המרכז להנחלת שפת היידיש ותרבותה

על אודות המרכז להנחלת שפת היידיש ותרבותה ע"ש מקס וטובי פרידלנד

המרכז פועל במסגרת הפקולטה הרב־תחומית במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט וממוקם בספרייה המרכזית. בבסיס פעילותו של המרכז עומדת ההכרה כי התרבות היידית היא חלק משמעותי ובלתי־נפרד מהמורשת הרוחנית של עם ישראל.

מטרת המרכז היא לשמר ולטפח את עולם היצירה היידית לסוגותיה השונות (ספרות, פולקלור, תיאטרון, מוזיקה, קולנוע ועוד), להפוך אותה לנגישה יותר לקהל הישראלי ולהגביר את החשיפה אליה בכל הגילים. המרכז מבקש לקדם גישה פתוחה וסקרנית כלפי תרבות שבמשך תקופה ארוכה נשללה ודוכאה בגלל אתוס שלילת הגלות ולהכיר את חייהם, את שפתם ואת תרבותם של יהודי אירופה טרם עלה עליהם הכורת.

(התמונה עברה עריכה) Header picture: "A. Trankowski" (Poland, 1875-1900)   – רשיון

באתר תמצאו עדכונים לגבי פעילויות המרכז, מאמרים אקדמיים, יחידות הוראה לבית הספר היסודי, לחטיבת הביניים ולתיכון, סרטונים, סקירות ביקורתיות, המלצות על ספרים, תרגומי סיפורים קצרים ועוד.

פרטים חשובים

  • קמפוס לוינסקי
  • טלפון: 03-6901620
  • פעילות בימים ראשון, שני, רביעי וחמישי בשעות: 8:30 – 15:30
ראש המרכז, פרופ' רוחמה אלבג, בימים שני וחמישי (בתיאום מראש)
במייל [email protected]

ייחודיות המרכז

המרכז מתמקד בהנחלת תרבות היידיש בקרב פרחי הוראה ואנשי חינוך ובאמצעותם גם בקרב תלמידי מערכת החינוך. לצד כינוסים וימי עיון, המרכז מקיים קורסים ומטמיע תכנים במגוון תוכניות ההכשרה של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט: בתוכנית לגיל הרך ובתוכניות להכשרת מורים לבתי הספר היסודיים והעל־יסודיים. נוסף על כך, המרכז מפתח יחידות הוראה שמטרתן לספק חוויה לימודית ייחודית ועשירה שתפתח בפני ילדים ובני נוער צוהר לשפת היידיש ולתרבותה ותעודד אותם להתבטא באופן יצירתי בהשראת סיפורים, שירים, מנגינות וציורים מן העולם היהודי האירופי.

המרכז פיתח קורס מקוון עשיר מאוד בתכנים: "חלון לספרות יידיש לילדים". הקורס פתוח לכל החפץ בכך בקישור הבא >

חדר הפלאות של סבתא מאשה, מאת איריס ארגמן. 2020 המרכז מוציא לאור אחת לשנה ספר שעניינו שפת היידיש, בין שמתורגם ובין שיצירה מקורית. מן הספרים שכבר יצאו לאור ואלו שעתידים לצאת בקרוב:

חדר הפלאות של סבתא מאשה, מאת איריס ארגמן. 2020

חדר הפלאות של סבתא מאשה, מאת איריס ארגמן. 2020

טווס הזהב, מאת בני מר

בעיני ילדוּת, מאת מלכה לי. (תרגום מיידיש)

 

לוינסקי ויידיש

הסופר והפובליציסט הציוני, אלחנן לייב לוינסקי, שעל שמו נקרא סמינר לוינסקי (לימים – מכללת לוינסקי לחינוך, וכיום – קמפוס לוינסקי של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט), פרסם בשנת 1889 מאמר נוקב בעיתון "המליץ" שבו ביקר בחריפות את הסופר שלום עליכם, שהיה גם הבעלים והעורך הגאה של הוצאת ספרים ביידיש שנקראה "די יודישע פאלקס-ביבליאטעק" (הספרייה העממית היהודית). לוינסקי טען ששלום עליכם משלם לסופריו ביד נדיבה ובכך מעודד כותבים מוכשרים לזנוח את העברית ולשוב לזרועותיה של היידיש. בקצב העניינים הנוכחי, הזהיר לוינסקי, "השפחה" (קרי היידיש) תירש את גבירתה – העברית.
שלום עליכם לא נשאר חייב ובעט מושחז תקף את מבקרו תוך שהוא מכנה אותו בזלזול "הסופר מגורנוסטאיבקה". כך החלה התנצחות שנמשכה על פני כמה גיליונות, בין מחנה התומכים ביידיש לבין מתנגדיה. הייתה זו הקדמה למלחמת השפות שפרצה בשנת 1913 סביב הסוגייה באיזו שפה ראוי ללמד בבתי הספר היהודיים בארץ ישראל. בסיומה של מלחמה זו, כידוע, העברית הוכתרה כמנצחת הגדולה.
לוינסקי ושלום עליכם לא הכירו זה את זה אישית בעת שהתווכחו בלהט מעל דפי העיתונות, אך עשר שנים מאוחר יותר הם נפגשו באודסה ותוך זמן קצר נרקמה בין השניים חברות אמיצה. כשנזכרו בדו־קרב העקוב מדיו שניהלו בעבר, התגלגלו מצחוק.
כשנפטר לוינסקי בשנת 1910 והוא בן 53 בלבד, כתב עליו שלום עליכם דברי הספד מרגשים, שבהם הביע את אהבתו ללוינסקי וסיפר כי היה ידיד נפש מסור. לוינסקי, אשר בעצמו כתב ביידיש, לא יכול היה לחזות מה יקרה ליהודי אירופה ולשפתם. רציחתם של למעלה משליש מדוברי השפה בשואה יחד עם תהליכים סוציו־תרבותיים (חילון והתבוללות) ואימוצן של אידיאולוגיות חדשות (כמו סוציאליזם וציונות), הובילו לדעיכת היידיש עד כדי סכנת הכחדה.
הפעלתו של מרכז להנחלת שפת היידיש ותרבותה, דווקא במכללה העברית הראשונה להכשרת מורים הקרויה על שם אלחנן לייב לוינסקי, היא בגדר סגירת מעגל וזכר לידידותם המופלאה של שני האישים.אלחנן לייב לוינסקי מימן שלום עליכם (שלום רבינוביץ') משמאל חבורת סופרי אודסה: מימין לשמאל: אלחנן לייב לוינסקי, ח"נ ביאליק, מנדלי מוכר-ספרים, ש. בן ציון, יהושע חנא רבניצקי

 

ספרים מומלצים בהיידיש

ספרים

ספרים מומלצים על שפת היידיש ותרבותה

אהרוני, א' (2002). שלום עליכם באור חדש. ספרית פועלים.

אורחן, נ' (2013). יוצאות מארבע אמות: נשים כותבות בעיתונות ביידיש באימפריה הרוסית. מרכז זלמן שז"ר

אורחן, נ' (2021). עומדות בניסיון: ראשית סיפורת הנשים המודרנית ביידיש. מאגנס.

דרוקר-ברעם, ג' (2021). אני עפרך: ישראל בראי סיפורת יידיש הישראלית 1948- 1967. יד בן-צבי.

הרשב, ב' (2006). התרבות האחרת: יידיש והשיח היהודי. כרמל.

זונשיין, מ' (2022). ורשה היהודית. כרמל.

לנסקי, א' (2005). נגד כיוון ההיסטוריה: הרפתקאותיו המופלאות של האיש שהציל מיליון    ספרים ותרבות שלמה. כתר.

מירון, ד' (2004). הצד האפל בצחוקו של שלום עליכם: מסות על חשיבותה של הרצינות ביחס ליידיש ולספרותה. עם עובד.

 

מר, ב' (2018). סמוצ'ה: ביוגרפיה של רחוב יהודי בוורשה. מאגנס.

נוברשטרן, א' (2015). כאן גר העם היהודי: ספרות יידיש בארצות הברית. מאגנס.

פישמן, ד' (2020). מחתרת הנייר: המלחמה על אוצרות הרוח של ירושלים דליטא. בית שלום עליכם ומאגנס.

קמחי, ר' (2012). שטעטל בארץ-ישראל: סרטי הבורקס ומקורותיהם בספרות יידיש קלאסית. רסלינג.

רוטמן, ד' (2017). הבמה כבית ארעי: התאטרון של דז'יגאן ושומאכר (1980-1927). מאגנס.

רוסקיס, ד' (2011). בארץ מאמע-לשון. הקיבוץ המאוחד.

רוסקיס, ד' (2018). יהודיבור: מסות על תרבות יידיש. מוסד ביאליק.

שפיגלבלאט, א' (2009). פינות כחולות: איציק מאנגר – חיים, שיר ובלדה. כרמל.

מבחר ספרי שירה וסיפורת מאת יוצרי היידיש הידועים ביותר:

בשביס-זינגר, י' (2002). העבד. עם עובד.

בשביס-זינגר, י' (2003). שושהעם עובד.

בשביס-זינגר, י' (2011). בית הדין של אבא. ספרית פועלים.

בשביס-זינגר, י' (2014). תשמעו סיפור!. עם עובד.

דראפקין, צ' (2019). ונשיקתי תהיה רוצחת: סיפור, שירים, זיכרונות. הקיבוץ המאוחד.

חרמוני, מ' (עורך) (2012). אמריקה: העולם החדש ביידיש ובעברית. עם עובד.

טשרנין, ו', לוי, י', וניסינוביץ, י' (עורכים) (2016(. גבוה מן הפחד אשיר- אסופה דו לשונית: מאה שנות שירת יידיש. משיב הרוח.

מאנגר, י' (1968). שירים ובלדות. על המשמר..

מנור, ד' (עורך) (2021). זר שלגים: מבחר משירת יידישבחר ותרגם בני מר. אפרסמון/הו!/בית שלום עליכם.

סוצקבר, א' (2005). כינוס דומיות: מבחר שירים. עם עובד וכרמל.

פרץ, י' ל' (2018). עיר המתים: סיפורים. מודן.

רובינשטיין, ב' (עורכת) (2018). צימוקים ושקדים: טעימות קטנות מתוך אוצרות היידיש וספרותה. ידיעות אחרונות-ספרי חמד.

רייזן, א' (2024). האם מקום אמצא? שירים, סיפורים ואחרית דבר. כרמל.

 

 

ספרי ילדים:

אבס, ש' (2007). חייט, מעיל וסיפור. עגור.

ארגמן, א' (2020). חדר הפלאות של סבתא מאשה. מכללת לוינסקי לחינוך.

בשביס_זינגר, י' (1973). גדא וביש גדא או חלֵב הלביאה. ספרית פועלים.

בשביס-זינגר, י' (1981). שלוש משאלות. ספרית פועלים.

הופר, ר' (2018). אלטע זאכן. זמורה-ביתן.

יובל, נ' (עורכת) (2016). סיפורי חלם. דני ספרים.

מולודובסקי, קדיה (1995). פתחו את השער. הקיבוץ המאוחד.

מר, ב' (2012). אף על פיל: אוצר שירי ילדים מיידיש. כתר.