מקורות אנרגיה בריצה של שעה

במהלך ריצה של שעה בקצב קבוע כמעט כל האנרגיה מופקת במסלול האירובי על ידי חמצון של פחמימות ושומנים. פירוק של קריאטין פוספט  מספק חלק קטן מאד  מהאנרגיה במאמצים כאלה. עם תחילת המאמץ עולה קצב הפקת האנרגיה הן במסלול האירובי והן במסלול האנאירובי אבל אחרי כמה דקות הרצים נכנסים למצב יציב בו צריכת החמצן נשארת קבועה וגם קצב ייצור  האנרגיה במסלול האנאירובי נשאר קבוע ואפשר לראות את זה עלי כך שריכוז הלקטט בדם נשאר קבוע ומתחת ל-4 מילימול/ליטר. ככל שהאדם בכושר טוב יותר הוא מסוגל לרוץ בקצב קבוע במהירות גדולה יותר. יש כאלה המסוגלים לעבור בשעה 12 ק"מ, אחרים יצליחו לעבור בשעה של ריצה 15 ק"מ ורצי עלית מסוגלים לעבור בשעה אפילו יותר מ-21 ק"מ. הדבר מתאפשר להם מאחר שהם מסוגלים לשמור לכל אורך השעה על צריכת חמצן גבוהה יותר דבר המאפשר להם לפרק יותר פחמימות ושומנים.
כאמור, במהלך ריצה של שעה הגוף מפרק גם פחמימות וגם שומנים. במשך זמן כזה  עדיין לא נכרת  השפעת הירידה במאגר הפחמימות. זו מתחילה להיות מורגשת בדרך כלל רק אחרי כשעה וחצי של ריצה.