תולדות ריצת 10,000 מ' לנשים, חלק ב'

חלק זו עוסק בשנים 1992-1987

1987

אליפות העולם 1987 נערכה ברומא ולראשונה נכללה בה ריצת 10,000 מ' לנשים. קריטריון B להשתתפות עמד על 34:00 דקות (אפשר השתתפות נציגה אחת למדינה) וקריטריון A עמד על 33:00 דקות (אפשר השתתפות 2 או 3 נציגות למדינה). 40 הרצות שהתייצבו חולקו לשני מקצים מהם העפילו לגמר 8 הראשונות מכל מקצה ו-6 מהמפסידות המהירות. המקצה הראשון היה מהיר יותר וממנו העפילו לגמר 5 מפסידות מהירות. ראשונה הגיעה בו קתרין אולריך ממזרח גרמניה (33:07.92) ואחריה הגיעו ליז לינץ' (מק-קולגן) מבריטניה, אורורה קוניה מפורטוגל ואינגריד קריסטיאנסן מנורבגיה. הראשונה במקצה השני הייתה ילנה זופייבה מברה"מ (33:32.05). קריסטיאנסן, שיאנית העולם, לקחת את ההובלה בגמר כבר בהקפה השנייה ובנקודת 1000 המטרים (3:01.2) היא הובילה ב-20 שניות לערך. אל נקודת 2000 המטרים היא הגיעה ב-6:00 (2:58.8 לק"מ!) ואחר כך הורידה בהדרגה את בקצב. היא הגיעה לאמצע המרחק ב-15:21.51 ומכאן ואילך החלה להשיג רצות בהקפה שלמה. קבוצת הרדיפה הגיעה לחצי המרחק ב- 15:36.5 ונראה היה שמתנהל בה מאבק רק על מדליות הכסף והארד. עם צלצול הפעמון להקפה האחרונה עמד יתרונה של קריסטיאנסן עדיין על כ-15 שניות. זופיובה עברה את ההקפה האחרונה ב-61.5 שניות ובסיום הייתה פחות מ-4 שניות אחרי המנצחת. 1) קריסטיאנסן 31:05.85; 2) זופייבה 31:09.40; 3) אולריך 31:11.34; 4) אולגה בונדרנקו (ברה"מ) 31:18.38; 5) לינץ' 31:19.82. הישגיהן של 5 הראשונות ברומא היו המהירים ביותר בשנת 1987.

1988

בחודש יולי 1988 נחלה קריסטיאנסן את הפסדה הראשון ב-10,000 מ' על מסלול כאשר נוצחה באצטדיון ביסלט באוסלו על ידי ליז מק-קולגן (לינץ') שקבעה את ההישג השלישי בכל הזמנים עד אז 31:06.99. מק-קולגן נטלה את ההובלה 3 הקפות לפני הסיום ואז עצרה קריסטינסן לרגע ונראה היה שהיא סובלת מכאב בטן. היא המשיכה אחר כך לרוץ וסיימה ב-31:31.37.
המקצים המוקדמים במשחקי סיאול 1988 התנהלו בקצב מהיר יותר מאשר ברומא 1987. שמונה הראשונות מכל מקצה ו-4 מפסידות מהירות העפילו לגמר. במקצה הראשון סיימה קריסטיאנסן ראשונה (31:44.69) לפני בונדרנקו , זופייבה ואולריך . ממקצה זה עלו כל 4 המפסידות המהירות. הראשונה במקצה השני הייתה מק-קולגן (32:11.95). קריסטיאנסן סבלה מפגיעה ברגל ונאלצה להפסיק את ריצתה בגמר אחרי 8 הקפות כאשר היא עדיין בהובלה. אולריך הובילה במחצית המרחק (15:37.9) כאשר היא מובילה את בונדרנקו, זופייבה ומק-קולגן. כל השאר היו כבר הרחק מאחור. בהמשך נטלה מק-קולגן את ההובלה ובקילומטר השמיני נשרה אולריך מהקבוצה המובילה ובקילומטר התשיעי גם זופייבה לא הייתה יכולה לעמוד יותר בקצב למרות שהחצי השני של הריצה היה איטי מהראשון. בונדרנקו נשאר צמודה למק-קולגן ועשתה את הפריצה שלה כאשר נותרו 200 מ' לסיום. 1) בונדרנקו 31:05.21; 2) מק-קולגן 31:08.44; 3) זופייבה 31:19.82; 4) אולריך 31:29.27; 5) פרנסי לארו-סמית (ארה"ב) 31:35.52; 6) לין ג'ניגס (ארה"ב) 31:39.93. מבין 20 המשתתפות בגמר היו 11 מאירופה, 6 מאמריקה (ארה"ב וקנדה), ונציגות בודדות היו לסין, אוסטרליה וניו זילנד. הנציגה היחידה של יבשת אפריקה הייתה רצה ממרוקו שנשרה במוקדמות. הרצה שסיימה חמישית, פרנסי לארו-סמית בת ה-36 השתתפה במשחקים האולימפיים עוד בטרם מלאו לה 20 שנה, במשחקי מינכן 1972 בריצת 1500 מ' שהייתה אז הריצה הארוכה ביותר לנשים. את הקריירה האולימפית שלה היא סיימה במשחקי ברצלונה 1922, שם השתתפה בריצת המרתון.

1989

תחרות הגביע העולמי הרביעית נערכה בתחילת ספטמבר 1989 בברצלונה. קתרין אולריך (וסל) בת ה-22 נצמדה לכל אורך הדרך לקריסטיאנסן בת ה-33 וחלפה על פניה 200 מ' לסיום. היא עברה קטע זה ב-28.5 שניות! וסיימה ב-31:33.92 לפני קריסטיאנסן 31:42.01. את הישג השנה קבעה קריסטיאנסן באוסלו – 30:48.51.

1990

המנצחת באליפות אירופה 1990 הייתה ילנה רומנובה מברה"מ (31:46.83) שהקדימה את אולריך-וסל (31:47.70) ואנט סרג'נט מצרפת (31:61.68). קריסטיאנסן ומק-קולגן נעדרו עקב חופשות הריון ולידה. במשחקי חבר העמים שנערכו בחודש ינואר 1990 באוקלנד שבניו זילנד הגנה מק-קולגן על התואר בו זכתה ב-1986 כאשר סיימה ב- 32:23.56 ד'. ביתה הבכורה של מקולגן, אייליש, נולדה בנובמבר אותה שנה. אייליש מק-קולגן היא כיום רצה מצטיינת בזכות עצמה ונכון לתחילת נובמבר 2026 היא מחזיקה בשלושה שיאי בריטניה: 5000 מ' – 14:28.55 ד' (2021), 10,000 מ' – 30:00.86 ד' (2023), חצי מרתון – 1:05:43 שע' (2023).

10 ק"מ על כביש

במקביל לריצת 10,000 על מסלול התפתחה גם ריצת 10 ק"מ על כביש. שיאים רשמיים מוכרים במרוצי כבישים רק משנת 2004 אך מאמצע שנות השבעים נוהלו רשימות לא רשמיות של הישגי שיא ובמרוצים הוענקו בונוסים כספיים לשוברי השיאים. בין השנים 1979 – 1983 קבעה גרטה וייץ מנורבגיה 5 הישגי שיא והביאה את ההישג עד 31:32 דקות (דיוק מדידת הזמנים במרוצי כבישים הוא של שניות שלמות). קריסטיאנסן קבעה ב-1984 31:25 ואילו מק-קולגן שיפרה את ההישג שלוש שנים ברציפות במרוץ "הלובסטר האדום" באורלנדו, פלורידה: 1987 – 31:07, 1988 – 30:59, 1989 – 30:39. במרוץ של 1989 היא החלה להאט במכוון כ-100 מטרים לפני הסיום כי היא הבינה שהיא עומדת לשבור את השיא בהרבה ולכן יקשה עליה לשבור אותו פעם נוספת… פורסם אז כי במרוץ באי באלי שבאינדונזיה הוצע פרס של חצי מיליון דולר למי שישבור שם את השיא בריצת 10 ק"מ על כביש בנוסף לפרס של 25,000 דולר לניצחון. מקולגן ניצחה שם ב-1987 (31:58, הנחילה לקריסטיאנסן הפסד ראשון במרוץ כלשהו אחרי שנתיים) וב-1989 (31:30). ב-1988 היא סיימה שם שלישית בלבד עקב קלקול קיבה ובהחלט שקלה לחזור ולנסות לשבור שם את הישג השיא במרוץ של 1990 שהתקיים מיד אחרי משחקי חבר העמים, תכנית שלא התממשה בסופו של דבר. אינגריד קריסטיאנסן הייתה האישה הראשונה המחזיקה בתארי אליפות עולם על מסלול, על כביש ובמרוצי שדה. בנוסף לתארה העולמי על מסלול ב-1987 היא הוכתרה כאלופת העולם במרוצי שדה בשנת 1988 וכאלופת העולם בריצת 15 ק"מ על כביש בשנים 1987 ו-1988.

1991

49 נשים נרשמו לריצת 10,000 מ' באליפות העולם השלישית שנערכה בשנת 1991 בטוקיו. קריטריון B נשאר 34:00 ואילו קריטריון A שונה ל-32:50. 10 ראשונות מכל אחד משני המקצים המוקדמים ו-5 מפסידות מהירות העפילו לגמר. מהמקצה הראשון העפילו 14 והראשונה ביו הייתה הרומניה יוליה נגורה-אולטאנו (31:52.58). דררטו טולו מאתיופיה הייתה ראשונה במקצה השני (31:45.95) לפני קריסטיאנסן ומק-קולגן שחזרו מחופשות הלידה. הזינוק לגמר נדחה בכמה דקות בשל ההתרגשות הרבה שאחזה באצטדיון אחרי סיום הקפיצה לרוחק לגברים בה שבר מייק פאוול את שיא העולם של בוב בימון והנחיל הפסד לאלוף היוצא, קרל לואיס. ליז מק-קולגן לקחה את ההובלה ועברה ק"מ ראשון ב-3:02.95 ולנקודת ה-2000 הגיעה ב-6:09.42 (3:06.47). היא המשיכה בקצב של 3:07 – 3:08 דקות לק"מ והיחידה שנצמדה אליה הייתה אלופת העולם לנוער לשנת 1990, דררטו טולו מאתיופיה. מק-קולגן וטולו הגיעו לחצי הדרך ב-15:34.15 כשקבוצת הרדיפה כ-20 מטר אחריהן. בתחילת הק"מ השמיני ניסתה טולו להאט את הקצב אך מק-קולגן לא ויתרה ובסוף הקילומטרים השמיני (25:00.3) כבר גדל יתרונה ל-80 מטר בעוד טולו נבלעה על ידי הרודפות וסיימה שמינית. במדליות הכסף והארד זכו רצות מסין שהקדימו בהקפה האחרונה את אולריך-וסל. 1) מק-קולגן 31:14.31; 2) ז'ונג הואנדי (סין) 31:35.08; 3) ואנג קסיוטינג (סין) 31:35.99; ) אולריך-וסל 31:38.96; 5) לין ג'ניגס (ארה"ב) 31:54.44; 6) אוטה פיפיג (גרמניה) 31:55.68; 7) קריסטיאנסן 32:10.75; 8) טולו 32:16.55. תנאי מזג האוויר הלא נוחים בטוקיו היו אולי הסיבה העיקרית לכך שהישגי העונה נקבעו בתחרויות אחרות: מק-קולגן קבעה בחודש יוני בהנגלו הולנד 30:57.07, שיא בריטי וההישג השני בכל הזמנים ובאותו חודש בפרנקפורט נקבעו ההישג הרביעי והחמישי בכל הזמנים על ידי אולריך-וסל (31:03.62) וג'יל הנטר מבריטניה (31:07.88). בין 50 הראשונות של שנת 1990 הייתה רצה אחת מאפריקה – סוזן סירמה מקניה שקבעה שיא לאומי – 32:19.11. ברשימת 50 הטובות של 1991 היו כבר 7 מאפריקה כולל 3 בין 10 הטובות, כולן עם שיאים לאומיים: אלנה מאייר מדרום אפריקה 31:33.46, דלילה אסיאגו מקניה 31:56 ודררטו טולו מאתיופיה 31:45.95.

ליז מק-קולגן באליפות העולם 1991

1992

48 רצות נרשמו לריצת 10,000 מ' במשחקי ברצלונה 1992. קריטריון B היה 33:20 ד' ו-32:50 ד' נדרשו לקריטריון A . הרצות חולקו לשני מקצים מוקדמים מהם העפילו לגמר 8 הראשונות מכל מקצה ו-4 מפסידות מהירות. לגמר העפילו 5 רצות מאפריקה, 4 מאסיה, 2 מאמריקה ו-9 מאירופה. זמן של 32:45.47 הספיק לעליה לגמר כמפסידה מהירה (בטוקיו 1991 האחרונה שנכנסה במפסידה מהירה קבעה 32:26.65). בין אלה שלא סיימו את המוקדמות היו בונדרנקו, אולריך-וסל וזופייבה. בגמר ניסתה מק-קולגן את אותה הטקטיקה שהביאה לה את הניצחון בטוקיו 1991 וזמן הביניים שלה אחרי 5000 מ' (15:35.91) היה רק 1.76 שניות איטי יותר מאשר בטוקיו, אך הפעם נשארו צמודות אליה 10 רצות. בק"מ השביעי פרצה קדימה אלנה מאייר ואחריה דררטו טולו. הק"מ השביעי היה ב-3:03 לעומת הק"מ הרביעי עד השישי שהיו על כ-3:10 דקות. החום היה רב ועל המסלול, הוצבה עמדה של חלוקת ספוגים רטובים כמקובל במרוצי כבישים. הק"מ השמיני והתשיעי היו שוב בקצב של 3:09 – 3:10 לשתי המובילות ובתחילת ההקפה האחרונה פרצה טולו קדימה, עברה את ההקפה האחרונה ב-65.9 שניות ולמאייר לא הייתה תשובה. העובדה שבמרוץ זה סיימו במקומות הראשונים רצה שחורה מאתיופיה ורצה לבנה מדרום אפריקה הפיחה בלבבות רבים תקווה לעתיד טוב יותר ביבשת. 1) טולו 31:06.02; 2) מאייר 31:11.75; 3) לין ג'נינגס (ארה"ב) 31:19.89; 4) ז'ונג הואנדי (סין) 31:21.08; 5) מק-קולגן 31:26.11; 6) ואנג קסיוטינג (סין) 31:28.06.
זמנה של טולו בברצלונה היה ההישג הטוב לשנת 1992. במקום השני היה הישג של הרצה מאוסטרליה ליסה מרטין-אונדייקי שקבעה בחודש יוני בהלסינקי 31:11.72. בברצלונה היא התחרתה במרתון אך לא סיימה (הייתה שנייה במרתון במשחקי סיאול 1988 ושביעית בלוס אנג'לס 1984).

אלנה מאייר, מס' 1474, ודררטו טולו בברצלונה 1992

ריצות 10,000 מ' לנערות באליפויות העולם עד גיל 20 בשנים 1994-1986

1986 – הנערות באליפות זו היו כאלה שלא מלאו להן 19 שנים עד סוף 1986, כלומר הן נולדו מ-1968 ואילך, וזאת להבדיל מהנערים שהיו רשאים להשתתף גם אם נולדו ב-1967. החל מהאליפות השנייה שנערכה ב-1988, שני המינים כבר היו "עד גיל 20", כלומר כאלה שעד 31 בדצמבר בשנה בה נערכה האליפות, לא מלאו להם 20 שנה. 15 נערות זינקו, 14 סיימו. 3 הראשונות: קתרין קליי (מזרח גרמניה) 33:19.67, נורה מארגה (קניה) 33:57.99, מרלין רנדרס (בלגיה) 33:59.36.

1988 – 25 רצות זינקו, 19 סיימו. 3 הראשונות: ג'יין נגותו (קניה) 33:49.45, אולגה נזרקינה (ברה"מ) 33:50.03, מוניקה גאמה (פורטוגל) 34:16.13.

1990 – 18 זינקו, 14 סיימו. 3 הראשונות: דררטו טולו (אתיופיה) 32:56.26, ריקה אוטה (יפן) 33:06.85, לידיה צ'רומי (קניה) 33:20.83. במקום ה-11, בזמן 35:23.47 ד' סיימה טומו אבה מיפן (נולדה ב-1971). ב-1993 היא זכתה במדליית הארד באליפות העולם במרתון. בשנת 2000 היא קבעה הישג של 6:33:11 שעות בריצת 100 ק"מ, שנכון לתחילת נובמבר 2026 הוא עדיין שיא העולם הרשמי. דררטו טולו (נולדה ב-1972) זכתה בזהב ב-10,000 מ' במשחקים האולימפיים בברצלונה 1992 ובסידני 2000 ובארד באתונה 2004. את שיאה האישי היא קבעה בסידני 2000 – 30:17.49 ד'. היא ניצחה במרתון לונדון 2001 ובמרתון ניו יורק ב-2009. לידיה צ'רומי, רשומה כילידת 1977, כלומר הייתה בת 13 ב-1990. מבין שיאיה האישיים: 3000 מ' – 8:29.14 (נקבע בשנת 2000), מרתון – 2:21:30 (2012, כלומר 22 שנים אחרי שזכתה בארד באליפות העולם עד גיל 20). צ'רומי הושעתה לשנתיים מפעילות באתלטיקה בין 2005 ל-2007 על כך שבדגימה שלה נמצא החומר קלומיפן – תרופה המשמשת לטיפול באי-פוריות אצל נשים שאינן מבייצות. התרופה יכולה לשמש לשיפור הביצועים בספורט, והיא אסורה לשימוש על פי תקנות הסוכנות העולמית למניעת סימום בספורט – WADA. צ'רומי טענה שנטלה את החומר מאחר שרצתה להיכנס להיריון והיא אכן ילדה בת בשנת 2006. עונש ההשעיה לא בוטל מאחר שצ'רומי לא דיווחה מראש על הסיבה לנטילת החומר.

1992 – באליפות העולם לנוער שנערכה בחודש ספטמבר 1992 בסיאול זכו נציגות סין בניצחונות בריצות 800, 1500, 3000 ו-10,000 מ' המנצחת בריצת 10,000 הייתה ואנג ג'ונקסיה שנולדה בשנת 1973. היא קבעה זמן של 32:29.90 ד'. אחריה הגיעו 4 רצות מאפריקה: גטה ואמי מאתיופיה (32:41.57), סאלי ברסוסיו מקניה (32:41.76), לידיה צ'רומי מקניה (33:01.99) ומרימה דנבובה מאתיופיה (33:57.21). 20 נערות זינקו וכולן סיימו. ברסוסיו רשומה כילידת 1978. ואנג ג'ונקסיה (1993) גטה ואמי (1999) וסאלי ברסוסיו (1997) זכו כבוגרות באליפות העולם בריצת 10,000 מ'.

1994 – הפעם האחרונה בה נכללה ריצת 10,000 מ' לנערות באליפות העולם לנוער (עד גיל 20) הייתה באליפות שהתקיימה בשנת 1994. 19 רצות זינקו ו-17 סיימו. 3 הראשונות: יוקו יאמאזאקי (יפן) 32:34.11, ג'קלין אוקמווה (קניה) 33:19.51, ג'ביווט קייטאני (קניה) 33:35.98.
מאז 1996 המרחק הארוך ביותר לנערות באליפות העולם עד גיל 20 הוא 5000 מ'. לעומת זאת ריצת 10,000 לנערים המשיכה להיכלל באליפות העולם לנוער עד גיל 20 עד האליפות שנערכה ב-2018, ומאז 2021 גם אצל הבנים המרחק הגדול באליפות הוא 5000 מ'. יש לא מעט נערים שזכו במדליות בריצת 10,000 מטרים באליפות העולם לנוער והפכו לבוגרים מצטיינים וביניהם: אדיס אבבה, ריצ'רד צ'לימו, ישמעאל קירוי, היילה גבריסלאסי, דניאל קומן, אספה מזגבו, גברה גברמריאם, סילאסי סיהינא, איברהים ג'ליאן וג'ושוע צ'פטגיי. העובדה שבאליפויות העולם עד גיל 20 שנערכו בין השנים 2018-1996, נערכה ריצת 10,000 מ' לנערים בלבד מדגימה תפיסה שדברים שהם טובים לנערים, אינם מומלצים לנערות. טוב שכיום הנערות והנערים מתחרים באותם המרחקים.

10 הטובות בכל הזמנים בריצת 10,000 מ' על מסלול בסוף 1992

	אתלטית	מדינה	הישג	שנת קביעת ההישג
1	אינגריד קריסטיאנסן	נורווגיה	30:13.74	1986
2	ליז מק-קולגן	בריטניה	30:57.07	1991
3	אולגה בונדרנקו	ברה"מ	30:57.21	1986
4	קתרין אולריך	גרמניה	31:03.62	1991
5	דררטו טולו	אתיופיה	31:06.02	1992
6	ג'יל הנטר	בריטניה	31:07.88	1991
7	ילנה ויאזובה	ברה"מ	31:09.40	1987
8	ליסה אונדייקי	אוסטרליה	31:11.72	1992
9	אלנה מאייר	דרא"פ	31:11.75	1992
10	גלינה זכרובה	ברה"מ	31:15.00	1984

ב-1986 היו בין 10 הראשונות בכל הזמנים 9 רצות מאירופה ואחת מארה"ב (ראו חלק א' של הסדרה). בסוף 1992 הפיזור הגיאוגרפי של 10 הראשונות היה רחב יותר: 6 מאירופה, 2 מאפריקה, אחת מאמריקה ואחת מאוסטרליה. רק 3 מ-10 התוצאות הטובות בכל הזמנים ב-1986 שרדו ברשימה בסוף 1992.

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן