כתב העת “בתנועה”

יחיאל לימור ואילן תמיר

הספורט בעידן המודרני איננו רק שעשוע להמונים. הוא גם דת, כלי למאבקים פוליטיים ותעשיית ענק כלכלית. וכמו כל תעשייה אחרת, גם תעשיית הספורט נזקקת לפרסומת וליחסי ציבור. הופווד (2005 ) מדגיש כי הפרקטיקות של יחסי ציבור בתחום הספורט אינן תמיד גלויות לעין. המאמר הנוכחי מבקש למפות, בפעם הראשונה, את כל ה"שחקנים" המשתתפים ב"משחק יחסי הציבור" על מגרשי הספורט, לזהות את האינטרסים והמניעים השונים שלהם ולעמוד על דפוסי הפעולה העיקריים שבהם מופעלים יחסי הציבור בתחום הספורט. כאשר השחקנים על מגרשי הספורט מנסים להשיג את מטרתם תוך "חוסר התחשבות בכל החוקים", כפי שניסח זאת בזמנו ג'ורג' אורוול, יחסי הציבור הם כלי נשק אסטרטגי וטקטי רב-ערך. הסיסמה שנטבעה על ידי הברון פייר דה-קוברטן — "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר" — מפנה אט-אט את הדרך לסיסמה חדשה, עדכנית יותר: מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר, עסקים רבים יותר, ובעיקר — יחסי ציבור רבים יותר"

תארנים: יחסי ציבור, פרסום, כלכלה, פוליטיקה.

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

אמיר בן פורת

במחצית השנייה של המאה העשרים חל פיחות במעמדה האקדמי של הזהות. חוקרים מתחומי ידע מסוימים החלו להשמיע בקול רם ביקורת על מושג הזהות ועל שווה הערך האמפירי שלו. הטענה הנפוצה היא שאין להניח זהות במצב יציב לאורך זמן, וכי להלכה ולמעשה אין עוד מצב של זהות הדוקה ואחידה אלא כדברי הסוציולוג זיגמונד באומן, זהות כיום היא במצב נזיל. אם כך יש להניח כי במשך חייו של האדם יוחלפו רכיבים של זהות. הסיבה המכרעת לכך מעוגנת בסביבה החברתית המודרנית – "פוסט-מודרנית", כאילו הכול מתפרק ומתחבר ללא הרף. לאבדן הזהות היציבה יש כמובן השלכה על החיים עצמם ועל ההתנהגות של יחידים. מחקר זה מצביע על רכיב של זהות – זהות עם מועדון כדורגל – ששמר ועדיין שומר על יציבותו כמעט ללא עוררין. המחקרים העוסקים באוהדי כדורגל בעולם מעידים שאהדת כדורגל, קרי זהות עם מועדון מסוים, נמשכת מן העריסה ועד לקבר, וזו אינה קלישאה. הזהות עם מועדון הכדורגל היא רכיב הנוטה להיות דומיננטי בסינדרום הזהות של האוהד. בניגוד לכל הטענות על זהות נזילה, הרכיב הזה מספק לאוהד גרעין מוצק של זהות, שאף אינו מתכלה.

המאמר הנוכחי עוסק באוהדי כדורגל ישראליים שאהדתם למועדון כדורגל נמשכת כבר שנים רבות. השאלה העומדת למבחן היא מה מחזיק אהדה זו ומונע ממנה להתכלות. אהדתם של האוהדים נבחנת במחקר זה באמצעות שלושה מישורי אהדה הממצים את זהותו של האוהד עם קבוצתו — הממד האמוציונלי, הממד ההכרתי והממד הסמלי. ממחקר זה עולה שכמו במקומות אחרים בעולמם של אוהדי הכדורגל הממד האמוציונלי נוטה להיות דומיננטי, אבל הוא אינו דוחק את שאר הממדים. לממד ההכרתי ולממד הסימבולי חשיבות רבה בקביעת האהדה/זהות של אוהד הכדורגל הישראלי. בשורה התחתונה אכן אהדת כדורגל היא רכיב מוצק שאינו מתכלה אצל אוהד הכדורגל והיא משפיעה על סינדרום הזהות הכללית שלו.

תארנים: אהדה, כדורגל, זהות.

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

מירי שחף, יעקב כץ ואלה שובל

מחקרים רבים עסקו בקשר שבין פעילות גופנית לבין הישגים לימודיים. מטרתו של מחקר זה לבחון את הקשר בין מגדר לעיסוק בפעילות גופנית ברמות שונות (פעילות גופנית הישגית, פעילות גופנית לא הישגית והיעדר פעילות גופנית) לבין הישגים לימודיים בקרב תלמידי תיכון. במחקר השתתפו 170 תלמידים בקבוצת פעילות גופנית הישגית (107 בנים, 63 בנות), 185 בקבוצת פעילות גופנית לא הישגית (79 בנים, 106 בנות) ו-136 בקבוצה שאינה עוסקת בפעילות גופנית (32 בנים, 104 בנות).

מתוצאות המחקר עולה כי קיימת אינטראקצייה של קבוצה x מגדר. הממצא הבולט ביותר היה שהבנות אשר עוסקות בפעילות גופנית הישגית היו בעלות ההישגים הלימודיים הגבוהים ביותר, ואילו הבנים העוסקים בפעילות גופנית הישגית היו בעלי ההישגים הנמוכים ביותר. ייתכן כי הסיבה לכך נעוצה בלגיטימציה הניתנת לבנים לעומת הבנות בכל הנוגע לעיסוק בפעילות גופנית הישגית.

תארנים: פעילות גופנית, מגדר, הישגים אקדמיים, תלמידי תיכון.

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

ענבל פרי ורוני לידור

ספורטאים מיומנים הנדרשים לבצע מיומנויות מוטוריות סגורות בעלות קצב פנימי, כמו חבטות פתיחה בכדורעף, זריקות עונשין בכדורסל או חבטות בגולף, מפתחים רפרטואר התנהגותי-מוטורי, המורכב מרוטינות (routines) המבוצעות לפני הביצוע של מיומנויות מוטוריות מסוג זה. רפרטואר זה חוזר על עצמו לפני כל ביצוע עד שהוא הופך למעין טקס — ”טקס מוטורי“ — שאותו מקפידים הספורטאים לבצע לפני ביצועים של מיומנויות מוטוריות סגורות בעלות קצב פנימי. המטרה של מחקר תיאורי (study descriptive) זה הייתה לתאר את דפוסי ההתנהגות המוטורית של שחקני גולף מיומנים לפני ביצועים של חבטות בגולף. במחקר נצפו 52 שחקני גולף במהלך תחרות גולף במסגרת משחקי המכביה ה-18 .השחקנים חבטו 147 חבטות סווינג (swing) ו-153 חבטות דחיפה (putt). שני משתנים תלויים נמדדו במחקר זה: (א) זמן המוכנות בפועל של השחקנים; (ב) דפוסי ההתנהגות המוטורית (קרי הרוטינות המוטוריות) שלהם בזמן המוכנות. נערכו גם ראיונות עם השחקנים כדי לאסוף מידע על הרוטינות המוטוריות שמבצעים השחקנים בזמן המוכנות לפני החבטות. שני ממצאים עיקריים עולים מהתצפיות: (א) זמן המוכנות הממוצע לפני הביצועים של חבטת הסווינג וחבטת הדחיפה הוא 4.23 שניות; (ב) נצפו חמש רוטינות מוטוריות עיקריות שבוצעו על ידי שחקני הגולף בזמן המוכנות: עמידה לצד הכדור, עמידה מאחורי הכדור, ביצוע חבטת אימון, הסתכלות למטרה וסידור הרגליים. דפוסי התנהגות אלו ניתנים לאימוץ על ידי גולפאים צעירים בבואם לפתח לעצמם רוטינות מוטוריות.

תארנים: מוכנות גופנית, רוטינות, מיומנויות מוטוריות סגורות, גולף.

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

יצחק רם

חינוך גופני הוא מקצוע לימודי מורכב למדי ולא כול מרכיביו עולים באופן טבעי בקנה אחד. לפיכך, מוצע להתבונן בתופעות התחום הפדגוגי הייחודי הזה בעזרת מבט פילוסופי מנתח וזאת כדי לנסות ולהבהיר את מושגי היסוד של התחום, את הסתירות המובנות לא אחת לתוכו ולהציע כיווני חשיבה אפשריים לפתרון הבעיות המתעוררות בעת תכנון והפקת שיעורים בחינוך הגופני. הדיון בנושאים אלה מחויב ראשית בהגדרת תחומי הדעת המרכזיים המעורבים בו, לאמור, שני עולמות התוכן: החינוך הגופני והפילוסופיה של החינוך הגופני, הדגשת הייחוד שבכל אחד מהם והייחוד שבשילוב שביניהם, דרך אפיון הגישות הפילוסופיות השונות המתייחסות לתחום לימודי ייחודי זה וניתוחן של האידיאולוגיות המנתבות את הפעילות במסגרתו, ועד הנהרת התובנה שהוראת החינוך הגופני היא פעולה בעלת מהות פנימית מוסרית. ההנחה היא שהתעסקות אינטלקטואלית כזו תעזור להציף נקודות סתומות אחדות בפדגוגיה של התחום, תכווין חשיבה לאיתור פתרונות אפשריים לנקודות אלה ותסייע בידי העוסקים בתחום לפתח לעצמם "אני מאמין" חינוכי קוהרנטי.

תארנים: חינוך גופני, פילוסופיה של חינוך גופני, אידיאולוגיות, דילמות פדגוגיות.

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

איליה מורגולב, סימה זך ויאיר גלילי

נפח פעילות גופנית נקבע על ידי האנרגיה המושקעת בעבודה, בניהול משק בית ובפנאי. תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) משמש בין היתר מדד לאיכות חיים ומשפיע על הפרמטרים שהוזכרו. מטרת המחקר היא אפוא לבחון את הקשר בין תמ"ג לבין כמות הפעילות הגופנית. נתונים על פעילות גופנית בפנאי נאספו ממחקרם של מרטין-גונזלז וחבריו (2001). נתונים על פעילות גופנית נאספו מאתר ארגון הבריאות העולמי. נתונים על תמ"ג נאספו מאתר קרן המטבע הבינלאומית. חושבו מתאמי פירסון בין תמ"ג לבין שני סוגי הפעילות. מסקירת הספרות עולה כי פעילות גופנית בפנאי נמצאת במתאמים חיוביים עם רמת ההכנסה, ההשכלה וסביבת המגורים. מממצאי המחקר הנוכחי עולה כי פעילות גופנית קשורה גם בהתפתחות כלכלית: מתאם של 0.64 נמצא בין פעילות גופנית בפנאי לתמ"ג במדינות האיחוד האירופי, ואילו מתאם של 0.57 – התקבל בין פעילות גופנית לתמ"ג ב-63 מדינות אחרות. הנתונים מותירים מקום לגילוי של אופטימיות — פעילות גופנית בפנאי היא סוג של צריכה, לכן רמתה מושפעת מכמות האמצעים שעומדים לרשות הצרכן ומהתועלת שיש במוצר בעיניו.

תארנים: פעילות גופנית, פעילות גופנית בפנאי, תוצר מקומי גולמי (תמ"ג), (GDP) , כלכלה.

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF