בדידות ילדים: שאלה אחת שלא מרפה כבר עשרות שנים

"תקשיבי אורלי… מאז שהיה ילד קטן ועד עתה אנחנו החברים שלו… היום אנחנו כבר לא דואגים לקריאה ולכתיבה – היום אנחנו שואלים איך יהיו לו חברים".

את השאלה הזו העלתה אחת האימהות כבר בשנת 1986, כאשר הגיעה עם בנה לחוג העשרה מוטורית לנערים עם לקויות למידה.
זו הייתה שאלה לא פשוטה אז – והיא מורכבת ורלוונטית אף יותר כיום.

בדידות בעידן פוסט-קורונה – לא רק בעיה של ילדים

בשנים שלאחר הקורונה, ילדים רבים חווים בדידות משמעותית – ולא רק הם.
בדידות הפכה לתופעה רחבה כל כך, שבינואר 2018 הכריזה ממשלת בריטניה על מינוי שרת בדידות, במטרה להתמודד עם יותר מ־9 מיליון אזרחים שסובלים מבדידות (כ־14% מהאוכלוסייה).

לא בכדי מכונה הבדידות כיום "המגיפה הנסתרת" של החיים המודרניים – ויש לטפל בה כבר בגיל צעיר.

למה קשרים חברתיים כל כך חשובים להתפתחות הילד?

כל הורה רוצה שלילד שלו יהיו חברים – ולא במקרה.
חברות משפיעה ישירות על:

  • איכות החיים והאושר של הילד

  • הביטחון העצמי והדימוי העצמי

  • היכולת להתמודד עם אתגרים רגשיים וחברתיים

באמצעות קשרים חברתיים ילדים לומדים כישורי חיים חיוניים כמו הקשבה, תן־וקח, סבלנות, ביטוי עצמי, פתרון בעיות, בניית אמון והתמודדות עם משברים.

כאשר לילד אין חברים – ההשפעה עלולה להיות שלילית ומתמשכת.

מה גורם לקשיים חברתיים אצל ילדים?

ישנן סיבות רבות לכך שילדים מסוימים מתקשים ליצור קשרים חברתיים. להלן המרכזיות שבהן:

קשיים בוויסות חושי והשפעתם על קשרים חברתיים

יש ילדים עם רגישות יתר חושית (לרעש, מגע, ריח), שמעדיפים להימנע ממפגשים חברתיים – במיוחד בהתקהלויות או במקומות צפופים.
ההימנעות הזו מונעת תרגול של מיומנויות חברתיות ומגבירה את תחושת הבדידות.

לעומתם, ילדים עם תת־רגישות חושית עשויים לגעת בעוצמה, לדחוף או לחבק חזק מדי – מה שגורם לילדים אחרים להתרחק מהם.

קשיים מוטוריים (DCD) והשפעתם על השתלבות חברתית

ילדים עם הפרעה התפתחותית בקואורדינציה (DCD) רוצים לשחק עם בני גילם, אך מתקשים בפעילויות כמו:

  • משחקי כדור

  • ריצה, קפיצה, דילוג

  • משחקים תנועתיים בהפסקות ובחוגים

במקרים רבים הם אינם נבחרים למשחק ולעיתים אף חווים לעג.
מעבר לפגיעה בדימוי העצמי המוטורי – נגרמת גם פגיעה מתמשכת בתחושת המסוגלות החברתית, לעיתים עד הבגרות.

חסר במיומנויות חברתיות ותקשורתיות

חלק מהילדים מתקשים להבין וליישם כללים חברתיים כמו:

  • מתי להצטרף למשחק

  • איך לפנות לאחר

  • מתי לדבר ומתי להקשיב

  • כיצד לשתף ולהתאפק

קשיים אלו שכיחים אצל ילדים על הרצף האוטיסטי, עם לקויות למידה, הפרעת קשב, היפראקטיביות או קשיים שפתיים.

עיכוב בבשלות חברתית

יש ילדים שזקוקים לזמן ארוך יותר כדי להבשיל חברתית.
ליווי נכון, תיווך והזדמנויות מבוקרות להתנסות חברתית – יכולים להביא לשיפור משמעותי לאורך זמן.

חרדה חברתית אצל ילדים

חרדה חברתית מתבטאת בלחץ, תחושת מחנק ודאגת יתר למה יחשבו עליי, בעיקר במצבים כמו:

  • מסיבות

  • התקהלות חברתית

  • משחקים במגרש

חרדה זו עלולה להוביל להימנעות ולהעמקת תחושת הבדידות.

איך ניתן לעזור לילד שמתקשה חברתית?

השלב החשוב ביותר הוא זיהוי מוקדם ופעולה.

כאשר הקושי הוא חברתי בעיקרו

מומלץ לשלב:

  • טיפול או העשרה בתחום החברתי

  • תרגול בבית באמצעות משחקי סימולציה

  • חיזוקים ותמיכה רגשית מההורים

כאשר הקושי החברתי נובע מבעיה אחרת

כאשר המקור הוא ויסות חושי או קושי מוטורי:

  • יש להתחיל בטיפול בתחום הראשוני

  • ובהדרגה לשלב תרגול של מיומנויות חברתיות

המעבר יכול להיות:

  • מטיפול פרטני

  • לקבוצה קטנה

  • ובהמשך להשתלבות בקבוצת בני גיל רגילה

הבחירה נעשית לפי צרכיו הייחודיים של הילד.

לסיכום: לא מתעלמים – פועלים

בדידות אינה גזירת גורל.
עם אבחון, תיווך, טיפול והכוונה נכונה – ניתן לשפר משמעותית את עולמו החברתי והרגשי של הילד.