ההישגים הטובים במקצועות השונים בקרב-10, חלק ג', הדיפת כדור ברזל, קפיצה לגובה וריצת 400 מטר

הדיפת כדור ברזל

אדי הובאכר משוויץ – 19.17 מ' – 1048 נק' – ההישג נקבע בשנת 1969 בתחרות בה צבר הובאכר 7303 נק' לפי טבלת 1985. הישגיו בתחרות: ריצת 100 מ' – 10.8 ש', קפיצה לרוחק – 7.12 מ', הדיפת כדור ברזל – 19.17 מ', קפיצה לגובה – 1.68 מ', ריצת 400 מ' – 50.3 ש' (4063 נק' ביום הראשון)/ ריצת 110 מ' משוכות – 15.0 ש' , זריקת דיסקוס – 50.34 מ', קפיצה במוט – 3.00 מ' , הטלת כידון – 53.22 מ', ריצת 1500 מ' – 5:02.1 ד' (3239 נק' ביום השני). הפרש בין היום הראשון לשני – 824 נק'. הובאכר נולד ב-1940 והקריירה שלו בקרב-10 כללה רק ב-3 תחרויות בשנים 1969 ו-1970. במשחקי החורף האולימפיים שהתקיימו בשנת 1972 הוא זכה בשתי מדליות בעגלות קרח ((Bobsleigh: זהב ברביעיות וארד בזוגות. במשחקי הקיץ האולימפיים במקסיקו סיטי הוא השתתף במוקדמות כדור ברזל ודיסקוס ולא עלה לגמר והיה אמור להיות גם ברביעייה של שוויץ ב-4X100 מ', אך בסופו של דבר הרביעייה לא התייצבה לתחרות. שיאו האישי בכדור ברזל – 19.34 ובדיסקוס – 56.78 (שני ההישגים ב-1970).

בריאן אולדפילד מארה"ב – 18.32 מ' – 995 נק' – אולדפילד נולד ב-1945 ונפטר ב-2017. אולדפילד היה ממפתחי הדיפת כדור הברזל עם סיבוב ובשנת 1975 נרשם לו הישג של 22.86 מ', בעוד שיא העולם עמד אז על 21.82 מ'. הישגו של אולדפילד לא הוכר כשיא עולם מאחר שהיה "מקצוען", כלומר הצטרף לסדרת תחרויות שבה שילמו כסף למתחרים, דבר שהיה אסור אז לאתלטים "חובבים" שרק הם היו יכולים להשתתף במשחקים האולימפיים ובשאר התחרויות שהיו בחסות פדרציית האתלטיקה הבין לאומית לחובבים (שנקראה אז IAAF – International Amateur Athletic Federation ). שיאו האישי בדיסקוס – 62.26 מ'. אולדפילד השתתף במשחקים האולימפיים במינכן ב-1972 וסיים במקום השישי בהדיפת כדור ברזל. את ההישג של 18.32 מ' המופיע ברשימות כשני בטיבו בהיסטוריה בקרב-10 הוא קבע בתחרות קרב-10 ב-1971 ממנה הוא פרש אחרי היום הראשון וצבר ב-5 המקצועות 3239 נקודות. מקורות שונים טוענים שהיה מהיר מאד וייחסו לו זמנים במדידה ידנית שבין 10.3 ל-10.8 ב-100 מ', כ-7.00 מ' בקפיצה לרוחק,.1.98 מ' בקפיצה לגובה וכ-50 שניות ב-400 מ'. משקלו היה כ-125 ק"ג.

פול אדוארדס מבריטניה – 18.11 מ' – 982 נק' – נקבע בשנת 1988 בקרב-ב בו צבר אדוארדס 6147 נק'. אדוארדס נולד ב-1959 וייצג את בריטניה בהדיפת כדור ברזל במשחקים האולימפיים ב-1988 וב-1992. הישגו הטוב בכדור ברזל – 20.33 מ' (1991). ב-1994 הוא הושעה ל-4 שנים בשל עבירת סימום. ב-1997, כאשר היה עדיין בתקופת ההשעיה הוא נכשל שוב בבדיקת סימום והושעה לכל חייו מעיסוק באתלטיקה. הוא ניהל מאבק משפטי ארוך נגד ההשעיה וטען כי היו אי סדרים בבדיקות. בין שיאיו האישיים: זריקת דיסקוס – 43.04 מ', קפיצה לגובה– 1.80, קפיצה לרוחק – 6.05 מ', 400 מ' – 54.48 ש', קפיצה במוט – 3.50 מ', 100 מ' – 12.46 ש', 1500 מ' – 4:45.44 ד', כידון (ישן) – 50.56 מ'.

מייקל סמית מקנדה – 18.03 מ' – 977 נק' – ההישג הטוב בקרב בו צבר האתלט יותר מ-8000 נק'. ההישג נקבע במשחקי חבר העמים ב-1998 שם צבר מייקל סמית 8144 נק' ודורג במקום השלישי – 11.23, 7.17, 18.03, 2.01, 50.38 (4251 נק')/ 14.77, 47.89, 4.60, 66.87, 5:00.61 ד' (3893 נק'). הפרש – 358 נק'. זכה במדליית הכסף באליפות העולם 1991 (8549 נק') ובמדליית הארד באליפות העולם 1995 (8419 נק'). נולד ב-1967. הישגו הטו נקבע בתחרות בגציס ב-1996, 8626 נק': 11.23, 7.72, 16.94, 1.97, 48.69 (4361 נק')/ 14.77, 52.90, 4.90, 71.22, 4:41.95 (4265 נק') הפרש – 96 נק'.

מוריס סמית מג'מייקה – 17.78 מ' – 961 נק' – ההישג נקבע ב-2008 בתחרות בה צבר מוריס סמית 8434 נק': 10.81, 7.31, 17.78, 1.98, 48.76 (4410 נק')/ 13.91, 52.81, 4.75, 50.83, 4:40.96 (4024 נק'). הפרש – 386 נק'. מוריס סמית נולד ב-1980. שיאו האישי, 8644 נק', נקבע כאשר זכה במדליית הכסף באליפות העולם 2007: 10.62, 7.50, 17.32, 1.97, 47.48 (4525 נק')/ 13.91, 52.36, 4.80, 53.61, 4:33.52 (4119 נק'). הפרש – 406 נק'.

ראסל הודג' מארה"ב– 17.76 מ' – 960 נק' – ההישג נקבע בתחרות ב-1966 ממנה פרש הודג' אחרי 9 מקצועות. ב-1966 קבע הודג' שיא עולם בקרב-10 – 8230 נק' לפי הטבלה שהייתה נהוגה אז (הטבלה שנכנסה לתוקף בשנת 1964 למרות שהיא מכונה "טבלת 1962"). הישג זה שווה 8120 נק' בטבלה הנוכחית. הישגיו של הודג' בשיאו העולמי: 10.5, 7.51, 17.25, 1.85, 48.9/ 15.2, 50.44, 4.10, 64.49, 4:40.4. "ראס" הודג' נולד ב-1939 ונפטר ב-2026. הוא נחשב על ידי כמה ממומחי אתלטיקה לבעל הכישרון הגדול ביותר שהיה אי פעם בקרב-10, אך גם לאחד שלא מימש את הפוטנציאל הגדול שלו. הוא היה גדול ממדים ביחס לרוב המתחרים בקרב-10 בני תקופתו – גובהו היה 1.90 מ' ומשקלו 102 ק"ג – ושניים משיאיו האישיים נראו כמעט בלתי מתקבלים על הדעת כשייכים לאתלט אחד, אפילו כזה המתמחה בקרב-10: 10.2 שניות בריצת 100 מ' (1970) ו-18.56 מ' בהדיפת כדור ברזל (1969). הופעתו היחידה במשחקים האולימפיים הייתה בשנת 1964, בהם סיים במקום התשיעי. הודג' סבל לעיתים קרובות מפציעות, וכנראה שהן מנעו ממנו למצות את מלוא יכולתו. בשל פציעות הוא החמיץ את מבחני ארה"ב למשחקים האולימפיים ב-1968 וב-1972. שיאים אישיים נוספים: ריצת 100 יארד – 9.6 שניות (1966)ריצת 400 מ' – 47.9 שניות (1970), ריצת 1500 מ' – 4:12.7 ד' (1964), קפיצה לרוחק – 7.69 מ' (1966), זריקת דיסקוס – 53.13 מ' (1969), הטלת כידון – 64.49 מ' (1966). אימו, אליס ארדן (2012-1914), השתתפה בתחרות הקפיצה לגובה במשחקים האולימפיים ב-1936 וסיימה במקום התשיעי – 1.50 מ'. שיאה האישי נקבע ב-1935 – 1.61 מ' (טוב ב-1 ס"מ מזה של המנצחת במשחקי ברלין). אביו, שנקרא גם כן ראסל הודג', היה שחקן כדורסל.

ולדיסלאב קומאר מפולין– 17.57 מ' – 948 נק' – קומאר היה האלוף האולימפי בהדיפת כדור ברזל במשחקי מינכן 1972. הוא נולד ב-1940 ונהרג בתאונת דרכים ב-1998. באותה תאונה נהרג גם טדאוש סלוסארסקי, האלוף האולימפי בקפיצה במוט במונטריאול 1976. את ההישג של 17.57 מ' הוא קבע ב-1963 בתחרות בה הוא צבר 6636 נקודות (6597 בטבלה של אותה תקופה): 11.5, 6.48, 17.57, 1.80, 52.5 (3668 נק' בטבלת 1985 ביום הראשון)/ 16.4, 47.07, 3.35, 54.86, 5:31.8 (2968 נק'). הפרש – 700 נק' (בטבלת 1985). קומאר ירש גנים ספורטיביים מאביו, שייצג את ליטא בקפיצה לגובה ובריצת 110 מ' משוכות באליפות אירופה הראשונה באתלטיקה בשנת 1934. שם האב היה ולדאס קומאראס. גם אימו של ולדיסלאב קומאר הייתה אתלטית מצטיינת, וקבעה שיא פולני בהדיפת כדור ברזל בתחילת שנות ה-30. במהלך מלחמת העולם השנייה סייע קומאראס להתנגדות הפולנית נגד הכיבוש הגרמני ונרצח בשנת 1944 בידי משטרת הביטחון הגרמנית. כאשר הצבא האדום הגיע ב-1945, אימו של ולדיסלאב קומאר חששה מגירוש לסיביר וברחה עם בנה הצעיר לוורשה, ולאחר מכן שלחה אותו לבית יתומים ליד פוזנן. ב-1953 התאחד קומאר מחדש עם אימו בבירת פולין, ועד מהרה החל לעסוק באיגרוף, התחרה במשקל כבד והיה בנבחרת הנוער של פולין. נוקאאוט שקיבל בסיבוב הראשון מול יריב איטלקי שכנע אותו כי ייתכן שיהיה לו עתיד ספורטיבי טוב יותר באתלטיקה. הוא הפך להודף כדור ברזל מוכשר, הצטיין גם בקפיצה לגובה ובקרב-10, וקבע שיא פולני בקרב-10 בשנת 1963. באליפות אירופה באתלטיקה בשנת 1962 בבלגרד הוא החמיץ מדליית ארד בהדיפת כדור ברזל במקום אחד בלבד. שנתיים לאחר מכן הוא נסע למשחקים האולימפיים בטוקיו עם ציפיות גבוהות, לאחר ששיפר את השיא הפולני ל-19.50 מ’, רק 6 סנטימטרים פחות מהשיא האירופי, אך סיים תשיעי עם 18.20 מ'. 4 שנים לאחר מכן הוא סיים במקום השישי בגמר האולימפי במקסיקו סיטי. הוא זכה במדליית ארד בכדור ברזל באליפות אירופה 1971. במשחקי מינכן 1972 היה קומאר הזורק ה-14 בתור בגמר. במוקדמות היה צריך לקבוע 19.00 מ' לעלייה אוטומטית ו-18 הודפים עמדו במשימה. בניסיון הפתיחה שלו שיפר קומאר את השיא האולימפי והביא אותו ל-21.18 מ’. הודפים מארה"ב ניצחו במקצוע זה במשחקים האולימפיים ברציפות מאז משחקי לונדון 1948 וגם הפעם הם לא ויתרו בקלות. ג'ורג' וודס הגיע בניסיון הרביעי ל-21.17 מ', רק 1 ס"מ מהישגו של קומאר. אל פוירבך דורג חמישי, ובריאן אולדפילד במקום השישי. הרטמוט בריזניק ממזרח גרמניה דורג שלישי עם 21.14 מ' ובן ארצו הנס פטר גיס במקום הרביעי עם אותה התוצאה. בשנתון הסטטיסטי של הישגי האתלטיקה ב-1963 רשום כי גובהו של קומאר היה 1.94 מ' ומשקלו 105 ק"ג. בשנתון של 1972 מופיע גובה של 1.95 מ' ומשקל 130 ק"ג. כדי להתמחות בכדור ברזל ולזכות בזהב האולימפי היה חייב קומאר לעלות במשקל… הישגו הטוב של קומאר בכדור ברזל ב-1963 היה 18.81 מ'.

בתמונה: ולדיסלאב קומאר

בתמונה: קברם של ולדיסלאב קומאר וטדאוש סלוסארסקי

לאו נויגבאואר – 17.46 – 942 נק' – תוצאה שנקבעה ב-2024 כאשר נויגבאואר קבע את השיא האישי שלו בקרב-10, 8961 נק'.

קפיצה לגובה

דרק דרוּאין מקנדה– 2.28 מ' – 1071 נק' – בתחרות ב-2017 בה צבר 7150 נק': 11.42, 6.75, 12.10, 2.28, 51.81 (3933 נק')/ 14.47, 34.85, 3.80, 49.39, 4:54.51 (3217 נק'). הפרש – 716 נק'. דרואין הוא האלוף האולימפי בקפיצה לגובה במשחקי ריו 2016 ואלוף העולם במקצוע זה בשנת 2015. ב-2014 הוא קבע את שיאו האישי במקצוע – 2.40 מ'. הוא נולד ב-1990. התקדמות בקרב-10: 2009 – 6318 נק'; 2010 – 6352; 2017 – 7150 נק'. התקדמות בקפיצה לגובה: 2007 – 2.07 מ'; 2008 – 2.11 מ'; 2009 – 2.27 מ'; 2010 – 2.28 מ'; 2011 – 2.33 מ'; 2013 – 2.38 מ'; 2014 – 2.40 מ'. הישגו הטוב ב-2017 היה 2.33 מ' ובשנים הבאות חלה ירידה גדולה בהישגיו. השנה האחרונה בה נרשם לו הישג הייתה 2021 בה עבר 2.24 מ'.

בתמונה: דרק דרוּאין

רולף ביילשמידט ממזרח גרמניה – 2.27 מ' – 1061 נק'. ההישג נקבע בתחרות בשנת 1977 בה צבר ביילשמידט 7088 נק'. הוא קפץ בסגנון גלילת בטן. שיאו האישי – 2.31 מ'. הוא נולד ב-1953. התקדמות בקפיצה לגובה: 1973 (גיל 20) – 2.16; 1974 – 2.20; 1975 – 2.24; 1977 – 2.31. היה פעיל בקפיצה לגובה עד 1982.

כריסטיאן שנק ממזרח גרמניה – 2.27 מ' – 1061 נק'. ההישג נקבע במשחקים האולימפיים בסיאול 1988 שם ניצח שנק עם הישג של 8488 נק' : 11.25, 7.43, 15.48, 2.27, 48.90 (4470 נק')/ 15.13, 49.28, 4.70, 61.32, 4:28.95 (4018 נק'). הפרש – 452 נק'. הישגו הטוב בקרב-10 נקבע באליפות העולם 1993 בה סיים רביעי – 8500 נק': 11.22, 7.63, 15.72, 2.15, 48.78 (4429 נק')/ 15.29, 46.94, 4.80, 65.32, 4:24.44 (4071 נק'). הפרש – 358 נק'. הוא נולד ב-1965. קפץ בסגנון גלילת בטן בתקופה בה השימוש בסגנון זה כבר היה נדיר מאד. בשנת 2018 הודה שנק בשימוש בסטרואידים אנאבוליים במהלך קריירת האתלטיקה שלו, אך הישגיו לא נמחקו.

תומאס אריקסון משוודיה – 2.26 מ' – 1051 נק' – ההישג נקבע בתחרות ב-1990 בה צבר אריקסון 7283 נק' (לא סיים ריצת 1500 מ'). נולד ב-1963. שיאים אישיים: קפיצה לגובה – 2.32 מ' (1985); קפיצה משולשת – 16.43 מ' (1986); קרב-10 – 8025 נק' (1989): 11.09, 7.81, 15.08, 2.23, 51.90 (4398 נק') 15.59, 48.30, 4.70, 58.14, 5:13.72 (3627 נק'). הפרש – 771 נק'. התקדמות בקרב-10: 1985 – 7406 נק'; 1987 – 7561 נק'; 1989 – 8025 נק'.

רמון קָאיוּ מאסטוניה – 2.25 מ' – 1041 נק' – ההישג נקבע ב-1997 בתחרות בה צבר קאיו 7608 נק'. שיאו האישי בקפיצה לגובה – 2.28 מ' (1998). נולד ב-1973. התקדמות בקרב-10: 1992 (גיל 19) – 6035 נק'; 1996 – 7568 נק'; 1997 – 7608 נק': 11.05, 7.22, 14.33, 2.25, 52.07 (4228 נק')/ 15.59, 44.90, 4.30, 52.54, 5:09.28 (3380 נק'). הפרש – 848 נק'.

טג'סווין שנקר מהודו – 2.25 מ' – 1041 נק' – ההישג נקבע ב-2026 בתחרות בה צבר שנקר 8057 נק'. לא נמסר עדיין מידע על מהירות הרוח בתחרות. הישגיו בתחרות: 10.77, 7.67, 13.31, 2.25, 48.29 (4511 נק' ביום הראשון)/ 14.23, 37.90, 4.20, 47.71, 4:29.02 (3546 נק'). הפרש – 965 נק'. נולד ב-1998. שיאים אישיים: קפיצה לגובה – 2.29 מ' (2018, שיא הודו), קרב-10 בו נמדדה רוח ונמצאה חוקית לשיאים – 7826 נק' (2025): 11.02, 7.57, 12.62, 2.18, 48.87 (4292 נק' ביום הראשון)/ 14.63, 38.28, 4.10, 52.89, 4:31.80 (3534 נק' ביום השני). הפרש – 758 נק'. התקדמות בקרב-10: 2022 – 7592 נק'; 2023 – 7648 נק'; 2025 – 7826 נק'; 2026 – 7949 נק' (רוח במהירות ממוצעת 3.90 מ'/ש', מעל המותר לאישור שיאים) וגם 8057 נק', הישג מתחרות בהודו שבה מהירות הרוח לא דווחה.

ג’אגאן היימס מאוסטרליה – 2.24 מ'– 1031 נק' – ההישג נקבע בקרב-10 באליפות העולם 1997, תחרות אותה לא סיים היימס. שיאו האישי של היימס בקרב-10 – 8490 נק' (1998): 10.77, 7.64, 14.73, 2.19, 49.67 (4467 נק' ביום הראשון)/ 14.07, 46.40, 5.00, 64.67, 5:02.68 (4023 נק' ביום השני). הפרש – 444 נק'. נולד ב-1975. שיאים אישיים נוספים: קפיצה לגובה – 2.30 מ' (1994), קפיצה לרוחק – 7.83 מ' (1997), 110 מ' משוכות – 13.91 ש' (1997), דיסקוס – 49.85 מ' (1998), קפיצה משולשת – 14.19 מ' (1998), ריצת 1500 מ' – 4:52.45 ד' (1998).

ספּה האוויסטו מפינלנד – 2.23 – 1021 נק' – ההישג נקבע בתחרות קרב-10 בשנת 1981 בה צבר האוויסטו 6265 נק'. נולד ב-1960. סיים במקום השישי בקפיצה לגובה באליפות אירופה לנוער ב-1979.

אולג אורמאקאייב מברה"מ – 2.23 מ' – 1021 נק' – ההישג נקבע ב-1986 בתחרות בה צבר אורמקייב 7162 נק'. נולד ב-1965. שיאו האישי בקרב-10 – 7630 נק' (1993): 11.73, 7.45, 14.23, 2.18, 50.94 (4114 נק' ביום הראשון)/ 15.10, 39.54, 4.30, 52.68, 4:37.83 (3516 נק' ביום השני). הפרש – 598.

איגור סמילוב מברה"מ – 2.22 מ' – 1012 נק' – ההישג נקבע ב-1987 בתחרות בה צבר סמילוב 8034 נק'. הישגיו בתחרות: 10.75, 7.42, 14.16, 2.22, 48.85 (4450 נק' ביום הראשון)/ 14.67, 44.38, 4.00, 54.72, 4:42.62 (3584 נק' ביום השני). הפרש – 866 נק'. ב-1988 שיפר סמילוב את שיאו האישי בקרב-10 ל-8073 נק': 10.98, 7.47, 14.18, 2.19, 48.15 (4415 נק' ביום הראשון)/ 14.58, 39.32, 4.50, 53.18, 4:35.34 (3658 נק' ביום השני). הפרש – 757.

אטילה ז'יבוצקי מהונגריה – 2.22 מ' – 1012 נק' – ההישג נקבע ב-1998 בתחרות בה צבר ז'יבוצקי 8103 נק'. 11.25, 7.03, 13.94, 2.22, 49.37 (4208 נק' ביום הראשון)/ 15.26, 46.61, 4.50, 60.49, 4:25.86 (3895 נק' ביום השני). הפרש – 313 נק'. נולד ב-1977. שיאו האישי בקפיצה לגובה – 2.22 מ' ונקבע לראשונה כבר כאשר היה בן 17, ב-1994. שיא אישי בקרב-10 – 8554 נק', בשנת 2000: 10.64, 7.24, 15.72, 2.18, 48.13 (4523)/ 14.87, 45.64, 4.65, 63.57, 4:23.13 (4031). הפרש – 492. זכה באליפות העולם עד גיל 20 בקרב-10 ב-1996 ובמדליית הארד באליפות העולם 2005. צבר למעלה מ-7000 נק' לראשונה ב-1995 ובפעם האחרונה ב-2019 (בגיל 42).

אנדריי קראוצ'אנקה – 2.22 – 1012 נק' – ההישג נקבע באליפות אירופה 2014 בה ניצח קראוצ'אנקה עם הישג של 8616 נק' (לפני קווין מאייר – 8521 נק'). פירוש הישגיו של קראוצ'אנקה בתחרות: 11.31, 7.63, 15.19, 2.22, 50.53 (4363)/ 14.20, 47.46, 5.10, 68.11, 4:39.39 (4253). הפרש – 110 נק'. נולד ב-1986. שיא אישי בקרב-10 – 8617 נק' (2007): 10.86, 7.90, 13.89, 2.15, 47.46 (4528)/ 14.05, 39.63, 5.00, 64.35, 4:29.10 (4089). הפרש – 439 נק'. זכה באליפות העולם עד גיל 20 בקרב-10 ב-2004 ובמדליית הכסף במשחקים האולימפיים 2008. התוצאה שקבע בקפיצה לגובה באליפות אירופה 2014 (2.22) הייתה שיא אישי עבורו.

רולנד דאלהויזר משוויץ – 2.21 מ' – 1002 נק' – הישג שנקבע ב-1977 והיה בעת שנקבע ההישג הטוב ביותר במסגרת קרב-10. צבר בתחרות 6193 נק'.

דמיטרי סוחומאזוב מבלרוס – 2.21 – 1002 נק' – נקבע ב-1995 בתחרות בה צבר סוחמאזוב 8104 נק'. נולד ב-1971. ההישגים בתחרות ב-1995 בקפיצה לגובה ובקרב-10 הם גם שיאיו האישיים. פירוט הישגיו בתחרות: 10.9, 7.42, 14.51, 2.21, 49.9 (4320)/ 14.5, 41.04, 5.00, 58.60, 4:54.8 (3784). הפרש – 536 נק'.

טום פאפאס – 2.21 מ' – 1002 נק' – ההישג נקבע במשחקים האולימפיים סידני 2000, תחרות בה סיים פאפאס במקום החמישי – 8425 נק' – 10.82, 7.41, 14.87, 2.21, 48.64 (4476)/ 14.15, 41.42, 4.90, 62.26, 4:45.10 (3949). הפרש -527 נק'. נולד ב-1976. אלוף העולם בקרב-10 בשנת 2003. שיא אישי – 8784 נק' באליפות ארה"ב 2003 – 8784 נק': 10.78, 7.96, 16.28, 2.17, 48.22 (4691)/ 14.13, 45.84, 5.20, 60.77, 4:48.12 (4093). הפרש – 598 נק'.

ג'רמי טאיוו מארה"ב – 2.21 מ' – 1002 נק' – נקבע באליפות ארה"ב 2016, תחרות בה סיים טאיוו במקום השני עם הישג של 8425 נק': 10.94, 7.55, 14.88, 2.21, 48.76 (4478)/ 14.22, 42.10, 4.75, 52.82, 4:17.35 (3947). הפרש – 531 נק'.

הישג של 2.20 מ' (992 נק') הוא הטוב ביותר במסגרת קרב-10 לשישה אתלטים: איגור פופצ'ונוק מברה"מ ב-1985, אלכס קרוגר מבריטניה ב-1988, ג'ק הויט מארה"ב ב-1990, אפיתימיוס אנדריאוגלו מיוון ב-1991, דן אובראיין ב-1994 ודרק גירמן מארה"ב ב-2008. התוצאה הטובה בהישג שהיווה שיא עולם היא 2.15 מ' של יורגן הינגזן (בשניים משיאיו העולמיים).

ריצת 400 מטר

אשטון איטן – 45.00 שניות – 1060 נק' – התוצאה נקבעה באליפות העולם באתלטיקה 2015 בה ניצח איטן בקרב-10 עם שיא עולם – 9045 נק' – 10.23, 7.88, 14.52, 2.01, 45.00 (4703)/ 13.69, 43.34, 5.20, 63.63, 4:17.52 (4342). הפרש – 361 נק'.

איידן אוונס-דלרמה – 45.07 ש' – 1056 נק' – ההישג נקבע באליפות העולם 2022, תחרות בה סיים אוונס-דלרמה במקום הרביעי עם 8532 נק: 10.52, 7.64, 14.97, 2.02, 45.07 (4606)/ 13.88, 42.36, 4.50, 50.98, 4:13.02 (3926). הפרש – 680 נק'. אוונס-דלרמה נולד בשנת 2000. שיאו האישי בקרב-10 – 8784 נק', נקבע באליפות העולם 2025, שם זכה במדליית הכסף: 10.31, 7.32, 15.55, 1.96, 46.46 (4487)/ 13.65, 46.12, 5.10, 58.79, 4:17.91 (4297). הפרש- 190 נק'.

ביל טומי מארה"ב– 45.68 ש' – 1025 נק' – הושג כאשר ניצח במשחקים האולימפיים במקסיקו סיטי 1968. האצטדיון בו התקיימה התחרות נמצא בגובה 2248 מ' מעל פני הים. הניקוד באותה תחרות היה לפי הטבלה שנכנסה לתוקף ב-1964, טבלה המכונה בדרך כלל "טבלת 1962". על פי הטבלה ההיא צבר טומי 8193 נק'. הישגיו של טומי בתחרות (בהתאם לעיגול לעשיריות השנייה של זמני הריצות שהיה מקובל באותה התקופה): 10.4, 7.87, 13.75, 1.95, 45.6 (4461)/ 14.9, 43.68, 4.20, 62.80, 4:57.1 (3603). הפרש – 858. הזמנים במדידה אוטומטית של הריצות היו: 10.41, 45.68, 14.95, 4:57.18 ד'. בטבלה הנוכחית יש הפרדה בין זמנים הנמדדים ידנית לבין זמנים הנמדדים אוטומטית. בהתאם לטבלה הידנית מ-1985 צבר טומי 8064 נק' ולפי הטבלה עם הזמנים שנמדדו אוטומטית היו היה מקבל 8144 נק'. הישגו הטוב ביותר של טומי בקרב-10 נקבע בתחרות ב-1969. על פי טבלת 1962 צבר טומי באותה תחרות 8417 נק'. ניקוד ההישגים לפי טבלת 1985 (מדידה ידנית) – 8310 נק'. פרוט ההישגים: 10.3, 7.76, 14.38, 1.93, 47.1 (4404 נק')/ 14.3, 46.49, 4.27, 65.74, 4:39.4 (3906). הפרש – 498 נק'.

בתמונה: ראס הודג', משמאל, וביל טומי

אשלי מולוני מאוסטרליה – 45.82 ש' – 1017 נק' – נולד בשנת 2000. ההישג נקבע בתחרות בשנת 2020 בה צבר מולוני 8492 נק': 10.36, 7.67, 13.62, 2.11, 45.82 (4613)/ 14.17, 43.93, 4.80, 57.77, 4:48.48 (3879). הפרש – 734 נק'. שיאו האישי של מולוני, 8649 נק', נקבע כאשר הוא זכה במדליית הארד במשחקים האולימפיים בטוקיו שנערכו ב-2021: 10.34, 7.64, 14.49, 2.11, 46.29 (4641)/14.08, 44.38, 5.00, 57.12, 4:39.19 (4008). הפרש – 633 נק'.

פייטון בייר מארה"ב – 46.00 ש' – 1008 נק' – ההישג נקבע בשנת 2025 בתחרות בה צבר בייר 8323 נק': 10.25, 7.28, 14.22, 2.01, 46.00 (4479)/ 14.27, 41.59, 4.61, 57.87, 4:35.69 (3844). הפרש – 635 נק'. נולד בשנת 2001. ההישגים ב-400 מ' ובקרב-10 מהווים את שיאיו האישיים עד כה.

יוניור דיאס מקובה – 45.9 ש' – 1006 נק' –ההישג נקבע בתחרות ב-2007 בה צבר 7902 נק': 10.4, 7.55, 13.80, 1.93, 45.9 (4351)/14.2, 36.97, 4.30, 52.40, 4:36.2 (3561). הפרש – 790 נק'. נולד ב-1987. שיאו האישי נקבע באליפות העולם 2009, תחרות בה סיים במקום השמיני עם 8357 נק': 10.66, 7.72, 14.54, 2.02, 46.15 (4512)/ 14.56, 43.52, 4.60, 60.09, 4:40.58 (3845). הפרש – 667 נק'.

פיטר גאבט מבריטניה – 46.10 – 1003 נק' – ההישג נקבע במשחקים האולימפיים מינכן 1972. גאבט לא סיים את התחרות. הישגיו בתחרות: 10.65, 7.19, 13.59, 1.86, 46.10 / 15.47, 45.58, 3.60. גאבט היה במקום ה-11 מתוך 25 שעוד נותרו בתחרות אחרי 8 מקצועות עם 6474 נקודות. הוא פסל בכל 3 ההטלות בכידון ופרש מהתחרות. אחרי 7 מקצועות גאבט היה במקום הרביעי עם 5774 נק', רק 20 נק' מהמקום השלישי. כאבים בברך השפיעו על התוצאה שלו בקפיצה במוט (שיאו האישי היה 4.60 מ') ומנעו ממנו אפילו לנסות לרוץ את ה-1500 אחרי הפסילות בכידון. גאבט נולד ב-1941. שיאו האישי בקרב-10 נקבע ב-1972 – 7901 נק' לפי טבלת 1985 (8040 נק' בטבלת 1962): 10.5, 7.38, 13.15, 1.86, 46.4 (4160)/ 15.2, 46.98, 4.60, 57.30, 4:45.1 (3741). הפרש- 419 נק'. גאבט החל לעסוק בקרב-10 רק בגיל 25. אחרי משחקי מינכן הוא פרש לזמן קצר וכאשר רצה לחזור ולהתחרות נמנע ממנו הדבר מאחר שהופיע בצילום פרסומת לציוד לטרמפולינה ועל פי חוקי החובבות שהיו קיימים באותה תקופה הדבר היה אסור על הספורטאים.

דוויין לאדג'ו מבריטניה – 46.12 ש' – 1002 נק' – התוצאה נקבעה במשחקי חבר העמים בשנת 1998, שם סיים לאדג'ו במקום השביעי עם 7633 נק': 10.47, 6.97, 13.31, 2.04, 46.12 (4317)/ 14.91, 39.24, 3.90, 47.15, 4:41.69 (3316). הפרש – 1001 נק'. שיאו האישי של לאדג'ו בריצת 400 מ' הוא 44.66 ש' (נקבעה בשנת 1996) תוצאה שאם הייתה מושגת במסגרת קרב-10 הייתה שווה 1077 נק'. נולד ב-1971. הוא היה אלוף אירופה בריצת 400 מ' בשנת 1994. במשחקי אטלנטה 1996 הוא השתתף בריצת 400 מ' וגם רץ במוקדמות ובחצי הגמר (אך לא בגמר) בנבחרת הבריטית שזכתה במדליית הכסף ב-4X400 מ'. אחרי משחקי אטלנטה 1996 הוא החליט לנסות כוחו במקצועות אחרים באתלטיקה ובגיל 27 התחרה לראשונה בקרב-10.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן