פעילות גופנית קצרה ונמרצת כחלק מאורח החיים (VILPA) וסיכון לתמותה בקרב מבוגרים בארצות הברית.

תקציר מחקר שהתפרסם ב:
International Journal of Behavioral Nutrition and Physical Activity

רקע

חוסר בפעילות גופנית הוא גורם סיכון מרכזי לתמותה מכל הסיבות, לתמותה קרדיו־וסקולרית ולתמותה מסרטן, ומהווה אתגר מתמשך לבריאות הציבור. שכיחות חוסר הפעילות הגופנית עלתה ב־19% בין 2010 ל־2022, ומשפיעה על 31% מהמבוגרים בעולם. גם גרסאות קודמות וגם גרסאות עדכניות של הנחיות לפעילות גופנית נשענות במידה רבה על שאלוני דיווח עצמי, שבהם מתועדות בעיקר פעילויות שנמשכות יותר מ־10 דקות. הנחיות עדכניות, כגון הנחיות הפעילות הגופנית לאמריקאים משנת 2018 והנחיות 2020 לפעילות גופנית והתנהגות יושבנית של ארגון הבריאות העולמי מקדמות מסר שלפיו “כל פעילות נחשבת”, ובכך ממליצות בעקיפין גם על מקטעים קצרים של פעילות גופנית. המלצות אלו התבססו בעיקר על מחקרים חתך שהעריכו באופן כללי מקטעי פעילות שאינם תלויי הקשר ואינם ספציפיים לעצימות, הנמשכים פחות מ־10 דקות, ללא ראיות ישירות לגבי תפקידה של פעילות גופנית המגיעה ממקטעים קצרים מאוד.
ראיות עדכניות המבוססות על מכשירים לבישים, ממדגם של מבוגרים שאינם מתאמנים מתוך UK Biobank הדגישו את הערך הבריאותי הפוטנציאלי של פרצי פעילות קצרים כאלה, במיוחד בצורות פעילויות גופניות קצרות ונמרצות כחלק מאורח החיים המכונות – VILPA – – Vigorous intermittent lifestyle physical activityמקטעים שאורכם עד דקה כל אחד ופעילויות גופניות מתונות עד נמרצות כחלק מאורך החיים הנמשכות עד 3 דקות המכונות MV-ILPA . לדוגמה, 4.4 דקות ביום של VILPA נקשרו לסיכון נמוך יותר ב-26%–30% לתמותה מכל הסיבות ומתמותה מסרטן, ולסיכון נמוך יותר ב-32–34% לתמותה קרדיו-וסקולרית.
מחקרים כאלה, המשלבים מכשירים לבישים ושיטות חדשניות של למידת מכונה, מאפשרים לחקור “מיקרו-דפוסים” ברזולוציה גבוהה של פעילות גופנית, כגון VILPA ו MV-ILPA -שתוארו לעיל. בחינה מפורטת יותר זו של דפוסי פעילות גופנית לא הייתה אפשרית בעבר במחקרים שהתבססו על מדידות בדיווח עצמי, ואף לא במחקרים בהם ענדו המשתתפים מכשירים המודדים פעילות גופנית מדור קודם.
מנקודת מבט התנהגותית, פרצי פעילות גופנית קצרים ואקראיים מציעים יתרון תאורטי, שכן ניתן לשלבם בקלות בחיי היומיום על ידי אנשים המתמודדים עם חסמים נפוצים לפעילות גופנית מסורתית, כגון מחסור בזמן, מוטיבציה נמוכה או היעדר גישה למתקנים. לכך יש חשיבות רבה לבריאות הציבור, בהתחשב בכך שרק 20%–25% מהמבוגרים עוסקים באופן קבוע בפעילות גופנית בשעות הפנאי.
מחקרים קודמים שבחנו את הקשר בין VILPA לתמותה השתמשו בנתוני UK Biobank — שחברי המדגם בו מאופיינים ברמת השכלה גבוהה, מעט מחלות כרוניות, שיעור נמוך של השמנה ובמעמד סוציו־אקונומי גבוה יותר בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. עד כה, אף מחקר לא בחן את הקשר בין VILPA לבין תמותה בקרב אוכלוסיות מבוגרים מגוונות יותר המתאפיינות ברמות פעילות גופנית נמוכות יותר.
מטרת מחקר זה היא לבחון את הקשר מנה–תגובה בין תדירות ומשך יומי של VILPA לבין הסיכון לתמותה מכל הסיבות במדגם ארצי מייצג של מבוגרים בארה"ב באמצעות בחינת הקשר בין VILPA לתמותה בקרב מבוגרים בעלי הרכב מגוון יותר מבחינת מוצא אתני, מצב בריאותי והרגלי אורח חיים.

שיטת המחקר

תכנון המחקר והמשתתפים
המדגם כלל מבוגרים שאינם מתאמנים בגילאי 20 ומעלה מתוך מחקר
National Health and Nutrition Examination Survey (NHANES) בשנים 2011–2014. NHANES הוא סקר מתמשך המתבצע מדי שנה, המשתמש בתכנון דגימה הסתברותי רב־שלבי כדי לקבל נתוני בריאות והרגלי אורח חיים המייצגים את האוכלוסייה האמריקאית שאינה מתגוררת במוסדות.
בשנים 2011–2014, תת מדגם של 14,693 משתתפים מהסקר הראשי של NHANES הוזמן לענוד מדי פעילות על פרק כף היד של היד הלא דומיננטית למשך 7 ימים.
המשתתפים הונחו לענוד את המכשירים 24 שעות ביממה, בזמן שינה וערות, כולל בזמן רחצה, מקלחת או שחייה. כדי להיכלל בניתוח הנתונים, נדרש מהמשתתפים לענוד את המכשיר לפחות שלושה ימי ניטור תקפים למשך 16 שעות ומעלה, כולל לפחות יום סוף שבוע אחד.
הוצאו מניתוח הנתונים כל הנבדקים שענדו בטעות את המכשיר על פרק כף היד הדומיננטית, דיווחו על מגבלות ניידות כגון קושי בהליכה, או שנזקקו לציוד עזר להליכה.
כדי לאפשר בחינה של ההשפעות הבריאותיות של פעילות גופנית אקראית, נכללו בניתוח הנתונים רק משתתפים שדיווחו כי אינם מבצעים כלל פעילות גופנית מתונה או נמרצת בשעות הפנאי בשבוע טיפוסי, כפי שנמדד באמצעות שאלון הפעילות הגופנית הגלובלי בתחילת המחקר. הדוגמאות שניתנו כוללות השתתפות בפעילויות ספורט ופנאי כגון ריצה, כדורסל, גולף, רכיבה על אופניים או הליכה.
תקופת המעקב נמשכה מיום איסוף מכשירי מדידת הפעילות הגופנית עד סוף שנת 2019 או עד תאריך הפטירה.
סיווג פעילות גופנית שנמדדה באמצעות מכשיר
החוקרים השתמשו בסכמה הממיינת תחילה כל מקטע זמן של 10 שניות לאחת מארבע קטגוריות פעילות:
• ישיבה/חוסר תנועה (שכיבה או ישיבה ללא תזוזה),
• עמידה תפקודית (למשל גיהוץ חולצה, שטיפת כלים),
• הליכה (למשל גינון, התניידות פעילה, שטיפת רצפה),
• ריצה/פעילויות עתירות אנרגיה (למשל משחק פעיל עם ילדים).
בשלב השני, קטגוריות פעילות אלו משויכות לאחת מארבע רמות עצימות:
• יושבני,
• קל – עד 3 METs
• בינוני – 3 עד 6 METs
• נמרץ – 6 METs ומעלה

תוצאות

המדגם הסופי כלל 3,293 מבוגרים שאינם מתאמנים (52.3% נשים) עם גיל חציוני של 50.7 שנים [סטיית תקן: 16.6] המדגם כלל שיעור ניכר של מבוגרים (44%) הנוטלים תרופות לאיזון גלוקוז, להורדת שומנים בדם או לניהול לחץ דם; 9.8% דיווחו על היסטוריה של מחלות לב וכלי דם ו־9.3% דיווחו על היסטוריה של סרטן.
• לרוב המשתתפים היה מידע מלא על משתני הבקרה (92.9%). חלק גדול מהמקטעים הנמרצים נמשך פחות מדקה (95% מכלל המקטעים), עם אורך מקטע חציוני של 10 שניות. התדירות החציונית של VILPA הייתה 5.3 מקטעים ביום ומשך המקטעים החציוני הכולל היה 1.1 דקות ביום.
• זמן ענידת המכשיר החציוני היה 23.1 שעות ביום.
• במהלך תקופת מעקב חציונית של 6.7 שנים אירעו 290 מקרי תמותה מכל הסיבות, המייצגים 22,183 שנות אדם.
• בהשוואה לנקודת ההתייחסות (0 מקטעים ביום), נמצא קשר כי התדירות החציונית (5.3 מקטעים ביום) הייתה קשורה לסיכון נמוך ב־44% לתמותה מכל הסיבות. עקומת מנה–תגובה הייתה פחות חדה מעבר לכ־8 מקטעים ביום.
• הממצאים עבור התדירות החציונית של מקטעי VILPA (5.3 מקטעים ביום) נשארו עקביים גם לאחר שהוצאו מהניתוח משתתפים עם בריאות לקויה. עם זאת, כאשר הוצאו מניתוח הנתונים המשתתפים עם מחלות לב וכלי דם קיימות או סרטן, עקומות מנה–תגובה היו פחות חדות.

דיון

זהו המחקר הראשון בארצות הברית שבחן את הקשרים בין VILPA לבין סיכון לתמותה. בהשוואה לאנשים שלא צברו כלל מקטעי VILPA יומיים, צבירת 5–6 מקטעים קצרים מאוד, שאורכם פחות מדקה כל אחד, נקשרה לסיכון נמוך ב-42% עד 47% לתמותה מכל הסיבות.
• זוהה גם קשר הפוך כמעט ישר בין משך זמן ה־VILPA לסיכון לתמותה מכל הסיבות, כך שכמויות יחסית צנועות של VILPA כגון משך חציוני של קצת יותר מדקה, נקשרו לסיכון נמוך ב־39% לתמותה מכל הסיבות בהשוואה לאי־קיום מקטעי VILPA יומיים.
• מחקרים קודמים על פעילות גופנית, תוך שימוש בנתוני NHANES המייצגים את האוכלוסייה האמריקאית, התמקדו בעיקר בפעילות גופנית כוללת שאינה תלויה הקשר, בצורת מספר צעדים יומיים כולל או פעילות גופנית מתונה עד נמרצת עם חקירה מוגבלת של מקטעים שאורכם פחות מ־10 דקות.
• היבט זה של פעילות גופנית שנחקר במידה מועטה הוא חשוב, שכן הרוב המוחלט של מבוגרים מבצעים את פעילותם הממוצעת או הנמרצת היומית במקטעים קצרים הנמשכים פחות מ־3 דקות. מחקר זה בארצות הברית הוא הראשון שבחן את קשרי מנה–תגובה של מקטעי פעילות קצרים הנמשכים פחות מדקה אחת עם הסיכוי לתמותה.

סיכום

תדירות ומשך זמן ה־ VILPA נקשרו לסיכון נמוך יותר לתמותה מכל הסיבות, בהתאמה בצורת L עבור התדירות ובאופן לינארי עבור המשך הזמן. הקשר בצורת L משמעותו שמעבר לתדירות מסוימת (במקרה הנוכחי, כ-8 מקטעים ביום) אין כבר הפחתה ניכרת נוספת בסיכון. יש לפרש ממצאים אלו בזהירות, שכן עקומות מנה–תגובה חצו את הערך 1 לאחר שהוצאו מהניתוח משתתפים עם מחלות לב וכלי דם קיימות או סרטן, מה שמעיד שמצב הבריאות הבסיסי עשוי, לפחות בחלקו, להסביר את הממצאים העיקריים.
• בעוד ממצאים אלו מדגישים את הפוטנציאל של VILPA כצורת פעילות יעילה, יש צורך במחקרים נוספים גדולים יותר עם תקופות מעקב ארוכות, כדי לאשש את הממצאים. חשוב לציין כי ממצאים אלו צריכים להיתפס כצורת פעילות משלימה, ולא כתחליף לפעילות גופנית לפי ההנחיות המוסכמות.
•

מקור:

Koemel, N.A., Ahmadi, M.N., Biswas, R.K. et al. Vigorous intermittent lifestyle physical activity (VILPA) and mortality risk among US adults: a wearables-based national cohort study. Int J Behav Nutr Phys Act (2026)

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן