תקציר מאמר שהתפרסם ב- The Journal of Sport and Health Science

פעילות גופנית מתונה ונמרצת
פעילות גופנית מתונה ונמרצת

שיטת המחקר


הנבדקים במחקר זה היו בני נוער מ-10 ערים הנמצאות ב-9 מדינות באירופה. מטרתו הייתה לבדוק את ההשפעה של פעילות גופנית מתונה עד נמרצת (MVPA) ושל פעילויות יושבניות (SB) על גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים.
הפעילות הגופנית הוערכה על ידי אקסלרומטרים במשך 7 ימים רצופים. כושר גופני הוערך על ידי מבחן ביפ שמתוצאותיו נעשה חיזוי צריכת חמצן מרבית (צח"מ). הפרופיל הקרדיו-וסקולרי לקח בחשבון את המשתנים הבאים: לחץ דם סיסטולי (SBP), יחס בין כולסטרול כללי לכולסטרול HDL, טריגליצרידים, HOMA index, סכום עובי 4 קפלי שומן, ותוצאות מבחן ביפ.

תוצאות


חלק מהתוצאות מוצגות בטבלה מספר 1:

משתנהבניםבנות
מספר נבדקים259289
גיל14.714.8
גובה1.691.61
משקל59.655.3
BMI20.621.2
דקות ביום SB536549
דקות ביום MVPA70.555.1
אחוז מעל 60 דקות ביום MVPA61.826.3
צח"מ חזוי (מ"ל/ק"ג/דקה)46.337
סכום עובי 4 קפלי שומן (מ"מ) 41.958.7
TC/HDL ratio2.93
טריגליצרידים (מ"ג/דציליטר)62.175
SBP125116
HOMA index2.42.5
Cardiometabolic risk score0.12-0.34


בהתאם לתוצאות שהתקבלו מהאקסלורומטרים חולקו הנבדקים בדיעבד ל-4 קבוצות: א) עומדים בהמלצות לפעילות גופנית שיש להם גם מעט יחסית זמן פעילויות יושבניות; ב) עומדים בהמלצות לפעילות גופניות עם מעל הממוצע זמן פעילויות יושבניות; ג) לא עומדים בהמלצות לפעילות גופנית שיש להם מעט יחסית זמן פעילויות יושבניות; ד) לא עומדים בהמלצות לפעילות גופנית עם מעל הממוצע זמן פעילויות יושבניות. ניתוח התוצאות הראה כי רק אצל אלה העומדים בהמלצות ל- MVPA היה פרופיל קרדיו-מטבולי טוב יותר. הפרופיל הקרדיו-מטבולי לא היה שונה באופן מובהק בין אלה שהיו להם יותר או פחות זמן פעילות יושבניות.

דיון


לממצאים מחקר זה יש חשיבות מאחר שמשתמע מהם שכדי לשפר את הפרופיל הקרדיו-מטבולי כדאי לרכז את המאמצים בהעלאת זמן ה-MVPA ופחות להתעסק עם צמצום זמן הפעילויות היושבניות, מאחר שדרך זו משפיעה פחות על הפרופיל הקרדיו-מטבולי. החוקרים מציינים שגם במחקרים אחרים, זמן ממושך של פעילויות יושבניות בקרב בני הנוער לא נמצא בקשר עם מדדים שונים בבדיקות דם אחרי צום כמו רמות אינסולין, טריגליצרידים, HDL וגם לחץ דם במנוחה, אחרי שמשתנים אלה עברו תקנון בהתאם ל-MVPA. במחקר הנוכחי, לבני הנוער שעומדים בהמלצות לפעילות גופנית יש פרופיל קרדיו-מטבולי טוב יותר אפילו אם מתבצע תקנון לגבי SB.
כדאי לציין שהגורם היחיד שנמצא שונה באופן מובהק בכל הקבוצות היה הצח"מ החזוי ממבחן ביפ. ההבדלים במדדים מהבדיקות הפיזיולוגיות הראו נטייה לכיוון החיובי אך לא נמצא בהם הבדל סטטיסטי מובהק. טבלה מספר 2 מסכמת את ההבדלים.

רמת פעילות גופנית נמוכהרמת פעילות גופנית גבוההמעט זמן פעילויות יושבניותהרבה זמן פעילויות יושבניות
צח"מ חזוי40.642.742.241.2
קפלי שומן51.850.950.152.8
TC/HDL32.82.83
טריגליצרידים70.46362.472.7
SBP121.2120.2119.2121.5
HOMA index2.52.12.12.3
Cardiometabolic risk score0.520.52-0.66-0.55

הנתונים האלה מדגישים את החשיבות של שיפור הכושר האירובי שצריך להתבצע לא רק על ידי הארכת משך הפעילות הגופנית אלא גם על ידי העלאת עוצמתו. באמצעות שיפור הכושר האירובי ומעקב אחריו אפשר להקטין את ההשפעה השלילית של הפעילויות היושבניות על מדדי הבריאות.

פעילות יושבנית
פעילות יושבנית


מקור:


Cristi-Montero C, Chillo ́n P, Labayen I, Casajus JA, Gonzalez-Gross M, Vanhelst J, et al. Cardiometabolic risk through an integrative classification combining physical activity and sedentary behavior in European adolescents: HELENA study. J Sport Health Sci 2019 ;8 :5562

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן