שיר לחג העצמאות
שיר לחג העצמאות
מרכז לוין קיפניס מאחל חג עצמאות שמח עם שירה של מרים ילין שטקליס "כרטיס גיוס" .
בתמונה בפרסומו הראשון ב"דבר לילדים" 19.8.1948
כַּרְטִיס גִּיּוּס / מִרְיָם יָלָן-שְׁטֶקֶלִיס
(סיפור ירושלמי)
אֶתְמוֹל בָּרְחוֹב,שְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם,
הָלַכְתִּי לְדַרְכִּי שְׁקוּעָה בְּהִרְהוּרִים.
שָׁמַעְתִּי רַעַם פְּגָזִים,
אַךְ לֹא בָּרוּר הָיָה מֵאַיִן, –
חָזָק הַהֵד בִּירוּשָׁלַיִם,
וְהוּא מַטְעֶה.
מֵעַל רֹאשִׁי עָבַר כַּדּוּר, –
אַךְ מִי שָׂם לֵב הַיּוֹם לְכַדּוּרִים?
הָלַכְתִּי לְדַרְכִּי, וְכָאָמוּר,
הָלַכְתִּי – כְּדַרְכִּי – שְׁקוּעָה בְּהִרְהוּרִים.
לִוּוּנִי זִכְרוֹנוֹת, וּבַשָּׁמַיִם –
עָנָן לִוַּנִי לְבֶן-כְּנָפַיִם.
לְפֶתַע עֲצָרַנִי קוֹל:
– כַּרְטִיס-גִּיּוּס!
נִדְהַמְתִּי וְנִפְעַמְתִּי, הֵרַמְתִּי אֶת עֵינַי,
וּלְפָנַי, –
שְׁנֵי בַּחוּרִים.
הַקּוֹל צָעִיר, תַּקִּיף, לְלֹא הִסּוּס:
– כַּרְטִיס-גִּיּוּס!
עָמַדְתִּי דוּמָם,
וְאֶת פְּנֵיהֶם סָקַרְתִּי.
אָמַרְתִּי:
– הַאֻמְנָם
גִּיּוּס אֲנִי חַיֶּבֶת?
קָרְאוּ הַשְּׁנַיִם:
– בְּוַדַּאי!
מָה אַתְּ חוֹשֶבֶת?!
הִסְמַקְתִּי
וְשָׁתַקְתִּי.
שָׁלַף אֶחָד מֵהֶם אֶקְדָּח,
כִּוְּנוֹ אֱלֵי לִבִּי
וְסָח:
– קָדִימָה, אַחֲרַי!
מִיָּד רָאִיתִי –
עֵסֶק בִּישׁ!
וְנִכְמְרוּ בִּי רַחֲמַי
עַל אֲבִיבַי עוֹד לֹא חָיִיתִי.
מִהַרְתִּי
וְאָמַרְתִּי:
– סִלְחוּ נָא, רַבּוֹתַי,
לְדַעְתְּכֶם, מַהוּ מִסְפַּר שְׁנוֹתַי?
קָרָא אֶחָד בְּבִטָּחוֹן:
– וַדַּאי שְׁלשִׁים!
וַחֲבֵרוֹ:
– טִפֵּשׁ אַתָּה, זֶה לֹא נָכוֹן, –
וַדַּאי שִׁשִּׁים!
אָמַרְתִּי:
– נִיחָא,
שְׁלשִׁים וְעוֹד שִׁשִּׁים – כַּמָּה?
קָרְאוּ הַשְּׁנַיִם:
– הוֹ-הוֹ-הוֹ, כַּמָּה אַתְּ חֲכָמָה!
כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה עוֹד לֹא לָמַדְנוּ.
אָמַרְתִּי:
– אוּלַי אַתֶּם בַּגַּן עֲדַיִן?
נֶעֶלְבוּ מְאֹד הַשְּׁנַיִם:
– אֲנַחְנוּ בְּכִתָּה אָלֶף!
וּכְבָר לָמַדְנוּ קְרֹא וּכְתֹב!
אָמַרְתִּי: – טוֹב!
וּבְכֵן, שְׁלשִׁים וְעוֹד שִׁשִּׁים – כַּמָּה… בְּעֵרֶךְ?
חָשְׁבוּ, חָשְׁבוּ, עָנוּ:
– מֵאָה.
אָמַרְתִּי:
– וְאִם מֵאָה, הֲרֵי אֲנִי סוֹבֶרֶת
כִּי בַּת מֵאָה מִכָּל גִּיּוּס פְּטוּרָה וּמְפֻטֶּרֶת!
הִבִּיטוּ בִּי אַרְבַּע עֵינַיִם, –
שָׁתְקוּ הַשְּׁנַיִם.
– קִרְבוּ אֵלַי,– לָחַשְׁתִּי, – יֵשׁ לִי סוֹד!
קָרְבוּ אֵלַי אַרְבָּע אָזְנַיִם –
שָׁתְקוּ הַשְּׁנַיִם.
גָּחַנְתִּי וְלָחַשְׁתִּי:
– סוֹד!
לִי יֵשׁ תַּפְקִיד חָשׁוּב מְאֹד-מְאֹד,
זֶהוּ הַסּוֹד,
וְזֶהוּ סוֹד כָּמוּס –
עַל כֵּן אֵין לִי כַּרְטִיס-גִּיּוּס.
עָמְדוּ הַזַאֲטוּטִים הַשְּׁנַיִם וְהִסְמִיקוּ,
וְעֵינֵיהֶם הִבְרִיקוּ.
מְאֹד חָשַׁקְתִּי לְלַטֵּף אֶת רָאשֵׁיהֶם,
אֲבָל יָדַעְתִּי:
לֹא יַרְשׁוּנִי.
עַל כֵּן – הִצְדַּעְתִּי!
וְכָךְ עָמַדְנוּ דֹם כֻּלָּנוּ,
וְהִצְדַּעְנוּ.
אֶחָד הָיָה שְׁחַרְחַר, אֶחָד הָיָה בָּהִיר,
וַחֲמוּדִים כָּל-כָּךְ הָיוּ הַשְּׁנַיִם.
– – – – – – – –
מֵאָז וְעַד עוֹלָם
קְשׁוּרָה נַפְשִׁי בָּכֶם, יַלְדֵי יְרוּשָׁלַיִם…
סַלֵּינוּ עַל כְּתֵפֵינוּ,