תפיסות של מדריכי צלילה ביחס לצלילה ספורטיבית של אנשים עם מוגבלות
דניאל זיגדון וישעיהו הוצלר
המכללה האקדמית בוינגייט
בעבודה זו מוצג מחקר איכותני, העוסק במשמעויות שמייחסים מדריכי צלילה שהתנסו בהדרכת אנשים עם מוגבלות להתנסויותיהם בהובלה ובהדרכה של אנשים עם מוגבלות בצלילה ספורטיבית עם מכשירים. באמצעות ניתוח תוכן של ראיונות עומק ותצפית משתתפת חושף המחקר שלושה תחומי עניין, שבאו לידי ביטוי בתפיסות המדריכים: (א) המוטיבציה להירתם לתחום פעילות זה; (ב) תדריך הצלילה; ו(ג) התקשורת מתחת למים. התובנות שהוצגו על-ידי המשתתפים במסגרת שלוש התמות שבאו לידי ביטוי בניתוח זה, עשויות לתרום להשבחת התהליכים המקצועיים במסגרת ההדרכה ובאופן כזה – להגדלת ההיתכנות של פעילות פנאי מאתגרת זו לאנשים עם מוגבלות.
תארנים: ניתוח איכותני, ראיון עומק, ספורט נכים, צרכים מיוחדים, חינוך מיוחד, צלילה
השפעת מיקוד קשב פנימי וחיצוני בשילוב סוגסטיה על ביצוע מטלה מוטורית סגורה בעלת קצב פנימי
אלה סובוטין, רוני לידור, גל זיו
המכללה האקדמית בוינגייט
במחקר זה נבחנה ההשפעה של סוג מיקוד הקשב (פנימי/חיצוני) בשילוב סוגסטיה על ביצוע של מטלה מוטורית סגורה בעלת קצב פנימי. מחקרים על מיקוד קשב הראו כי מיקוד קשב חיצוני עדיף על מיקוד קשב פנימי בעת ביצוע של מטלות מוטוריות סגורות בעלות קצב פנימי. (כגון חבטה בגולף, זריקת עונשין בכדורסל, זריקת חצים למטרה) הן בקרב מתחילים והן בקרב מומחים. אחד ההסברים המוצעים ליתרון המיקוד החיצוני מתבטא באוטומטיזציה של התנועה. עם זאת, במחקר אחד לפחות נמצא כי סוגסטיה, ולא בהכרח מיקוד הקשב, משפיעה על יעילות הביצוע. טרם ברור אם מיקוד הקשב הוא הגורם המשפיע על ביצוע המיומנות, או שמא הסוגסטיה היא המשפיעה, עקב העובדה כי המבצע משוכנע שמיקוד חיצוני עדיף ולא המיקוד עצמו. המטרה של מחקר זה הייתה לבודד את משתני הסוגסטיה והקשב ולבדוק מי מהם הוא המשפיע על ביצוע המטלה המוטורית. זאת באמצעות חלוקה לארבע קבוצות, כאשר כל קבוצה ייצגה מיקוד קשב שונה: קבוצה אחת שקיבלה הנחיות לשימוש במיקוד קשב פנימי בלבד; קבוצה שנייה שקיבלה הנחיות לשימוש במיקוד קשב פנימי בתוספת סוגסטיה; קבוצה שלישית שקיבלה הנחיות לשימוש במיקוד קשב חיצוני בלבד, וקבוצה רביעית שקיבלה הנחיות לשימוש במיקוד קשב חיצוני בתוספת סוגסטיה. חמישים ושישה סטודנטים לחינוך גופני חולקו לארבע קבוצות מיקוד שונות וביצעו שתי מטלות של זריקת חצים למטרה נייחת בשני מפגשים: המפגש הראשון כלל רכישת המיומנות, והשני, שנערך שבוע מאוחר יותר, כלל שלבי שחזור והעברה. בשני המפגשים נמדדו דיוק הזריקה, עקיבות ביצועי הזריקות, מספר ההחטאות ומספר המשתתפים שפגעו בול במטרה. ממצאי המחקר הראו כי במשתני דיוק הביצוע, עקיבות הביצוע ומספר ההחטאות חל שיפור מובהק (p < 0.05) בכל הקבוצות לאורך המחקר. כמו כן, שמונה משתתפים בקבוצת מיקוד הקשב החיצוני קלעו בול במטרה, לעומת משתתף אחד בקבוצת הקשב הפנימי. עקב מספר ההחטאות הרב שנצפה במחקר הנוכחי, נראה כי המטלה הייתה קשה מדי עבור רוב המשתתפים, ולכן, המניפולציה הקוגניטיבית לא הצליחה לגרום לשיפור בהישגיהם.
תארנים: מיקוד קשב, סוגסטיה, למידה מוטורית, דיוק, גולף.
פעילות גופנית בשעות הפנאי וחרדה מצבית בקרב ילדים המתגוררים ביישובי קו העימות בישראל לעומת ילדים המתגוררים במרכז הארץ
מירי שחף ומיטל שלג
מכללת גבעת ושינגטון
מחקרים מצביעים על תרומתה של הפעילות הגופנית לבריאות הגופנית והנפשית. תושבים המתגוררים בקו העימות חיים במציאות שבה המצב הביטחוני משפיע לרעה על רמת החרדה.
הספרות המחקרית מלמדת כי פעילות גופנית מסייעת בהפחתת חרדה. לפיכך, רצינו במחקר זה לבדוק אם ילדים המתגוררים ביישובי קו העימות בעוטף עזה נבדלים מעמיתיהם המתגוררים במרכז הארץ במספר השעות המוקדשות בשבוע לפעילות גופנית ולפעילות יושבנית מול מסכים, עמדות כלפי פעילות גופנית ורמת החרדה המצבית. 60 תלמידים ותלמידות בכיתות ה'-ו' נטלו חלק במחקר, 30 מיישובים ישראלים בעוטף עזה ו- 30 ממרכז הארץ.
על סמך ממצאי המחקר שנאספו בזמן רגיעה ביטחונית ניתן ללמוד כי ילדי העוטף לא נבדלו מילדי המרכז במספר השעות השבועיות שהקדישו לפעילות גופנית ולזמן מסך. כמו כן, עמדותיהם באשר לפעילות גופנית ולרמת החרדה היו דומות בשתי הקבוצות. על סמך ממצאי המחקר ניתן לומר כי ילדים ברמת פעילות גופנית גבוהה מדווחים על רמת חרדה נמוכה, וככול שהתלמידים פעילים יותר גופנית, כך עמדותיהם חיוביות יותר ביחס לתרומתה של הפעילות גופנית לבריאותם, לשחרור מלחצים ולהנאה. נוסף לכך, ככול שילדים סבורים שפעילות גופנית תורמת יותר לבריאותם, כך זמן הפעילות שלהם עולה וזמן המסך שלהם יורד. כמו כן, ככול שילדים סבורים שפעילות גופנית תורמת יותר להנאתם ולשחרור מלחצים, כך זמן הפעילות הגופנית שלהם עולה.
תארנים: חרדה, פעילות גופנית, עוטף עזה, קו עימות, זמן מסך.
מכבי יפו, ייסוד ומיסוד - 1958-1948
ברוך פורמן
היסטוריון עצמאי
בעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל עמדו המועדונים הוותיקים בלבו של הכדורגל. רק הם איישו את הליגה הבכירה – "ליגה א", שליָמים שוּנה שמה לליגה הלאומית: מכבי והפועל תל-אביב, הפועל ראשון לציון, מכבי רחובות, הפועל ומכבי פתח-תקווה, הפועל ומכבי חיפה ועוד. היו אלה קבוצות שההיסטוריה שלהן החלה שנים רבות טרם קום המדינה. רק בשנת 1955 הצליחה קבוצה אחת לפרוץ את תקרת הזכוכית ולתקוע יתד בליגה הלאומית. הייתה זו קבוצת מכבי יפו שייצגה עולים חדשים, עדה ומקום שבו התרכזו העולים. ביפו של סוף שנות הארבעים והחמישים עסקו בני נוער ובוגרים רבים במגוון ענפי ספורט: כדורסל, אִגרוף, טניס שולחן ועוד, אך הענף העיקרי היה הכדורגל. הפעילות הספורטיבית בעיר אורגנה והופעלה על-ידי ארגוני הספורט הפועל, מכבי ובית"ר. במאבקים בין שלושת הארגונים הללו, שהיו פוליטיים בעיקרם, הייתה ידה של הסתדרות מכבי על העליונה, בעיקר נוכח הצלחתה של קבוצת הכדורגל של מכבי יפו. הצלחת הקבוצה בעשור הראשון למדינה מעוררת ענין רב, הן משום שבדרך כלל במאבקים בין ארגוני הספורט הייתה ידה של התאגדות הפועל על העליונה, והן משום שקבוצת מכבי יפו הייתה מזוהה במשך שנים עם ה"חדשים" (העולים), עם עדה (הבולגרים) ועם עיר שיוּשבה על-ידי עולים חדשים. ולמרות נתוני פתיחה אלה היא הצליחה להשתלב בליגה הלאומית לכדורגל למשך שנים רבות. מאמר זה עוסק בתהליכים שהובילו להצלחה זו בעשור הראשון לקיומה של הקבוצה: כיצד הוקמה, מה היה הקשר בינה לבין העדה הבולגרית, ומה היו הסיבות להצלחתה.
תארנים: מכבי יפו, עליית יהודי בולגריה, "הרכוש הנטוש", "כולנו בולגרים" – אתר האינטרנט של יוצאי בולגריה בישראל.
מבחן הכושר הגופני הבסיסי בצה"ל בשנים 2015-1948: התפתחות וסקירה ביקורתית
דוד בן-סירא 1, עינת ינוביץ'1, נורית שרביט, דניאל בן-דב3, אורן גיל4
1 המכללה האקדמית בוינגייט
2 מנהל הספורט
3 יועץ בתחום הכושר הגופני ואורח חיים פעיל
4 אל"מ במילואים לשעבר רמ"ח כושר קרבי
רמת הכושר הגופני של החיילים בצה"ל מהווה מרכיב חשוב בכשרות החייל והיחידה. בצה"ל נהוגים מבחנים שונים בכושר גופני ובכושר קרבי לשם בקרה, מעקב והסמכה. מטרת סקירה זו לתאר את התפתחותו ההיסטורית של מבחן הכושר הגופני הבסיסי בצה"ל ולהעריך את הרציונל לשינויים שהתחוללו בו עד לעיצובו מחדש בשנת 2014. הסקירה מבוססת בעיקרה על הוראות הגופים הממונים על הכושר הקרבי בצה"ל, והיא מלווה בניתוח ביקורתי של המבחנים ושל השינויים שנערכו בהרכבם, בשימוש בהם ובאמות המידה להערכתם. בדיון עומד לבחינה התוקף של הרכב המבחנים ואמות המידה לעמידה בהם ביחס למטרות המוצהרות של השימוש המיועד להם, כגון קבלת מידע על יכולתו הגופנית של החייל כפרט ושל המסגרת בכלל; בקרה על ביצוע ואיכות תכנית האימון הגופני; בקרה על המאמצים הגופניים בשלבי השירות השונים של החייל בצה"ל; הצבת אתגר לחייל לשיפור כושרו הגופני; עמידה במבחן כתנאי להסמכה בהכשרות ובקורסים; הקניית מודעות לפעילות גופנית ואורח חיים בריא לשם שמירה על הבריאות; עידוד החיילים/ות להתאמן ולשפר את יכולתם הגופנית וכושרם הקרבי ולעמוד בדרישות שנקבעו באמצעות הענקת אותות. ככלל, ניתן לקבוע כי תוקף הקריטריון של המבחנים ביחס למטרות אלו לא מוסד, והוא לוקה בחוסר ראיות.
תארנים: מבחני כושר גופני, צה"ל, תוקף.






