גיליון 7 – חוקרים@החינוך המיוחד

אני שמחה להציג לפניכם את הגיליון השביעי של כתב־העת חוקרים@החינוך המיוחד.

את תפקידי כעורכת כתב־העת התחלתי באחד בספטמבר 2025 בהתרגשות רבה, ומתוך יראת כבוד לאחריות הרבה שזכיתי לשאת.

היותי עורכת של כתב־עת מאפשר לי, יחד עם חברי המערכת הנפלאים והשופטים המסורים, להציב רף מחקרי משמעותי בכל הקשור למחקר בתחום החינוך המיוחד והחינוך המכיל בישראל.

לשמחתי, במהלך התקופה המורכבת הזו, שבה אנו חווים חרדה קיומית, מלחמות ודאגה אינסופית, העשייה המחקרית ממשיכה לנוע קדימה. לכל אורך תקופה זו, חוקרות וחוקרים המשיכו להגיש מחקרים חדשים ומרתקים לשולחן המערכת.

אני גאה לשתף אתכם בגיליון הנוכחי, הכולל ארבעה מאמרים מרתקים, שעברו הליך שיפוט קפדני. המאמרים עוסקים בעתות חירום, בהורים ובמורים.

 

קראו עוד

גילת טרבלסי, קורל פרילוצקי[1]

 

תקציר

מערכת החינוך בישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים משמעותיים (מגפת קורונה, מאורעות שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל), שהובילו למעבר מהיר להוראה מרחוק. שינוי זה יצר אתגרים ייחודיים לתלמידים עם אוטיזם המשולבים בחינוך הרגיל ולמוריהם. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את איכות הקשר בין מורים לבין תלמידים שאובחן אצלם אוטיזם, המשולבים בכיתות רגילות בתיכון, במהלך הוראה מרחוק בעתות חירום.

במחקר השתתפו 101 מורים, שהשיבו על שאלון קטגוריות מקוון. הממצאים מלמדים על תרומתה של ההכשרה הייעודית לחינוך מיוחד, על השפעתו של אזור המגורים ועל יתרון הייחוס למקצועות הומניים ביצירת קשר איכותי. נמצא קשר חיובי בין איכות הקשר לבין תפקוד התלמיד.

במסקנות מודגש הצורך בהתאמה של מדיניות השילוב של משרד החינוך למצבי חירום וללמידה מרחוק. ההשלכות כוללות את הצורך בהרחבה של הכשרת המורים, בשיפור תשתיות טכנולוגיות, ובפיתוח אסטרטגיות ייעודיות לתמיכה בתלמידים הללו בלמידה מרחוק. הן כוללות גם יצירת מערך תמיכה מקיף (רגשי, לימודי וחברתי) והתאמה של שיטות ההוראה לסביבות וירטואליות.

 

מילות מפתח: הוראה מרחוק, עתות חירום, שילוב, קשר מורה-תלמיד, אוטיזם, הכשרת מורים

 

 

 

Distance Teaching of High School Students with Autism During Times of Emergency

Gilat Trabelsi, Coral Prilutsky

 

Abstract

In recent years, the education system in Israel has faced significant challenges (COVID-19 and the current war), which led to a rapid transition to distance learning. This change created unique challenges for students with autism spectrum disorder (ASD), who are integrated into mainstream education, and for their teachers. The main goal of the current study was to examine the interaction between teachers and their students with ASD in mainstream senior and high school education within the context of distance teaching during periods of emergency. The participants were 101 senior and high school teachers who voluntarily and anonymously completed an online questionnaire. The results indicate a significant contribution of special education training background compared to mainstream education training, an emergency context geographic areas differentiation, and reference to humanistic domains teaching as a predictor of contact and communication volume. The conclusions refer to accommodating the need for an inclusion policy in distance teaching and learning, the implications of expanding teacher training, improving technological infrastructure, and developing dedicated strategies to support these students in distance learning. It also includes creating a comprehensive support system (emotional, educational, and social) and adapting teaching methods to virtual environments.

 

Keywords: Distance Teaching, Periods of Emergency, Inclusion, Teacher-Student Interaction, Autism Spectrum Disorder (ASD), Teacher Training

 

ד"ר גילת טרבלסי, ראש ההתמחות ותוכנית ההכשרה לחינוך מיוחד במכללה האקדמית על שם קיי. חוקרת, מדריכה פדגוגית ומחברת הספר מתאים לי?! גישה והנגשה של הוראה מותאמת לכול. מרצה במגוון תוכניות לתואר ראשון, לתואר שני ולהסבת אקדמאים להוראה. תחומי העניין והמחקר שלה הם תוכניות התערבות קוגניטיביות, מוח ולמידה, תיווך להשתנות קוגניטיבית, הוראה מותאמת, הפרעות ספציפיות בלמידה והפרעת קשב.

 

קורל פרילוצקי, בעלת תואר שני בחינוך M.Ed. במגוון ושוויון חינוכי מהמכללה האקדמית ע"ש קיי. מרצה ומדריכה פדגוגית, מורה לחינוך מיוחד בחטיבת־ביניים עם ניסיון עשיר בעבודה עם נוער במצבי סיכון, כולל ניהול בית בפנימייה טיפולית וריכוז סניף בתנועת נוער. נוסף על תפקידיה כמחנכת ומת"לית (מעריכה ומקדמת תפקודי למידה), היא מרכזת את השילוב היחידני בבית ספרה, ונאמנה למחויבותה לקידום הכלה ושוויון במערכת החינוך. תחומי העניין שלה הם שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים, פיתוח אסטרטגיות למידה מותאמות וקידום שוויון הזדמנויות בחינוך.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:

טרבלסי, ג' ופרילוצקי, ק' (2026). הוראה מרחוק של תלמידים עם אוטיזם בתיכון בעתות חירום. חוקרים@החינוך המיוחד, 7, 33-1.

 

[1] המאמר מבוסס על פרויקט הגמר של קורל פרילוצקי בלימודי התואר השני בחינוך במכללה האקדמית ע"ש קיי, שנעשה בהנחייתה של ד"ר גילת טרבלסי.

למאמר המלא

אילה הכהן, רעיה אלון

 

תקציר

מורי החינוך המיוחד (החנ"מ) ממלאים תפקיד רב־ממדי ומורכב. בהתאם לתיאוריית התפקידים ,תפקידם המקצועי משתלב בתפקידים נוספים שהם ממלאים: אישיים, משפחתיים וחברתיים. בימי משבר, כמו במלחמת חרבות ברזל, תפקידם מתעצם, כאשר מצב המלחמה מייצר חוויה של טראומה משותפת, שבמהלכה הם נדרשים להמשיך למלא את תפקידם עם תלמידיהם בעוד גם הם עצמם חווים את מצב המשבר. למרות חשיבות תפקידם, רק מחקרים מעטים בחנו את תפיסת התפקיד של מורי החנ"מ בזמן משבר .מטרת המחקר הייתה להתבונן בתפיסת מורי החנ"מ לגבי תפקודם במלחמה, ולמפות את הכוחות והאתגרים העולים במתח שבין תפקידיהם האישיים, המשפחתיים והמקצועיים. המחקר נערך בגישה איכותנית, תוך שימוש בארבעה כלי מחקר: שאלון פתוח, רפלקציה אישית, רשימות והערות שדה. במחקר השתתפו 297 מורי חנ"מ מהמגזר היהודי בישראל (253 נשים, 42 גברים). הנתונים נותחו בגישה פנומנולוגית להבנת חוויות המשתתפים ומשמעותן. הממצאים הצביעו על ארבעה ממדים בתפיסת תפקיד המורה: הממד האישי, ממד ההורות והמשפחה, ממד התפקיד בכיתה וממד התפקיד במערכת החינוך. נמצא כי התפקיד המקצועי היה דומיננטי, ותוארו בו יותר כוחות מאשר אתגרים, בניגוד לממד האישי ולממד המשפחתי. חוויית הטראומה המשותפת בלטה בכל התפקידים והתבטאה בפחד ובחוסר אונים, אך גם בתחושת שליחות ודאגה לתלמידים. בלטו התמודדויות ייחודיות לחנ"מ, שכללו קושי בתיווך המלחמה לתלמידים ברמות שונות, למידה מרחוק שאינה מותאמת ליכולותיהם, וקונפליקט בין דרישות לימודיות לרווחתם הנפשית. מסקנות המחקר מדגישות את הצורך בהכרה מערכתית באתגרים הייחודים של מורי החנ"מ ובבניית מערך תמיכה רב־ממדי שיכלול הכשרה מותאמת, תמיכה רגשית ומשאבים זמינים לשמירה על חוסנם האישי והמקצועי גם בעת משבר.

 

מילות מפתח: מלחמת חרבות ברזל, מורי חינוך מיוחד, חינוך בימי משבר, תיאוריית התפקידים, טראומה משותפת

 

Strengths and Challenges in the Multidimensional Role of Special Education Teachers during the Iron Swords War

Ayala Hacohen, Raaya Alon

 

Abstract

Special education teachers (SET) fill a complex and multidimensional role. According to Role Theory, teachers’ professional role is integrated with other roles and identities that they fulfill: personal, family, and social. During times of crisis, like the Iron Swords war, their role intensifies. The war situation creates an experience of shared trauma, where the teachers have to continue to function with the students while they experience a crisis themselves. This study aimed to examine SET’s perception of their role during war, and to map strengths and challenges that arise from the tension between their personal, family, and professional roles. This qualitative study included 297 Jewish-Israeli SET (253 female, 42 male), who completed four tools: an open questionnaire, a personal reflection, lists, and field notes. Data was analyzed using a phenomenological approach to understand the participants’ experiences and their meaning. Findings indicated four dimensions of the teachers’ role perception: as a person, as a family person, with the students, and with the education system. The professional role was dominant, and participants described more strengths than challenges in this regard. The shared trauma experience was pronounced in all four dimensions, and expressed as fear and helplessness, but also as a sense of mission and concern for the students. Unique challenges stood out for the SET, including difficulty mediating the war to the students at different levels, distance learning that was not adapted to the students’ abilities, and conflict between the learning needs and well-being. The study’s conclusions emphasize the need for the educational system to recognize the unique challenges facing SET, and construction of a multidimensional support system that will include appropriate training, emotional support, and available resources to protect the personal and professional resilience during a crisis.

 

Keywords: Iron Swords war, special education teachers, teaching during crisis, Role Theory, shared trauma

 

 

ד"ר אילה הכהן, מרצה וחברת סגל בתוכנית לחינוך מיוחד במכללה ירושלים. תחומי המחקר העיקריים שלה הם התמודדותם של אנשי חינוך מיוחד במצבי חירום, וסוגיות אמוניות בטיפול במוזיקה, בדגש על טיפול במתבגרים.

 

ד"ר רעיה אלון, מרצה בכירה, חברת סגל בתוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי וראש החוג לחינוך מיוחד במכללה ירושלים. תחומי המחקר העיקריים שלה הם משפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים והיבטים רגשים בעולם התעסוקתי של יועצים חינוכיים ושל עובדי הוראה.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:

הכהן, א' ואלון, ר' (2026). כוחות ואתגרים בתפקידם הרב־ממדי של מורי החינוך המיוחד
במלחמת חרבות ברזל. חוקרים@החינוך המיוחד, 7, 69-34.

למאמר המלא

ענת ברבי־שחר, יערה הרמלין־פיין

 

תקציר

בשנת 2018 חוקק תיקון מס' 11 לחוק החינוך המיוחד, המרחיב את מדיניות ההכלה, ומאפשר להורים לבחור את בית הספר שבו ילמד ילדם – בית ספר לחינוך מיוחד או בית ספר כללי. לפי התיקון לחוק, יש לתת מענה לצורכי הילד ללא קשר לסוג בית הספר הנבחר. למרות שהורים רבים בחרו לשלוח את ילדיהם לבתי ספר כלליים, ממצאים עדכניים מראים שרבים מהם רוצים שילדיהם יחזרו לבתי ספר לחינוך מיוחד. נתונים אלו מעידים על כך שהתיקון לחוק לא הוביל לתוצאה הרצויה של הרחבת ההכלה בפועל. המחקר הנוכחי בחן את תפיסות ההורים שילדיהם שולבו בחינוך הכללי לגבי המענה שניתן בבית הספר ביחס לתהליך כולו – החל מההכנות לוועדת אפיון וזכאות ועד ליישום ההחלטות וההכלה בבית הספר. במחקר השתתפו 62 הורים לילדים מכיתות ג-ט, שמילאו שאלונים שבחנו את מידת שביעות רצונם מתהליך השילוב. נוסף על כך, נערכו ראיונות חצי־מובנים עם 18 הורים, שנותחו בניתוח תוכן. הממצאים מעידים על שביעות רצון בינונית מתהליך השילוב בכללותו, לצד הכנה לא מספקת של ההורים לוועדות ועל הבדלים ריבודיים. נוסף על כך, מהראיונות עולה תפיסה מורכבת של ההורים לגבי יישום השילוב בפועל. ההורים תיארו כיתות עמוסות והיעדר כוח אדם מקצועי, וכן קשר מורכב עם הצוות החינוכי, הכולל הערכה למאמצים כמו גם תחושות של מאבק ובדידות. לצד אלו, ההורים הצביעו על הערך המוסף של ההכלה לילדיהם. הממצאים מדגישים את החשיבות בביסוס תרבות הכלה בית ספרית שתתמוך בהורים ובמורים, לצד הכשרת מורים בפועל ומורים לעתיד ליישום מדיניות ההכלה.

 

מילות מפתח: הכלה, חינוך מיוחד, יחסי הורים-מורים

 

 

Parents' perceptions regarding the implementation of eligibility and characterization committees’ decisions

Anat Berebbi Shahar, Yaara Hermelin Fine

 

Abstract:

In 2018, Amendment No. 11 to the Special Education Law in Israel was enacted, expanding the inclusion policy and allowing parents to choose their child's placement, whether in special or mainstream schools. According to this amendment, their children’s needs must be met regardless of placement. Although many parents then chose to send their children to mainstream schools, current research shows that many want their children to return to special schools. These findings indicate that the amendment to the law did not lead to the desired result of expanding inclusion in practice. The present study examined the perceptions of parents whose children have passed a characterization and eligibility committee and have been integrated into mainstream schools regarding their satisfaction with the fulfillment of their child's needs throughout the entire process. Participants were 62 parents of children in grades 3-9 who completed questionnaires assessing their level of satisfaction with the inclusion process. In addition, semi-structured interviews were conducted with 18 parents and analyzed using content analysis. The findings indicate moderate satisfaction with the inclusion process in general, along with inadequate preparation of parents for the committees and stratified differences. In addition, the interviews reveal a complex perception of parents regarding the implementation of inclusion in practice. Parents described crowded classrooms, a lack of professional staff, as well as a complex relationship with the educational staff, with minimal appreciation for their efforts, feelings of struggle, and loneliness. However, parents highlighted the added value of inclusion for their children. The findings emphasize the importance of establishing a school culture of inclusion that supports parents and teachers, and of training current and future teachers to implement inclusion policies.

 

Keywords: Inclusion, Special Education, Parent-Teacher Relationships

 

ד"ר ענת ברבי־שחר, מרצה לחינוך בתלפיות – המכללה האקדמית לחינוך. תחומי מחקרה העיקריים הם לקויות למידה והפרעות קשב בהתייחס להתאמות בדרכי הוראה והיבחנות, תוך התייחסות להשפעות ריבודיות, ויחסי צוות חינוכי והורים.

 

ד"ר יערה הרמלין־פיין, דיקנית הפקולטה לחינוך במכללת אורנים. תחומי מחקרה העיקריים הם יחסי הורים ומחנכים, הכלה, חינוך מיוחד והכשרת מורים.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:

ברבי־שחר, ע' והרמלין־פיין, י' (2026). תפיסות הורים לגבי יישום החלטותיהן של ועדות זכאות ואפיון. חוקרים@החינוך המיוחד, 7, 100-70.

למאמר המלא

רקפת לורבר־קידר, אפרת לוצאטו, עדי שגב, יעל רוט־ברקאי

 

תקציר

המחקר בחן את תרומתה של תוכנית ההתערבות דיאלוגי – הקול קורא לקידום מוטיבציה ושטף קריאה בקרב תלמידי כיתות ב-ג עם הישגי קריאה נמוכים מן המצופה, וכן בחן את הקשר בין מוטיבציה לשטף קריאה. התוכנית נשענה על עקרונות ביבליו־דידקטיים, שכללו קריאה חוזרת של טקסטים דיאלוגיים רלוונטיים בשילוב תנועה, הבעה קולית ודיון רפלקטיבי. במחקר החלוץ שנערך בבית ספר יסודי ממלכתי־דתי במרכז הארץ (2019) השתתפו 47 תלמידים שחולקו לקבוצת התערבות (n=24) ולקבוצת ביקורת (n=23). המוטיבציה לקריאה נמדדה באמצעות שאלון MRQ ומדדי שטף הקריאה (מספר השגיאות, תיקונים עצמיים וזמן קריאה) נמדדו באמצעות ערכת מעק"ב, לפני ההתערבות ואחריה. ניתוחי שונות עם מדידות חוזרות הצביעו על אפקט עיקרי של זמן. בבדיקת מקור המובהקות נמצאו אינטראקציות מובהקות במוטיבציה הפנימית והחיצונית, עם עלייה גדולה יותר בקבוצת ההתערבות. במדדי הקריאה נמצאה ירידה גדולה יותר במספר השגיאות בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת, ללא הבדל בקצב הקריאה. הבדלים בין שכבות הגיל הראו יתרון לתלמידי כיתה ב בדיוק ובזמן הקריאה לעומת תלמידי כיתה ג. הממצאים מצביעים על כך שהוראה דיאלוגית חווייתית עשויה לקדם את שטף הקריאה ולחזק מוטיבציה בהתאם לעקרונות תיאוריית ההכוונה העצמית. המחקר מדגיש את חשיבותו של השילוב בין חוויה רגשית, תנועה וטקסטים משמעותיים כחלק מהוראת הקריאה, ומציע כי שיטת דיאלוגי – הקול קורא עשויה לשמש מודל יישומי חדשני לקידום הקריאה בהכשרה להוראה ובבתי הספר, תוך העצמה של תחושת המסוגלות וההנאה מהקריאה.

 

מילות מפתח: מוטיבציה, שטף קריאה, תוכנית התערבות, קריאה דיאלוגית, ביבליו־דידקטיקה

 

From Motivated Reading to Enjoyable Reading:

The Contribution of the "Dialogi Hakol-Kore" Intervention Program

to Improving Reading Fluency and Motivation among Struggling Readers in Elementary School

Rakefet Lorber-Keidar, Efrat Luzzatto, Adi Segev, Yael Roth Barkai

 

Abstract

This study examined the contribution of the "Dialogi Hakol-Kore^[1]" intervention program to enhancing reading motivation and reading fluency among second- and third-grade students with below-expected reading achievement. In addition, the study explored the reciprocal relationship between motivation and reading fluency. The program was based on bibliodidactic principles, incorporating repeated reading of relevant dialogic texts combined with movement, vocal expression, and reflective discussion.

The pilot study was conducted in 2019 in a state religious elementary school in central Israel and included 47 students, who were divided into an intervention group (n = 24) and a control group (n = 23). Reading motivation was assessed using the MRQ questionnaire, and reading fluency measures (number of errors, self-corrections, and reading time) were assessed using the Ma'akav assessment tool, both before and after the intervention.

Repeated-measures ANOVA analyses indicated a significant main effect of time. Further examination revealed significant interaction effects in both intrinsic and extrinsic motivation, with greater improvement in the intervention group. In reading measures, a greater reduction in the number of errors was found in the intervention group compared to the control group, with no significant difference in reading rate. Age-group comparisons showed an advantage for second-grade students in accuracy and reading time compared to third-grade students.

The findings suggest that experiential dialogic instruction may promote reading fluency and strengthen motivation, in line with Self-Determination Theory principles. The study highlights the importance of integrating emotional experience, movement, and meaningful texts in reading instruction, and proposes that the "Dialogi Hakol-Kore" approach may serve as an innovative applied model for promoting reading in teacher education programs and schools, while enhancing students’ sense of competence and enjoyment of reading.

 

Keywords: motivation, reading fluency, intervention program, Dialogi Hakol-Kore, bibliodidactics

 

 

ד"ר רקפת לורבר־קידר, מדריכה פדגוגית ומרצה בתוכנית לתואר ראשון בחינוך מיוחד במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. מאבחנת דידקטית ומומחית להפרעות למידה וקשב. בעלת מרכז "הרקפת" ללימוד, לאבחון ולטיפול בהפרעות למידה וקשב, מקדמת מיומנויות למידה ומאמנת קשב בשיטת.CPAT

 

ד"ר אפרת לוצאטו, מדריכה פדגוגית ומרצה בתוכנית לתואר ראשון בחינוך מיוחד במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. מנהלת את תוכנית ההתמחות בנוירופדגוגיה יישומית למורי מורים במכון מופ"ת. שותפה בצוות החינוך הלשוני במטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית.

 

עדי שגב, מחזאית ובמאית תיאטרון, מפתחת שיטת דיאלוגי להוראת שפה שנייה ולטיפול בקשיי קריאה דרך פדגוגיה מבוססת תיאטרון, ומייסדת סטודיו קיוקו – מיזם חברתי הפועל ברחבי הארץ ובאירופה להפגת בדידות ולהעלאת השייכות בחברה. הקימה בשנת 2008 את מרכז דיאלוגי ופיתחה תוכניות מערכתיות למשרד החינוך להכשרת מורים להוראת עברית בחברה הערבית ובקרב עולים חדשים.

 

ד"ר יעל רוט־ברקאי, גמלאית המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. בעבר מרצה להוראה מותאמת בשפה כתובה במכללת לוינסקי לחינוך, וכן ראש המסלול ומרצה בהכשרה להוראה בחינוך המיוחד באוניברסיטת תל־אביב.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:

לורבר־קידר, ר', לוצאטו, א', שגב, ע' ורוט־ברקאי, י' (2026). מקריאה בהנעה לקריאה בהנאה: תרומתה של שיטת "דיאלוגי – הקול קורא" לקידום שטף קריאה ומוטיבציה בקרב קוראים מתקשים בבית הספר היסודי. חוקרים@החינוך המיוחד, 7, 141-101.

 

[1] Dialogi – HaKol Kore: The method's name is a triple Hebrew pun: "the voice reads,"

"everything reads," and "everything happens."

למאמר המלא