ההשפעה של טכנולוגיית האורות המהבהבים על הישגים, קצב ריצה, והתנהגות טקטית בריצות 1500 מטר בליגת היהלום

תקציר מחקר שהתפרסם ב:
International Journal of Sports Physiology and Performance

בתמונה: ריצת 1500 מטר בליגת היהלום בלוזאן בשנת 2022 בה נעשה שימוש בטכנולגיית האורות המרצדים. מימין לשמאל נראים: רץ מושך, הואר מאוסטרליה שסיים במקום ה-12, יקוב אינגבריגטסן מנורווגיה שניצח בריצה בזמן 3:29.05 ד', מקסווין מאוסטרליה שסיים שלישי, צ'ריוט מקניה שסיים שביעי וגרסיה מספרד שסיים שישי

מבוא

בשנים האחרונות חלה עלייה מרשימה בהישגים של אתלטים בריצות למרחקים בינוניים וארוכים. חלק מהשיפור יוחס לטכנולוגיית הנעלה מתקדמת המכונה (AFT) -Advanced Footwear Technology – אשר הוכחה כבעלת השפעה חיובית על הישגים בריצות על כביש, ולאחר מכן, בשנת 2019, הותאמה גם למסלולי האתלטיקה עם הצגת הנעליים המסומרות (ספייקס) המבוססות על AFT.
לצד ההתקדמות הטכנולוגית הזו הופיעה גם טכנולוגיית הכתבת הקצב באמצעות סימון אור שיושמה לראשונה כדי לסייע לאליוד קיפצ'וגה לנסות לרוץ מרתון בפחות משעתיים במסגרת אתגר Nike Breaking2 (ב-2017 באיטליה, ניסיון בו סיים קיפצ'וגה בזמן 2:00:25 שעות) ואחר כך באתגר "Ineos 1:59 Challenge" (ב-2019, באוסטריה, ניסיון בו סיים קיפצ'וגה בזמן 1:59:30 שעה).
זמן קצר לאחר מכן נהנו גם מרוצי המסלול מהחידוש הזה עם הצגת טכנולוגיית האורות המהבהבים (מרצדים) על אבני השפה (Wavelight Technologies), מערכת המורכבת מ-400 נורות LED המותקנות על "אבני השפה" של המסלול ונעות בתבנית דמוית גל במהירות שנקבעה מראש, ובכך מספקות לרצים משוב רציף על קצב הריצה שלהם.
מאז יישומה של טכנולוגיית האורות המרצדים בשנת 2020, נקבעו כמה שיאי עולם בריצות בינוניות וארוכות על המסלול בעזרת אותה הטכנולוגיה. רשימת השיאים הזו מובאת בטבלה מספר 1:

בתאריך 4.9.2020 נקבעו שיאים בריצת שעה לנשים ולגברים בעזרת טכנולוגיית האורות המרצדים. בתחרות Memorial Van Damme בבריסל עברה סיפן חסן בשעה אחת 18,930 מטר ובאותה תחרות עבר הרץ מו פארח בשעה אחת 21,330 מטרים.
כמו כן נקבעו בעזרת אורות מרצדים "הישגי שיא" במקצועות בהם לא מוכרים שיאי עולם רשמיים כמו ריצת 2 מייל. ראוי לציין שבשנים האחרונות נקבעו שיאי עולם בריצות גם ללא סיוע האורות, כמו בשיאיו באולם של גרנט פישר ב-3000 מ' וב-5000 מ' בשנת 2025 ושיאו של יארד נגוסה בריצת מייל באולם ב-2025 (שיא שנשבר מאז).
החדשנות הטכנולוגית הזו עוררה דיון בספרות המקצועית, כאשר חלק מהכותבים מטילים ספק אם מדובר ביתרון בלתי הוגן, דבר שמעלה חששות לגבי יכולת ההשוואה בין שיאים שנקבעו לפני יישום ההתקדמויות הללו, ושיאים שנקבעו אחרי שהוחל ביישמן.
בהקשר זה, טכנולוגיית Wavelight עשויה הייתה למלא תפקיד בשיפורי הביצועים המשמעותיים שנצפו בקרב רצים למרחקים בינוניים וארוכים בשנים האחרונות, על ידי הפחתת העומס הקוגניטיבי הנדרש לשמירה על קצב נתון והקלה על אימוץ אסטרטגיות ריצה אחידות ויציבות יותר. פרופילי קצב יציבים יותר אלה עשויים גם לתרום לשיפור הביצועים באמצעות הפחתת מספר העקיפות במהלך מרוצים.
למרות העניין הגובר בתחום זה, מחקרים קודמים לא בחנו את ההשפעה של טכנולוגיית Wavelight על קצב הריצה, ההתנהגות הטקטית והביצועים של אתלטים. בהקשר זה, המחקר היחיד עד כה שבחן קצב ותגובות פסיכו-פיזיולוגיות תחת הכתבת קצב מבוססת אור דיווח כי לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בביצועים, במדדים פסיכולוגיים או פיזיולוגיים בהשוואה לתנאי ריצה בקצב עצמי במהלך ריצת 5000 מטר בקרב רצים שלא היו רצי צמרת.
הבנת ההשפעה האפשרית של Wavelight דורשת בחינה של האופן שבו ספורטאים מווסתים את קצב הריצה שלהם. ויסות קצב ממלא תפקיד מרכזי בביצועי ריצות בינוניות וארוכות ומתבסס על קבלת החלטות מתמשכת לאורך המרוץ. מדובר בתהליך מורכב שבו האתלטים צריכים לנהל גורמים פיזיולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים.
לא ברור אם הרצים מתכננים מראש, לפני המרוץ, את חלוקת הקצב כדי להשיג יעד ביצוע מסוים או שהם מבצעים קבלת החלטות רק במהלך המרוץ, ומתאימים את עצמם באופן מתמשך למצבם הפיזיולוגי המשתנה ולגורמים חיצוניים, כגון פעולות המתחרים, כדי להגיע לביצועים הטובים ביותר.
בריצות 1500 מטר באצטדיון אתלטיקה סטנדרטי שהיקפו 400 מטר, שכיח מאד פרופיל ריצה בצורת האות U, שבו ההקפה השנייה והשלישית איטיות יותר מההקפה הראשונה ומ-300 המטרים האחרונים. הירידה במהירות באמצע המרוץ מווסתת על ידי מערכת העצבים המרכזית, אשר צופה איומים אפשריים על ההומאוסטזיס וגורמת לרצים להאט את מהירותם באמצע המרוץ.
מנגנון זה משמש כהגנה מפני כשל פיזיולוגי כאשר נותר עוד חלק משמעותי מהמרוץ. ייתכן גם שספורטאים מאטים באמצע המרוץ לאחר שהשיגו מיקום יציב בדבוקה, כדי לחסוך אנרגיה לחלק המכריע של המרוץ. החלק האחרון של הריצה מאופיין בדרך כלל בספרינט סופי (endspurt) המתאפשר בזכות מאגר האנרגיה שנצבר בהקפות הקודמות והתחושה שסיום הריצה מתקרב.
דפוס ריצה בצורת U נמצא גם בריצות מייל (1609.344 מטר) בהן נקבעו שיאי עולם, אך מחקרים חדשים הראו ירידה הדרגתית בשונות הקצב בין הקפות לאורך השנים, דבר המרמז על חלוקה יעילה יותר של משאבי האנרגיה לאורך המרוץ. התנהגות זו יוצרת קצב אחיד יותר, אשר בהשוואה לפרופיל משתנה, קשור להפחתת הפרעות בהומאוסטזיס (למשל רמות נמוכות יותר של חומציות שרירית) ולהשפעות חיוביות על תחושות סובייקטיביות, כגון ירידה בתחושת מאמץ ושיפור במצב הרגשי.
מצד שני, מחקרים קודמים הציעו כי אסטרטגיית פתיחה מהירה עשויה להאיץ את קינטיקת צריכת החמצן ובכך להשפיע לטובה על ההישגים, ובשל כך ייתכן שקצב אחיד לחלוטין אינו תמיד אופטימלי. העדויות בנושא עדיין אינן חד-משמעיות.
מחקרים רבים השוו בין מאפייני ריצות למרחקים בינוניים וארוכים בתחרויות אליפויות גדולות כמו המשחקים האולימפיים ואליפות העולם באתלטיקה לבין ריצות בתחרויות אחרות, ריצות שרוב השיאים נקבעים בהן. בעוד שריצות גמר באליפויות מאופיינות בשונות קצב גבוהה יותר, הריצות בהן נקבעים רוב השיאים נוטות להציג קצב יציב יותר, מה שמוביל לזמני סיום מהירים יותר.
הבדלים אלה עשויים לנבוע גם מכך שבאליפויות הגדולות יש שלבי מוקדמות בחלק מהמרחקים, אשר גורמים לעייפות, וכן מהימצאות מכתיבי קצב (pacemakers) בריצות המתקיימות שלא באליפויות. הרצים מכתיבי הקצב הם רצים המזנקים עם שאר הרצים אך אינם מתכוונים לסיים את הריצה ותפקידם הוא להוביל את טור הרצים בקצב שנקבע מראש, עד נקודה מוגדרת במרוץ, ובכך הם מפחיתים את הדרישות הקוגניטיביות של קביעת הקצב. מכתיבי קצב מספקים אולי גם יתרון של דראפטינג (הפחתת התנגדות אוויר), המפחית את עלות האנרגיה לרצים הנמצאים ממש מאחוריהם.
בנוסף ליכולת חלוקת הקצב, שינויים במיקום בתוך דבוקת הרצים במהלך המרוץ מהווים חלק מההתנהגות הטקטית, שיש לה השפעה על התוצאה. מחקרים קודמים מצאו יציבות מיקום נמוכה יותר בריצות 1500 מטר באליפויות עולם בהשוואה לריצות 800 מטר, אך גורם זה טרם נבחן בריצות שלא באליפויות שבהן כאמור נקבעים רוב שיאי העולם.
בהתחשב בפוטנציאל של טכנולוגיית Wavelight להשפיע על הישגים, קצב והתנהגות טקטית בריצות בינוניות וארוכות, יש לבחון את השפעותיה בהקשר של תחרות עילית. אף שהבסיס התיאורטי להשפעות אלה נתמך בידע קיים על ויסות קצב ואסטרטגיות מרוץ, הראיות מריצות עילית בתנאי Wavelight עדיין מוגבלות.
לכן, מטרות המחקר היו: (1) לבדוק האם טכנולוגיית Wavelight תורמת לשיפור הישגים ויציבות קצב אצל אתלטים ברמה עולמית; (2) להשוות דפוסי קצב בין ריצות עם הטכנולוגייה ובלעדיה; 3) לבחון את מספר שינויי המיקום במהלך המרוץ בין ריצות 1500 מטר עם טכנולוגיית Wavelight ובלעדיה, בתחרויות ליגת היהלום. ההשערה הייתה כי בתנאי Wavelight ייקבעו הישגים טובים יותר, קצב הריצה יהיה יציב יותר ויהיו פחות שינויי מיקום.

שיטת המחקר

זמני מקטעים רשמיים של 100 מטר ומיקומי ביניים של אתלטים נאספו מריצות 1500 מטר ב"ליגת היהלום" בין השנים 2021–2024. פרק זמן זה נבחר מאחר שבו רוב הרצים כבר השתמשו בנעלי AFT בתחרויות המסלול, וזאת כדי להפחית השפעת נעלי AFT על המסקנות. מרוצים ללא נתוני זמני ביניים לכל 100 מטר, לא הוכנסו לחישובים.
בסך הכול נותחו 45 מרוצים, אשר סווגו לכאלה שהיה בהם שימוש ב-Wavelight ולכאלה שלא היה בהם שימוש בטכנולוגיה זו. שלושה אתלטים הוצאו מהחישובים עקב חוסר נתונים, והתקבל מדגם סופי של 521 אתלטים. התוצאות נותחו לפי המיקומים בסיום הריצות: מקומות 1–4, 5–8 ו-9–12.

תכנון ומתודולוגיה
בוצע מחקר תצפיתי. נבדקו תנאי סביבה כגון טמפרטורה, השעה ביום בה התקיימו המרוצים והמרחקים שבהם היה שימוש במכתיבי קצב אנושיים במהלך ריצת 1500 מ', כדי לוודא שלא יהיו גורמי הטיה. עבור כל אתלט חושבו זמני סיום, זמני מקטעים ומהירויות. בנוסף לכך חושב מקדם שונות של קצב (CV%).
מיקומי הביניים של מכתיבי הקצב (pacemakers) לא נכללו בניתוח, מאחר שהם לא סיימו את המרוצים. לכן, עבור אתלטים שרצו מאחורי מכתיבי קצב, מיקום הביניים שלהם תוקן באמצעות הפחתת מספר מכתיבי הקצב שהיו לפניהם באותו מקטע.
מספר שינויי המיקום חושב עבור כל אתלט כהפרש בדירוג בין שני מקטעים עוקבים. לדוגמה, מעבר מהמקום השמיני לשישי בין 600 ל-700 מטר נחשב לשינוי של שני מקומות.
הניתוחים של שינויי המיקום בוצעו גם הם בנפרד עבור כל קבוצה, תוך חישוב הן של המספר הכולל של שינויי המיקום לאורך כל המרוץ והן בתוך כל שליש של המרוץ (0–500 מטר, 500–1000 מטר ו-1000–1500 מטר).
בנוסף לכך, עבור כל מיקום סיום חושבו מיקומי הביניים הממוצעים הן בריצות ללא Wavelight והן בריצות עם Wavelight.

תוצאות

הניתוח הראה שלא היו הבדלים בין ריצות ללא Wavelight לבין ריצות עם Wavelight בפרמטרים הבאים: טמפרטורה, שעת קיום המרוץ, והנקודה במרוץ (מרחק מקו הזינוק) שבה לא נותרו כבר מכתיבי קצב אנושיים.
אתלטים שהתחרו בתנאי Wavelight הציגו זמני סיום מהירים יותר הן בריצות הגברים והן בריצות הנשים.
כמו כן, נמצאו הבדלים גם במקדם השונות של הקצב (CV%) כאשר הקבוצות ללא Wavelight הציגו ערכים גבוהים יותר, כלומר יציבות קצב נמוכה יותר, בהשוואה לקבוצות עם Wavelight.
בטבלה מספר 2 מובאים הממוצעים של זמני ריצות 1500 מ' (בדקות ושניות) בליגת היהלום בשנים 2024-2021 של הנשים והגברים עם טכנולוגיית Wavelight, ובלעדייה.

קבוצה	בלי Wavelight	עם Wavelight
מקומות 4-1, גברים	3:34.49	3:30.71
מקומות 8-5, גברים	3:37.67	3:32.68
מקומות 12-9, גברים	3:43.63	3:34.91
מקומות 4-1, נשים	4:01.52	3:57.42
מקומות 8-5, נשים	4:04.80	4:01.12
מקומות 12-9, נשים	4:08.44	4:04.69

ריצות ללא Wavelight הציגו גם יציבות נמוכה יותר במיקומי הביניים בהשוואה לריצות עם Wavelight ‏ והדבר בא לידי ביטוי במגמה עקבית של מספר גבוה יותר של שינויי מיקום בכל הקבוצות ובכל חלקי המרוץ. בקבוצת המסיימים במקומות 4-1 במיוחד, האתלטים בריצות ללא Wavelight ביצעו יותר שינויי מיקום לעומת עמיתיהם בריצות עם Wavelight הן לאורך המרוץ כולו והן ב-500 המטרים הראשונים.

דיון

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את השפעת טכנולוגיית Wavelight על הישגי האתלטים, דפוסי הקצב ושינויי המיקום במהלך ריצות 1500 מטר בליגת היהלום. בהתאם להשערת החוקרים, ממוצע ההישגים היה טוב יותר בריצות עם Wavelight (ראו בטבלה 2), לצד ירידה במקדם השונות של הקצב. הבדלים אלה הופיעו באופן עקבי בכל "קבוצות המיקום" (מקומות 4-1, 8-5 ו-12-9), הן אצל הנשים והן אצל הגברים.
בנוסף לכך, קבוצות מקומות 4-1 וקבוצת מקומות 8-5 הציגו דפוס קצב בצורת U בהתאם למחקרים קודמים. עם זאת, צורת ה- U הייתה בולטת יותר בריצות ללא Wavelight לעומת ריצות עם Wavelight כפי שניתן לראות במהירויות היחסיות הנמוכות יותר באמצע המרוץ (כלומר ירידת מהירות גדולה יותר) ובמהירויות הגבוהות יותר בתחילת המרוץ ובסיומו (ספרינט סיום מהיר יותר).
המשמעות היא שקצב הפתיחה בריצות עם Wavelight איטי יותר ומוכתב על ידי האורות, ומכתיבי הקצב האנושיים מתאימים עצמם אליהם. לעומת זאת, בריצות ללא Wavelight מכתיבי הקצב האנושיים נוטים לפתוח מהר יותר, מה שיוצר קצב כללי משתנה יותר.
ייתכן גם שנוכחות ה-Wavelight מספקת למערכת העצבים המרכזית נקודת ייחוס חיצונית אמינה יותר לוויסות הקצב. הדבר עשוי להפחית אי-ודאות בוויסות המאמץ ולהקטין את הצורך בהפחתת הוויסות העצבי-שרירי בשלבי האמצע של המרוץ, כמנגנון הגנה. דפוס זה מסביר ככל הנראה את ערכי ה- CV% הגבוהים יותר שנמצאו בריצות ללא Wavelight בקבוצות מקומות 4-1 ו-8-5.
למרות ספרינט סיום איטי יותר, זמני הסיום היו טובים יותר בריצות עם Wavelight ככל הנראה משום שהמגבלות המטבוליות פגעו ביכולתם של הרצים ללא Wavelight לפצות בסיום על הזמן שאיבדו במקטעים מוקדמים יותר.
בנוסף לכך, אפקט הדראפטינג (ריצה ממש מאחורי רץ אחר להפחתת התנגדות האוויר), שאולי התקיים הן בריצות Wavelight והן בריצות ללא Wavelight עשוי לתרום להישגים באמצעות הפחתת הגרר האווירודינמי. ירידה זו בהתנגדות האוויר יכולה להפחית את צריכת החמצן (VO2) בשיעור שיכול להגיע ל-6.5% במהירויות ריצה בינוניות, והיא קשורה גם לתגובות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות טובות יותר, כגון רמות לקטט נמוכות יותר, תחושת מאמץ נמוכה יותר ותחושה רגשית חיובית יותר.
כמו כן, האורות המרצדים, שהם ייחודיים לריצות Wavelight מספקים לאתלטים נקודת ייחוס חיצונית קבועה לקצב. הדבר עשוי להעניק יתרון פסיכולוגי באמצעות הפחתת העומס הקוגניטיבי ודרישות קבלת ההחלטות, שכן הרצים יכולים להתמקד בביצוע, כלומר לעקוב אחרי האורות, במקום בוויסות הקצב. עם זאת, ייתכן גם שאם אתלט מבין שאינו מסוגל עוד לעמוד בקצב האורות, הדבר עלול לגרום למצוקה פסיכולוגית ולהשפיע על הביצועים או תחושת המאמץ.
מחקר קודם מצא כי ריצות שיא עולם ב-1500 מטר מאופיינות בשונות קצב נמוכה יותר, קצב כללי מהיר יותר וספרינט סיום איטי יותר בהשוואה לביצועי רצים שזכו במדליות באליפויות עולם ובמשחקים אולימפיים. לכן הוצע כי בריצות אלה נדרשת יכולת אירובית גבוהה יותר, אם כי ייתכן גם שמשאבים אנאירוביים נוצלו באופן שווה יותר, כפי שמעיד הספרינט הסופי המתון יותר. ההבדלים שנמצאו בין ריצות עם Wavelight וללא Wavelight משקפים במידה מסוימת דפוס דומה.
מצד שני, הרצים שסיימו במקומות 12-9 הציגו דפוס קצב המכונה "חיובי" בשני סוגי הריצות, כלומר ירידה הדרגתית במהירות לאורך המרוץ. דפוס זה תועד גם בריצות אליפות, שבהן רצים חלשים יותר מנסים להישאר עם הדבוקה המובילה כדי ליהנות מאפקט הדראפטינג או כדי לנסות להתמודד ככל יכולתם עם רצים טובים מהם, למרות שלריצה במהירות גדולה מזו שבה הם מורגלים עלולות להיות השפעות לא טובות על יכולתם לקבוע את הזמן הטוב ביותר שהם מסוגלים להשיג וזאת בשל ירידה חדה במהירות אצלם, בשלבי הסיום של הריצה. אף שדפוס זה הופיע גם בריצות עם האורות המרצדים וגם בריצות ללא האורות המרצדים, הרצים ללא האורות המרצדים חוו ירידת מהירות גדולה יותר. הדבר עשוי לנבוע מאסטרטגיה בעלת "סיכון" גבוה יותר, שהתאפיינה בפתיחה מהירה יחסית, אשר הובילה לעייפות מוקדמת יותר, להפרעות מטבוליות גדולות יותר ולתחושת מאמץ גבוהה יותר.
לעומת זאת, אתלטים שרצו עם Wavelight האטו פחות ואף הציגו מהירויות גבוהות יותר בחלקים המאוחרים של המרוץ (בהשוואה לרצים ללא הארות המרצדים) וזהו הגורם שתרם להבדלים ב-CV%.
מבחינת מיקומי הביניים, ריצות Wavelight הפגינו יציבות גדולה יותר לעומת ריצות ללא Wavelight כתוצאה ממספר נמוך יותר של שינויי מיקום.
מכתיבי הקצב האנושיים בריצות ללא Wavelight מסתמכים יותר על שיקול דעתם, מה שעלול לגרום לשינויי קצב רבים יותר אצל הרצים, בהיעדר נקודת ייחוס חזותית קבועה.
בנוסף לכך, הפתיחה המהירה יותר של קבוצות הרצים שדורגו במקומות 8-5 ובמקומות 12-8 בריצות ללא Wavelight עשויה הייתה לגרום למספר גבוה יותר של שינויי מיקום, משום שמהירותם של הרצים ירדה בצורה חדה יותר בהמשך. כתוצאה מכך, הרצים שדורגו במקומות 4-1 ביצעו ככל הנראה יותר עקיפות במהלך המרוץ, מה שאילץ רצים אחרים לעבור לשבילים חיצוניים בקשתות ולבצע שינויי קצב קטנים רבים כדי לעקוף או להגן על מיקומם.
כל הגורמים הללו תרמו ככל הנראה ליציבות קצב נמוכה יותר ולביצועים פחות טובים בריצות ללא האורות המרצדים.
באופן דומה, נוכחות Wavelight בריצות עשויה להעניק לרצים הבכירים יותר ביטחון לקחת את ההובלה ולהחזיק בה משום שהם יכולים להסתמך על משוב קצב עקבי לאחר שמכתיבי הקצב האנושיים מסיימים את תפקידם ופורשים מהריצה.
המחקר הנוכחי מדגים לראשונה את ההשפעות המשמעותיות של טכנולוגיית Wavelight על קצב הריצה והביצועים בתחרות, וייתכן שבתוספת לטכנולוגיית הנעליים המתקדמת, היא תורמת להסבר על הסיבות לשיפור המרשים בהישגים בשנים האחרונות.
עם זאת, קיימת מחלוקת לגבי הוגנות השימוש בטכנולוגיה זו. בניגוד לנעליים מתקדמות, שמספקות יתרונות פיזיולוגיים או מכניים ישירים, טכנולוגיית האורות המרצדים אינה מעניקה יתרון פיזי ישיר אלא מספקת משוב חזותי רציף בזמן אמת. לכן ניתן לראות בה חלק מההתפתחות הטכנולוגית הטבעית של הספורט, בדומה לשיפורים באיכות מסלולי הריצה ובציוד.
טכנולוגיית האורות המרצדים היא שימושית במיוחד בריצות שאינן ריצות אליפות כגון ליגת היהלום, שבהן היא יכולה לסייע לאתלטים להשיג תוצאות מהירות יותר שיסייעו גם בקביעת תוצאות המהוות קריטריוני קבלה לאליפויות גדולות.

יישומים מעשיים

ממצאי המחקר מספקים תובנות חשובות לגבי השפעת Wavelight על הישגים בריצת 1500 מטר, ויכולים לסייע למאמני ריצות בינוניות בתכנון אימונים עם שונות קצב נמוכה יותר ודרישות אירוביות גבוהות יותר, המדמות טוב יותר את דרישות הריצות עם האורות המרצדים.
בנוסף לכך, שילוב של רמזים חזותיים לקצב באימונים עשוי לעזור לאתלטים להתרגל לגירויים חיצוניים כאלה.
עם התרחבות השימוש ב-Wavelight בתחרויות, מארגני תחרויות עשויים להשתמש בטכנולוגיה זו יותר ויותר כדי לשפר את איכות המרוצים ואת הישגי האתלטים. הדבר עשוי לסייע לרצים להשיג שיאים אישיים וקריטריונים לאליפויות בינלאומיות.
עם זאת, חשוב לזכור שבאליפויות גדולות אין שימוש ב-Wavelight והמרוצים בהן מתאפיינים בדרך כלל בשונות קצב גבוהה יותר בשל אופיים הטקטי. לכן, אף שאימונים מבוססי Wavelight יכולים להיות מועילים בתקופות שבהן המטרה היא תוצאות מהירות ולאו דווקא ניצחון, המאמנים צריכים לשלב בהדרגה גם אימוני קצב משתנה ואלמנטים טקטיים לקראת אליפויות.

מסקנות

המחקר הראה כי טכנולוגיית Wavelight תורמת להשגת זמנים טובים יותר, מפחיתה את שונות הקצב ומגבירה את יציבות המיקום בריצות 1500 מטר בתחרויות ליגת היהלום.
בקבוצת הרצים שסיימו במקומות 4-1 וגם בקבוצת הרצים שסיימו במקומות 8-5 דפוס הקצב בצורת U היה פחות בולט בתנאי Wavelight בעיקר בזכות ירידת מהירות קטנה יותר באמצע המרוץ וספרינט סיום מתון יותר.
לעומת זאת, בקבוצת הרצים שסיימו במקומות 12-8 נצפה דפוס של ירידה הדרגתית במהירות, שהיה חריף יותר בריצות ללא אורות מרצדים.
דפוסים אלה הובילו לשונות קצב נמוכה יותר בריצות עם Wavelight דבר שתרם ככל הנראה לביצועים הטובים יותר שהושגו בהן.
כמו כן, מיקומי הרצים היו יציבים יותר בריצות עם Wavelight וייתכן שגם לכך הייתה תרומה להישגים הטובים יותר שנצפו במרוצים אלה.

מקור:

Comino P, Walt M, Casado A. The Impact of Wavelight Technology on Performance and Pacing and Tactical Behavior in 1500-m Diamond League Races. Int J Sports Physiol Perform. 2026 Mar 3;21(5):682-689. doi: 10.1123/ijspp.2025-0409. PMID: 41780514.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן