גיליון 8 – חוקרים@החינוך המיוחד

אני שמחה להציג לפניכם את הגיליון השמיני של כתב העת חוקרים@החינוך המיוחד, עם פתיחתה של שנת לימודים חדשה.

פתיחתה של שנה חדשה היא הזדמנות להביט קדימה, אך גם להזכיר לעצמנו עד כמה חשוב להמשיך לחקור, להתעדכן ולבחון מחדש את הידע שעליו נשענת העשייה החינוכית שלנו. תחומי החינוך המיוחד והחינוך המכיל מתפתחים ללא הרף: אוכלוסיות התלמידים מגוונות יותר, צורכיהם משתנים, טכנולוגיות וכלי הוראה חדשים נכנסים לכיתות, ובמקביל מתחדדת ההבנה כי איכות המענה החינוכי תלויה לא רק בדרכי ההוראה, אלא גם ברווחתם של אנשי החינוך, באקלים החברתי וביכולתן של מערכות חינוך ליצור סביבות תומכות ומכילות. במציאות זו, למחקר עדכני יש תפקיד מרכזי. הוא מאפשר לנו לבחון הנחות קיימות, לזהות צרכים, להעריך פרקטיקות והתערבויות ולהציע דרכים חדשות לקידום תלמידים וצוותים. אחת ממטרותיו החשובות של כתב־העת היא להעמיד לרשות החוקרים, אנשי החינוך וקובעי המדיניות ידע מחקרי רלוונטי, המחובר לשאלות המעסיקות את השדה ולמורכבותו של החינוך המיוחד והחינוך המכיל בישראל.

הגיליון הנוכחי כולל ארבעה מאמרים, המציגים יחד מבט רחב על העשייה החינוכית: החל בתנאים הארגוניים והמקצועיים התומכים במורי החינוך המיוחד, דרך ההתמודדות עם תהליכים חברתיים ורגשיים בכיתה, ועד לפיתוחן ולבחינתן של דרכי הוראה והתערבות המותאמות לתלמידים עם צרכים מגוונים.

המאמר הראשון, שביעות רצון בעבודה בקרב מורים בבתי ספר לחינוך מיוחד ובכיתות חינוך מיוחד: תרומתם של מקורות תמיכה חברתית ושל רכיבי זהות מקצועית מאת איילת גדסי ורעיה אלון, עוסק בשביעות הרצון מעבודה בקרב מורים לחינוך מיוחד ובוחן את תרומתם של מקורות תמיכה חברתית ושל היבטים בזהות המקצועית. המחקר משווה בין מורים בבתי ספר לחינוך מיוחד לבין מורים המלמדים בכיתות חינוך מיוחד בתוך בתי ספר רגילים. ממצאיו מדגישים במיוחד את חשיבותן של תמיכת ההנהלה ותמיכת העמיתים לרווחתם ולשביעות רצונם של המורים, ומחדדים את הצורך ביצירת קהילות מקצועיות וארגוניות תומכות.

מן המעטפת הארגונית עובר המאמר השני אל המתרחש בתוך הכיתה ואל תפקידו של המורה בעיצוב האקלים החברתי. במאמרן התמודדות עם דחייה חברתית באמצעות כתיבה נרטיבית חוזרת: חקר מקרה, מציגות קלודי טל והנד מימה חקר מקרה, שבו שימשה כתיבה נרטיבית חוזרת כלי רפלקטיבי להתמודדות של מחנכת עם קשיי התנהגות ודחייה חברתית של תלמידה. המחקר מדגים את האופן שבו ההתבוננות החוזרת של המורה באירועים, ברגשותיה ובדרכי פעולתה תרמה לגיבושה של תוכנית התערבות מתפתחת ולשינוי בהתייחסות לתלמידה. בכך הוא מדגיש את מקומם של רפלקציה, קשר ותמיכה בתהליכים של הכלה חברתית.

שני המאמרים הבאים מתמקדים בהתערבויות לימודיות ובדרכים לקידום מיומנויות אורייניות בקרב תלמידים עם צרכים מיוחדים. במאמר השלישי, השפעתה של תוכנית ההתערבות המוקדמת מיל"ה על טיפוח יכולת האיות בקרב תלמידים עם הפרעת למידה ספציפית (SLD), בוחנות דיקלה חנוכה־לוי, רותם פרל, ושירלי הר־צבי (הכהן) את תרומתה של תוכנית המשלבת משחוק, ידע לשוני והברקת מילים. ממצאי המחקר מצביעים על תרומתה של ההתערבות לשיפור היבטים מסוימים של יכולת האיות ומדגישים את החשיבות של מיפוי יכולות וקשיים בתחילת ההתערבות ושילוב ידע לשוני, משחוק והברקת מילים כבר בשלבים הראשונים של רכישת הקריאה והכתיבה.

המאמר הרביעי, השפעת תוכנית ההתערבות שמ"א (שמע, מודפס ואסטרטגיות) על מיומנויות קריאה ושיום תמונות בקרב תלמידים עם אוטיזם מאת שוע אנגלמן, קטי סאניצקי מולר ותום יונה־עזיזה, בוחן את השימוש בספרי שמע ככלי לקידום שטף הקריאה ואוצר המילים בקרב תלמידים עם אוטיזם הלומדים בכיתת תקשורת בחטיבת הביניים. המחקר מציג אפשרות לשלב טכנולוגיה זמינה ומוכרת בתהליכי הוראת השפה, וממצאיו מצביעים על שיפור בקצב הקריאה ובאוצר המילים בקרב התלמידים שהשתתפו בהתערבות. המאמר מדגיש את הפוטנציאל הטמון בשילוב בין גישה רב־חושית ברוח עקרונות העיצוב האוניברסלי ללמידה וכלים טכנולוגיים מוכרים.

אומנם ארבעת המאמרים שונים זה מזה, אך מחבר ביניהם הצורך להתבונן בילד ובמערכת החינוכית שסביבו באופן רחב. קידום תלמידים מחייב צוותים הנתמכים מבחינה מקצועית וארגונית, רגישות לתהליכים רגשיים וחברתיים, וידע פדגוגי עדכני המאפשר להתאים את ההוראה לצורכי הלומדים.

אני מודה לחוקרות ולחוקרים שבחרו לפרסם את מחקריהם בכתב־העת, לחברי המערכת ולשופטות ולשופטים על עבודתם המקצועית והמסורה.

אני מאחלת לכולנו שנת לימודים פורייה, שנה של מחקר, התחדשות ועשייה חינוכית משמעותית.

 

קריאה נעימה,
ד"ר יעל קמחי

עורכת כתב־העת

איילת גדסי ורעיה אלון

 

תקציר

מטרת המחקר הייתה לבחון את תרומתם של מקורות תמיכה חברתית ושל ממדי זהות מקצועית לשביעות הרצון מהעבודה בקרב מורים לחינוך מיוחד, ולהשוות בין מורים בבתי ספר לחינוך מיוחד לבין מורים בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים. במדגם השתתפו 461 מורים לחינוך מיוחד (211 בבתי ספר לחינוך מיוחד ו־250 בכיתות מיוחדות), שמילאו שאלונים שבדקו שביעות רצון מהעבודה, תמיכה חברתית (מההנהלה, מהמשפחה ומעמיתים לעבודה), זהות מקצועית (ביטחון בבחירה המקצועית, חוללות עצמית ותחושת שליחות) ושאלון דמוגרפי.

הממצאים הצביעו על כך שמורים בבתי ספר לחינוך מיוחד דיווחו על רמות גבוהות יותר של תמיכת עמיתים ושל כל רכיבי הזהות המקצועית. ניתוחי רגרסיה לינארית היררכית הראו כי בכלל המדגם שביעות הרצון מהעבודה נובאה באופן מובהק מתמיכה של הנהלת בית הספר, מתמיכת עמיתים, מביטחון בבחירה המקצועית ומוותק בהוראה בחינוך המיוחד. ניתוחים נפרדים לפי מסגרת חינוכית הצביעו על כך שתמיכת הנהלה ותמיכת עמיתים מהוות מנבאים מובהקים של שביעות רצון בשתי הקבוצות, בעוד רכיבי הזהות המקצועית תרמו במידה נמוכה יותר, ולא נמצאו מובהקים בקרב מורים המלמדים בבתי ספר לחינוך מיוחד, בעוד ביטחון בבחירה המקצועית נמצא קרוב למובהקות בקרב מורים המלמדים בכיתות מיוחדות בבתי ספר רגילים. ממצאים אלו מדגישים את מרכזיותם של משאבי תמיכה ארגוניים וחברתיים, ובעיקר של תמיכה מנהלית ותמיכת עמיתים, בשימור רווחתם ושביעות רצונם של מורי החינוך המיוחד, ומצביעים על חשיבותן של קהילות מקצועיות תומכות, במיוחד למורים המלמדים בכיתות מיוחדות בתוך בתי ספר רגילים. נראה כי בקרב מורים אלו הזהות המקצועית, ובפרט הביטחון בבחירה המקצועית, עשויים לשמש משאב פנימי משמעותי המסייע בשימור שביעות הרצון ובהתמודדות עם האתגרים הייחודיים למסגרת משולבת.

 

מילות מפתח: מורים לחינוך מיוחד, שביעות רצון מעבודה, תמיכה חברתית, זהות מקצועית, מסגרות חינוך מיוחד (בתי ספר מיוחדים וכיתות חינוך מיוחד)

 

 

 

Job Satisfaction among Teachers in Special Education Schools and Special Education Classrooms:
The Contribution of Sources of Social Support and Dimensions of Professional Identity

Ayelet Gadssi, Raya Alon

 

Abstract

The aim of the present study was to examine the contribution of social support sources and dimensions of professional identity to job satisfaction among special education teachers, and to compare teachers working in special education schools with those teaching in special education classes within regular schools. The sample included 461 special education teachers (211 in special education schools and 250 in special education classes), who completed questionnaires assessing job satisfaction, social support (from school administration, family, and colleagues), professional identity (professional commitment, self-efficacy, and sense of mission), and demographic information. Independent samples t-tests indicated that teachers in special education schools reported higher levels of colleague support and higher levels of all professional identity components. Hierarchical linear regression analyses revealed that, for the entire sample, job satisfaction was significantly predicted by support from school administration, colleague support, professional commitment, and years of experience in special education. Separate analyses by educational setting indicated that administrative and colleague support were significant predictors of job satisfaction in both groups. In contrast, the components of professional identity contributed less substantially and were not significant among teachers working in special education schools, whereas professional commitment (identity safety) approached significance among teachers working in special education classes within regular schools. These findings highlight the central role of organizational and social support resources, particularly administrative support and colleague support, in maintaining the well-being and job satisfaction of special education teachers, and emphasize the importance of supportive professional communities, especially for teachers working in special education classes within regular schools. Among these teachers, professional identity, particularly confidence in the choice of profession, may serve as an important internal resource that helps sustain job satisfaction and supports coping with the unique challenges of the integrated setting.

 

Keywords: Special Education Teachers, Job Satisfaction, Social Support, Professional Identity, Special Education Settings (special schools and special education classes)

 

ד"ר איילת גדסי, מומחית להפרעות למידה וקשב ומרצה בחוג לחינוך מיוחד במכללה ירושלים. תחומי המחקר העיקריים שלה הם בוגרים ומשפחות של ילדים עם הפרעות למידה וקשב, ומורים בחינוך מיוחד.

 

ד"ר רעיה אלון, ראש החוג לחינוך מיוחד במכללה ירושלים, מרצה בכירה, חברת סגל בתוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללה ירושלים. תחומי המחקר העיקריים שלה הם משפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים והיבטים רגשים בעולם התעסוקתי של יועצים חינוכיים ועובדי הוראה.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:

גדסי, א ואלון, ר' (2026). שביעות רצון בעבודה בקרב מורים בחינוך מיוחד: תרומתם של מקורות התמיכה החברתית ושל רכיבי הזהות המקצועית. חוקרים@החינוך המיוחד, 8, 27-1.

למאמר המלא

קלודי טל והנד מימה

 

תקציר

מחקר זה הוא חקר מקרה, המציג שימוש בכתיבה נרטיבית חוזרת על אודות אירועים טעונים רגשית על ידי מורה מחנכת ככלי התמודדות עם בעיות התנהגות ודחייה חברתית של תלמידה בכיתה ו. הכתיבה הנרטיבית החוזרת מתבססת על גישת הכתיבה האקספרסיבית של פניבייקר ואוונס (Pennebaker & Evans, 2014) ועל יישומה בהתמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים בגיל הגן (Tal et al., 2019). במחקר הנוכחי, נתוני המחקר כוללים 28 נרטיבים שנכתבו על ידי המורה ונרטיב מורחב שנכתב על ידי התלמידה עצמה עם סיום לימודיה בבית ספר יסודי – כתיבה שמאירה את האופן שבו חוותה התלמידה את השינויים בגישה של המורה כלפיה כפועל יוצא של השימוש שלה בכתיבה נרטיבית חוזרת. מהממצאים עולה שהכתיבה הנרטיבית החוזרת תרמה למחנכת הכיתה בכמה היבטים: ויסות של רגשותיה השליליים כלפי התלמידה, הבנה עמוקה של התמודדויותיה של התלמידה הן בסביבה החברתית הכיתתית הן בסביבה המשפחתית, יצירת קשר של אמון עם התלמידה ורתימת מורי הכיתה, מנהלת בית הספר ואימה של התלמידה לתהליך הטיפולי. ההתערבות המתוארת במחקר הובילה לשיפור ניכר בהשתלבותה החברתית ובהישגיה הלימודיים של התלמידה.

 

מילות מפתח: כתיבה נרטיבית חוזרת, כתיבה אקספרסיבית, דחייה חברתית, ניהול כיתה, ויסות עצמי, בעיות התנהגות

 

Employment of repeated narrative writing by a teacher in coping with social rejection: A case study

Clodie Tal, Hind Meyma

 

Abstract

This study examined teachers' use of repeated narrative writing (RNW) based on Pennebaker and Evans's (Pennebaker & Evans, 2014) expressive writing method to cope with emotionally loaded incidents related to social rejection and behavior problems of a sixth-grade student. An analysis of twenty-eight narratives written by an Israeli teacher and an extended narrative written by the student at the end of the school year revealed that RNW helped the teacher overcome helplessness, regulate negative feelings towards the student, form an emergent plan for coping with the student's difficulties including a good, trusting relationship with the student. The teacher's plan included involvement of the student herself, her relationships with peers, other teachers and the school principal, and the student's parents. At the end of the school year the student became better integrated in the class, she learned to trust the teacher and lean on her support and improved her academic achievement.

 

Keywords: Repeated Narrative Writing, Expressive Writing, Coping with Behavior Problems, Social Rejection, Self-regulation, Classroom Management

 

 

פרופ' קלודי טל, פסיכולוגית התפתחותית העוסקת בתהליכים של התפתחות פרופסיונלית של גננות ומחנכות בחינוך לגיל הרך מתוך ראייה מערכתית־אקולוגית, המתמקדת גם ברגישות תרבותית. בעבר ראש התוכנית לתואר שני בחינוך בגיל הרך וראש החוג והתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך (כיום – המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט). פרופסור חבר במכללה האקדמית חמדת ובמרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט ומרצה בקורסים המתמקדים בכישורי ליבה ובפרקטיקות ליבה בחינוך לגיל הרך, שאותם היא גם חוקרת.

 

הנד מימה, מחנכת בכיתות ג-ו ומורה למתמטיקה בבית ספר יסודי בעיר מעורבת בשפלה. בעלת תואר ראשון ושני בחינוך לגיל הרך מטעם מכללת לוינסקי לחינוך (כיום – המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט).

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:

טל, ק' ומימה, ה' (2026). התמודדות עם דחייה חברתית באמצעות כתיבה נרטיבית חוזרת:

חקר מקרה. חוקרים@החינוך המיוחד, 8, 55-27.

למאמר המלא

דיקלה חנוכה־לוי, רותם פרל, שירלי הר־צבי

 

תקציר

רכישת האיות בגיל צעיר היא תהליך הדרגתי הנשען על ידע לשוני. תלמידי כיתה ב נמצאים בשלב מוקדם של גיבוש חוקי הכתיב, ובקרב תלמידים עם הפרעת למידה ספציפית (Specific Learning Disorder  SLD) שלב זה מתאפיין בקשיים בייצוג צלילים ובהטמעת צורני תוספת ושורשים, העלולים להפוך לשגיאות מושרשות. התערבות מוקדמת מאפשרת הקניית ידע לשוני עוד לפני התגבשות דפוסי השגיאה, ובכך היא עשויה לצמצם פערים עתידיים. משחוק  נמצא ככלי יעיל להגברת מוטיבציה, מעורבות והתמדה, בעיקר בקרב תלמידים עם SLD. לצד זאת פעילות "הברקת מילים" מחזקת את הזיכרון האורתוגרפי ומפתחת יכולת זיהוי חזותי של תבניות כתיב. שילוב של משחוק והברקת מילים יוצר תיווך לשוני־חזותי מותאם לשלב ההתפתחותי של תלמידי כיתה ב ועשוי לקדם את רכישת האיות באופן יעיל.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את היעילות של תוכנית התערבות מיל"ה, המשלבת משחוק, ידע לשוני והברקת מילים, לשיפור יכולת האיות בקרב תלמידי כיתה ב עם .SLD במחקר השתתפו 24 תלמידים, שחולקו לקבוצת ניסוי (n=12) ולקבוצת ביקורת (n=12). בתחילת המחקר ובסיומו נערך מבחן לבדיקת יכולת האיות (בהתבסס על הר־צבי, 2005). קבוצת הניסוי השתתפה בתוכנית מיל"ה, שכללה עשרה שיעורים של 45 דקות, שנבנו על סמך מיפוי אישי של יכולות וקשיים, ואילו קבוצת הביקורת למדה לפי תוכנית הלימודים הרגילה. הממצאים הצביעו על שיפור מובהק בקבוצת הניסוי במשתני סך כל הטעויות וצורני התוספת, אך לא באותיות השורש ובפונולוגיה. נוסף על כך, עלתה התרשמות לעלייה במעורבות ובתחושת המסוגלות בקרב תלמידי קבוצת הניסוי. תוצאות אלו מעידות על פוטנציאל משמעותי להתערבות מוקדמת הכוללת מיפוי של יכולות וקשיים בתחילת ההתערבות ושילוב של ידע לשוני, משחוק והברקת מילים בקידום רכישת האיות בקרב ילדים צעירים עם SLD.

 

מילות מפתח: התערבות מוקדמת, איות, הפרעת למידה ספציפית (SLD), משחוק לשוני, הברקת מילים

 

 

The Effect of the MILA Early Intervention Program on the Development of Spelling Skills among Students with Specific Learning Disorder (SLD)

Dikla Hanuka-Levi, Rotem Perel, Shirley Har-Zvi

 

Abstract

The acquisition of spelling skills in early childhood is a gradual process grounded in linguistic knowledge. Second-grade students are at an early stage of forming spelling rules. Among students with Specific Learning Disorder (SLD), this stage is often characterized by difficulties in phonological representation and in the internalization of affixal and root morphemes, which may become entrenched spelling errors. Early intervention enables the acquisition of linguistic knowledge prior to the consolidation of erroneous patterns and may therefore reduce future learning gaps. Gamification has been shown to be an effective tool for enhancing motivation, engagement, and persistence, particularly among students with SLD. In addition, sight-word instruction strengthens orthographic memory and promotes visual recognition of spelling patterns. Integrating gamification approach and sight-word instruction provides linguistic-visual mediation that is developmentally appropriate for second-grade students and may effectively support the acquisition of spelling skills.
The purpose of the present study was to examine the effectiveness of the MILA intervention program, which integrates gamification, linguistic knowledge, and sight-word instruction, in improving spelling abilities among second-grade students with SLD. The study included 24 students, who were divided into an experimental group (n = 12) and a control group (n = 12). A spelling assessment test (based on Har-Zvi, 2005) was administered at the beginning and end of the intervention. The experimental group participated in the MILA program, which consisted of ten 45-minute sessions designed based on an individualized mapping of abilities and difficulties, whereas the control group followed the regular curriculum. The findings revealed a significant improvement in the experimental group in spelling errors and in affixes errors, but not in root letters errors or in phonological errors. In addition, an impression of increased engagement and a stronger sense of self-efficacy emerged among students in the experimental group. These results point to the considerable potential of early intervention programs that include initial mapping of abilities and difficulties and integrate linguistic knowledge, gamification and sight-word instruction to promote spelling acquisition among young children with SLD.

 

Keywords: Early intervention, Spelling, Specific Learning Disorder (SLD), Linguistic Gamification, Sight-word Instruction

 

ד"ר דיקלה חנוכה־לוי, מרצה וחוקרת בתחום החינוך המיוחד והגיל הרך במכללה האקדמית לחינוך גורדון בחיפה, ומרצה בחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית לחינוך בחולון – תלפיות. בעלת תואר דוקטור בחינוך מיוחד מאוניברסיטת בר־אילן, ותעודת מומחה בנוירו־פדגוגיה יישומית ממכון מופ"ת. מחקריה מתמקדים בהוראה מתווכת, אבחון דינמי, אסטרטגיות למידה, תפקודים ניהוליים, ויסות התנהגות, זיכרון ואנלוגיות, וכן בקידום תהליכי קריאה וכתיבה בקרב ילדים עם צרכים מיוחדים והפרעות למידה. משנת 2015 ועד היום מרכזת את תחום הקריאה ואסטרטגיות הלמידה בחוג לחינוך מיוחד במכללת גורדון. פרסומיה הופיעו בכתבי־עת מדעיים והיא מציגה את מחקריה בכינוסים אקדמיים. היא שותפה בתוכנית Erasmus+ לשיתופי פעולה בינלאומיים, ותרומתה משלבת מחקר תיאורטי עם פיתוח ויישום של תוכניות התערבות חינוכיות חדשניות בשדה החינוכי.

 

רותם פרל, מרצה וחוקרת בתחום החינוך המיוחד. בעלת תואר M.Ed. בלקויות למידה מהמכלל האקדמית לחינוך בחולון – תלפיות. מרצה בחוג לחינוך מיוחד ובחוג להוראה בבית הספר היסודי במכללה האקדמית לחינוך בחולון – תלפיות, וכן מרצה במסלול יסודי במכללת שאנן. תחומי העניין והמחקר שלה כוללים הוראה מתווכת בכתיבה וכן קשרי הורים ומורים בחינוך המיוחד.

 

ד"ר שירלי הר־צבי (הכהן), מרצה בכירה, חוקרת וראש המסלול והחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית לחינוך בחולון – תלפיות. בעלת תואר דוקטור בחינוך מיוחד מאוניברסיטת בר־אילן ומומחית בהפרעות למידה ספציפיות. מחקריה מתמקדים בקידום תהליכי קריאה וכתיבה מותאמים, וכן בפיתוח מודלים חדשניים לתמיכה בסטודנטים בתקופות משבר. מנחה עבודות מחקר לתואר שני, פרסמה ספרים מקצועיים, ופיתחה שיטות הוראה ותוכניות התערבות חדשניות, המיושמות בבתי ספר ברחבי הארץ. תרומתה בולטת הן בהכשרת מורים הן בפיתוח כלים חינוכיים המעצימים תלמידים עם צרכים מיוחדים.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:

חנוכה־לוי, ד', פרל, ר' והר־צבי, ש' (2026). השפעתה של תוכנית ההתערבות המוקדמת מיל"ה על טיפוח יכולת האיות בקרב תלמידים עם הפרעת למידה ספציפית (SLD). חוקרים@החינוך המיוחד, 8, 90-56.

למאמר המלא

שוע אנגלמן, קטי סאניצקי מולר, תום יונה־עזיזה[1]

 

תקציר

מחקרים מצביעים על פער בין צורכיהם האורייניים של תלמידים עם אוטיזם לבין ההוראה בפועל בכיתות. במחקרים נמצא שכמעט 50% מתלמידים מתבגרים אלו הפגינו הישגים נמוכים בזיהוי מילים ובהבנת הנקרא – נתון המחדד את הצורך בטיפוח תוכניות התערבות מותאמות בקריאה.
מחקר חלוץ זה בחן את השפעתה של הוראת שפה באמצעות תוכנית שמ"א, הכוללת האזנה לספר שמע Audiobooks)), קריאה בספר מודפס והקניית אסטרטגיות קריאה (שחזור וניבוי), על קצב ודיוק בקריאה ועל שיום תמונות בקרב תלמידים עם אוטיזם. נבדקו 16 תלמידים עם אוטיזם בכיתות תקשורת בחטיבת ביניים (בני 14-12) שחולקו לשתי קבוצות שוות. קבוצת המחקר השתתפה ב־12 מפגשים ששילבו האזנה לסיפור מתוך ספר שמע, בעזרת טאבלט, מלווה בקריאת הסיפור מספר מודפס ובהוראת אסטרטגיות קריאה. קבוצת הביקורת למדה את הסיפור מספר מודפס ועם הוראת אסטרטגיות קריאה ללא ספר שמע. כלי המחקר היו טקסט ברמת כיתה ו הבודק קצב ודיוק בקריאה מתוך "קול קורא" ומבחן שיום תמונות. ממצאי המחקר העלו שיפור מובהק בקצב הקריאה ובשיום תמונות בקבוצת המחקר ביחס לקבוצת הביקורת.
ככל הידוע לנו המחקר הנוכחי הוא הראשון בישראל ומהמעטים בעולם הבוחן השפעה של תוכנית התערבות רב־רכיבית הכוללת ספר שמע על יכולות קריאה בקרב תלמידים עם אוטיזם. הממצאים מדגישים את הפוטנציאל של גישה רב־חושית העובדת על שלושה ערוצים במקביל (מילולי, שמיעתי וסמנטי) בקידום יכולות אורייניות בסיסיות. נמצא שעבודה בכלי טכנולוגי מוכר (טאבלט) ובתוכנת ספר שמע נגישה, בשילוב קריאת ספר מודפס ואסטרטגיות קריאה תרמו לטיפוח קצב קריאה, לעיבוד מידע ולשיום תמונות. מיומנויות אלו עשויות לתרום לשיפור מיומנויות קריאה ואוצר מילים, שבהם מתקשים תלמידים רבים עם אוטיזם. לבסוף מובאות השלכות המחקר על כיווני מחקר עתידיים ועל פיתוח תוכניות התערבות בקריאה.

 

מילות מפתח: אוטיזם, ספר שמע, קצב קריאה, שיום, אוצר מילים

 

The Impact of APS (Audio Books, Printed Books, and Strategies) Intervention Program on Reading Skills
and Word Retrieval amongst Students with ASD

Shua Englman, Ketty Sanitsky Muller, Tom Yona-Aziza

 

Abstract

Recent research indicates a gap between the literacy needs of students with Autism Spectrum Disorder (ASD) and current instructional practices in reading and reading comprehension. Research shows that nearly 50% of these adolescent students exhibited low achievement in word recognition and reading comprehension, underscoring the need for developing tailored reading intervention programs.
This pilot study was designed to examine the effect of language instruction through the APS Intervention program – which incorporates listening to audiobooks, reading printed books, and teaching reading strategies (restoration and prediction) on reading fluency, and word retrieval among ASD students.
Participants were 16 students aged 12–14 with ASD, educated in two special education classrooms in an Israeli general middle school, divided into two equal groups. The experimental group participated in 12 sessions combining audiobook listening via tablet with text reading. The control group studied from printed books without audiobooks. Research instruments included a vocabulary test and a sixth-grade level book (endorsed by the Ministry of Education). The findings revealed significant improvement in reading fluency and vocabulary in the experimental group relative to the control group.
This study is the first in Israel, and amongst the few worldwide, examining the impact of a multi-component intervention program incorporating audiobooks as a tool for developing reading abilities among adolescents with ASD. The findings emphasize the potential of a multisensory approach (verbal, auditory, and semantic) in promoting fundamental literacy skills. It was found that working with relatively familiar technological tools such as tablet and accessible audiobook software, combined with printed books and reading strategies, contributed to the development of reading rate, information processing, and word retrieval.
Cultivation of these skills may contribute to fostering reading skills and vocabulary, with which many students with ASD Struggle. Finally, the implications of the study for future research directions and the development of classroom-based reading intervention programs are discussed.

 

Keywords: Audiobooks, Reading Fluency, ASD, Vocabulary, Word Retrieval

 

 

ד"ר שוע אנגלמן, מרכז עבודה מעשית ומרצה במסלול לחינוך מיוחד ובתוכנית לתואר שני בלקויות למידה במכללת תלפיות, חולון. מורה לתנ"ך בבית הספר ממ"ד לטכנולוגיה ולאומנויות בתל־אביב. עוסק בהיבטים שונים של חינוך מכיל: פרקטיקות הוראה בכיתה הטרוגנית במערכת החינוך בישראל, תפיסות ועמדות מורים בהקשרים תרבותיים שונים, מדיניות וטיפוח תוכניות להכשרת מורים מכילים.

 

ד"ר קטי סאניצקי מולר, מרצה במסלול לחינוך מיוחד במכללת תלפיות, חולון. עוסקת בהוראה מותאמת רגשית, בלקויות למידה ספציפיות ובלקות ספציפית בשפה העברית הכתובה ובאסטרטגיות הוראה  ולמידה. מחקריה מתמקדים בסוגיות של רב־לשוניות ככלל ובקרב לומדים עם לקויות למידה בישראל, וכן בהיבטים של הכלה ושילוב במסגרות חינוך בישראל.

 

תום יונה־עזיזה, מכללת תלפיות, חולון. רכזת חינוך מיוחד בבית ספר שש־שנתי במרכז הארץ.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:

אנגלמן, ש', סאניצקי מולר, ק' ויונה־עזיזה, ת' (2026). השפעת תוכנית ההתערבות שמ"א (שמע, מודפס ואסטרטגיות) על מיומנויות קריאה ושיום תמונות בקרב תלמידים עם אוטיזם. חוקרים@החינוך המיוחד, 8, 128-91.

 

[1] המאמר מבוסס על פרויקט הגמר של תום יונה עזיזה בלימודי התואר השני בלקויות למידה במכללת תלפיות, בהנחיית ד"ר שוע אנגלמן.

למאמר המלא