כתב העת “בתנועה”
כתב העת “בתנועה” – בתנועה כרך ט' חוברת 1 (2008)
מטרת המחקר היא לבחון את התייחסותם של מורים לחינוך גופני לתכנון ההוראה. במחקר השתתפו 176 מורים לחינוך הגופני שלמדו בהשתלמויות שונות בבית הספר להשתלמויות במכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט, וענו על שאלון סגור. הממצאים מצביעים על תפיסה בלתי מגובשת ביחס לתכנון. ברמת ההצהרה המורים מייחסים חשיבות לתכנון, ורובם חווים כתיבת תכנון כל שהוא, אולם ברמת הביצוע רק כרבע מכלל הנחקרים מעלים את התכנון בכתב בכל שנה מחדש. הממצאים מצביעים על כך שהתכנון הוא בעיקרו תהליך של ארגון הלמידה ושל בחירת משאבי למידה, והוא נתפס בעיני המורים כפעולה מכבידה כאשר הקושי הבולט הוא העדר ידע מספיק בתכנון. השוואת הממצאים עם הממצאים בספרות המקצועית הדנה בתכנון של המורים מצביעה על כך שעמדות המורים עולות בקנה אחד עם העמדות המובעות בספרות. הספרות המקצועית לא פיתחה תפיסה ברורה ביחס לתכנון ההוראה, וכנראה, חסר למורים גורם מנחה. נראה שיש צורך לברר את מושגי התכנון ולערוך הבחנה ברורה ביניהם, להגדיר את התפקיד של כל אחד מהם ואת יחסי הגומלין ביניהם. כמו כן נראה שרצוי לפתח מודל לתכנון הוראה שיהיה משמעותי לאיכות ההוראה. מומלץ שהמכללות להכשרה להוראה יפתחו תורת תכנון כדי להקנות דרכי חשיבה נכונות כבר בתחילת הדרך המקצועית.
תארנים: תכנית לימודים, תכנון הוראה, מורים לחינוך גופני
חוקרים, מחברי ספרי לימוד וקובעי מדיניות החינוך ממליצים על הוראת עמיתים כאסטרטגיית שילוב של תלמידים הלוקים באוטיזם. עם זאת יש מעט, אם בכלל, מחקרים התומכים בהמלצה זו בחינוך הגופני. במחקר זה בחנו את ההשפעה של הוראת עמיתים לכיתה מלאה על לימוד מיומנויות תפיסה לשני ילדי גן בעלי התפתחות רגילה ולשני ילדים המאובחנים כלוקים באוטיזם. מערך מחקר יחיד נסוג יושם כדי להעריך את השפעת הוראת העמיתים לכיתה מלאה על סך ניסיונות התפיסה ומספר התפיסות הנכונות של שני התלמידים הלוקים באוטיזם. תוצאות המחקר מראות כי הוראת עמיתים לכיתה מלאה סייעה לשיפור סך ניסיונות התפיסה ומספר התפיסות הנכונות של שני תלמידים אלו. התוצאות שנגעו לתלמידים בעלי ההתפתחות הרגילה היו מעורבות. אף כי ממצאים אלו דורשים מחקר נוסף, הם מספקים ראיה ראשונית התומכת בהוראת עמיתים לכיתה מלאה כאסטרטגיית שילוב ילדים הלוקים באוטיזם בחינוך הגופני.
תארנים: שילוב, אוטיזם, הוראת עמיתים לכיתה מלאה
המטרה של מאמר זה היא להעריך את תרומתה של הפעילות הגופנית לאינטגרציה חברתית, לתפקוד מוטורי ולהתפתחות קוגניטיבית של צעירים בעלי לקות אינטלקטואלית. התרומה נבחנת על פי יכולת השתלבותם של צעירים אלה במסגרות רגילות ובפעילות גופנית המתבצעת בשעות הפנאי. הסקירה מבוססת על נתוני מחקרים קודמים המצביעים על שיפור האוטונומיה האישית, על ההעצמה והנחישות העצמית. היא מתארת את כל ממדי הכושר הגופני הבריאותיים והתפקודיים ואת זיקתם להשתלבות חברתית של צעירים אלה.
תארנים: לקות אינטלקטואלית, אינטגרציה חברתית, פעילות גופנית, העצמה, נחישות עצמית.
שלא כמו במקצועות רבים הנלמדים בבית הספר כמו מדעים ומתמטיקה שבהם מקובל לתת לתלמידים שיעורי בית, בחינוך גופני אין ניתנים לתלמיד שיעורי בית. עיקר ההתנסות של התלמיד היא בשיעור עצמו, ורק לעתים רחוקות הוא נדרש לתרגל את הנלמד גם מחוץ לשיעור. יעילות שיעורי הבית במקצועות עיוניים נבחנה במחקרים רבים, אך רק מחקרים אחדים בחנו סוגיה זו בחינוך הגופני. המטרות העיקריות של מאמר זה הן לסקור את המחקרים על שיעורי הבית בחינוך גופני ולבחון את תרומת שיעורי הבית לטיפוח הישגים בתחום זה. המחקרים הנסקרים במאמר חולקו לשלוש קטגוריות: מחקרים שבחנו את היעילות של שיעורי בית עיוניים, מחקרים שבחנו את היעילות של שיעורי בית מעשיים ומחקרים שבחנו עמדות של מורים והורים בנוגע למתן שיעורי בית בחינוך גופני. בהתבסס על סקירת המחקרים לא נמצאה תמיכה מוצקה במתן שיעורי בית בחינוך גופני משום שהראיות ליעילותם אינן חד-משמעיות. עם זאת הטענה המועלית במאמר זה היא שיש להמשיך ולבחון את השימוש בשיעורי בית בחינוך גופני משום הפוטנציאל הרב הקיים בהם להעלאת שיעור ההשתתפות של תלמידים בפעילות גופנית מבוקרת ומונחית, החיונית כל כך לשמירה על אורח חיים פעיל ובריא.
תארנים: חינוך גופני, שיעורי בית, פעילות גופנית, הישגים, מעורבות הורים
בחודש יוני 1971 זעזעה מחאתם האלימה של תושבי שכונת התקווה, אוהדי קבוצת "בני יהודה" תל אביב את שלוותה של המדינה. הייתה זו הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש בוטה בצורה כזו בטענה של קיפוח על רקע עדתי בספורט בכלל ובכדורגל בפרט במדינת ישראל. תושבי שכונת התקווה שקופחו לטענתם ע"י ההתאחדות לכדורגל יצאו מתוך גבולות השכונה והביעו את מחאתם בחוצות תל אביב תוך שהם משתוללים, שורפים מכוניות, מנפצים חלונות ראווה ומתעמתים עם השוטרים, אלא שזו לא הייתה הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש פומבי בטענה הנ"ל. הפעם הראשונה התרחשה בשנת 1956, כתוצאה מהמאבק על ראשות ליגה ג' בין שתי קבוצות: קבוצת "הפועל" לוד שייצגה עיר שמרבית תושביה עולים חדשים וקבוצת "הפועל" הרצליה שייצגה את היישוב הוותיק. מאמר זה שופך אור בפעם הראשונה על השתלשלותו של אותו עימות, גורמיו ותוצאותיו.
תארנים: קיפוח אתני, סוציולוגיה של הספורט, כדורגל, מדינת ישראל.