תרגילים איזומטריים ואימונים סומטו-סנסוריים כשיטות טיפול לכאבים פטלו-פמורלים ברקדניות צעירות
מאת: נילי שטיינברג
למידע נוסף
תקציר מאמר המבוסס על עבודת מחקר משותפת של מחלקת כושר צבאי בצה"ל ושל מספר מרצים במכללה האקדמית בווינגייט
פציעות ברגליים קורות בשכיחות גבוהה בקרב חיילים קרביים, במיוחד פציעות בכפות הרגליים, בקרסוליים ובברכיים. בצה"ל, 43% מן הנושרים מסיבות רפואיות מטירונות החי"ר עושים זאת בשל פציעות ברגליים. 71.5% מן הפציעות האורתופדיות באוכלוסייה זו הן ברגליים ובגב התחתון.
בספרות העוסקת בפציעות אורתופדיות באימונים צבאיים מקשרים אותן בדרך כלל לעומס האימונים ולמשטר החיים בצבא (שלפעמים לא מאפשר התאוששות נאותה מן המאמצים שמבצעים החיילים באימונים). לעומת זאת בספרות העוסקת בפציעות אורתופדיות בקרב ספורטאים הוזכרו גם גורמים נוספים התורמים לפציעות כמו מורפולוגיה של הגוף, יכולת מופחתת לשמור על יציבה תקינה וליקויים פרופריוספטיים.
מטרת המחקר הייתה לבדוק אם יש קשר בין פציעות אורתופדיות ברגלי חיילים העוברים קורס מכי"ם ליחידות חי"ר לבין גורמים כמו מורפולוגיית הגוף, שיווי משקל דינמי יציבתי ויכולת פרופריוספטית.
שיטת המחקר
הנבדקים היו 168 חיילי חי"ר (כולם גברים) בגיל 20-18 שעברו קורס מכי"ם שנמשך 14 שבועות. הנתונים על החיילים נאספו ב-3 נקודות זמן: א) תחילת הקורס – יומיים ראשונים שלו; ב) אמצע הקורס – תחילת השבוע השמיני לקורס; ג) סוף הקורס – אחד משלושת הימים האחרונים שלו. כל הבדיקות נערכו אחרי שהחיילים לא ביצעו אימונים צבאיים במשך מספר ימים: שתי הבדיקות הראשונות אחרי חופשת סוף השבוע והבדיקה השלישית אחרי שני ימים של למידה עיונית ללא מאמצים גופניים.
הבדיקות
• נתונים אנתרופומטריים: גובה ומשקל שמהם חושב BMI, אורך רגליים.
• רגל דומיננטית – נתון זה נבדק באמצעות בחירת הרגל לבעיטה בכדור.
• שווי משקל יציבתי דינמי – Dynamic postural balance (DPB) נבדק בכל רגל בנפרד באמצעות מבחן מקובל – The Y balance test
• מבחן ליכולת פרופריוספטית – active movement extent discrimination apparatus (AMEDA)
• שאלון לגבי אי יציבות בקרסול – Cumberland Ankle Instability Tool (CAIT). הנבדקים נדרשים לענות על מידת אי היציבות בקרסול אותה הם חשים בכל רגל בנפרד. הציון המרבי במבחן זה הוא 30. ציון נמוך מעיד על יציבות נמוכה.
• פציעות החיילים – פיזיותרפיסט בדק את החיילים 6 פעמים במהלך הקורס (3 פעמים במחצית הראשונה ו-3 פעמים במחצית השנייה) ואבחן את הפציעות שלהם. הבדיקות היו לצרכי המחקר בלבד והפיזיותרפיסט לא טיפל בחיילים ואם נתן להם המלצות לטיפול הן היו כלליות בלבד כמו המלצות על תרגילי גמישות, חבישה והמלצה להיבדק על ידי רופא. יש לציין כי החיילים מעטו להתלונן על פציעות בפני הרופא מאחר שחששו מהדחה מן הקורס. החיילים נתבקשו על ידי הפיזיותרפיסט לציין את מקום הפגיעה (קרסול, שוק, ברך, גב, כתף וכו'), לתאר מה הם רואים וחשים (כאב, נפיחות, חוסר יציבות, שינויים בתחושה וכו'), האם מדובר בפגיעה חוזרת או כרונית, איך ארעה הפגיעה (פציעת טראומה, פציעת שחיקה וכו') ומה גרם לכאב (הליכה, ריצה, נשיאת משאות, תנועה מסוימת וכו'). לאור כל המידע שנאסף, הפיזיותרפיסט הגדיר את סוג הפציעה (דלקת בגיד אכילס, נקע בקרסול, כאבים בשוק, כאבים בקדמת הברך וכו'). הפיזיותרפיסט שאבחן את הפציעות והחוקרים שביצעו את הבדיקות שתוארו למעלה פעלו בסמיות, כלומר החוקרים לא היו מודעים לאבחנות של הפיזיותרפיסט.
• בהתאם לאבחנות של הפיזיותרפיסט חולקו החיילים בדיעבד ל-3 קבוצות: א) בריאים (לא סבלו מפגיעות אורתופדיות במהלך הקורס); ב) חיילים שאירעו להם פגיעות אורתופדיות בחצי הראשון של הקורס; ג) חיילים שאירעו להם פגיעות אורתופדיות בחצי השני של הקורס.
תוצאות
58 מתוך 168 החיילים בקורס (34.5%) דיווחו על פגיעה כלשהי באחד מששת המפגשים שלהם עם הפיזיותרפיסט. 93.1% מהחיילים שביקשו להיבדק על ידי הפיזיותרפיסט עשו זאת בשל הופעת כאבים. עוצמת הכאב הממוצעת במנוחה (בסקלה של 10 דרגות, VAS scale) הייתה 4.0 ועוצמת הכאב הממוצעת בעת פעילות גופנית הגיעה ל-7.3. אחוז החיילים שדיווחו על כאבים באזורים של הרגליים היה : קרסוליים – 32.8, ברכיים – 17.2, שוקיים – 17.2, אזורים אחרים בגפיים התחתונות – 32.8. סוג הפציעות שאובחנו על ידי הפיזיותרפיסט: נקע בקרסול (19.0%), כאבים בשוקיים (20.7%), כאבים בקדמת הברך (13.8%), דלקת בגיד אכילס (6.9%) ופציעות לא מזוהות (39.7%). טראומה הייתה הסיבה השכיחה להתחלת הכאבים (ב-56.9% מהמקרים). הגורמים העיקריים שזוהו כמובילים לכאבים היו: ריצה (44.2%), הליכה (16.3%), תנועות ספציפיות (16.3%), ונשיאת משאות (9.3%).
32 מתוך 58 מהחיילים שנפגעו (55.2%), פגיעתם נגרמה במחצית הראשונה של הקורס, ואצל 26 הנותרים הפגיעה התרחשה במחצית השנייה של הקורס. חוסר סימטריה באורך הרגליים לא נמצא כקשור להופעת הפגיעות. טבלה מספר 1 מסכמת את ממוצעי שלושת הקבוצות (בריאים, נפגעי מחצית ראשונה, נפגעי מחצית שנייה) בבדיקות השונות.
| Pre-testing | Mid testing | Last-testing | ||
|---|---|---|---|---|
| BMI | Not injured | 24.4±2.7 | 24.2±2.4 | 24.2±2.7 |
| Injured 1st half | 25.0±2.4 | 24.4±2.4 | 24.5±2.5 | |
| Injured 2nd half | 23.9±3.0 | 23.3±2.9 | 23.2±2.8 | |
| YBT Comp. Dom. | Not injured | 88.9±9.6 | 96.1±8.6 | 94.3±8.5 |
| Injured 1st half | 88.8±9.8 | 92.6±12.1 | 92.7±9.1 | |
| Injured 2nd half | 88.7±8.7 | 91.7±7.0 | 91.7±6.9 | |
| YBT Comp. Non-dom. | Not injured | 89.3±8.7 | 94.7±8.9 | 93.6±7.4 |
| Injured 1st half | 90.6±9.8 | 92.0±12.6 | 92.9±8.6 | |
| Injured 2nd half | 89.2±9.4 | 93.2±7.5 | 91.5±8.0 | |
| YBT Asym. | Not injured | 3.9±3.1 | 3.7±3.6 | 4.2±3.6 |
| Ant. | Injured 1st half | 4.4±3.3 | 4.1±3.7 | 4.3±4.2 |
| Injured 2nd half | 5.1±3.9 | 4.0±5.1 | 5.4±4.9 | |
| YBT Asym. | Not injured | 6.7±5.1 | 5.8±10.2 | 6.0±5.5 |
| P-M. | Injured 1st half | 10.5±7.3 | 6.3±3.3 | 6.3±4.3 |
| Injured 2nd half | 6.9±6.0 | 6.3±4.9 | 6.5±5.1 | |
| YBT Asym. | Not injured | 6.1±5.3 | 5.4±4.6 | 5.5±6.3 |
| P-L. | Injured 1st half | 7.4±6.8 | 6.9±6.8 | 6.5±4.4 |
| Injured 2nd half | 7.5±6.2 | 6.2±4.1 | 6.9±6.7 | |
| CAIT | Not injured | 26.7±3.9 | 26.4±3.5 | 25.7±4.8 |
| Dom. | Injured 1st half | 24.6±4.8 | 22.2±5.7 | 23.2±7.1 |
| Injured 2nd half | 24.2±5.2 | 22.5±6.3 | 23.0±6.4 | |
| CAIT | Not injured | 26.2±4.5 | 26.5±3.8 | 25.8±4.9 |
| Non. dom. | Injured 1st half | 22.8±6.1 | 20.3±5.4 | 24.0±6.3 |
| Injured 2nd half | 24.6±4.9 | 22.8±7.4 | 23.7±6.8 | |
| AMEDA | Not injured | .68±.06 | .71±.06 | .69±.06 |
| Injured 1st half | .63±.05 | .69±.04 | .68±.05 | |
| Injured 2nd half | .62±.08 | .65±.08 | .68±.06 |
Comp.= composite score; Dom.= dominant leg; Non-dom.= non-dominant leg; Asym. = asymmetry
דיון בתוצאות
במחקר זה לא נבדקו כל הגורמים שדווחו בעבר כקשורים להופעות פציעות שריר-שלד בקרב חיילים קרביים בין גורמים אלה אפשר לציין את הכושר הגופני של החיילים בתחילת הקורס, סוג הנעליים והרגלי חיים כמו עישון וצריכת אלכוהול.
לא כל הגורמים שנבדקו נמצאו קשורים להופעת פציעות שריר-שלד במחקר זה.
BMI – בכל 3 הקבוצות הייתה ירידה קטנה במהלך הקורס. קבוצת ה"בריאים" הייתה באמצע בנתון זה בין שתי קבוצות הנפגעים, אך ההבדלים לא היו מובהקים. בדיקת הקשר בין BMI לבין פציעות (וגם הקשר בין כושר גופני לפציעות) באוכלוסייה של חיילים המבצעים אימונים היא קשה מאחר שקשה מאד לחוקרים לכמת את העומס המוטל על החיילים. יתכן שחיילים קלי משקל וכאלה שיש להם כושר גופני גבוה נושאים על גופם במהלך האימונים משקל גבוה יותר יחסית למשקל גופם וגם מבצעים פעילות גופנית בעוצמה ובהיקף גדולים יותר מאשר חיילים בעלי BMI גבוה וכושר גופני נמוך יותר.
הבדל באורך הרגליים – לא נמצא כקשור להופעת פציעות במחקר זה וזאת בניגוד לממצאים מרוב המחקרים האחרים שמצאו כי חוסר סימטריה באורך הרגליים היה קשור לשיעור פציעות גבוה יותר.
שלושה גורמים שנבדקו לפני תחילת הקורס ונמצאו בקשר עם שיעור פציעות גבוה יותר היו: יכולת פרופריוספטית מופחתת (כפי שנמדדה על ידי AMEDA), הערכה סובייקטיבית של הנבדקים לגבי מידת היציבות בקרסול שלהם (כפי שנמדדה בשאלוני CAIT) וחוסר סימטריה בין הרגל הדומיננטית לרגל הלא דומיננטית במבחן ל-DPB. מעניין לציין לגבי הנתונים השונים שהתקבלו ממבחן שוויי המשקל כי לא נמצאה אינטראקציה ביניהם לבין מועד הבדיקות (לפני הקורס, באמצע ובסוף). ייתכן שהנבדקים שנפצעו הצליחו לשקם יכולת זו במהלך הקורס חרף הפציעות שלהם.
מספר מחקרים מצאו כי יכולת פרופריוספטית מופחתת בשל עייפות הייתה קשורה לעלייה בשיעור הפציעות ברגליים. ייתכן כי גם בקרב החיילים שנבדקו במחקר זה החיילים שהיו בעלי יכולת פרופריוספטית מופחתת בתחילת הקורס הושפעו יותר מעייפות במהלך הקורס וזה אולי אחד ההסברים לעלייה בסיכון שלהם להיפצע.
בהתאם לציפיות המוקדמות של החוקרים, הערכה סובייקטיבית נמוכה של היציבות בקרסול נמצאה קשורה לעלייה בשיעור הפציעות.
מסקנות
שיעור גבוה (34.5%) של פציעות שריר-שלד ברגליים נמצא אצל חיילים במהלך קורס מכי"ם חי"ר שנמשך 14 שבועות. יש להניח שהשיעור היה אף גבוה יותר מאחר שייתכן כי חלק מהחיילים לא דיווחו על כאבים בשל החשש שיודחו מן הקורס. הגורמים שנמצאו בקשר עם הגברת הסיכון לפציעות היו יכולות מופחתות בשווי משקל דינמי יציבתי ובפרופריוספציה והערכה סובייקטיבית נמוכה של יציבות הקרסול. נדרשים מחקרים נוספים כדי למצוא תרגילים ופרוטוקולים מתאימים להפחתת הסיכון לפציעות בקרב חיילים קרביים כמו תרגילים לשיפור יכולות פרופריוספטיות ותרגילים לשיפור שווי המשקל והיציבות בקרסול.
מקור:
Nirit Yavnai, Shelly Bar-Sela, Michal Pantanowitz, Shany Funk, Gordon Waddington, Lihi Simchas, Shani Svorai Band, Nili Steinberg. Incidence of Injuries and Factors Related to Injuries in Combat Soldiers. Incidence of Injuries and Factors Related to Injuries in Combat Soldiers. Journal of the Royal Army Medical Corps, 2019. In Press.
יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן