמידים (B=0.09, p<0.05). עוד נמצא כי מדיניות תזונתית בבית-הספר (OR=0.89, p<0.05) ומחויבות המנהל לקידום בריאות (OR=1.13, p<0.01) מנבאות הרגלי תזונה בריאה בקרב התלמידים. נוסף לכך, תלמידים במגזר הערבי צורכים פחות מזון בריא בהשוואה לתלמידי החינוך הממלכתי (OR=0.54, p<0.05).
ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על חשיבות היישום של מדיניות קידום בריאות בבתי-הספר בקרב מנהליהם לשיפור הרגלים של פעילות גופנית ותזונה בריאה בקרב התלמידים.
תארנים: מנהלי בתי ספר, בני נוער, מדיניות מקדמת בריאות, פעילות גופנית, תזונה, מודל רב רמות






