החשיבות הקלינית של מבחני כוח שרירים פשוטים לניבוי מצבים בריאותיים

תקציר מאמר שהתפרסם ב- British Journal of Sports Medicine

תקציר של התקציר

מטרה
לבחון את התוקף המנבא של מבחני שדה פשוטים להערכת כוח שרירים ביחס להופעת מצבי בריאות כרוניים לאורך זמן בקרב מבוגרים.
שיטת המחקר
סקירה שיטתית ומטה-אנליזה.
מקורות הנתונים

PubMed, Web of Science, SPORTDiscus, Scopus, CINAHL, Epistemonikos Google Scholar
קריטריוני ההכללה
מחקרי עוקבה – Cohort studies – שבחנו את הערך המנבא של מבחני כוח שרירים פשוטים, בעלי תוקף ו/או מהימנות מוכחים, ביחס להתפתחות מצבי בריאות כרוניים בקרב מבוגרים בני 18 שנים ומעלה.
תוצאות
בסך הכול נכללו 155 מחקרים, מהם 94 נכללו במטה-אנליזה. למבוגרים שהיו בעלי כוח לחיצת יד (Handgrip Strength) הגבוה ביותר (בהשוואה לבעלי הכוח הנמוך ביותר) היה יחס סיכון – odd ratio – נמוך יותר למגוון מצבי בריאות כרוניים ובהם: מחלות לב וכלי דם – 0.73, סוכרת סוג 2 – 0.79, ליקויים במערכת השריר-שלד – 0.69, מוגבלות – 0.57, חרדה – 0.79, דיכאון – 0.70, ירידה קוגניטיבית – 0.57, דמנציה – 0.62 ומחלת פרקינסון – 0.53. נמצא כי כל עלייה של 5 ק"ג בכוח לחיצת היד הייתה קשורה לירידה בסיכון להתפתחות רוב מצבי הבריאות הכרוניים הללו.
כמו כן, מבוגרים שהשיגו את הביצועים הטובים ביותר (לעומת הגרועים ביותר) במבחן קימה מכיסא 5 פעמים (5-Repetition Chair-Stand Test) היו בסיכון נמוך יותר ל: סוכרת סוג 2 – 0.80, ליקויים במערכת השריר-שלד – 0.52, מוגבלות – 0.58, דיכאון – 0.63 ודמנציה – 0.68. כל קיצור של שנייה אחת בזמן ביצוע מבחן הקימה מהכיסא היה קשור לירידה של כ-6% בסיכון.
האיכות הכוללת של הראיות נעה בין נמוכה מאוד לבינונית, דבר המעיד על רמת ביטחון מוגבלת עד בינונית בממצאים.
מסקנות
ממצאי המחקר מצביעים על כך שכוח לחיצת יד גבוה יותר וביצועים טובים יותר במבחן הקימה מהכיסא קשורים לסיכון נמוך יותר למגוון רחב של מצבי בריאות כרוניים בקרב מבוגרים. ממצאים אלה מדגישים את הערך המנבא של מבחני כוח שרירים פשוטים המתבצעים בשדה, אשר עשויים להיות בעלי תועלת קלינית להערכת הסיכון הבריאותי בקרב מבוגרים מקבוצות גיל ומאפיינים דמוגרפיים שונים.
מה כבר ידוע בנושא?
כוח השרירים מהווה מדד בריאותי חשוב, והוא קשור לשיעורי תחלואה נמוכים יותר ולתוצאות בריאותיות טובות יותר. עם זאת, עדיין לא היה ברור אילו מבחני כוח שרירים פשוטים, הניתנים לביצוע בשדה, הם המנבאים הטובים ביותר להתפתחות מצבי בריאות כרוניים בקרב מבוגרים.
מה מחקר זה מוסיף?
סקירה שיטתית זו כללה 155 מחקרי עוקבה, מהם 94 נכללו במטה-אנליזה.
מבחן כוח לחיצת היד היה מבחן כוח השרירים השכיח ביותר ששימש לניבוי מגוון מצבי בריאות כרוניים (145 מחקרים) ואחריו מבחן הקימה מהכיסא 5 פעמים (36 מחקרים).
נמצא כי רמות גבוהות יותר של כוח לחיצת היד היו קשורות לסיכון נמוך יותר ל: מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2, ליקויים במערכת השריר-שלד, מוגבלות, חרדה, דיכאון, ירידה קוגניטיבית, דמנציה ומחלת פרקינסון.
בדומה לכך, ביצועים טובים יותר במבחן הקימה מהכיסא 5 פעמים היו קשורים לסיכון נמוך יותר ל: סוכרת מסוג 2, ליקויים במערכת השריר-שלד, מוגבלות, דיכאון ודמנציה.
כיצד עשוי מחקר זה להשפיע על המחקר, הפרקטיקה או המדיניות?
יש לשקול שילוב של מבחני כוח שרירים פשוטים כגון מבחן כוח לחיצת היד ומבחן הקימה מהכיסא 5 פעמים בפרקטיקה הקלינית כאמצעים אפשריים להערכת הסיכון להתפתחות מגוון רחב של מצבי בריאות כרוניים לאורך זמן.

הערת פרופ' אילת דונסקי, ראש ביה"ס למדעי הספורט והתנועה, קמפוס וינגייט במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט: חשוב להדגיש שאין קשר סיבתי בין מבדק כוח לחיצת כף היד או מבדק הקימה מהכיסא 5 פעמים לבין הפחתת הסיכון למצבים רפואיים. מחברי המאמר מדגישים כי: "…אף שאין כיום הנחיות רשמיות בנושא, ייתכן שלהערכה תקופתית חוזרת של כוח השרירים יש ערך, במיוחד במסגרות קליניות או שיקומיות, בהתאם לפרופיל הסיכון של המטופל ולמטרות ההתערבות. מרווח של כשלושה חודשים בין הבדיקות עשוי להיות מתאים, שכן זהו משך הזמן הטיפוסי הנדרש כדי להבחין בשינויים פיזיולוגיים בעקבות תוכניות אימון יעילות…".

מבוא

מחלות שאינן מידבקות, כגון מחלות לב וכלי דם, סרטן, מחלות נשימה כרוניות וסוכרת, אחראיות לכ-74% כלל מקרי המוות בעולם מדי שנה, ובהם כ-17 מיליון מקרי מוות בקרב אנשים מתחת לגיל 70. חשוב לציין כי ניתן למנוע או לדחות רבים ממקרי המוות הללו באמצעות טיפול בגורמי סיכון הניתנים לשינוי, כגון שמירה על רמת כושר גופני נאותה.
כוח השרירים מוכר כיום באופן נרחב כמדד לבריאות, והוא קשור לסיכון נמוך יותר למחלות כרוניות מרכזיות שאינן מידבקות ולתמותה, וכן עשוי לשמש כסמן המנבא התפתחות של מצבי בריאות כרוניים לאורך זמן. לפיכך, הערכת כוח השרירים התפתחה לכלי מבטיח, בלתי פולשני, בפרקטיקה הקלינית, המציעה אמצעי מעשי, חסכוני ויעיל להערכת מצב הבריאות ולחיזוי הפרוגנוזה (הערכה של רופא לגבי התפתחות המחלה וסיכויי ההחלמה ממנה) במיוחד במסגרות שבהן המשאבים מוגבלים.
חשוב להדגיש כי אף שמדידות כוח שרירים המתבצעות במעבדה עשויות להיות מדויקות מאוד, יישומן במצבים קליניים רבים מוגבל בשל העלויות, הצורך בתשתיות מתאימות ומגבלות הזמן.
לעומת זאת, מבחני כוח שרירים פשוטים המתבצעים בשדה (לא במעבדה, "בשטח") הם כלים קלים ליישום, הדורשים ציוד מינימלי, ניתנים לביצוע במהירות, ויכולים לסייע בזיהוי אנשים הנמצאים בסיכון למחלות כרוניות שאינן מידבקות או לירידה בתפקוד.
לפיכך, נדרשת סקירה ממוקדת שתבחן אילו מבין מבחנים אלה יכולים לשמש ככלי יעיל לתמיכה בהערכת הסיכון הבריאותי במסגרת הפרקטיקה הקלינית.
מחקרים קודמים ומטה-אנליזות התמקדו בעיקר בבחינה ובכימות התוקף המנבא של מבחני כוח שרירים המתבצעים בשדה ביחס לתמותה ממחלות מסוימות או לתמותה מכל הסיבות. אף שממצאים אלה חשובים ביותר, תפקידם של מבחני כוח שרירים פשוטים בניבוי התפתחותם של מצבי בריאות כרוניים, המהווים נטל משמעותי לא פחות על הפרט ועל החברה, ובמיוחד מחלות כרוניות שאינן מידבקות, נחקר במידה פחותה. פער זה מצדיק ביצוע מטה-אנליזה מקיפה ומעודכנת שתבחן את הקשר בין מבחנים אלה לבין הסיכון להתפתחות מצבי בריאות כרוניים בעתיד.
סקירת-על (Umbrella Review) שפורסמה בשנת 2021 העריכה את התועלת הניבויית של מבחן כוח לחיצת היד (Handgrip Strength – HGS) כמנבא תמותה ותחלואה בקרב מבוגרים החיים בקהילה. מסקנת הסקירה הייתה כי הקשר בין ערכי כוח לחיצת היד לבין תמותה מכל הסיבות הוא מבוסס היטב. עם זאת, עדיין לא הובהר האם גם מבחני כוח שרירים פשוטים אחרים המתבצעים בשדה מסוגלים לנבא את הפרוגנוזה הבריאותית.
למיטב ידיעתם של מחברי המאמר, עד כה לא פורסם מחקר שאסף וסיכם באופן שיטתי את המידע העדכני ביותר על התוקף המנבא של מבחני כוח שרירים המתבצעים בשדה ביחס למגוון רחב של מצבי בריאות כרוניים בקרב מבוגרים. לפיכך, מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבצע סקירה שיטתית של הראיות בנוגע לערך הפרוגנוסטי של מבחני כוח שרירים המתבצעים בשדה לניבוי התפתחותם של מצבי בריאות כרוניים בקרב מבוגרים בני 18 שנים ומעלה.

שיטת המחקר

המחקר בוצע כסקירה שיטתית ומטה-אנליזה בהתאם להנחיות הבינלאומיות.
החיפוש כלל שישה מאגרי מידע מרכזיים, את Google Scholar ובדיקת רשימות מקורות, עד נובמבר 2024.
נכללו מחקרי עוקבה שבחנו את הקשר בין מבחני כוח שרירים פשוטים לבין התפתחות מצבי בריאות כרוניים בקרב מבוגרים בני 18 ומעלה.
נבחנו תוצאות מגוונות ובהן מחלות לב וכלי דם, סוכרת, סרטן, מחלות נשימה, ליקויים במערכת השריר-שלד, מוגבלות, חרדה, דיכאון, ירידה קוגניטיבית, דמנציה, פרקינסון ואיכות חיים.
לא נכללו בסקירה מחקרים באוכלוסיות שכבר סבלו ממחלות בתחילת המעקב או באוכלוסיות מיוחדות, וזאת כדי להעריך את יכולת הניבוי של מבחני הכוח באוכלוסייה הכללית הבריאה.
תיאור מפורט של שיטת המחקר מופיע במאמר המקורי.

תוצאות

החיפוש האלקטרוני במאגרי המידע איתר 14,951 רשומות, וכמו כן נמצאו 20 פרסומים נוספים ממקורות אחרים.
לאחר תהליך הסינון, נכללו 155 מחקרי אורך בסקירה השיטתית, ומתוכם 94 מחקרים נכללו במטה-אנליזה.
בסך הכול נפסלו 292 מאמרים לאחר קריאה מלאה של הטקסט. הסיבות העיקריות להוצאתם היו: א) המחקר לא השתמש במבחן כוח שרירים המתבצע בשדה כמשתנה החשיפה, ב) המחקר היה בעל עיצוב חתך (cross-sectional) או מקרה–ביקורת (case–control) ולא מחקר אורך.
גודל המדגם במחקרים השונים נע בין 24 ל- 502,293 נבדקים. מרבית הנבדקים היו ממאגרי נתונים גדולים, ובהם:
UK Biobank
The China Health and Retirement Longitudinal Study
the Korean Longitudinal Study of Ageing

הגיל הממוצע הנמוך ביותר של המשתתפים בתחילת המעקב היה 18 שנים ואילו במחקרים שכללו את האוכלוסייה המבוגרת ביותר היה הגיל הממוצע 90 שנים ומעלה.
משך תקופת המעקב נע בין 1.5 שנים ל-25.3 שנים.
התוצאות שנבחנו במחקרים חולקו ל-12 מצבי בריאות כרוניים כמפורט להלן: מחלות לב וכלי דם – 18 מחקרים, סרטן – 6 מחקרים, סוכרת מסוג 2 – 22 מחקרים, מחלות נשימה – 3 מחקרים, ליקויים במערכת השריר-שלד – 30 מחקרים, מוגבלות – 31 מחקרים, חרדה – 3 מחקרים. החרדה הוגדרה באמצעות אבחנה קלינית (כגון חרדה מוכללת, הפרעות פוביות והפרעות חרדה אחרות) או על פי דיווח עצמי על תסמינים בדרגה בינונית עד חמורה. דיכאון – 17 מחקרים. הדיכאון הוגדר באמצעות אבחנה קלינית (אפיזודה יחידה או דיכאון חוזר, בדרגות חומרה קלות, בינוניות, חמורות או לא מוגדרות) או על פי דיווח עצמי על תסמינים בדרגה קלה עד חמורה. איכות חיים הקשורה לבריאות – 4 מחקרים, ירידה קוגניטיבית – 26 מחקרים, דמנציה – 12 מחקרים, מחלת פרקינסון – 3 מחקרים.
לא זוהו מבחני כוח שרירים פשוטים נוספים מעבר למבחן כוח לחיצת כף היד ולמבחן הקימה מהכיסא.
מבחן כוח לחיצת היד היה המבחן הנחקר ביותר, ונכלל ב-145 מחקרים ואילו מבחן הקימה מהכיסא נכלל ב-36 מחקרים.
במחקרים שבחנו את כוח לחיצת כף היד, רובם השתמשו בדינמומטר מסוג Jamar כאשר ההערכה התבססה בדרך כלל על הערך הגבוה ביותר או על הממוצע של שתיים או שלוש מדידות.
באשר למבחן הקימה מהכיסא, הפרוטוקול הנפוץ ביותר היה מבחן חמש הקימות שבו השתמשו 30 מחקרים. נעשה שימוש גם בכמה גרסאות שכיחות פחות: מבחן קימות במשך 30 שניות – 3 מחקרים, מבחן 10 קימות – מחקר אחד, מבחן 3 קימות – מחקר אחד ומבחן קימה אחת – מחקר אחד.
פירוט נרחב של התוצאות, הרבה מעבר למה שמופיע ב"תקציר של התקציר" מופיע במאמר המקורי.

בתמונה: מבחן הקימה מהכיסא. מקור התמונה: https://www.elderfit.app/content/blog/what-is-a-senior-fitness-tes

דיון

ממצאי הסקירה השיטתית מצביעים על כך שמבחן כוח לחיצת כף היד (HGS) הוא מבחן כוח השרירים הפשוט והמעשי הנפוץ ביותר שנעשה בו שימוש לניבוי התפתחותם של מצבי בריאות כרוניים, ולאחריו מבחן חמש הקימות מהכיסא (5-CST).
בסך הכול, האיכות המתודולוגית של המחקרים הייתה גבוהה, ואילו רמת הוודאות של הראיות הייתה נמוכה או נמוכה מאד, למעט לגבי סוכרת מסוג 2 ודמנציה, שבהן דורגה רמת הוודאות כבינונית בשני מבחני כוח השרירים.
המטה-אנליזה שבוצעה במסגרת המחקר תומכת בכך שמבחן כוח לחיצת היד הוא סמן עקבי ואמין לניבוי התפתחותם של מצבי בריאות כרוניים בעתיד וכי מבין מבחני כוח השרירים הפשוטים הקיימים, הוא מציג את יכולת הניבוי הגבוהה ביותר ביחס לבריאות.
הקשרים בין כוח לחיצת כף היד לבין מצבי בריאות כרוניים נמצאו עקביים בדרך כלל גם בניתוחי תת-קבוצות ובניתוחי הרגישות. עם זאת, נמצאו הבדלים מסוימים בהתאם לגיל, למין, לאזור הגיאוגרפי והמורכבות הקלינית של האוכלוסייה.
בקרב מבוגרים בגיל מבוגר, נמצא קשר חזק יותר בין כוח לחיצת כף יד גבוה לבין סיכון נמוך יותר לליקויים במערכת השריר-שלד, למוגבלות, לירידה קוגניטיבית ולדמנציה. ממצא זה עשוי לשקף הופעה מוקדמת של ירידה תפקודית או שינויים תת-קליניים הקשורים להזדקנות.
לעומת זאת, בקרב מבוגרים בגיל הביניים נמצא קשר חזק יותר בין כוח לחיצת כף יד לבין סיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי דם, דבר המרמז כי כוח השרירים עשוי לשמש סמן מוקדם לעמידות הפיזיולוגית ארוכת טווח.
כמו כן, נמצאו הבדלים בין נשים לגברים: בקרב נשים נמצאו קשרים חזקים יותר בין כוח שרירים גבוה לבין סיכון נמוך למוגבלות, לדיכאון ולירידה קוגניטיבית. בקרב גברים נמצאו קשרים חזקים יותר בין כוח שרירים גבוה לבין סיכון נמוך לסוכרת מסוג 2 ולליקויים במערכת השריר-שלד.
גם לפי אזור גיאוגרפי נמצאו הבדלים: באירופה נמצא אפקט מגן בולט יותר מפני מחלות לב וכלי דם ודיכאון, באסיה נמצא קשר חזק יותר עם סיכון נמוך לסוכרת מסוג 2 ובצפון אמריקה נמצאו קשרים חזקים יותר עם סיכון נמוך למוגבלות ולירידה קוגניטיבית.
באוכלוסיות בעלות מורכבות קלינית גבוהה (למשל, אנשים עם גורמי סיכון או מחלות רקע מרובות), כוח השרירים נמצא כמדד חשוב במיוחד לסיכון מופחת למחלות לב וכלי דם ולירידה קוגניטיבית.
לעומת זאת, באוכלוסיות בעלות מורכבות קלינית נמוכה, נמצאו קשרים חזקים יותר בין כוח שרירים גבוה לבין סיכון נמוך לליקויים במערכת השריר-שלד ולמוגבלות, דבר המדגיש את חשיבות השמירה על כוח השרירים למניעת מגבלות תפקודיות בשלבים מוקדמים.
לדברי החוקרים, ההבדלים שנמצאו בין הקבוצות עשויים לשקף שונות במצב הבריאות הבסיסי של האוכלוסיות, במערכות הבריאות, באורחות החיים ובשכיחות המחלות הכרוניות באזורים שונים בעולם.
למרות שחלק מהקשרים שנמצאו, כגון ירידה של 7% בסיכון למחלות לב וכלי דם עבור כל עלייה של 5 ק"ג בכוח לחיצת כף היד (HGS) או ירידה של 6% בסיכון לליקוי במערכת השריר-שלד עבור כל שיפור של שנייה אחת במבחן חמש הקימות מכיסא (5-CST) – עשויים להיראות מתונים ברמת הפרט, הם יכולים להיות בעלי משמעות קלינית רבה ברמת האוכלוסייה. למעשה, עלייה של 5 ק"ג בכוח הלחיצה עולה על השינוי הקליני המזערי בעל המשמעות (Minimal Clinically Important Difference) עבור מדד זה (כ-3–5 ק"ג), והיא קשורה לירידה של 7% – 10% בסיכון הקרדיו-וסקולרי. לפיכך, מדובר בשיפור בעל משמעות קלינית הן ברמת הפרט והן ברמת האוכלוסייה. בתחום בריאות הציבור, אפילו הפחתות קטנות בסיכון בקרב אוכלוסיות גדולות עשויות להוביל למניעת מספר רב של מקרי מחלה ולהפחתה ניכרת בעלויות מערכת הבריאות.
ההטרוגניות הרבה שנצפתה בחלק מהאומדנים המשולבים, במיוחד ביחס למחלת פרקינסון, מחלות נשימה, ליקויים במערכת השריר-שלד, מוגבלות ודיכאון, מחייבת פרשנות זהירה. מקורות אפשריים להטרוגניות בין המחקרים כוללים הבדלים במאפייני האוכלוסייה כגון התפלגות הגיל, הרכב המינים ומצב הבריאות הבסיסי, בשיטות מדידה שונות, למשל, דיווח עצמי על תסמינים לעומת אבחנה קלינית מאומתת, והבדלים במשך המעקב ובמשתני הבקרה שנכללו בניתוחים הסטטיסטיים. כמו כן, חוסר אחידות בערכי הסף ששימשו להגדרת קטגוריות של כוח שרירים, לצד הבדלים בפרוטוקולי הבדיקה, עשויים אף הם לתרום לשונות בין המחקרים.
כמו כן, ניתוחי תת-הקבוצות לפי המורכבות הקלינית בתחילת המחקר, למשל, אנשים בריאים לכאורה לעומת אוכלוסיות קליניות, בוצעו ברמת המחקר ולא ברמת הפרט. מאחר שניתוחים אלה הם בעלי אופי אקולוגי, הם אינם יכולים להביא בחשבון גורמים מתערבים או שינויי השפעה בתוך כל מחקר, ולכן יש לפרשם בזהירות. עם זאת, הם מספקים תובנות ראשוניות שעשויות לשמש בסיס להשערות למחקרים עתידיים ברמת הפרט, אשר יבחנו כיצד המצב הקליני ההתחלתי משפיע על הקשר בין כוח השרירים לבין התפתחות מצבי בריאות כרוניים.
ראוי לציין כי נמצא שלמבוגרים שלא סווגו כסובלים מחולשת שרירים היה סיכון נמוך באופן מובהק לפתח מספר מצבי בריאות כרוניים בהשוואה לאלו שסווגו כבעלי חולשת שרירים. ממצאים אלה מדגישים את הפוטנציאל של מבחן כוח לחיצת כף היד (HGS) לשמש מדד קליני פשוט להערכת כוח השרירים ולחיזוי מגוון רחב של מצבי בריאות ארוכי טווח. מבחן כוח לחיצת כף היד מהווה מדד כולל לכוח, המשקף היבטים שונים של היכולת הגופנית. יתרה מזאת, ההשפעה המגינה של ערכי HGS גבוהים על הסיכון למחלות לב וכלי דם ולסוכרת מסוג 2 היא עקבית ובעלת משמעות קלינית, ללא תלות בשאלה אם כוח הלחיצה הובע כערך מוחלט או חושב ביחס למשקל הגוף.
באשר למבחן חמש הקימות מכיסא, החוקרים מציינים כי למיטב ידיעתם זהו המחקר הראשון שאסף באופן שיטתי את כלל העדויות הקיימות לגבי יכולתו של מבחן זה לנבא מצבי בריאות כרוניים, ובהם סוכרת מסוג 2, ליקויים במערכת השריר-שלד, מוגבלות, דיכאון ודמנציה. לפיכך, שילוב מבחן 5 הקימות מהכיסא בפרקטיקה הקלינית עשוי לשמש כלי סינון פשוט ויעיל לזיהוי אנשים המצויים בסיכון גבוה יותר למצבים אלה. מבחן 5 הקימות הוא מדד מהימן ותקף להערכת כוח הגפיים התחתונות, שיווי משקל סטטי ודינמי וניידות תפקודית, בעיקר בקרב מבוגרים. לכן הוא מהווה כלי חשוב להערכת ליקויים במערכת השריר-שלד ובשיווי המשקל באוכלוסייה המבוגרת. אף שרוב מחקרי העוקבה שבחנו את התוקף הניבויי של מבחן זה התמקדו במבוגרים, עדויות ראשוניות מצביעות על כך שהוא עשוי לנבא ליקויים במערכת השריר-שלד, מוגבלות ודיכאון גם בקרב אנשים בגיל העמידה. משום כך, ייתכן שכדאי לשלב מבחן זה כאמצעי למניעת מחלות כבר בשלבים מוקדמים יותר של הבגרות, אם כי נדרשים מחקרים נוספים כדי לאשש את מהימנותו. היעדר סטנדרטיזציה של ערכי הסף שנקבעו למבחן 5 הקימות יוצר שונות בין המחקרים, העלולה להשפיע על יכולת ההשוואה ועל פרשנות הממצאים המשוקללים.
מחברי המאמר מצביעים על כך שמבחן כוח לחיצת כף היד ומבחן 5 הקימות מכיסא מהווים אמצעים פשוטים להערכת הסיכון למגוון רחב של מצבי בריאות כרוניים. עם זאת, חשוב לציין כי מבחן 5 הקימות הוא מאתגר יותר ממבחן כוח לחיצת כף היד, כפי שמעיד שיעור גבוה יותר של אנשים מבוגרים שאינם מסוגלים להשלים אותו. מסיבה זו, מבחן כוח לחיצת כף היד נפוץ יותר הן בפרקטיקה הקלינית והן במחקר. ככל הנראה, קל יותר ליצור בו סטנדרטים, קיימים עבורו פרוטוקולים מבוססים היטב, והוא מתאים במיוחד לשימוש בקרב מבוגרים ובקרב מטופלים המאושפזים בבתי חולים. בסיכומו של דבר, ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות הקלינית של מבחני כוח שרירים פשוטים הניתנים לביצוע בשדה, ככלים נגישים, הניתנים ליישום בקנה מידה רחב. מבחנים אלה מסייעים להערכת סיכון מוקדמת ולנקיטת צעדי מניעה הן במסגרות קליניות והן במסגרת בריאות הציבור בקהילה.

בתמונה: מבחן כוח לחיצת כף יד. מקור התמונה: https://oneupfitness.ca/grip-strength-longevity-a-key-indicator-of-overall-health/

מגבלות וחוזקות

למרות שממצאי מחקר זה מספקים תובנות חשובות, יש להביא בחשבון מספר מגבלות. ראשית, מטא-אנליזה זו התמקדה בעיקר במבחן כוח לחיצת כף היד ובמבחן 5 הקימות מכיסא. מחקרים עתידיים צריכים לבחון מגוון רחב יותר של מבחני כוח שרירים כדי להעמיק את הבנתנו. שנית, אף שנבדקו תוצאות של מבחני כוח לחיצת כף יד ומבחן 5 קימות מכיסא, לא ניתן היה להביא בחשבון באופן מלא את ההבדלים בפרוטוקולים, בציוד ובערכי הסף, וגורמים אלה עשויים להשפיע על ההטרוגניות בין המחקרים במטא-אנליזה. נוסף על כך, נמצאה הטרוגניות סטטיסטית גבוהה במספר מצבי בריאות ארוכי טווח (למשל ירידה קוגניטיבית, ליקויים במערכת השריר-שלד, דיכאון ומחלות נשימה), דבר העלול להגביל את יכולת הפרשנות של האומדנים המשולבים, אף שהכיוון של ההשפעות היה עקבי.
שלישית, מצבי בריאות ארוכי טווח כגון סרטן, מחלות נשימה או איכות חיים הקשורה לבריאות דורשים מחקר נוסף, שכן מספר המחקרים שנכללו בסקירה השיטתית היה קטן והוביל לממצאים שאינם חד-משמעיים ואף סותרים. רביעית, ניתוחי תת-הקבוצות התבססו על מספר מוגבל של מחקרים, ולכן יש לפרש את הממצאים בזהירות. חמישית, בשל מיעוט הנתונים וההטרוגניות הרבה בספרות הקיימת, לא ניתן היה לבצע חלק מניתוחי תת-הקבוצות וניתוחי הרגישות שתוכננו בפרוטוקול הסקירה השיטתית. מטרת ניתוחים אלה הייתה להעריך את השפעתם של גורמים רלוונטיים, ובהם מחקרים בודדים וגורמי סיכון כגון פעילות גופנית או עישון. גם ניתוחי רגישות נוספים לבחינת תפקידם של סמנים ביולוגיים (ביומרקרים) לא בוצעו מאותה סיבה.
יתר על כן, יש לציין שכל קבוצה עיקרית של מצבי בריאות ארוכי טווח כללה מגוון רחב של אבחנות ותוצאים המבוססים על תסמינים, דבר שעלול היה להכניס שונות לאומדנים המשולבים. הטרוגניות זו של התוצאים עלולה להפחית את הדיוק של אומדני הסיכום ולהגביל את יישומם הקליני במצבים רפואיים ספציפיים, שכן שילוב מחלות שונות עשוי לטשטש קשרים הייחודיים לכל מחלה. כמו כן, בשל מספר ההשוואות המצומצם (n<10) שבחנו את הערך הניבויי של מבחני כוח לחיצת כף היד ו-5 הקימות מהכיסא ביחס למצבי בריאות ארוכי טווח, לא ניתן היה לבצע מטא-רגרסיות או להעריך הטיית פרסום. לבסוף, נדרשים מחקרים נוספים באוכלוסיות שאינן מיוצגות די הצורך, ובהן אנשים ממדינות בעלות הכנסה נמוכה, קבוצות אתניות שונות ואוכלוסיות צעירות יותר, כדי לשפר את הישימות הגלובלית ואת השוויון בשימוש בכלים להערכת סיכון המבוססים על כוח שרירים.
מחקר זה שופך אור על התוקף הניבויי של מבחן כוח לחיצת כף היד ומבחן 5 הקימות מהכיסא כמנבאים של מגוון רחב של מצבי בריאות כרוניים. חוזקה של המטא-אנליזה נשענת על שילובם של 94 מחקרי עוקבה ייחודיים, שכללו מדגמים גדולים של משתתפים מאזורים שונים בעולם, תקופות מעקב ארוכות וטווח גילאים רחב. מחקרים אלה כללו מגוון רחב של תת-אוכלוסיות, דבר שאיפשר לבצע ניתוחים מפורטים ומעמיקים. כתוצאה מכך, מסקנות המחקר ניתנות להכללה על פני מגוון רחב יותר של אוכלוסיות והקשרים.

השלכות קליניות

הממצאים מדגישים את התועלת הקלינית של מבחני כוח שרירים פשוטים, זולים וקלים לביצוע בשדה, כגון מבחן כוח לחיצת כף היד ומבחן 5 הקימות מהכיסא כמנבאים יעילים של מגוון מצבי בריאות כרוניים. במסגרת הרפואה הראשונית, מבחן הכוח לחיצת כף היד יכול לשמש כלי סינון מהיר ומעשי להערכת מצב הבריאות הכללי ולזיהוי אנשים הנמצאים בסיכון למצבי בריאות כרוניים, ובהם מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2, ליקויים במערכת השריר-שלד, מוגבלות, חרדה, דיכאון, ירידה קוגניטיבית, דמנציה ומחלת פרקינסון.
מבחן 5 הקימות מהכיסא מספק מידע חשוב על ליקויים בגפיים התחתונות ועל ירידה בתפקוד, בעיקר בקרב מבוגרים, וכן עשוי לנבא סוכרת מסוג 2, דיכאון ודמנציה. עם זאת, מאחר שוודאות הראיות דורגה כנמוכה מאוד עבור מחלות נשימה ומחלת פרקינסון בעת שימוש במבחן כוח לחיצת כף היד וכנמוכה עבור דיכאון בעת שימוש במבחן 5 הקימות מהכיסא, יש לפרש את הממצאים עבור תוצאים אלה בזהירות. לעומת זאת, עבור מחלות לב וכלי דם, סוכרת מסוג 2, ליקויים במערכת השריר-שלד, מוגבלות, ירידה קוגניטיבית ודמנציה, נמצאו ראיות ברמת ודאות גבוהה או בינונית, המחזקות את החשיבות הקלינית של שני מבחני הכוח. דבר זה נכון גם עבור חרדה ודיכאון כשמדובר במבחן כוח לחיצת כף היד.
חשוב לציין שממצאי המחקר מצביעים על כך שבאוכלוסיות בעלות מורכבות קלינית גבוהה יותר, שמירה על כוח השרירים עשויה להיות חשובה במיוחד להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם ולירידה קוגניטיבית. לעומת זאת, באוכלוסיות בעלות מורכבות קלינית נמוכה יותר, הערכת כוח השרירים עשויה להיות בעלת ערך מיוחד בזיהוי מוקדם ובמניעת ליקויים במערכת השריר-שלד ומוגבלות.
ניתן לשלב בקלות את שני המבחנים הללו בשגרת העבודה הקלינית בזכות פשטותם, הציוד המינימלי הנדרש לביצועם והיותם בלתי פולשניים. את מבחן כוח לחיצת כף היד ניתן להשלים בפחות מדקה באמצעות דינמומטר יד, ואילו מבחן 5 הקימות מן הכיסא נמשך בדרך כלל לא יותר מ-30 שניות וניתן לבצעו בחדר בדיקה רגיל ללא צורך בתשתיות מיוחדות.
מחברי המאמר ממליצים לבצע הן את מבחן כוח לחיצת כף היד והן את מבחן 5 הקימות מן הכיסא כחלק מביקורי השגרה של מבוגרים ואזרחים ותיקים במערכת הבריאות, שכן הם מספקים דרך יעילה לתמוך בזיהוי מוקדם ובהתערבות בזמן, של מגוון מצבים רפואיים, במיוחד בקרב אנשים בעלי גורמי סיכון משמעותיים. גישה זו מועילה במיוחד גם לאנשים מבוגרים ולאנשים בעלי מגבלות בניידות, ותומכת באסטרטגיות מניעה וטיפול.
אף שאין כיום הנחיות רשמיות בנושא, ייתכן שלהערכה תקופתית חוזרת של כוח השרירים יש ערך, במיוחד במסגרות קליניות או שיקומיות, בהתאם לפרופיל הסיכון של המטופל ולמטרות ההתערבות. מרווח של כשלושה חודשים בין הבדיקות עשוי להיות מתאים, שכן זהו משך הזמן הטיפוסי הנדרש כדי להבחין בשינויים פיזיולוגיים בעקבות תוכניות אימון יעילות. עם זאת, הערכה זו מבוססת על משך הזמן הנדרש להסתגלות של כוח השרירים ולא על מחקרי תוצאים, ולכן יש צורך במחקרים ייעודיים שיקבעו את תדירות הבדיקה האופטימלית.

כיווני מחקר עתידיים

מחקרים עתידיים צריכים לשלב מדדים אובייקטיביים, כגון סמנים ביולוגיים, לצד הערכת כוח השרירים, כדי לספק הבנה מקיפה יותר של המנגנונים העומדים בבסיס התפתחותם של מצבי בריאות כרוניים. סמנים ביולוגיים, למשל ביומרקרים אנליטיים, גידוליים או מטבוליים, עשויים לספק מידע חשוב על המסלולים הביולוגיים הקשורים לסיכון ולהתקדמות של מחלות כרוניות. שילוב נתוני ביומרקרים במחקרים עתידיים עשוי לשפר את יכולת הניבוי של מבחני כוח השרירים ולסייע בזיהוי אנשים הנמצאים בסיכון גבוה למצבי בריאות מסוימים. בנוסף לכך, שילוב זה עשוי לתרום לאחידות מתודולוגית בין מחקרים ולשפר את יכולת ההשוואה ואת מהימנות הראיות המצטברות.
כמו כן, יש לפתח קווים מנחים מוסכמים ליישום ולדיווח על מבחני כוח שרירים הניתנים לביצוע בשדה. קביעת פרוטוקולים אחידים למבחנים נפוצים, מבחן כוח לחיצת כף היד ומבחן 5 הקימות מן הכיסא לצד קריטריונים ברורים לדיווח על יחידות המדידה, מספר החזרות וערכי הסף, תשפר את העקביות של ממצאי המחקרים ותסייע ביישומם הקליני.
מחברי המאמר ממליצים כי מחקרים עתידיים יתעדו מחלות כרוניות נלוות כחלק מהמורכבות הקלינית של האוכלוסייה הבוגרת, ויבחנו כיצד דפוסים שונים של תחלואה כגון מספר המחלות, הצטברותן, אשכולות של מחלות או מסלולי התפתחותן, משפיעים על הקשרים שנבדקו. במחקר הנוכחי ניתוחי תת-הקבוצות בוצעו ברמת המחקר באמצעות נתונים מצרפיים ולא ברמת המשתתף הבודד, ולכן לא ניתן להסיק מסקנות חד-משמעיות לגבי השפעת מחלות נלוות על הקשרים שנמצאו.
נוסף על כך, לנוכח ההבדלים הביולוגיים והחברתיים הידועים בין נשים לגברים ובין קבוצות גיל שונות, מומלץ לערוך מחקרים שיבחנו לעומק את השפעתם של גורמים אלה. כמו כן, בהתחשב בהבדלים בפרופיל הבריאות של האוכלוסייה, במערכות הבריאות, באורח החיים ובעומס התחלואה בין אזורים שונים בעולם, יש צורך לכלול במחקרים עתידיים אוכלוסיות שאינן מיוצגות די הצורך, כגון תושבי אפריקה, אוקיאניה, אמריקה הלטינית והקריביים, מדינות בעלות הכנסה נמוכה וקבוצות אתניות מגוונות, כדי לשפר את ההכללה, השוויון והיישומיות של הראיות בתחום מבחני כוח השרירים ומצבי הבריאות הכרוניים.

מסקנות

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה מקיפה זו מספקת ראיות התומכות בתוקף הניבויי של מבחן כוח לחיצת כף היד (HGS) ושל מבחן חמש הקימות מכיסא (5-CST) ביחס למגוון רחב של מצבי בריאות כרוניים בקרב מבוגרים. שני המבחנים הם כלים פשוטים, נגישים וקלים ליישום, העשויים להיות שימושיים הן ברפואה מונעת והן בתכנון התערבויות קליניות.
מבחן כוח לחיצת כף היד הוא ללא ספק מבחן כוח השרירים השכיח ביותר, ונמצאו ראיות ברמות ודאות שונות התומכות בערכו הפרוגנוסטי ביחס למצבי בריאות כרוניים רבים. ניתוחי תת-הקבוצות הצביעו על כך שהקשרים הניבויים היו בדרך כלל עקביים באוכלוסיות שונות, אם כי נמצאו מספר הבדלים ספציפיים.
נמצאו קשרים חזקים יותר בין כוח השרירים לבין ליקויים במערכת השריר-שלד, מוגבלות, ירידה קוגניטיבית ודמנציה בקרב מבוגרים, ובין כוח השרירים לבין מחלות לב וכלי דם בקרב אנשים בגיל העמידה. נוסף על כך, מוגבלות, דיכאון וירידה קוגניטיבית היו קשורים באופן חזק יותר לכוח השרירים בקרב נשים, בעוד שסוכרת מסוג 2 וליקויים במערכת השריר-שלד היו קשורים באופן חזק יותר בקרב גברים.
בסך הכול, ממצאי מחקר זה מחזקים את השימוש הרחב במבחני כוח שרירים פשוטים ככלים חשובים לניטור מצב הבריאות ולהערכת סיכון בפרקטיקה הקלינית, ומדגישים את תרומתם לזיהוי מוקדם של אנשים הנמצאים בסיכון מוגבר לפתח מצבי בריאות כרוניים. ממצאים אלה מדגישים את החשיבות הקלינית והציבורית של שילוב הערכות פשוטות של כוח השרירים בבדיקות השגרתיות, שכן הן עשויות לתרום באופן משמעותי למניעה מוקדמת, לטיפול מותאם אישית ולהזדקנות בריאה יותר. עם זאת, מאחר שרמת הוודאות של הראיות השתנתה במידה ניכרת בין מצבי הבריאות השונים, יש לפרש את הממצאים בזהירות. נדרשים מחקרי אורך איכותיים נוספים, במיוחד ביחס למצבי בריאות שבהם הראיות עדיין מוגבלות או דורגו כבעלות ודאות נמוכה או נמוכה מאוד, כדי לחזק את בסיס הראיות ולהגביר את הביטחון בקשרים שנמצאו.

מקור:

Marín-Jiménez N, Bizzozero-Peroni B, Molina-Garcia P, Ortega FB, Chaput JP, Zhang K, Lang JJ, McGrath R, Tomkinson GR, Martínez-Vizcaíno V, Cuenca-García M, Castro-Piñero J. Clinical importance of simple muscular fitness tests to predict long-term health conditions: a systematic review and meta-analysis of 94 cohort studies. Br J Sports Med. 2026 Mar 17;60(6):465-483. doi: 10.1136/bjsports-2024-109173. PMID: 41667153; PMCID: PMC13018823.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן