כתב העת “בתנועה”

אמיר בן-פורת

נדמה כי נוכחות נשים במגרש הכדורגל כבר אינה "אירוע". כמעט בכל מקום בעולם שבו משחקים כדורגל יש נשים בקרב קהל הצופים. נשים אלה אינן אורחות לרגע, אלא הן אוהדות כדורגל שאופן התנהגותן דומה לזה של גברים אוהדי כדורגל. יציעי הכדורגל, שעד לפני דור היו טריטוריה גברית לחלוטין, "נכבשו" על ידי נשים. אלה הן אוהדות של ממש, התובעות חזקה על מקומן באצטדיון. הן כבשו בו את מקומן בד בבד עם כיבוש מקומות בתחומים אחרים בחברה בת ימינו. הן אינן מבקשות להדיר את הגברים מן האצטדיון וגם לא לעצב את התנהגותם. הן פשוט רוצות להיות שם ולחלוק את החוויה. ברם התחברותן של נשים אל הכדורגל וגילויי האהדה שלהן עדיין נעשים באמצעות תיווך מגדרי: של בן משפחה או של חבר-גבר.

דמות גברית היא הסוכן הגורם לילדה צעירה "לבחור" לאהוד מועדון כדורגל מסוים. המפגש הראשון נעשה בהצטרפות לבן משפחה לראות משחק. אחר כך, בתנאים מסוימים, הופכת אהדת הכדורגל למרכז העניין הקובע את אורח חייה של האוהדת. ברם אהדת הכדורגל של נשים היא עדיין בבחינת אוטונומיה יחסית. גברים עדיין משמשים מתווכים, מחפים ומי שקובעים את דרגות החופש של האוהדות. מאמר זה מתבסס על ראיונות עם 17 אוהדות כדורגל בישראל. הראיונות נעשו במסגרת מחקר רחב יותר של אוהדי כדורגל בישראל. שלושה תחומים נידונים כאן: ההתחברות למשחק, המשחק כאורח חיים והתנהגות בזמן המשחק. מסקנתו של מחקר זה היא כי אף שנשים "כבשו" להן עמדות ביציעי הכדורגל בישראל, ואהדתן אינה תלויה בדבר, נוכחותן והתנהגותן בהקשר של אהדת המשחק מושפעות מן הדומיננטיות שיש למגדר השני במשחק הזה.

תארנים: אוהדות כדורגל, אורח חיים, אוטונומיה יחסית.

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

סמדר בן-אשר ורבקה ברגר

המחקר הנוכחי בחן את השפעת העבודה התנועתית המובנת על פיתוח כשרי למידה של תלמידים בעלי ליקויי למידה באמצעות אימון בתנועה המשולב בטכניקות קוגניטיביות התנהגותיות. בניסוי השתתפו שש תלמידות בכיתות ג' – ו' שאובחנו כלקויות למידה וטופלו לפני ההתערבות הנוכחית בשיטות מקובלות של הוראה מתקנת. כל הנבדקות נמצאו בעלות יכולות קוגניטיביות טובות ובאו מסביבה חינוכית מטפחת. כלי המחקר כללו סידרת מבחני כשרים קוגניטיביים ומבחני הישגים וכן בדיקה נוירולוגית שלEEG Quantitative . מבחנים הועברו לנבדקות לפני תחילת האימון ולאחריו. הנבדקות השתתפו בתכנית אימון שבועית במשך כחמישה חודשים. ניתוח הממצאים הראה כי הנבדקות שיפרו באופן מובהק את הישגיהן במבחנים הקונטיביים ובמבחני ההישג, ובכלל זה בקריאה. כמו כן התקבל דיווח מבתי הספר בהן למדו המשתתפות על שיפור משמעותי בלמידה. שיפור נראה גם באבחון נוירולוגי של הפעילות החשמלית במוח. ממצאי המחקר מצביעים על אפשרות לפריצת דרך בעתיד בעבודה עם ילדים לקויי למידה באמצעות עבודה תנועתית מובנת, פרטנית או קבוצתית.

תארנים: ליקויי למידה, קינזיולוגיה חינוכית, הליכה אין-סופית(walking infinity) ,, התערבות קוגניטיבית התנהגותית(CBI's) .

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

אודי כרמי

מלחמת העולם השנייה ומאורעות השואה הטילו צל כבד על גרמניה המערבית. חזרתה ל"משפחת העמים" הייתה כרוכה בזיכרון של פשעי הנאצים. המשחקים האולימפיים במינכן היוו הזדמנות להציג בפני העולם את "גרמניה החדשה". היה ברור לכול כי צִלם של המשחקים האולימפיים בברלין ילווה את המשחקים האולימפיים במינכן בכל שלביהם. במאמר זה יתוארו ניסיונותיה של גרמניה להשכיח מהתודעה הציבורית את ברלין 1936 ולעצב מחדש את תדמיתה של גרמניה כאומה קוסמופוליטית שוחרת שלום. עיצובה של התדמית הגרמנית החדשה כלל תכנון ארכיטקטוני חדשני של המכלול האולימפי, הצנעת דמויות עבר בולטות שנקשרו במשטר הנאצי, עיצוב חזותי של המשחקים ברוח קוסמופוליטית וטקס פתיחה נטול פאתוס לאומי. יותר מכול בלטה היעדרותם של אנשי ביטחון חמושים בכפר האולימפי בשל החשש מהאסוציאציה שעלולה לעורר חזותו של חייל גרמני נושא נשק. אולם המציאות טפחה על פני הגרמנים. התדמית החדשה לא הצליחה להסתיר את המחלוקות הפוליטיות שהתעוררו במהלך המשחקים. האירוע היה רצוף שערוריות בעלות גוון פוליטי וטבח של ספורטאים ישראלים על ידי ארגון טרור. המשחקים ייזכרו לעד בשל הטבח ושאר השערוריות שאירעו במהלכם. אלה הזכירו לעולם את האווירה שליוותה את משחקי ברלין, אווירה שהגרמנים ניסו להשכיח בכל מאוד

תארנים: המשחקים האולימפיים, ברלין 1936 ,מינכן 1972 ,תדמית לאומית, עיצוב חזותי, "אסתטיקה אולימפית".

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

יעל אלמוסני

נחישות עצמית (נ"ע) דרושה לאנשים עם מוגבלות שכלית/התפתחותית (מ"ש) כדי שיוכלו לקבל החלטות הנוגעות לחייהם. היא כוללת ממדים כמו אוטונומיה אישית והעצמה פסיכולוגית. מודל ההפנמה הוא מודל הדרכה המיועד לעודד שיחות וקבלת החלטות בשלבים שונים במהלך הפעילות. מטרת מחקר חלוץ זה הייתה לבחון את האפשרות כי הפעילות הגופנית בשעות הפנאי על פי מודל ההפנמה תשפיע על נחישות עצמית אצל ארבע נשים צעירות עם מ"ש המתגוררת בדיור בקהילה. הניסוי כלל שלושה שלבים: לפני יישום תכנית ההתערבות, בסוף יישומה ולאחר שלושה חודשים, תקופה שבה הוסרה תכנית ההתערבות (מעקב). לנבדקות נמסר שאלון מקוצר של נחישות עצמית בכל שלבי הבדיקות. אצל כל הנבדקות חל שיפור בציוני האוטונומיה האישית בשלושת שלבי הניסוי. בציוני העצמה פסיכולוגית – אצל שתי נבדקות חל שיפור בין תחילת הניסוי לבין סופו אך חלה נסיגה בין סוף הניסוי לבין המעקב. אצל נבדקת אחת חל שיפור מתחילת הניסוי, בסופו ובמעקב. אצל נבדקת אחרת חל שיפור מתחילת הניסוי לבין סופו והתייצבות בין סוף הניסוי לבין המעקב. מהמחקר עולה כי בהדרכה נכונה אפשר שהמשתתפות תהיינה מסוגלות לקבל החלטות, ושתגובתן לפעילות גופנית בשעות הפנאי על פי מודל ההפנמה תהיה חיובית.

תארנים: לקות אינטלקטואלית, עצמאות, נחישות עצמית, העצמה, קבלת החלטות, פעילות גופנית.

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

יצחק רם

ביוון העתיקה שלטה תפיסת חינוך גופני, שאפשר לכנותה תפיסה הוליסטית, המכוונת לחינוכו של אדם שלם, ועל כן לא מפתיע שהתפתחה שם גם אתיקה ברורה בהקשרי הפעילות הספורטיבית בכלל. זאת, הגם שהפעילות הספורטיבית כשלעצמה הייתה אלימה למדי, משום שאחרי הכול נועדה להיות בעיקרה הכנה לצבאיות והושפעה מערכים צבאיים מובהקים. אלא שהספורטאי המשתתף ידע מראש לקראת מה הוא הולך, והלך שמה מרצונו, שעל פי רוב היה חופשי. מנגד, הרומאים דווקא ביזו את ערכי הספורט ביזוי מוחלט בהפכם אותו לקרקס קטלני לתכלית של שליטה בהמון במסגרת אסטרטגיית ה"לחם ושעשועים" שלהם. ולטענת מאמר זה, העניין קשור בעובדה שהם ניהלו מערכת חינוך גופני ללא שאר רוח מיוחד וללא כוונות חינוכיות מקיפות. זו הייתה מערכת אינסטרומנטלית גרידא, שתכליתה היחידה הייתה הספקה שוטפת של כוח לוחם מיומן לגיסות הצבא. האבירים של תקופת ימי הביניים היו הפעילים האקטיביים הבאים בהיסטוריה של תרבות הגוף, והגם שלא חיקו ממש את הספורט היווני, הם פעלו מתוקפם של ערכים דומים, לאמור בגישת חינוך גופני מקיפה, שראתה לנגד עיניה אנשים שלמים בגופם ובנפשם והייתה קשורה בטבורה לעולם הספורט. עולם זה התבטא במערכת של טורנירים, שעם הזמן התפתחו להיות אירועים מפוקחים ומנוהלים לפי כללים ברורים, שנאכפו בקפידה, ונועדו בפירוש לשמור על חייהם ועל בריאותם של המשתתפים.

תארנים: ספורט, חינוך גופני הוליסטי, לחם ושעשועים, טורנירים, הגינות, ערכים ומוסר

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

רוני לידור, רחל טלמור ומיכל ארנון

בישראל קיימות חמש תכניות לימודים לתואר ראשון בחינוך הגופני וארבע תכניות לימודים לתואר שני בתחום זה. לכל תכנית לימודים שם משלה, המבטא את תחומי הדעת, הלימוד והמחקר הנכללים בה. במאמר זה נתמקד בניתוח שמותיהן של תכניות הלימודים בחינוך הגופני לתואר ראשון ושני המוצעות על ידי המכללות האקדמיות לחינוך בישראל. ביתר פירוט, מטרת המאמר היא לבדוק מהם המונחים מעולם התנועה והספורט הרווחים בשמותיהן של תכניות הלימודים לתואר ראשון ושני בתחומים אלה הנלמדות בישראל, ובאיזו מידה הם דומים למונחים המקובלים בתכניות הלימוד בתחומים אלו בצפון-אמריקה ובאירופה. שלושה צעדים ננקטו כדי להשיג מטרה זו: האחד, סקירת מונחים מעולם התנועה והספורט המופיעים בשמות תכניות לימודים בחינוך הגופני הנלמדות במוסדות להשכלה גבוהה בצפון-אמריקה ובאירופה; השני, ניתוח ביבליומטרי של שמות התכניות לתואר ראשון ושני בחינוך הגופני הנלמדות במכללות האקדמיות לחינוך בישראל; השלישי, השוואת הממצאים שעלו מסקירת השמות של תכניות הלימודים בחינוך הגופני שנלמדות במוסדות להשכלה גבוהה בצפון- אמריקה ובאירופה לממצאים שעלו מניתוח השמות של תכניות הלימודים בישראל.

ניתוח השמות של תכניות הלימודים לתואר ראשון ושני הנלמדות בישראל מלמד על הנצחת המונח "חינוך גופני", כנראה בשל שמרנות והיצמדות למסורת האקדמית הרואה בתחום דעת זה תחום המכשיר סטודנטים להוראת החינוך הגופני בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים והתיכוניים. ההנחה המקובלת במוסדות להשכלה גבוהה באירופה ובצפון-אמריקה המציעים תכניות לימודים בחינוך הגופני, ולפיה החינוך הגופני הוא חלק מתחום דעת של לימודי תנועת האדם, טרם אומצה בישראל.

תארנים: חינוך גופני, תכניות לימודים, ניתוח ביבליומטרי, ספורט, תנועה, בריאות

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

איליה מורגולב

המאמר הנוכחי סוקר מגוון ממצאים בנושא קבלת החלטות של ספורטאים, שופטים וחובבי ספורט. מהסקירה עולה כי אפשר לחלק את הממצאים לשניים: ממצאים שמצביעים על הטיות שיטתיות בקבלת החלטות של סוכני וחובבי ספורט, וממצאים המצביעים בדיוק על ההפך. כמה מודלים מרכזיים בקבלת החלטות מוצגים כדי לדון בממצאים ובפערים הקיימים ביניהם. גישת הרציונליות הסביבתית, שהיא הרחבה של גישת הרציונליות המוגבלת של סימון )1957,(Simon , נידונה בהרחבה. יישום גישת הרציונליות הסביבתית חושף את הרב-ממדיות של הדילמות שבפניהן ניצבים הספורטאי והשופט במהלך המשחק, ואת הקושי בתיוג החלטותיהם כנכונות או שגויות. בחלק הסיכום מובא תרחיש אפשרי ממשחק הכדורסל. בתרחיש זה נעשה ניתוח החלטות של שחקן הגנה מסוים כדי להמחיש את האפליקטיביות של ההיבטים התאורטיים שהמאמר מעלה.

תארנים: קבלת החלטות, שיפוט, שופטים.

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA