זהירות פייקניוז!
זהירות פייקניוז!
לכולם יש מה לומר על כל דבר…
אבל בנושאים שחשובים לנו, איזה כלים יש לנו להעריך איזה מידע הוא אמין?
קבלו כמה כללי אצבע להדרכת הלומדים לצריכת מידע אחראית בעידן הפייקניוז.
פורסם בתאריך: 10.11.2022
פייקניוז – ראו הוזהרתם!
פייקניוז (ידיעות כזב) אינה תופעה חדשה. כבר למדנו שהאינטרנט הוא מרחב שבו כל אחד יכול להציג את עצמו כמומחה וקל מאוד להפיץ חדשות כזב. ככל שהפייקניוז נפוץ יותר, הוא משפיע יותר ובמיוחד על מי שאין בידו כלים להבחין שמדובר בתרמית.
כאן צריכה להיכנס לתמונה הכשרת המורים!
בין המיומנויות שחשוב שנעניק ללומדים היא היכולת להעריך מידע שאליו נחשפו ולשתפו באופן אחראי. המשיכו איתנו וקראו מידע חשוב על פייקניוז ועל הדרך לפתח מיומנויות לצריכה אחראית של מידע.
שבעה סוגים שונים של פייקניוז
החוקרת ד"ר קליר וורדל הבחינה בין שבעה סוגים של פייקניוז במאמרה "Fake News It's Complicated":
נושאי הפייקניוז הנפוצים ביותר
על פי המומחה האמריקני ד"ר נולן היגדון במאמרו "What is Fake News? A Foundational Question for Developing Effective Critical News Literacy Education", אלו נושאי הפייקניוז הנפוצים ביותר:
כמובן שיש נושאים רבים נוספים שבהם נוכל למצוא פייקניוז, למשל בריאות, כלכלה, אקלים וסביבה.
למה עלול לגרום הפייקניוז ?
ד"ר נולן היגדון ממשיך ומפרט את הסכנות הטמונות בפייקניוז:
למה אנשים מאמינים לפייקניוז?
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר פרסמה מאמר בשם "האמת על פייקניוז" באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה. היא מתייחסת לשאלה מדוע אנשים מאמינים לפייקניוז ומפיצים אותו:
- מידע שקרי שנראה מציאותי ומעורר
רגש נותר בזיכרון ומושך את תשומת ליבנו
- מבחינה פסיכולוגית אנחנו נוטים
להאמין למה שאנחנו קוראים
- יש לנו נטייה להאמין
למידע שמועבר על ידי חברים או משפחה
אז איך נזהה פייקניוז?
מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע, מתייחס אף הוא לנושא הפצת מידע כזב והפיק סרטון עם טיפים חשובים לזיהוי פייקניוז.
אסטרטגיות של הערכת מידע
כדי להחליט אם ידיעה נכונה או שקרית, כדאי להשתמש באסטרטגיה של הערכת מידע ולענות על השאלות הבאות:
מי כתב את המידע?
- האם לכותב סמכות או מומחיות בתחום או שהוא מצטט מומחה בתחום?
- האם הכותב אובייקטיבי ואיננו בעל עניין בתחום?
- האם יש פיקוח או בקרה על התוכן?
מה כתוב?
- האם הידיעה אכן התפרסמה?
- האם הידיעה הובאה באופן מדויק?
- האם הדברים סולפו או הוצאו מהקשרם?
מה אומרים מקורות מידע אחרים?
- האם המידע הוא מסקנה של גורם או של חוקר יחיד?
- האם המידע מופיע במקורות מידע נוספים מוכרים ואמינים?
איך להתייחס לנושא הפייקניוז בכיתה?
תלמידים חשופים כמו המבוגרים לידיעות השקריות של הפייקניוז.
לעומת המבוגרים, לצעירים יש פחות כלים וידע קודם כדי להבחין בהם.
מהסיבה הזאת חשוב מאוד להפנות זמן להתייחס לתופעה אם היא מתעוררת בתקשורת, או לייחד שיעורים מיוחדים לנושא.
לשמחתנו, רבים כבר נרתמו למשימה ויש מערכי שיעורים ופעילויות רבות ברשת בנושא.
הינה מבחר:
- אמיתי או לא, לילך מגנאג'י, ילדים בסיכוי – המועצה לילד החוסה
- יחידה בנושא בחירות ו"פייק ניוז", קרן קטקו איילי, משרד החינוך, אגף אומנויות, מזכירות פדגוגית
- איך לזהות פייקניוז היום דרך תקשורת סובייטית של פעם – מצגת ודיון – ענת זלמנסון קוזניצוב, נתיב
- מידע שגוי זה מדבק – כיצד מתמודדים עם מידע שגוי, אוניברסיטת חיפה
- Fake News, British Council
- Fake News – News and Media Literacy Collection, PBS Learning Media
- Fighting Fake News, Rachel Roberson, KQED Learning
- בן חורין, ח' (2020). קבלת החלטות בסוגיות סוציו-מדעיות בקהילת ידע וחקר. חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה.
Higdon, N. (2020). What is fake news? A foundational question for developing effective critical news literacy education. Democratic Communiqué, 29(1), 1–18.
Richardson, N. (2017). Fake news and journalism education. Asia Pacific Media Educator, 27(1), 1–9. https://doi.org/10.1177/1326365X17702268
Giroux, H. A. (2018). What is the role of higher education in the age of fake news? In M. A. Peters, S. Rider, M. Hyvönen & T. Besley (Eds.), Post-truth, fake news. Springer. https://doi.org/10.1007/978-981-10-8013-5_17
Apuke, O. D., & Omar, B. (2021). Fake news and COVID-19: Modelling the predictors of fake news sharing among social media users. Telematics and Informatics, 56, 101475.
Kendra, A. (2018). Increasing students’ ability to identify fake news through information literacy education and content management systems. The Reference Librarian, 59(4), 179-187. https://doi.org/10.1080/02763877.2018.1489935