עמוד הבית פרסומים מחקריים גיליון 3: מיומנויות חברתיות־רגשיות (SEL)

דבר העורכת

גיליון נושאי זה מוקדש לבחינת הקשר המורכב והחיוני שבין צוותי חינוך להורים בפיתוח מיומנויות חברתיות־רגשיות של תלמידים. בעשורים האחרונים תפס תחום הלמידה החברתית־הרגשית (Social-Emotional Learning  SEL) מקום מרכזי בשיח החינוכי, האקדמי והציבורי בארץ ובעולם (Garbacz et al., 2015; UNESCO MGIEP, 2021). חשיבותו של הנושא גוברת אף יותר בעידן המאופיין בשינויים מהירים, במצבי אי־ודאות, בהתעצמות העולם הדיגיטלי ובהתחזקות השימוש בבינה מלאכותית (AI). במציאות זו, למידה חברתית־רגשית מעניקה לילדים ולנוער מיומנויות וכלים חיוניים לפיתוח חוסן נפשי, ויסות רגשי, תקשורת בין־אישית, ולהתמודדות עם מצבי לחץ ועוד, הן בשגרה הן במצבי משבר.

חשיבותה של SEL ניכרת במישורים רבים. בבתי הספר, שבהם הלמידה מתרחשת בתוך מסגרת של אינטראקציה חברתית, כישורי SEL תורמים להישגים האקדמיים ולמניעת קשיים רגשיים וחברתיים (Spence, 2023). כמו כן, הם משמשים גורם מגן להתפתחות פסיכולוגית בריאה (Greene et al.,  2010), ומשפיעים על יכולת ההסתגלות של הילד לשינויים הן בילדות הן בחיים הבוגרים, על ההשתלבות בשוק העבודה ועל ניעות במדרג החברתי־הכלכלי (UNESCO MGIEP, 2021). לפיכך, פיתוח מיומנויות חברתיות-רגשיות בבית הספר אינו רק צורך מעשי, אלא גם חובה חינוכית ומוסרית להכשרת תלמידים להשתתפות משמעותית בחברה בהווה ובעתיד. כפועל יוצא, תחום זה תופס מקום מרכזי גם בהכשרת מורים (Rósa, 2024; Tal, 2019).

כדי לממש את הפוטנציאל הרב של SEL, יש להכיר ולהעצים את התפקיד המשותף של ההורים ושל צוותי החינוך. ההורים, שאיתם יוצר הילד את הקשרים הראשונים להתנסויות חברתיות, והמחנכים, המתמודדים עם מורכבויות חברתיות הולכות וגדלות בבית הספר, חייבים לפעול בשותפות סינרגטית. שותפות זו, המבוססת על עקרונות של כבוד הדדי, הדדיות, תקשורת מתמשכת ואמון (Garbacz et al., 2015) חיונית ליצירת סביבה עקבית, אינטגרטיבית ותומכת, שמעצימה את התלמידים ומספקת מענה הוליסטי לצורכיהם החברתיים והרגשיים (Christenson & Havsy, 2004; Garbacz et al., 2015).

מחקרים מצביעים על כך שהמעורבות ההורית בלמידה חברתית־רגשית, בשילוב תקשורת מתמשכת ושיתוף פעולה מבוסס אמון עם צוותי החינוך, מהווה מרכיב קריטי בהתפתחות התלמידים (CASEL; Drew et al., 2024; Christenson & Havsy, 2004). חשיבותה של מעורבות זו מודגשת עוד יותר כיום, לנוכח המודעות ההולכת וגדלה של הורים ללמידה חברתית־רגשית (Atwell et al., 2021; Drew et al., 2024), המאפשרת הזדמנויות משמעותיות למוסדות החינוך לשלב את ההורים כשותפים בקידום הכשירות החברתית־הרגשית של ילדיהם. עם זאת, ועל אף ההכרה בחשיבותה של שותפות זו, מרבית התוכניות מתמקדות בתלמיד בלבד ולעיתים מחמיצות הזדמנויות להטמעת שיתופי פעולה עם ההורים, בין היתר, בשל מחסור בידע אמפירי בתחום או בידע ספציפי בפיתוח כישורים חברתיים־רגשיים (Drew et al., 2024; Korem, 2024).

גיליון זה מבקש למלא חלל מחקרי משמעותי בתחום שיתוף הפעולה בין הורים לצוותי חינוך בפיתוח מיומנויות חברתיות־רגשיות. אף שהחשיבות התיאורטית והפרקטית של שותפות זו מוכרת, מחקרים אמפיריים המעמיקים בתפיסות ההורים, באתגרים ובמנגנוני השותפות, במיוחד בהקשר של SEL, עדיין מצומצמים. ללא ידע אמפירי מעמיק ומבוסס קשה לפתח תוכניות יישומיות אפקטיביות, לשפר את שיתוף הפעולה ואת התקשורת ולהתגבר על חסמים בשטח.

הגיליון הנוכחי מבקש להרחיב את ההבנה לגבי דינמיקת הקשר בין הורים לצוותי חינוך במישור החברתי־הרגשי, להציג ממצאים עדכניים ולבחון מורכבויות, מתוך אמונה שידע אמפירי רב־ממדי הוא מפתח להתקדמות משמעותית בתחום. מעבר לכך, הפצת הממצאים חשובה להנחלת הידע וליצירת שינוי מעשי במערכת החינוך ובחברה.

דרך חמישה פרסומים עשירים, המשלבים מבט תיאורטי, מחקרי ופרקטי, מוצגות תובנות חדשות ונתיבים להמשך פעולה מחקרית ומעשית. הגיליון מציג נושאים אוניברסליים המהווים אתגר ומשמעות במרחב החינוכי והחברתי, ויש לנהל בהם שיח אקדמי בינלאומי מתמשך. מאמרי הגיליון תורגמו לאנגלית מתוך הכרה בכך שיחסי הורים וצוותי חינוך הם עניין אוניברסלי הרלוונטי לתרבויות ולחברות מגוונות. ההקשר הישראלי משמש כאן מקרה בוחן המאיר את הדינמיקות ואת המשמעויות של נושאים אלו בצורה ייחודית, ומאפשר לקוראים להבין את האופן שבו עקרונות כלליים באים לידי ביטוי בהקשרים תרבותיים וחינוכיים ספציפיים. באמצעות שילוב תובנות מקומיות עם פרספקטיבה גלובלית, הגיליון שואף להעשיר את הדיון הבין־תרבותי ולעודד העמקה של השיח האקדמי הבינלאומי והמעשי בנושא.

את הגיליון פותח מאמרו של פרופ’ משה ישראלשוילי, מן החוקרים הבולטים בישראל ובעולם בתחום SEL. מאמרו מציע סקירה עיונית רחבת יריעה, תוך התמקדות בתוכנית "כישורי חיים" ומסמן כיווני פעולה ומחקר לעתיד.

המאמר השני, מאת ד"ר סיגל חן, בוחן לעומק תפיסות של הורים לגבי למידה חברתית־רגשית בבית הספר. המאמר מציע תובנות יישומיות הנגזרות מהממצאים.

המאמר השלישי, מאת ד"ר ענת כורם, ד"ר ליאת ביברמן־שלו וד"ר רחל שגיא, בוחן את תפיסות ההורים לגבי מטרות החינוך לנוכח המורכבות של התקופה הנוכחית בישראל, תוך השוואה בין תקופת שגרה לבין התקופה שלאחר מאורעות שבעה באוקטובר. ממצאי המחקר מצביעים על ההכרה ההורית בחשיבותם של ההיבטים החברתיים והרגשיים של החינוך. שני מאמרים אמפיריים אלו מרחיבים יחדיו את ההבנה על תפיסות הוריות בנושא מיומנויות חברתיות־רגשיות (SEL) של תלמידים, הן בהיבט הכללי של חיי בית הספר הן על רקע מציאות חינוכית משתנה בעקבות אירועי חירום לאומיים.

המאמר הרביעי, מאת אודליה ברק ופרופ' אליעזר יריב, מתמקד בטיפוח גיבוש חברתי בכיתה. המאמר מנתח באופן יסודי את התקשורת בין מחנכות להורי תלמידים משולבים בהקשר זה.

את הגיליון חותם חקר מקרה מאת ד"ר אלון וסרמן, המציג התערבות פסיכולוגית קבוצתית לילדים ובני נוער עם קשיים חברתיים מתמשכים, תוך שילוב ההורים והצוות החינוכי בתהליך הטיפולי. שני הפרסומים האחרונים מציעים זווית ראייה מעשית על שיתופי פעולה עם הורים בהקשר החברתי־הרגשי: האחד מתוך המרחב הבית־ספרי והשני מתוך ההקשר הטיפולי־המערכתי.

תודתי נתונה לשופטים המומחים שסקרו את המאמרים, לחברי מערכת כתב־העת ולמחברי המאמרים, שבלעדיהם לא היה מתאפשר גיליון עשיר ומעמיק זה. תודה מיוחדת לשירה דניאל, עורכת הלשון של הגיליון בעברית ולדבי נבו, מתרגמת המאמרים לאנגלית.

גיליון נושאי דו־לשוני זה מבקש להציע לקוראיו מבט מרוכז, עשיר, רב־ממדי וחדשני על תחום שיתוף הפעולה בין צוותי חינוך להורים בהקשר של למידה חברתית־רגשית. אני מקווה שהוא יהווה פתח לשיח אקדמי בינלאומי ודינמי בנושא זה, שהוא רלוונטי במיוחד בעידן הנוכחי.

 

בברכה לקריאה מעמיקה ומעשירה,

ד"ר ענת כורם
עורכת ומייסדת כתב־העת

 

רשימת המקורות

Atwell, M. N., Bridgeland, J. M., & Manspile, E. P. (2021). Ready to engage: Perspectives of teachers and parents on social and emotional learning and service-learning in America’s public schools. Civic. https://files.eric.ed.gov/fulltext/ED614154.pdf
CASEL. (n.d.). What is SEL? https://casel.org/fundamentals-of-sel/

 

Christenson, S. L., & Havsy, L. H. (2004). Family-school-peer relationships: Significance for social, emotional, and academic learning. In J. E. Zins, R. P. Weissberg, M. C. Wang & H. J. Walberg (Eds.), Building academic success on social and emotional learning: What does the research say? (pp. 59–75). Teachers College Press.

 

Drew, A. L., Rhoades, K. A., Eddy, J. M., Slep, A. M. S., Kim, T. E., & Currie, C. (2024). What do parents know about social-emotional learning in their children’s schools? Gaps and opportunities for strengthening intervention impact. Social and Emotional Learning: Research, Practice, and Policy, 4, 100065.

‏

Garbacz, S. A., Swanger-Gagné, M. S., & Sheridan, S. M. (2015). The role of school-family partnership programs for promoting student SEL.‏ In J. A. Durlak (Ed.), Handbook of social and emotional learning: Research and practice (pp. 244–259). Guilford Publications.

 

Korem, A. (2024). Parental involvement in assisting the student in the social domain: The educators' perspective. Social Education Research, 5(2), 176–189. https://doi.org/10.37256/ser.5220244129

 

Rosa, B. (2024). In pursuit of social emotional learning in a Swedish pre-service teacher education programme: A qualitative study of intended curriculum. Teaching and Teacher Education, 142, 104527.

‏

Spence, S. H. (2023). Social skills training with children and young people: Theory, evidence and practice. Child and Adolescent Mental Health, 8(2), 84–96.

‏

Tal, C. (2019). Core practices and competencies in teaching and teacher education: Definitions, implementation, challenges and implications. In P. McDermott (Ed.), Teacher training: Perspectives, implementation and challenges (pp. 1–74). Nova Science.

 

UNESCO MGIEP (2021). Social and emotional learning (SEL) in and through education: Taking stock for improved implementation. Concept Note Workshop, 11­–12, February.

Issue 3: SEL English Version >>

שותפות בין צוותי החינוך להורים אינה בגדר המלצה: המקרה של תוכנית כישורי חיים

משה ישראלאשוילי

מאמר זה סוקר את התוכנית "כישורי חיים" ודן בה כמקרה פרטי המלמד על מורכבות ההגעה לשותפות בין צוותי חינוך להורים בהקשר של למידה חברתית־רגשית (SEL) וכחלק מהדיון הרחב בשאלת מעורבות הורים במערכת החינוך.

מודגש כי במקרה זה, מכיוון שמדובר בנושאים של חינוך ולא בנושאים של למידה, שותפות ההורים חיונית ומהותית אך מהווה גם הזדמנות לחתירה לשותפות רחבה וכוללת.

הגישה המוצעת מדגישה את חשיבותה של ההתקדמות ההדרגתית, הנשענת על נושאים שבהם אין חיכוך של ממש, דרך יצירת דיאלוג על כישורי חיים באופן שיפנה לבעיות חינוכיות – ולא לימודיות – המעסיקות את ההורים ויגיע ליעד הרצוי של שותפות ודיאלוג מלאים, המאפשרת לכל הצדדים – הורים, מורים וילדים – לחוש שהם בסירה אחת ובכיוון הנכון.

מילות מפתח: כישורי חיים, למידה חברתית־רגשית, בניית שותפות עם הורים, ערכים

פרופ' משה ישראלאשוילי, פרופ' אמריטוס, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל־אביב. חוקר נושאים של מניעת התנהגות בעייתית והתפתחות של בני נוער, תוך דגש על המניעה של בעיות הסתגלות בעת מעברים ומצבי חיים משתנים.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:

ישראלשוילי, מ' (2025). שותפות בין צוותי החינוך להורים אינה בגדר המלצה: המקרה של תוכנית כישורי חיים. חוקרים@צוותי חינוך-הורים, 3, 35-1.

למאמר המלא >

מעבר לגבולות השיתוף: תפיסות ההורים בתהליך הלמידה החברתית־הרגשית (SEL) בבית הספר [1]

סיגל חן

תקציר

המחקר בדק תפיסות של הורים לגבי שותפותם עם בית הספר, תוך התמקדות בהיבטים חברתיים־רגשיים (SEL). נעשה שימוש בשאלון מקוון אנונימי שהופץ בקרב 588 הורים לילדים בכיתות א-י"ב. מבין המשיבים 82% הורים לילדים בבית הספר היסודי, ו־18% בחטיבה העליונה. הנשאלים ייצגו את האוכלוסייה הישראלית מבחינת מגדר ודמוגרפיה. המחקר נועד לזהות את תחומי הפעילות שההורים תופסים כחשובים ולהבין את השפעתם של משתנים דמוגרפיים וחברתיים על תפיסות סוציו־רגשיות של ההורים כלפי בית הספר. ממצאי המחקר מראים פערים דמוגרפיים בין קבוצות מגדר ודוברי שפות שונות, המשפיעים על תפיסת תפקידי ועד ההורים, במיוחד במיומנויות חברתיות ורגשיות (SEL), כמו ניהול עצמי, קבלת החלטות ומודעות חברתית. המחקר מצביע על פערים מגדריים משמעותיים בתחומים הקשורים לתפקידים ולהתנהגויות של ההורים. נמצא כי אימהות מעורבות באופן ישיר יותר בפעילויות היומיומיות בבית הספר ותורמות להגברת המודעות החברתית בהקשרים חינוכיים. נוסף על כך, הורים ששפת־אימם היא ערבית תופסים את תפקיד ועד ההורים כחשוב יותר בהשוואה להורים ששפת־אימם היא עברית. עם זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בתפיסות חברתיות־רגשיות המבוססות על משתנים דמוגרפיים כמו מקום מגורים, השתתפות במועצת ההורים, השכלה, תחום עיסוק ותפיסת תפקידי ועד ההורים. הפעילות הנתפסת כחשובה ביותר על ידי ההורים היא הקשר הישיר והמתמשך עם הנהלת בית הספר. המחקר מדגיש את הצורך לעודד הורים ליטול תפקיד פעיל יותר בתהליך החינוכי, במטרה לשפר את הלמידה ואת הרווחה הרגשית של התלמידים.

 

מילות מפתח: מעורבות הורים, למידה רגשית־חברתית (SEL), שיתוף פעולה בין הורים למורים, מוצא אתני

 

[1] המחקר נעשה בתמיכת מרכז המחקר מהות ליחסי צוותי חינוך-הורים.

ד"ר סיגל חן, מרצה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. נושאי מחקריה העיקריים הם פיתוח תוכניות לימודים והערכתן, ושיתוף הורים במערכת החינוך. פרסומיה מתרכזים בהערכת תוכניות חדשניות במסגרות רב־תרבותיות, בשיתוף הורים בבתי ספר ובהבנת תהליכי הלמידה וההערכה כחלק מעיצוב הזהות המקצועית של אנשי חינוך. מחקריה מדגישים את החשיבות והמשמעות של שיתוף ההורים במערכת החינוך.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:

חן, ס' (2025). מעבר לגבולות השיתוף: תפיסות ההורים בתהליך הלמידה החברתית־הרגשית (SEL) בבית הספר. חוקרים@צוותי חינוך-הורים, 3, 68-36.

למאמר המלא >

חיזוק היבטים חברתיים ורגשיים של התלמידים: נקודת המבט ההורית על מטרות החינוך בעת שגרה ובצל מאורעות שבעה באוקטובר [1]

ענת כורם, ליאת ביברמן-שלו, רחל שגיא

המאמר מתחקה אחר עמדות הורים ביחס למטרות החינוך בעת שגרה ובעת משבר. מוצגים בו ממצאי נתונים שנאספו בשנת תשפ"ד, שבועות מספר לאחר פרוץ מאורעות שבעה באוקטובר, ביחס למידת החשיבות שמייחסים הורים למטרות החינוך. ממצאים אלו מוצגים בהשוואה לממצאי נתונים קודמים, שנאספו בשנת תשפ"ב. למדגם מגוון של 502 משתתפים מהאוכלוסייה היהודית בישראל הועבר שאלון כמותי. כמו כן, הוצגה בפניהם שאלה פתוחה. הממצאים מצביעים על כך שבעוד בשנת תשפ"ב דירגו ההורים את הקניית הידע ושיפור ההישגים הלימודיים כמטרת החינוך החשובה ביותר, הרי שבשיאו של משבר אוקטובר, טיפוח המיומנויות החברתיות והרגשיות ופיתוח סובלנות דורגו על ידי ההורים כמטרות החינוך החשובות ביותר. חיזוק הערכים הדמוקרטיים והזהות היהודית דורגו כמטרות שחשיבותן היא הנמוכה ביותר. מסקנות המחקר מצביעות על מגמה של תזוזה בעמדות ההורים באשר למטרות החינוך, כאשר הדגש במטרות הוסט אל עבר ההיבטים החברתיים והרגשיים. עמדה זו מתיישבת עם ההמלצות של מומחים בארץ ובעולם באשר למטרות החינוך הרצויות בעידן הנוכחי. לאור זאת, חשוב להמשיך ולחזק את הידע ואת המיומנויות המקצועיות של אנשי חינוך בהיבטים החברתיים והרגשיים של התלמידים – בשגרה ובפרט בעת משבר – ובכך גם להדק את השותפות הבונה שלהם עם ההורים בהיבטים הללו.

 

מילות מפתח: מטרות החינוך, עמדות הורים, משבר, אמון, היסטרזיס (חשל)

 

[1] המחקר בוצע בתמיכת רשות המחקר של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט בשיתוף עם מרכז מחקר ארצי ליחסי צוותי חינוך-הורים (מרכז מהות) הפועל עם אגף בכיר שפ"י.

ד"ר ענת כורם, עומדת בראש מרכז מחקר וידע ארצי ליחסי משפחות-מערכת החינוך ("מרכז מהות") הפועל בשיתוף עם אגף בכיר שפ"י במשרד החינוך. מרצה בכירה לחינוך והעורכת של כתב־העת האקדמי השפיט חוקרים@צוותי חינוך-הורים במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. כמו כן, היא חברת סגל ההוראה בבית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס של האוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריה עוסקים בפיתוח כישורים חברתיים בקרב ילדים ומתבגרים, ביחסי צוותי חינוך-הורים וברב־תרבותיות והם מתפרסמים בארץ ובעולם.

 

ד"ר ליאת ביברמן-שלו, מרצה בכירה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. חוקרת חדשנות בהכשרת מורים בזיקה לסוגיות של צדק בחינוך, חינוך גלובלי וקידום חשיבה רפלקטיבית באמצעות בלוגים. מחקריה האחרונים עוסקים בקידום למידה היברידית ושילוב של כלי בינה מלאכותית יוצרת בהכשרת מורים. כסוציולוגית חינוכית, מחקריה מתמקדים בשדות חינוך שונים מתוך מטרה לשפוך אור על תהליכי החִברות המתרחשים בהם ושהבנתם עשויה לתרום לתהליכי הכשרת מורים.

 

ד"ר רחל שגיא, חוקרת בכירה ברשות המחקר, ההערכה והפיתוח במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט ויועצת חינוכית במקצועה. מחקריה עוסקים בחיים משותפים, ברווחה נפשית של מתבגרים ומורים ובהתפתחות מקצועית של מורים ומתכשרים להוראה. פרסמה שלושה ספרי פרוזה ושני ספרי שירה.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט: כורם, ע', ביברמן-שלו, ל' ושגיא, ר' (2025). חיזוק היבטים חברתיים ורגשיים של התלמידים: נקודת המבט ההורית על מטרות החינוך בעת שגרה ובצל מאורעות שבעה באוקטובר. חוקרים@צוותי חינוך-הורים, 3, 98-69.

 

למאמר המלא >

התקשורת בין הוריהם של תלמידים משולבים לבין המחנכת במהלך תוכנית לטיפוח גיבוש חברתי בכיתה [1]

אודליה ברק ואליעזר יריב [1]

תקציר

הורים לילדים עם מוגבלות הם שותפים חשובים בשגרת הלימודים של ילדם, אולם לעיתים הקשר והתקשורת שלהם עם המחנכות דלים ושטחיים. המחקר הנוכחי בוחן בפרדיגמה איכותנית את התקשורת בין מחנכות לבין הורים של תלמיד עם מוגבלות. המחקר נערך בקרב שבע מחנכות, כולן סטודנטיות לתואר שני, שלימדו תוכנית לימודים חברתית־רגשית ובמהלכה כתבו יומן שבועי על יחסיהן עם ההורים. כמו כן, נאספו 84 התכתבויות וטסאפ שההורים שלחו למחנכות במשך שישה שבועות. נמצא שרוב התקשורת של המחנכות נעשתה עם האימהות, הרבה פחות עם ההורים ואף פעם לא עם האבות. רוב התקשורת נעשתה באמצעות התכתבות, ופחות באמצעות שיחת טלפון או מפגשים פנים אל פנים. התכנים התמקדו בבקשות, בהודעות ובטיפול בנושאים דחופים. בכמה מקרים השתנתה איכות התקשורת, בעיקר כאשר החל להסתמן שיפור בתפקוד הילדים. האימהות החלו ליזום פניות למחנכת במקום להסתפק באישור הודעות שנשלחו אליהן. צירוף תמונות של הילדים להתכתבות העשיר ושיפר את איכות הקשר. הדיון מנתח את מהות דפוסי התקשורת ההדדיים וממחיש את האופן שבו הפעילות היזומה של המחנכת מעודדת הורים לשתף פעולה.

 

מילות מפתח: הורים, מורה, גננת, תקשורת, שילוב חינוכי

 

[1] המחברים מודים למרינה אוסטרובסקי, ללי סול אלקובי, לאסתר (אתי) גורני, לאיסנה לויט, לטל אביב מזרחי ולהילה משולם על השותפות במחקר.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

אודליה ברק, מחנכת בבית ספר שז"ר באשדוד ומרכזת את תחום המדעים.
יזמה והקימה את מעבדת המייקר הבית-ספרית בליווי הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות.
בעלת תעודת הוראה מותאמת והשלימה תואר שני בתוכנית לחינוך משלב מטעם מכללת גבעת ושינגטון.

 

פרופ' אליעזר יריב, פסיכולוג חינוכי מומחה עם ניסיון של יותר מ־30 שנה בעבודה בשירותים פסיכולוגיים. למד תואר ראשון ושני באוניברסיטת חיפה. את התואר השלישי השלים באוניברסיטת לסטר באנגליה. לימד 20 שנה במכללת גורדון בחיפה. כיום עומד בראש התוכנית לחינוך משלב לתואר שני במכללת גבעת ושינגטון.

 

לציטוט: ברק, א' ויריב, א' (2025). התקשורת בין הוריהם של תלמידים משולבים לבין המחנכת במהלך תוכנית לטיפוח גיבוש חברתי בכיתה. חוקרים@צוותי חינוך-הורים, 3, 127-99.

 

למאמר המלא >

חקר מקרה – טיפול פסיכולוגי בקבוצה לילדות, לילדים ולנוער החווים קושי חברתי מתמשך: גישה מערכתית הכוללת את ההורים ואת הצוות החינוכי

אלון וסרמן

 

תקציר

המאמר מציג שלושה תיאורי מקרה (case studies) המבוססים על ניסיון קליני מצטבר, במטרה להמחיש גישה מערכתית להתערבות קבוצתית עם ילדים המתמודדים עם קשיים חברתיים מתמשכים. ההתערבות משלבת עבודה קבוצתית עם הילדים לצד ליווי מערכתי של הוריהם ושיתוף פעולה עם הצוות החינוכי. תיאורי המקרה מדגימים את יישומו של מודל טיפולי מערכתי בשדה, תוך התייחסות לעקרונותיו המנחים, לדילמות הטיפוליות האופייניות, ולתהליכי השינוי שהתאפשרו בזכות השותפות עם ההורים ועם אנשי החינוך.

הגישה מבוססת על ההנחה שלפיה אפשר לסייע לילדים לשפר את תפקודם החברתי בכל שלב התפתחותי, באמצעות יצירת סביבה טיפולית־מערכתית כוללת. במוקד המודל עומד שיתוף הפעולה בין הילד להוריו, לאנשי הטיפול, לקבוצת השווים ולמערכת החינוכית. העבודה הקבוצתית מתקיימת במהלך השנה עם קבוצות גיל שונות ומלווה במפגשים קבועים עם ההורים, ולעיתים גם עם הצוותים החינוכיים של הילדים. מעורבותם של מחנכים ויועצים חינוכיים נחשבת לחלק מהותי בתהליך, במיוחד כאשר נדרשים שינויים בסביבה החינוכית (כגון מעברי כיתה או בית ספר). העבודה המשותפת עם הצוותים החינוכיים כוללת לעיתים גם הדרכה והכוונה מקצועית, שמטרתן לחזק את המסוגלות החברתית של הילד בתוך מסגרת הכיתה.

אחד האתגרים החוזרים בתהליך הוא המתח המתקיים במקרים מסוימים בין ההורים לבין המערכת החינוכית. מודל ההתערבות מבקש לחזק את הקשר בין שני הגורמים הללו מתוך הבנה שטובת הילד מחייבת פעולה משותפת ואחודה. התהליך הטיפולי כולל זיהוי של כוחות ואתגרים חברתיים אצל הילד, והתנסות בשינוי במסגרת הקבוצה, עם אפשרות להכללה (generalization) של השינוי לכיתה ולסביבות אחרות.

במאמר מתוארים מבנה ההתערבות והעקרונות המנחים. במוקד ההתערבות עומדים שלושה עקרונות: ראשית, יצירת ברית טיפולית עם ההורה כמנוף לשיפור יחסים במערכת כולה; שנית, עבודה מערכתית המשלבת את הקבוצה, את ההורים ואת הצוות החינוכי במטרה להכליל את תהליכי השינוי אל מחוץ למסגרת הטיפולית; ושלישית, גישה המשלבת הכרה בקשיים לצד איתור כוחות אישיים ודרכים למימושם בזירה החברתית. זאת ועוד, המאמר מתאר את האופנים שבהם מתבצע תהליך הכללת השינוי מהקבוצה אל החיים החברתיים של הילד.

ד"ר אלון וסרמן, נוירופסיכולוג שיקומי ומרצה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. המקרים המתוארים מבוססים על ניסיון קליני רב־שנים שצבר בעבודה עם ילדים ובני נוער המתמודדים עם קשיים חברתיים ובהדרכת פסיכולוגים על טיפול פסיכולוגי בקבוצה, כולל ההיבטים המערכתיים.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:
וסרמן, א' (2025). חקר מקרה – טיפול פסיכולוגי בקבוצה לילדות, לילדים ולנוער החווים קושי חברתי מתמשך: גישה מערכתית הכוללת את ההורים ואת הצוות החינוכי. חוקרים@צוותי חינוך-הורים, 3, 136-128.

 

למאמר המלא >

עשוי לעניין אותך