מאיזה גיל ניתן לבצע מבחן קופר?

במבחן קופר נמדד המרחק אותו עוברים הנבחנים ב-12 דקות בהליכה, ריצה או שילוב של שתיהן. המבחן הוצע על ידי ד"ר קנת ה. קופר (Kenneth H. Cooper) בספרו Aerobics שראה אור בשנת 1968 וקטגוריות הכושר שבו מבוססות על ניסויים שערך ד"ר קופר על חיילים בחיל האוויר האמריקאי. בתחילה הופיעו רק טבלאות לגברים צעירים תוך ציון העובדה כי  בעתיד יפורסמו גם טבלאות לגברים בגילאים מבוגרים יותר ולנשים וזאת לאחר שיאספו מספיק נתונים כדי לקבוע את הקטגוריות. הקטגוריות נבנו על  סמך מתאם גבוה בין  מבחן זה ובין מבחן מעבדה לצריכת חמצן מרבית.

טבלה מספר 1: קטגוריות כושר במבחן 12 דקות של קופר , לפי הספר Aerobics

בספריו שהופיעו בשנות השבעים הוסיף קופר גם קטגוריות לנשים וגברים בקבוצות גיל אחרות וכמו כן הציע קופר עוד שני מבחנים להערכת הכושר: מבחן ריצה ל-1.5 מייל ומבחן ריצה על מסילה בו עולה דרגת הקושי בהדרגה עד שהנבחן אינו מסוגל להמשיך ונרשם הזמן שהוא "שרד" במבחן. בספר The Aerobics Way שהופיע ב-1977 רשומות 6 קטגוריות כושר. שים לב שהנורמות עודכנו.

טבלה מספר 2: קטגוריות כושר לגברים במבחן 12 דקות לפי הספר The Aerobics Way (המרחקים במטרים)

טבלה מספר 3: קטגוריות כושר לנשים במבחן 12 דקות לפי הספר The Aerobics Way (המרחקים במטרים)

החל משנות ה-80 מבחן 12 הדקות כבר לא מוזכר בספריו של קופר.  בשנות התשעים "מכון קופר" שהקים ד"ר קופר בטקסס פיתח את מבחן הפיטנסגראם להערכת כושר של תלמידים. במבחן זה מוצעות 3 חלופות להערכת הסבולת של התלמידים: ריצת מייל, מבחן ביפ (הנקרא אצלם PACER) ומבחן הליכה.  את מבחן המייל בפיטנסגראם אפשר לבצע כבר מגיל 5 אך עד גיל 10 כל הנדרש הוא להשלים את המרחק בהליכה, ריצה או שילוב של שתיהן, ללא מדידת הישגים.  במבחן זה מדובר על "טווח הכושר הבריאותי"  והשאיפה היא שכמה שיותר תלמידים יהיו בתוך הטווח. כמובן  שאין כל רע להיות גם מעל הטווח אך התלמידים שהישגיהם מעל הטווח הם בדרך כלל ספורטאים והמורים לחינוך גופני צריכים רק לשאוף שכמה שיותר תלמידים יגיעו לטווח ויתקדמו בתוכו. הישגים שמעבר לטווח הם כבר עניין למאמנים באגודות הספורט.

טבלה מספר 4: טווח הכושר הבריאותי בריצת  מייל במבחן פיטנסגראם (הנורמות לשנת 2009).

בשנים האחרונות חלו הקלות בנורמות שאינן מתפרסמות עוד. המורים בארה"ב מקלידים את התוצאות לתוכנה הממירה את התוצאות לערכי צריכת חמצן מרבית לפי נוסחת חיזוי. לפחות לגבי בנות שאינן ספורטאיות אין ממש הצדקה לקבוע נורמות קשות יותר עם העלייה בגיל מאחר שבמחקרים שנעשו בשנים האחרונות ברחבי העולם נמצא כי אין כמעט שיפור בכושר של התלמידות אחרי גיל 9 (ראה המאמר על אחוזונים במבחן ביפ שהתפרסם באתר זה).

אין שום בעיה לערוך את מבחן 12 הדקות בקבוצות ספורט  החל מגיל 10, השאלה היא מה הטעם בכך. אם רוצים לבחון את הסבולת של הילדים אפשר לבצע מבחנים פשוטים יותר כמו ריצות ל-600 או ל-1000 מטרים. במבחן 12 דקות צריך הבוחן לראות היכן בדיוק סיים כל נבחן עם תום הזמן וקשה לו לקבוע זאת בדיוק כאשר בקבוצה הרבה ילדים. הרבה יותר נוח למדוד זמן ריצה בו אפשר להגיע לרמת דיוק של עשירית השנייה, אם רוצים בכך. אין גם צורך במבחן של 12 דקות כדי להעריך סבולת של ילדים. מבחן ריצת 600 מטר נמשך בערך 4-2 דקות אצל ילדים בכיתות ד' – ו'  (אם כי יש היום תלמידים שזמנם איטי יותר).