מייק הרמן ותחרויות קרב-10 במכביות

בתמונה: מייק הרמן במדי אוניברסיטת ניו יורק

בטקס הסיום של המכביה השישית שנערך באצטדיון רמת גן בספטמבר 1961, העניק ראש עירית רמת גן אברהם קריניצקי את פרס הספורטאי המצטיין במשחקים לאתלט מייק הרמן מארה"ב. הרמן השתתף והצטיין גם במשחקי המכביה החמישית, שנערכה בשנת 1957 והיה מהטובים בעולם בקפיצה לרוחק ובקרב-10.

מייק הרמן במכבייה החמישית

מייקל ("מייק") רוג'ר הרמן (Michael Roger Herman) נולד ב-27.8.1937. בתחרויות האתלטיקה של המכבייה החמישית ב-1957 שנערכו באצטדיון המכבייה בתל אביב (אצטדיון ששכן ליד שפך נחל הירקון לים) הוא ניצח בקרב-10 – 5230 נק' (בטבלת הניקוד מ-1952) ובקפיצה במוט – 3.55 מ'. עיתון "הבוקר" דיווח על סיום התחרות בקרב-10 במכבייה החמישית בגיליונו מיום 19.9.1957: "…אתמול נסתיימה גם ההתמודדות במלחמת עשר. וצריך לומר כי נסתיימה בצורה מוזרה במקצת, שלושה מבין ארבעת המשתתפים, קיוויט והרמן מארה"ב ומאור משה מישראל (הכדורסלן-אתלט משה מחטי-מאור) ויתרו על המקצוע האחרון ריצת 1500 מטר. רק קושניר (הישראלי דוד "דודיק" קושניר) המשיך "עד הסוף", הוא רץ יחידי ריצה זו לקול תשואות הקהל, אולם בסיכום הנקודות התברר כי האמריקאי הרמן צבר מלאי נקודות שהספיק לו לתפוס מקום ראשון גם ללא ריצת 1500 מטר. מייק הרמן מארה"ב תפס אפוא מקום ראשון במלחמת עשר – 5230 נקודות. קושניר – 4712, קיוויט – 3863 ומאור – 2699 נק'…". חוקת האתלטיקה קובעת כי בתחרות קרב-10 צריכים האתלטים להתייצב לכל המקצועות. אי התייצבות למקצוע מוליכה לפסילה מידית מהתחרות אך אתלט המזנק לריצה ולא מסיים אותה מקבל אמנם אפס נקודות במקצוע אך לא נפסל מהתחרות. ביום התחרות הראשון בקרב-10 עבר הרמן 1.89 מ' בקפיצה לגובה, בעוד שבתחרות הקפיצה לגובה שלא במסגרת קרב-10 במכבייה החמישית ניצח אריה נווה מישראל – 1.85, לפני רייטנברג מארה"ב – 1.80 ואריק איינשטיין מישראל – 1.75 מ'. מצב הניקוד בקרב-10 בסוף היום הראשון היה: הרמן – 3391 נק', קושניר – 2894 נק', מאור 2649, קיוויט – 2414 נק'. ביום התחרות השני הסתפק הרמן בהישג של 2.60 מ' בקפיצה במוט ולא ניסה לעבור גבהים נוספים. תוצאות נוספות שלו בקרב-10 במכביה החמישית עליהן דווח בעיתוני התקופה: 400 מ' – 56.0 ש'; כידון – 49.38 מ'. ההישג של קושניר היווה שיא ישראלי חדש, אם כי הוא קבע ב-1955 הישג טוב יותר, 4882 נק', אך הישג זה לא אושר כשיא ישראלי עקב מחלוקת לגבי חוקיות השתתפותו של קושניר בתחרות שהתקיימה בורשה שבפולין. פרוט הישגיו של קושניר בתחרות הקרב-10 במכביה החמישית: ריצת 100 מ' – 11.4 ש', קפיצה לרוחק – 6.67 מ', הדיפת כדור ברזל – 10.63 מ', קפיצה לגובה – 1.60 מ', ריצת 400 מ' – 57.4 ש'/ ריצת 110 מ' משוכות – 18.1 ש', זריקת דיסקוס – 34.65 מ', קפיצה במוט – 3.15 מ', הטלת כידון – 45.94 מ', ריצת 1500 מ' – 5:08.0 ד'. הרמן זכה במכבייה החמישית גם במדליית כסף בריצת 110 מ' משוכות עם הישג של 15.2 מ' ובמדליית כסף בקפיצה לרוחק עם 6.96 מ', ס"מ אחד פחות מדודיק קושניר שזכה בזהב. הישגים נוספים של הרמן במכביה החמישית: קפיצה משולשת – 12.74 (מקום רביעי); הטלת כידון – 51.76 מ' (מקום חמישי). סיכם את הופעתו של הרמן במכביה החמישית נסים קויתי ב"ספורט לעם" מוסף הספורט של העיתון "דבר" בתאריך 22.9.1957: "…אין לייחס חשיבות לעצם הסה"כ הבינוני של הנקודות אשר אותו צבר הרמן בקרב עשור. ראשית, אותו ספורטאי השתתף בהרבה מקצועות בודדים בתחרות – משוכות, גובה, רוחק, כידון – נוסף לענפי הקרב רב (היה צריך להיות משולשת במקום גובה). שנית, הוא היה פצוע החל מן המקצוע הרביעי, ונוסף לכך הוא נטל חלק רק בתשעה ענפים (מקצועות) מבלי לרוץ את ה-1500 מ'. ואולי החשוב מכל – תנאי התחרות היו בעוכריו: החום הכבד מנשוא וחוסר מקום מנוחה נאות בין מקצוע למקצוע; המסלול העלוב והשדה הקלוקל והעדר מתח בשל הבטחון שבניצחונו הסופי. אין ספק שבתוך שנה-שנתיים יהיה הרמן אחד מגדולי האתלטים בעולם…".
תחרויות בקרב-10 נערכו גם במכבייה השנייה שנערכה ב-1935, במכביה השלישית שנערכה ב-1950, במכביה הרביעית שנערכה ב-1953 ובהמשך עד למכבייה ה-12 שנערכה ב-1985. אי אפשר להשוות את הישגו של הרמן בקרב-10 במכבייה החמישית (5230 נק' לפי טבלת 1952) אם אלה שהושגו במכביות אחרות מאחר שאין בידנו פירוט מלא של הישגיו בכל 10 המקצועות. כמו כן אין בידנו פירוט ההישגים במקצועות קרב-10 במכביות השנייה, השלישית והרביעית. במכבייה השנייה נוקדו ההישגים ככל הנראה מתוך טבלה שהייתה בתוקף בין השנים 1948-1934 וסביר להניח כי מטבלה זו נוקדו גם ההישגים במכבייה השלישית. בין השנים 1963-1952 נוקדו ההישגים בקרב-10 לפי טבלה המכונה "טבלת 1952", בין השנים 1984-1963 ההישגים נוקדו בטבלה המכונה "טבלת 1962" (עם שינויים קלים ב-1971 כמו הכנסת אופציה לניקוד גם לזמני ריצה במדידה אוטומטית) והחל משנת 1985 ועד היום ההישגים מנוקדים ב"טבלת 1985". כאשר קיים פירוט מלא של ההישגים בכל 10 המקצועות, ניתן לחשב את מספר הנקודות שהיה האתלט יכול לקבל בטבלאות השונות.

הישגים אחרים של מרק הרמן בשנים 1960-1956

קרב-10 הראשון בו נטל חלק הרמן היה ביולי 1956 ב-Quantico שבמדינת וירג'יניה בארה"ב. הוא סיים שם רביעי עם 5212 נקודות (טבלת 1952). ב-1958 דורג הרמן שלישי בעולם בקפיצה לרוחק עם הישג של 7.84 שקבע בתחרות בניו יורק. בשנת 1959 זכה הרמן באליפות ארה"ב באולם בקפיצה לרוחק עם הישג של 7.64 מ'. התחרות נערכה במדיסון סקוור גארדן בניו יורק. הישגו הטוב בעונה היה 7.67 והוא הביא אותו למקום ה-18 בעולם בדירוג השנתי. בחודש מאי 1959 דיווח הניו יורק טיימס: "… מייק הרמן צבר אתמול 29 נקודות והוביל את New York University לניצחון 96–44 באתלטיקה על Rutgers University. המפגש הדו-קבוצתי (Dual Meet) היה תחרות האתלטיקה הראשונה שנערכה במגרש Ohio Field של אוניברסיטת ניו יורק מזה ארבע-עשרה שנים… הרמן ניצח בחמישה מקצועות, חלק מקום ראשון משותף במקצוע נוסף, וסיים במקום השלישי בהטלת הכידון. הרמן ניצח בקפיצה לרוחק, קפיצה במוט, ריצת 100 יארד, ריצת 120 יארד משוכות, ריצת 220 יארד משוכות, ובנוסף לכך הוא חלק את המקום הראשון בקפיצה לגובה…".
בחודש יוני 1959 סיים מייק הרמן במקום השלישי באליפות ארה"ב בקרב-10 עם 6760 נק'. בתחרות ניצח יאנג צ'ואנג קואנג מפורמוזה (טאיוואן) – 7549 נק' לפני דייב אדסטרום 7544 נק' (5 נק' הפרש בלבד). בהתאם לתוצאות נבחרו אדסטרום והרמן לייצג את ארה"ב בתחרות נגד ברה"מ שנערכה 3 שבועות אחר כך בפילדלפיה.
טבלה מספר 1: התוצאות והניקוד של מייק הרמן באליפות ארה"ב בקרב-10 ב-1959

בתחרות קרב-10 ארה"ב נגד ברה"מ שהתקיימה בפילדלפיה סיים הרמן במקום השלישי עם 7026 נק'. הישג זה דירג את הרמן במקום העשירי בעולם לשנת 1959 בקרב-10.

טבלה מספר 2: התוצאות והניקוד מייק הרמן בתחרות ארה"ב נגד ברה"מ בפילדלפיה ב-1959.

בשנת 1960 השתתף הרמן בשתי תחרויות קרב-10 בחודש אפריל שבאחת מהן הוא צבר 6394 נק'.

טבלה מספר 3: התוצאות והניקוד של מייק הרמן בתחרות קרב-10 שנערכה בניו יורק בתאריך 23.4.1960

בתחרות קרב-10 במבחנים של ארה"ב למשחקי רומא 1960, סיים הרמן במקום השישי מתוך 25 משתתפים עם 7092 נק' לפי הטבלה שהייתה נהוגה אז, טבלת 1952. גם בתחרות זו לא סיים הרמן את ריצת 1500 מ'. "נתפס לו שריר" במהלך הקפיצה במוט דבר שהשפיע על ההישג שלו במקצוע זה ולמעשה חיסל את סיכוייו לזכות בכרטיס למשחקים האולימפיים ברומא. התחרות התקיימה בעיר יוג'ין שבמדינת אורגון שבארה"ב בתאריכים 8-9 ביולי 1960. הישגו של המנצח, רייפר ג'ונסון, היווה שיא עולם חדש. השיא הקודם היה 8357 נק' ונקבע על ידי וסילי קוזנצוב מברה"מ ב-1959.יאנג צ'ואנג קואנג היה אורח בתחרות.

טבלה מספר 4: תוצאות 6 הראשונים בקרב-10 והניקוד שלהם בטבלת 1952 במבחני ארה"ב למשחקי רומא 1960.

כדאי לשים לב שכבר אחרי 9 מקצועות צבר רייפר ג'ונסון יותר נקודות מאשר היו לקוזנצוב בשיא העולם הקודם (8357) וכי גם יאנג צ'ואנג קואנג צבר בסיכום 10 המקצועות יותר נקודות מאשר היו לקוזנצוב בשיא העולם.
אפשר להבין למה לא טרח מייק הרמן לסיים את חלק מריצות 1500 מ' בתחרויות קרב-10. טבלת הניקוד בה השתמשו בתקופה בה פעל הרמן, טבלת 1952, המכונה לעיתים טבלת 1950/1952, שימשה לא רק לניקוד תחרויות בקרב-10, אלא גם למטרות אחרות כמו השוואת הישגים בין מקצועות שונים, ניקוד בתחרויות קבוצתיות וכו'. כפי שניתן לראות בטבלה מספר 4, טבלה זו העניקה מעט מאד נקודות לאתלטי קרב-10 בריצת 1500 מ'. בטבלה מספר 3 אפשר לראות בין היתר את השווי בנקודות בטבלאות השונות להישגו מייק הרמן בריצת 1500 מ' בתחרות באפריל 1960 (4:56.2 ד'): 288 נק' בטבלת 1952, 429 נק' בטבלת 1962 ו-582 נק' בטבלת 1985. הסיבה שטבלת 1985 מעניקה מספר גדול יותר של נקודות להישגים בריצת 1500 מ' נובעת מתפיסה שטבלת הניקוד בקרב-10 לא צריכה לשמש להשוואת רמה בין המקצועות אלא לשקף את רמת ההישגים בקרב-10. לשם השוואה בין מקצועות (עד כמה שניתן לעשות זאת) נוצרה מערכת טבלאות אחרת המכונה כיום Scoring Tables of Athletics. מערכת זו עוברת עדכון אחת לכמה שנים בהתאם להשתנות רמת ההישגים בעולם. הגרסה האחרונה שלה פורסמה ב-2025 ואילו מערכת הטבלאות לניקוד בקרב-10 לא הוחלפה כבר מאז 1985.

טבלה מספר 5: הניקוד של הרמן במבחני ארה"ב למשחקי רומא 1960 בטבלאות 1952, 1962 ו-1985

ארה"ב משגרת לתחרויות האתלטיקה של המשחקים האולימפיים את שלושת הראשונים בתחרות המבחן. לא פעם קורה שאתלטים המועמדים למדליה במשחקים האולימפיים, לא משתתפים במשחקים רק מפני שלא סיימו בין שלושת הראשונים בתחרות המבחן. הפציעה במהלך הקפיצה במוט והעובדה שלא סיים את ריצת 1500 מ', כנראה משום שהבין שאיבד את הסיכוי לסיים בין שלושת הראשונים, "עלתה" להרמן ב-370 נקודות, פחות או יותר. אם נחבר אותן להישגו בתשעה מקצועות בתחרות, נקבל הישג של כ-7460 נק' (לפי טבלת 1952). האתלט שסיים במקום החמישי בקרב-10 במשחקי רומא 1960 קבע הישג של 7236 נק'.
בתחרות הקפיצה לרוחק במבחני ארה"ב למשחקי רומא 1960, שהתקיימה שבוע לפני המבחנים בקרב-10, פסל הרמן בכל 3 ניסיונותיו. רק קופץ אחד קבע תוצאה טובה מ-8.00 מ' במבחנים, רלף בוסטון, שקבע הישג של 8.09 מ'. השלישי במבחנים, בו רוברסון קבע 7.75 מ' במבחנים ובמשחקי רומא עצמם הוא זכה במדליית הכסף עם הישג של 8.11 מ', ס"מ אחד פחות מהמנצח, רלף בוסטון. בסוף שנת 1960 היה מייק הרמן מדורג במקום 12-9 בעולם בכל הזמנים בקפיצה לרוחק:

רלף בוסטון – 8.21 (1960)
ג'סי אוונס – 8.13 (1935)
בו רוברסון – 8.11 (1960)
גרג בל – 8.10 (1957)
וילי סטיל – 8.07 (1947).
כל החמישה הראשונים מארה"ב.
איגור טר-אובנסיאן (ברה"מ) – 8.04 (1960)
רוזילין ריינג' – 8.03 (1955)
ג'ון בנט – 8.01 (1955)
ריינג' ובנט קבעו את הישגיהם בגבהי מקסיקו סיטי, שניהם מארה"ב.
יולייס פיקוק, ארה"ב (1935), ג'ורג' בראון, ארה"ב (1952), מייק הרמן, ארה"ב (1960), מנפרד שטיינבך, מערב גרמניה (1960) – ארבעתם 8.00 מ'.

הישגו של הרמן בקפיצה לרוחק במבחני ארה"ב , 8.00 מ', הציב אותו במקום 5-4 בדירוג השנתי של 1960 ואילו הישגו בקרב-10, 7092 נק', הציב אותו במקום ה-17 ברשימה השנתית, למרות שכאמור לא סיים את ריצת 1500 מ'.

הישגו של הרמן בקפיצה לרוחק במבחני ארה"ב 1960 היה הטוב ביותר במסגרת קרב-10 עד שדיילי תומפסון קבע 8.11 מ' ב-1978. הישגו של תומפסון נקבע עם רוח במהירות 6.2 מ'/ש'. לא ידועה מהירות הרוח בקפיצה לרוחק במבחני ארה"ב 1960. ההישג הטוב הקודם בקפיצה לרוחק במסגרת קרב-10 היה 7.91 מ' והוא נקבע על ידי רוברט קלארק במבחני ארה"ב למשחקי ברלין 1936. גם במבחני ארה"ב למשחקי ברלין 1936 לא ידועה מהירות הרוח בקפיצה לרוחק. כדאי גם להזכיר כי רק בקפיצה לרוחק נשבר שיא עולם במסגרת תחרות קרב-רב. זה קרה בתחרות קרב-5 במשחקים האולימפיים פריז 1924. תחרות קרב-5 לגברים נכללה במסגרת האולימפית בשנים 1912, 1920 ו-1924. מקצועות התחרות היו קפיצה לרוחק, הטלת כידון, ריצת 200 מ', זריקת דיסקוס וריצת 1500 מ'. הדרוג בתחרות היה לפי סכום מיקומים ולא לפי טבלת ניקוד. בתחרות בפריז 1924 קבע בוב לג'נדר מארה"ב הישג של 7.76 מ' ושיפר את שיא העולם הקודם שעמד על 7.69 מ'. משחקי פריז 1924 היו היחידים בהם המנצח בקרב-10 זכה במדליית הזהב גם במקצוע נוסף. הרולד אוסבורן ניצח במשחקים אלה בקרב-10 וגם בקפיצה לגובה. במסגרת קרב-10 במשחקי פריז הוא עבר 1.97 מ' ובתחרות בקפיצה לגובה הוא ניצח עם 1.98 מ'. זמן קצר לפני משחקי 1924 קבע אוסבורן שיא עולם בקפיצה לגובה – 2.03 מ'. הוא נחשב שנים רבות גם לאחד שקבע שיא עולם בקרב-10 אך עם אישורם מחדש של הישגיו של ג'ים תורפ ממשחקי סטוקהולם 1912, התואר "שיאן עולם לשעבר בקרב-10", "נשלל" ממנו מאחר שהישגו של תורפ מ-1912 היה טוב יותר.

מיק הרמן במכבייה השישית

המכבייה השישית נערכה בחודש ספטמבר 1961. תחרויות האתלטיקה נערכו שוב באצטדיון המכבייה. רק לקראת המכבייה השביעית ב-1965 נבנה מסלול אתלטיקה באצטדיון רמת גן. עד אז שימש אצטדיון רמת גן רק למשחקי כדורגל, טקסים ולעיתים גם להופעות ראווה באתלטיקה. בתחרות הקרב-10 ניצח שוב הרמן עם שיא מכבייה – 6258 נק', לפני חנן פרנקל מישראל – 3903 נק'. כמו במכבייה החמישית, הרמן זינק לריצת 1500 מ' אך הפסיק מיד…

טבלה מספר 6: ההישגים והניקוד של מייק הרמן בקרב-10 במכבייה השישית.

בתום היום הראשון בקרב-10 הוביל הרמן בתחרות עם 3796 נק' ולפני שהוא הספיק להתאושש מהמאמץ של התחרות בחמשת המקצועות הראשונים בקרב-10, החלה, עוד באותו היום, התחרות בקפיצה לרוחק. הרמן ניצח עם שיא מכבייה – 7.47 מ' והקדים את הישראלים דודיק קושניר 7.22 מ' ועמוס גרודז'ינובסקי – 7.06 מ'. באחד העיתונים נכתב כי קושניר וגרודז'ינובסקי "לא היו בשיאם" (קושניר קבע במאי 1961 שיא ישראלי – 7.43 מ' וגרודז'ינובסקי קבע ב-1960 את השיא הישראל הקודם – 7.40 מ'). מדליית זהב נוספת הוענקה להרמן במכבייה השישית על ניצחונו בקפיצה במוט – 3.71 מ' (ניסיון אחד בלבד בתחרות..) לפני איציק לוי מישראל – 3.61 מ'. בנוסף לכך זכה הרמן במדליית כסף בקפיצה משולשת – 14.07 מ', אחרי אליהו קייקוב מישראל שקבע שיא מכבייה – 14.12 מ'. שיאן ישראל, זאביק רייס (14.41 מ' ב-1960) נעדר מן התחרות בשל השתתפותו בתחרויות האוניברסיאדה. בקפיצה לגובה זכה הרמן במדליית ארד – 1.90 מ'. מדליה שישית במכביה השישית הוענקה להרמן על חלקו כרץ המסיים של נבחרת ארה"ב במרוץ השליחים 4X400 מ'. במרוץ ניצחה בריטניה 3:18.0, לפני ארה"ב 3:19.0 ונבחרת ישראל (עמוס גלעד, איתמר הכהן, יאיר פנטילט, עמוס גרודז'ינובסקי) 3:25.6 ד' – שיא ישראלי.
בטקס הסיום של המכביה השישית שנערך באצטדיון רמת גן, לפני שנערך משחק כדורגל בין נבחרת ישראל לקבוצה האיטלקית יובנטוס טורינו (3-3) נערכו כמה תחרויות ראווה באתלטיקה. הקופץ לגובה מארה"ב ג'ון תומאס עבר גובה של 2.15 מ' (שיא העולם עמד אז על 2.25 מ') והתלונן כי האדמה באצטדיון הייתה רכה מדי, מה שלדבריו הוריד לפחות 5 ס"מ מהישגו…מיד אחריו הופיע האלוף האולימפי בקרב-10, רייפר ג'ונסון מארה"ב. הוא זרק דיסקוס למרחק 48.60 מ' והטיל כידון למרחק 69 מטר. כמו כן נערכה ריצת 800 מ' בה ניצח אלן קואן מבריטניה – 1:54.3 לפני יאיר פנטילט – 1:55.1 ופרנקלין ג'יינקס (אלוף המכביה השמינית ב-1969 בריצות 400 מ' ו-800 מ' שעלה אחריה לישראל עם משפחתו) – 1:55.6 ד'.

בדירוג השנתי בעולם לשנת 1961 הגיע הרמן למקום 20-19 בקפיצה לרוחק עם הישג שקבע בארה"ב – 7.69 מ' ובמקום ה-45 בקרב-10 עם הישג של 6488 נק' שקבע באליפות ארה"ב בתאריכים 30 ביוני ו-1 ביולי. גם בתחרות זו לא סיים הרמן את ריצת 1500 מ'…

טבלה מספר 7: ההישגים והניקוד שקיבל הרמן באליפות ארה"ב בקרב-10 בשנת 1961

בדצמבר 1962 דיווח העיתון ניו יורק טיימס: "…מייק הרמן, כוכב עבר של אוניברסיטת ניו יורק, שייצג את מועדון Grand Street Boys היה בין המנצחים בתחרות הראשונה מתוך ארבע תחרויות פיתוח שאורגנו על-ידי האיגוד המטרופוליני של Amateur Athletic Union (AAU) , אתמול במגרש Ohio Field של אוניברסיטת ניו יורק ברובע הברונקס. הרמן, שהתחרה בתחרות הסתיו הראשונה שלו, ניצח בקפיצה לרוחק בתוצאה של 23 רגל ו-¼ אינץ', שהם 7.02 מטרים. הוא נרשם לתחרות ברגע האחרון (( scratch entrant) …"
מפתיע שאחרי הדיווח מדצמבר 1962 אין שום מידע נוסף באינטרנט על מייק הרמן חוץ מכך שדף "היכל התהילה" של אוניברסיטת ניו יורק מציג אותו בפשטות כך: "אלוף לאומי בקפיצה לרוחק; מתחרה בינלאומי בקרב-10. הוכנס להיכל התהילה בשנת 1977".

קרב-10 במכביות בשנים מאוחרות יותר

בתחרות קרב-10 במכבייה השביעית ב-1965 נטלו חלק 5 משתתפים. תוצאות: 1. לאונרד נתנזון (ארה"ב) 5891 נק' (11.2, 6.52, 9.53, 1.65, 50.8/ 17.6, 33.87, 2.90, 43.87, 4:50.1), 2. חנן פרנקל (ישראל) 5570 נק' (11.5, 6.35, 11.08, 1.83, 57.3; 17.0, 33.86, 2.80, 31.96, 5:04.0), 3. גד סמוק (ישראל) 5442 נק', 4. שמואל בן-רום (ישראל) 5179 נק', 5. גרי נוביקובסקי (אוסטריה) 4375 נק'. גד סמוק (1973-1942) היה טייס קרב בחיל האוויר. הוא נפל במלחמת יום הכיפורים ומקום קבורתו לא נודע. גם שמואל בן-רום היה טייס קרב בחיל האוויר והשתחרר בדרגת תת-אלוף.

גרי נוביקובסקי ניצח בתחרות במכביה השמינית ב-1969 עם 5955 נק' (11.5, 6.96, 11.63, 1.70, 52.7/ 17.8, 33.36, 3.00, 44.02, 5:14.0) לפני יהודה דורון מישראל – 5469 נק' (12.2, 6.30, 9.64, 1.70, 52.8/ 17.8, 28.46, 2.80, 42.22, 4:40.3) ועומר אדן מישראל – 5354 נק' (12.1, 6.09, 13.24, 1.65,53.7/ 18.5, 37.97, פסל ב-3 ניסיונותיו בגובה הפתיחה שלו בקפיצה במוט שהיה 2.80 מ', 50.38, 4:49.0). עומר אדן (נולד ב-1951) התגייס לצה"ל אחרי המכבייה, היה גם הוא טייס קרב בחיל האוויר והשתחרר בדרגת אלוף-משנה.

שיא המכבייה של הרמן בקרב-10, 6525 נק' לפי טבלת 1962, נשבר במכבייה התשיעית שנערכה ב-1973. בתחרות היו שלושה מתמודדים בקרב-10: ג'רי נוביקובסקי מאוסטריה, מנצח התחרות במכבייה השמינית, קני קרינג מארה"ב, סטודנט לפסיכולוגיה בן 21 מאוניברסיטת סטנפורד שבמדינת קליפורניה בארה"ב ודני אייטלברג מישראל. הקרב בין שני הראשונים היה צמוד ולפני ריצת 1500 מ' הוביל נוביקובסקי עם 6199 נק', לפני קרינג 6105 נק' ואייטלברג 4442 נק'. כדי לנצח בתחרות היה צריך קרינג להקדים בריצת 1500 מ' את נוביקובסקי ב-16 שניות בערך. נוביקובסקי ניסה להיצמד בריצה לקרינג ככל יכולתו אבל בהקפה האחרונה הגדיל קרינג בהדרגה את ההפרש ביניהם. הוא סיים בזמן 4:30.6 לעומת 4:46.9 של נוביקובסקי. תוצאות הסיום (טבלת 1962): קרינג 6691 נק', נוביקובסקי 6652 נק', אייטלברג 4929 נק'.

בטבלה 8 מופיעים ההישגים והניקוד של קרינג במכבייה התשיעית.

ברשימת הדירוג השנתית לשנת 1973 מופיע Kenny Kring (נולד ב-1952) עם הישג של 7151 נק' שקבע בתחרות בארה"ב ב-28 באפריל: 11.2, 6.76, 11.59, 1.84, 50.7/ 15.6, 31.86, 4.43, 49.92, 4:25.2. ההישג שווה 6980 נק' בטבלת 1985. ברשימת הדירוג של 1972 רשום לקרינג הישג של 7210 נק': 10.7, 7.00, 10.75, 1.86, 49.1/ 14.8, 29.46, 4.42, 47.30, 4:32.1. ההישג שווה 7064 נק' בטבלת 1985. ברשימת הדירוג של 1976 מופיע קרינג עם הישג של 7273 נק': 11.0, 7.10, 11.55, 1.93, 51.5/ 15.1, 34.09, 4.50, 47.04, 4:28.5. הישג זה שווה 7119 נק' בטבלת 1985.
קני קרינג חזר וניצח בקרב-10 גם במכביה העשירית שנערכה ב-1977 עם שיא מכביה חדש – 6859 נק' (בטבלת 1962): 11.83, 6.84, 12.07, 1.93, 50.96/ 16.60, 33.86, 4.35, 45.40, 4:32.03. הישג זה שווה 6759 נק' בטבלת 1985. במקום השני סיים משה הירש מישראל – 6232 נק' ובמקום השלישי סיים אחיו של קני קרינג, באדי קרינג, שניצח בתחרות הקפיצה לגובה במכביה ה-10 עם הישג של 2.05 מ' – 5791 נק'. בעיתונים נכתב כי קני קרינג העניק במתנה למשה הירש את מוט הקפיצה שלו וגם את הכידון שלו… הישגו הטוב של קני קרינג ב-1977 היה 7131 נק': 11.1, 6.83, 11.57, 1.89, 50.2/ 15.7, 34.58, 4.40, 44.02, 4:24.4. הישג זה שווה 6953 נק' בטבלת 1985.

תחרויות האתלטיקה במכביות בשנים 1977-1965 נערכו באצטדיון רמת גן.

שיא המכבייה של קרינג נשבר במכבייה ה-11 ב-1981 על ידי בריאן מונדשיין (Mondschein) מארה"ב שקבע הישג של 7359 נק' (בטבלת 1962): 11.15, 6.89, 13.17, 1.88, 48.93/ 16.25, 42.36, 4.05, 54.40, 4:32.49. הישג זה שווה 7284 נק' בטבלת 1985. במקום השני סיים מרק קיבורט מארה"ב – 6485 נק'. שיאו האישי של בריאן מונדשיין בקרב-10 נקבע ב-1980 – 7810 נק' בטבלת 1962: 10.7, 6.52, 13.56, 1.90, 48.3/ 15.4, 43.56, 4.50, 60.94, 4:29.5. הישג זה שווה 7650 נק' בטבלת 1985.
בראיין מונדשיין (נולד ב-1954) הוא בנו של אירווינג מונדשיין (2015-1924). אירווינג "מון" מונדשיין היה אלוף ארה"ב בקרב-10 בשנים 1944, 1946 ו-1947 .הוא היה גם אלוף מכללות ארה"ב בקפיצה לגובה בשנים 1947 ו-1948, כאשר ייצג את אוניברסיטת ניו יורק שבה שיחק גם בקבוצת הפוטבול. הוא ייצג את ארה"ב בקרב-10 במשחקים האולימפיים בלונדון ב-1948 וסיים שם במקום השמיני. בשנת 1949 הוא דורג רביעי בעולם בקפיצה לגובה עם הישג של 2.02 מ'. אחרי פרישתו מעיסוק תחרותי באתלטיקה הוא היה למאמן אתלטיקה, כדורסל ופוטבול. אירוינג מונדשיין סייע בהכנת אתלטי ישראל לקראת המשחקים האולימפיים בהלסינקי 1952 והיה במשך שנים רבות בסגל מאמני ארה"ב לתחרויות האתלטיקה במכביות.
התחרות האיכותית ביותר בקרב-10 בתולדות המכביות הייתה במכבייה ה-12 שנערכה ב-1985. במכבייה ה-12, (כמו גם במכבייה ה-11) נערכו תחרויות האתלטיקה באצטדיון בהדר יוסף.

בטבלה מספר 9 מופיעות תוצאות קרב-10 במכבייה ה-12. הניקוד הוא מטבלת 1985

הישגו של אילן גולדווסר היווה שיא ישראלי חדש. דני וולפברג (2025-1963) היה מאמן אתלטיקה שהכשיר בין היתר אתלטי קרב-רב כמו שיאן ישראל בקרב-10 אריאל אטיאס (7343 נק' ב-2022) וטל בן ארצי (5032 נק' בקרב-7 ב-2012).
במכביות שנערכו בשנים מאוחרות יותר לא התקיימה תחרות בקרב-10.

סיכום

תחרויות קרב-10 נערכו ברציפות במכביות החל מהמכביה השנייה ב-1935 ועד למכביה ה-12 ב-1985. בין משתתפי התחרויות בקרב-10 במכביות, מייק הרמן היה ללא ספק האתלט שהיה הכי קרוב לצמרת העולמית הן בקרב-10 והן במקצוע בודד, במקרה של הרמן זה היה כמובן בקפיצה לרוחק. במכביות, היו להרמן מתחרים שהיו פחות או יותר ברמתו במקצועות האישיים אך לא בקרב-10 ולכן הוא לא נזקק להציג בתחרויות קרב-10 במכביות את מלוא יכולתו והשתתף במקביל גם במקצועות נוספים. כדי לשים בפרופורציות את הישגיו של הרמן יש לזכור כי החל מ-1981 התחרו במכביות על מסלולים סינתטיים בעוד שבמכביות ב-1957 וב-1961 התחרויות היו באצטדיון המכביה שכבר אז הוא נחשב "עלוב וקלוקל". כמו כן, מוטות הקפיצה באותה תקופה היו מוטות מתכת לא גמישים בעוד שבתקופות מאוחרות יותר נכנסו לשימוש המוטות הגמישים. גם משטחי הנחיתה בקפיצה לגובה ובקפיצה במוט היו שונים מאד מהסטנדרטים המקובלים כיום. האתלט עם ההישג הטוב ביותר בקריירה בקרב-10 שהשתתף בתחרויות האתלטיקה במכביות הוא אלכס אוורבוך, מנצח הקפיצה במוט במכביות ב-2001 וב-2013 שטרם עלייתו לישראל קבע ב-1997 הישג של 8084 נק'.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן