בתנועה כרך י חוברת 1 תשעב 2011
מהו ספורט? שישה תבחינים מומלצים להגדרה של פעילות ספורט
רוני לידור, יאיר גלילי, נעמי פייגין, פליקס לבד, יעל נץ, מרק ורטהיים, אורי חרל"פ
הקמת התאגדות "הפועל" בגולה בשנות השלושים של המאה העשרים
חיים קאופמן
ספורט וטרור — מדיניות ארגוני הספורט הבין-לאומיים בנושא קיום אירועי ספורט בזמני טרור בישראל
אילן תמיר ויאיר גלילי
המדרשה לחינוך גופני וראשית הכשרת המורים לחינוך גופני בארץ ישראל ובמדינת ישראל
חיים קאופמן
מהו ספורט? שישה תבחינים מומלצים להגדרה של פעילות ספורט
רוני לידור, יאיר גלילי, נעמי פייגין, פליקס לבד, יעל נץ, מרק ורטהיים ואורי חרל"פ
המטרה העיקרית של מאמר זה היא להציג שישה תבחינים שלדעת חברי הוועדה המייעצת לתיקון ועדכון המונח "ספורט" יש לאמץ בבואנו להגדיר מהי פעילות ספורט. תבחינים אלו עולים בקנה אחד עם התבחינים המקובלים במדינות רבות בעולם המשמשים גופי ספורט בהגדרתם פעילות ספורט מהי. כדי להגדיר פעילות כפעילות ספורט יש לאמץ, לדעת חברי הוועדה, את כל התבחינים המוצעים. חברי הוועדה מקווים שתבחינים אלו יסייעו בידי גופי הספורט בישראל בניסיונם להבחין בין פעילויות ספורט לכאלו שאינן ספורט.
תארנים: ספורט, תבחינים
צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA
הקמת התאגדות "הפועל" בגולה בשנות השלושים של המאה העשרים
חיים קאופמן
התאגדות "הפועל" לעומת הסתדרות מכבי היא אגודת התעמלות וספורט שפעלה ברוב שנותיה רק בארץ-ישראל ובמדינת ישראל. הניסיון המשמעותי היחיד להרחיב את מסגרת התאגדות "הפועל" גם לגולה נעשה בשנות ה-30 של המאה הקודמת. ניסיון זה להקמת הפועל בגולה היה במידה רבה תוצאה של הנסיבות הפוליטיות בישוב היהודי ובתנועה הציונית שהביאו את תנועת העבודה להשתמש באגודת הספורט כאמצעי לגיוס בני נוער לתנועה העבודה הציונית וכאמצעי למאבק בתנועה הרביזיוניסטית. ניסיון זה זכה להצלחה חלקית בלבד בעיקר נוכח חוסר הרצון ליצור פילוג פוליטי בספורט היהודי גם בגולה וכתוצאה של קטיעת התהליך של הקמת אגודות הפועל בגולה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. מאמר זה מסביר את הסיבות והנסיבות שהביא לרצון להרחיב את פעילות "הפועל" בגולה בשנים אלו, מתאר את המהלכים השונים של הקמת "הפועל" בארצות השונות בגולה )פולין, ליטא, לטוויה, סוריה, גרמניה, ארצות הברית, רומניה, אוסטריה בלגיה וצרפת(, שבהן הוא הוקם או נעשה ניסיון להקמתו, ומסביר את הקשיים שהתעוררו בכל ארץ ואת הסיבות לחוסר ההצלחה.
תארנים: מכבי ישראל, הפועל, אגודות ספורט, ציונות, יהדות, יהדות ופעילות גופנית, ישוב יהודי בא"י, מכבי העולמי, ספורט הפועלים
צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA
ספורט וטרור — מדיניות ארגוני הספורט הבין-לאומיים בנושא קיום אירועי ספורט בזמני טרור בישראל
אילן תמיר ויאיר גלילי
קציר גל פיגועי הטרור הפלסטיני בישראל, כחלק מאירועי אינתיפאדת אל-אקצה שהחלה באוקטובר 2000, גבה מהחברה הישראלית מחיר יקר כמעט בכל תחומי החיים, מתחושת הביטחון האישי דרך היציבות הכלכלית והפוליטית ועד לאספקטים תיירותיים ותרבותיים. מוסד הספורט בישראל נפגע מאוד אף הוא לאחר ששחקנים וקבוצות בענפים שונים ביקשו שלא לקיים תחרויות בישראל, בעיקר מחשש לביטחונם של הספורטאים והצופים. המציאות העולה מן המחקר הנוכחי מלמדת כי בענפים מסוימים התקיימו אירועי ספורט בין-לאומיים גדולים בארץ, ואילו בענפים אחרים נאלצו קבוצות ישראליות לארח משחקים מחוץ למדינה. ראיונות עם ראשי האיגודים הבין-לאומיים ועם ראשי התאחדויות בישראל מבהירים את מקומם המרכזי של שיקולים זרים לספורט בקבלת ההחלטות ביחס לסוגיה הישראלית, כמו הבעת מחאה על מדיניותה של ישראל בסוגיה הפלסטינית באמצעות "חרם ספורטיבי", ניסיון להשיג יתרון ספורטיבי על ידי ביטול יתרון הביתיות, ובעיקר טיבן של מערכות יחסים בין- אישיות. מוקד הדיון במחקר הוא אפוא הבעייתיות הנובעת מהשארת החלטות ביטחוניות ופוליטיות במהותן בידי ארגוני ספורט.
תארנים: ספורט, טרור, ארגוני ספורט, חברה ישראלית
צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA
קולטים עלייה: האומנם תרמה "ההתאגדות לתרבות גופנית — הפועל" לקליטתם של העולים בשנותיה הראשונות של המדינה?
ברוך פורמן
מידת תרומתם של ארגוני ספורט לקליטתם של עולים-מהגרים ולהשתלבותם בחברה לא נדונה כלל עד לעת האחרונה במחקר החברתי-היסטורי. במאמר זה ייעשה ניסיון לבחון סוגיה זו לראשונה תוך התמקדות ב"ההתאגדות לתרבות גופנית — הפועל", ארגון הספורט הגדול במדינה בשנים הראשונות לקיומה.
תארנים: "ההתאגדות לתרבות גופנית — הפועל", עלייה, ארגוני ספורט, תאוריה סוציולוגית.
צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA
למאמר המלא
המדרשה לחינוך גופני וראשית הכשרת המורים לחינוך גופני בארץ ישראל ובמדינת ישראל
חיים קאופמן
עם תחילת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל ותחילת החינוך העברי נחשב החינוך הגופני אחד האמצעים לביסוסו של האתוס של "היהודי החדש" בארץ ישראל. למרות חשיבותו של האתוס סבל החינוך הגופני מקשיים רבים בהחדרתו לבית הספר, ואחד המרכזיים שבהם היה הכשרת מורים מקצועיים שלמדו מקצוע זה. מטרתו של מאמר זה היא לסקור את שלבי ההתפתחות הראשונים של תהליך הכשרת המורים לחינוך הגופני בארץ ישראל ובמדינת ישראל כמו גם את צעדיה הראשונים של המדרשה לחינוך הגופני, מהתקופה שפעלה במחנה יונה בתל-אביב ועד למעבר שלה למכון וינגייט. המאמר בוחן כמה ציוני דרך מרכזיים בתהליך הכשרת המורים לחינוך הגופני: הקמתה של המחלקה להכשרה גופנית, הקורסים הראשונים של הכשרת מדריכים לחינוך הגופני, תכנית לימודים חד-שנתית להוראת החינוך הגופני ותכנית הכשרה דו-שנתית. המאמר מציג גם את שיקולי הדעת של קובעי מדיניות ההכשרה בחינוך הגופני בניסיונותיהם למנף את תהליך הכשרת המורים בתחום בארץ ישראל ובעשור הראשון להקמת המדינה.
תארנים: הכשרת מורים, החינוך הגופני, המדרשה לחינוך גופני, מכון וינגייט.
צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA