הכינוס המדעי הארצי הראשון של מרכז מהות 08.10.18

תקצירים מהכנס

• מס' 109 - מושב: מדיניות פוגשת מציאות הגדרת מטרות המושב
  הצג תשובה

  עינב לוק, בטי ריטבו - אגף א' שפ"י, משרד החינוך
  יו"ר המושב ותפקיד: עינב לוק, מנהלת אגף תכניות סיוע ומניעה, אגף א` שפ"י, משרד החינוך מטרת המושב היא להציג התמודדות עם הפער הקיים בין הידוע לנו מהמחקרים, כי יש חשיבות לקיים שותפות חינוכית לבין המצב במציאות בו מסגרות ואנשי חינוך רבים מתקשים לקיים קשר ושיח מיטבי עם הורים.
  נציג מחקר המראה , כי קשר מיטבי עם ההורים הינו גורם משפיע משמעותית על שביעות הרצון של מנהלים, מורים והורים. נתאר מודל לקידום שותפות עם הורים במסגרת החינוכית ונביא שני סיפורים מהשטח המראים את המורכבות והשונות בין מסגרות החינוך.
• מס' 122 - מושב: מציאות פוגשת מדיניות תקציר ראשון: שביעות רצון מנהלים, מורים והורים מבית-הספר: שותפות הורים, אווירה בית-ספרית וגורמים תלויי תפקיד
  הצג תשובה

  דנה אביטל - ראמ"ה, משרד החינוך, בטי ריטבו - אגף א' שפ"י, משרד החינוך
  מטרת מחקר זה הינה לבחון מהם הגורמים הקשורים למידת שביעות הרצון של מנהלים, מורים והורים מבית-הספר. נקודת המוצא הינה ההנחה, כי כאשר צוות בית-הספר וההורים שבעי רצון מבית-הספר, הדבר עשוי להשפיע לטובה על התנהלות בית-הספר, לא רק מבחינת הישגי התלמידים ורווחתם אלא גם מהיבט השותפות החינוכית עם ההורים, ההופכת להיות תשתית ארגונית המסייעת לשני הצדדים להתמודד עם מצבי קונפליקט בעזרת הידברות ומחויבות הדדית (אדלר ופישר, 2008; כצנלסון, 2014; ריטבו, לוק וברג, 2017).
  על מנת לבחון הנחה זו, נאמדו שלושה מודלים של רגרסיה לינארית היררכית: מודל מנהלים (678=n) ומודל מורים (16,840 מורים מתוך 770 בתי ספר) המבוססים על נתוני מיצ"ב תשע"ו ברמה הבית ספרית, ומודל הורים (2017 הורים מתוך 1447 בתי-ספר) המבוסס על נתוני סקר עמדות הורים תשע"ו ברמת הפרט. לכל מודל הוכנסו גורמי רקע שונים, כדוגמת רקע חברתי-כלכלי של בית-הספר ושלב חינוך, וגורמי אקלים, כדוגמת שותפות הורים בבית-הספר ושביעות רצון באי בית-הספר. בנוסף, לכל מודל הוכנסו משתנים ייחודים לאוכלוסיית המודל, למשל סגנון הניהול של מנהל בית-הספר לפי תפיסת המורים או גורמים שלתפיסת מנהל בית-הספר מפריעים לניהול תקין.
  מהמחקר עולה, כי אחד מגורמי הסביבה המשמעותיים ביותר לניבוי שביעות הרצון של הצוות החינוכי, מורים ומנהלים, הוא הקשר בין ההורים לבית-הספר. זאת ועוד, כל עוד הקשר עם ההורים הוא חיובי, מעורבות ההורים בבית-הספר הנה מבורכת. לעומת זאת, כאשר הקשר עם ההורים נתפס כשלילי, מעורבות ההורים בבית-הספר הופכת להתערבות הורים ומכאן, נתפסת כמפריעה. מנקודת מבטם של ההורים נמצא, כי גם לתפיסתם הקשר עם בית הספר חשוב, אם כי במידה פחותה מחשיבות הקשר של בית הספר עם התלמיד (למשל, הוראה ברורה ויחסי קרבה ואכפתיות). מכאן, שלא רק שהקשר בין ההורים לבית-הספר הינו גורם משמעותי למידת שביעות הרצון של הצוות החינוכי וההורים, אלא שישנה משמעות גם לטיב הקשר. יחד עם זאת, נראה כי קיים הבדל בין תפיסת אנשי הפדגוגיה לבין תפיסות ההורים בכל הקשור לאופן ביטויה של השותפות החינוכית.
  למעשה, המחקר מבסס ומדגיש את חשיבות הקשר בין בית-הספר להורים לשביעות הרצון של מנהלים ומורים מעבודתם ושל הורים מבית-הספר של ילדם, כל זאת מעבר לגורמים חברתיים-כלכליים. בנוסף, ההבנה כי קיים פער בין תפיסת אנשי הפדגוגיה להורים באשר לאופן ביטויה של השותפות החינוכית, עשויה לסייע לקיומה של תקשורת וניהול שיח מוצלחים יותר בין שני הצדדים, בפרט ברגעי משבר.
  ביבליוגרפיה אדלר, ח., ופישר, ג. (2008). תפיסת תפקידו של מנהל בית הספר במדינת ישראל, דו"ח ועדה מקצועית לגיבוש המלצות למדיניות משרד החינוך, אבני ראשה – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית. נדלה מ: http://www.avneyrosha.org.il/Role/Documents/Principal_role.pdf
  כצנלסון, ע. (2014). קשר בין הורים ומערכת החינוך של ילדיהם. פסיכואנליטיקה, עע` 40-45.
  ריטבו, ב., לוק, ע., וברג, א. (2017). שותפות חינוכית בין צוותי החינוך לבין ההורים – מהלכה למעשה. מסמך מדיניות ועקרונות עבודה. השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י).
• מס' 138 - מושב: מציאות פוגשת מדיניות. תקציר שני: פיילוט לקידום קשר ושיח מיטבי בין המסגרת החינוכית וההורים
  הצג תשובה

  בטי ריטבו
  על מנת לקדם שיח מיטבי ושותפות חינוכית עם ההורים יש צורך ביצירת בסיס לתכנית עבודה מסודרת, מתוכננת ויזומה בהובלת מנהל המסגרת החינוכית.
  לשם כך הוטל על תחום הורים ומשפחה להוביל פיילוט ארצי במסגרות חינוך בכל המחוזות בארץ במטרה לגבש וליישם הבנייה שיטתית של מודל עבודה, ולפתח כלים המקדמים שיח עם הורים. הפיילוט כולל שלושה שלבים החל מהקמת צוות מוביל, מחוון לזיהוי ומיפוי, פיתוח פרקטיקות, הכשרת חדר מורים לקידום שיח מקדם עם הורים ולניהול קונפליקטים, קיום מפגשים סדירים עם ועד הורים, קיום שיח עם כלל ההורים, מתן מענה אישי מכבד ומקצועי לפניות של הורים והקמת מרכז הורים.
  בתחילת הדרך נערך בכל אחד מבתי הספר מיפוי קשרים, ממשקים, מבנים ארגוניים, תהליכים ותכניות שונות הקיימות. המיפוי הינו מחוון איכותני וכמותי שנבנה בשיתוף עם הראמ"ה. לאחר ניתוח התמונה שהתקבלה והשיח עם מנהל/ת בית הספר והצוות המוביל נבנתה תכנית עבודה שלקחה בחשבון את החוזקות של ביה"ס ואת השגרות הקיימות בנושא השותפות החינוכית. במבט על העשייה עד כה עולה ,שכל בתי הספר הדגישו את תפקידו של המנהל כמוביל פעיל בתהליך, את הצורך ביצירת מבנים ארגוניים המאפשרים שיח עם הורים וכן מבנים ארגוניים לליווי ותמיכה בצוות, הכשרת הצוות החינוכי בברור עמדות בקשר לשותפות חינוכית עם הורים ופיתוח מיומנויות לניהול שיח פרטני והובלה מערכתית.
  עם זאת יש שונות רבה בין בתי ספר בניהול הקשר עם ההורים לאורך רצף השותפות החל מעדכון ויידוע ועד לשיתופי פעולה בתחומים שונים ומגוונים. כמו כן, יש בתי ספר אשר נמצאים בתהליך המאפשר לעבוד על החזון הבית ספרי בשיתוף עם ההורים, לקיים מעגלי שיח והיוועצות איתם בנושאים שונים, לעומת בתי ספר אשר ראו לראשונה צורך בפנייה להורים במטרה להקים ועד מייצג. לבסוף, נתאר תוצר ראשוני של אוגדן הכולל כלים לקידום שיח עם הורים אשר פותחו על ידי צוותי החינוך המשתתפים בפיילוט, לדוגמא: מחוון אשר נבנה בשותפות עם הראמ"ה, סדנאות לחדר מורים, כלים להתמודדות עם קונפליקטים, כלים להגברת מוגנות הצוות, עקרונות לקידום תקשורת מכבדת ברשתות החברתיות, תדריך לעבודה פרטנית עם הורים, דוגמאות לאספות הורים ועוד.
• מס' 139 - מושב: מציאות פוגשת מדיניות. תקציר שלישי: התמודדות עם משבר בית ספרי
  הצג תשובה

  איריס אברהם, בטי ריטבו - אגף א' שפ"י, משרד החינוך
  במסמך זה יתואר תהליך התמודדות של הנהלת בית הספר עם משבר אמון של הורים שהתאפיין בקונפליקטים ותלונות רבות על הנעשה בבית הספר.
  בית ספר גנים הינו בי"ס יסודי ממלכתי, השוכן בשכונה מבוססת בגני תקווה, המאופיינת באוכלוסייה ממעמד סוציואקונומי גבוה, שרואה חשיבות רבה בחינוך הילדים. ההורים מוכנים ורוצים להיות מעורבים ומשפיעים.
  ביה"ס בן 30 שנה. לומדים בו 557 תלמידים ב- 19 כיתות. מונה כ-40 אנשי צוות ברמות ותק שונות.
  הגעתי לבית הספר לפני שלוש שנים לאחר עזיבה של מנהלת בשל משבר אמון עם ההורים. בתחילת הדרך הורים רבים הגיעו עם תלונות רבות על חוסר שקיפות והעדר שיתוף פעולה של צוות ביה"ס איתם, נהגו לכתוב מיילים בתפוצה שכללה רשות ופיקוח ודרשו מענה מידי לפניותיהם.
  מורות רבות בצוות חששו מאוד מההורים ונמנעו מקשר איתם.
  הייתי בלבטים רבים לגבי אופי ההתנהלות מול ההורים וחששתי שמתן מענה לדרישותיהם יוביל להסלמה נוספת, טשטוש הגבולות והתערבות יתר.
  בנובמבר 2016 בית הספר נכנס לפיילוט בנושא קידום שותפות הורים.
  במיפוי ראשוני שנערך עלה כי תחומי המעורבות של ההורים בבית הספר מאוד מצומצמים והצוות ממעט לשתף את ההורים בנעשה.
  במסגרת ההדרכה נערך שיח מקצועי ומעמיק בנושא והוחלט על מספר פעולות ראשוניות במטרה להפחית את הקונפליקטים ולמנוע הסלמה. כמו כן, נערך מיפוי שותפים במטרה לאתר גורמים תומכים שיסייעו בהגברת אמון ההורים וקידום תהליכי השותפות.
  בשלב ראשון הושם דגש על הגברת השקיפות בבית הספר: שליחת מידעונים שבועיים נעל הנעשה בביה"ס, קיום אירועים קהילתיים, מעגלי שיח עם הורים ועם תלמידים.
  בעקבות פעילויות אלו, חלה רגיעה מסוימת בקרב ההורים. החלו להישמע קולות תומכים ומפרגנים, דבר שחיזק מאוד אותי ואת צוות המורות ועודד אותנו להמשך התהליך.
  במהלך שנת תשע"ח נערכו פעולות רבות ומשמעותיות נוספות במסגרת חדר מורים ועם קהילת ההורים. פעולות אלו חיזקו את אמון ההורים וראיית צוות ביה"ס והעשייה בו כמקצועית. צוות בית הספר מחוזק יותר. תחושת המוגנות של הצוות מול ההורים השתפרה וכן תחושת המסוגלות.
  כיום ההורים מדברים על שקיפות, פתיחות ומעורבות. קיימים עדיין קונפליקטים בעיקר ברמה הפרטנית, אך ברוב המקרים הם מיושבים ומקבלים מענה בתוך בית הספר ללא צורך במעורבות של גורמים נוספים.
• מס' 140 - מושב: מציאות פוגשת מדיניות. תקציר רביעי: מהעברת מידע לשיתוף
  הצג תשובה

  אמיר אלקרינאוי - מנהל, בית ספר "סלאח א-דין" ברהט, בטי ריטבו - אגף א' שפ"י, משרד החינוך
  בית ספר "סלאח א- דין " הוא בית ספר יסודי השוכן בעיר הדרומית רהט, הוקם בשנת 1994 ונחשב בית ספר ותיק בעיר.
  בבית הספר לומדים 704 תלמידים, ב- 25 כיתות כולל כיתת חינוך מיוחד אחת (א-ו).
  מדד הטיפוח של בית הספר הוא 8.89. בית הספר שוכן בשכונה אופיינית לרהט ומגיעים אליו ילדים מהשכונות שמסביבו לפי אזור הרישום.
  צוות בית הספר מונה 56 מורים ומורות. רב אנשי הצוות הם תושבי רהט וחלקם הקטן תושבי הצפון. הצוות הנו צעיר ובעל מוטיבציה לעבודה. לכל אנשי הצוות תואר ראשון וחלק נכבד מהם בעלי תואר שני.
  בשנים האחרונות חל שינוי מהותי בקרב האוכלוסייה הבדואית ברהט, הנובע מהצורך של האימהות לצאת לעבוד מחוץ לבית. בעבר, בעוד האימהות עבדו בבית, בית הספר נהג להזמין אותן לפעילויות רבות. התפיסה שעמדה בבסיס ההזמנה היתה כי תפקידו של בית הספר הוא גם "לחנך" ו"להשכיל" את האימהות, לטפח הורות מיטבית ולהעשירן בכלים להתמודד עם נושאי ההורות השונים. יציאת האימהות לעבודה, גרמה לכך שבמשפחות רבות שני ההורים אינם נמצאים בבית רב שעות היום. צוות בית הספר חש כי נוצר חוסר איזון בין תפקיד ההורים לבין תפקיד ביה"ס ולכן חשוב לעדכן ולהעמיק את התפקיד "ההורי", תוך התאמה למאפייני הקשר בהתחשב במצב החדש, כך ביה"ס יהיה לא רק מקור ידע ומיטוב ההורות אלא מקום של היוועצות וקשר מכבד ושוויוני בין באיו. בעקבות שינוי התפיסה נולד הצורך בהרחבת ארגז הכלים של המורים בשיח עם ההורים. נוצרו מבנים ופרקטיקות שיושמו בחדר המורים ועל ידי הצוות עם ההורים כשהמיקוד הוא סביב שיח פרטני עם ההורה. חדר המורים למד וחווה פרקטיקות שונות לשיח פרטני מיטבי עם הורה: פנים מול פנים, בטלפון ובביקור בית. צוות המורים וההורים חוו שינוי בתפיסה, בעקבותיה עליה בתחושת המסוגלות ההורית והמורית ושביעות רצון. (יובאו עדויות בסרטונים) בראיה לעתיד הוצב היעד להרחבת הקשר והשיח עם ההורים מהרמה הפרטנית לרמה המערכתית, זאת ע"י יצירת פרקטיקות המשתפות את ההורים לא רק בקשר לילדם הפרטי אלא גם בפרויקטים מערכתיים כמו: תקנון בית הספר, פיתוח הנהגת הורים ועוד.

תקצירים מהכנס

• מס' 175 - היבטים שונים של שתפנות בשיח שבין אנשי חינוך להורים במציאות הישראלית
  הצג תשובה

  יו"ר המושב: ד"ר סיגל אופנהיים-שחר
  סיגל אופנהיים-שחר - אוניברסיטת בר אילן- התכנית ללימודי מגדר, בית הספר לחינוך והחוג לסוציולוגיה מכללת קריית אונו- בית ספר לחינוך מנהיגות וקהילה. ענת כורם, אורלי הבל, רחלי פלד, איריס ברנט - מכללת לוינסקי לחינוך
  מטרת המושב המושב יעסוק בתרבות השיח המקצועי שאנו, כאנשי חינוך, מעוניינים לייצר על מנת לקיים דיאלוג מיטבי עם הורים. הספרות המקצועית נוטה להדגיש את היתרונות של דיאלוג שתפני המזמין מעורבות הורים. הממצאים בשטח מצביעים על הצורך בניהול דיון סביב השאלה: האם אכן שיח שתפני אפשרי ורצוי במציאות הישראלית, ואם כן, באילו תנאים שיח זה אפשרי?
  תקציר המושב המושב יכלול ארבע הרצאות, כאשר כל הרצאה תתמקד בזווית ראיה אחרת בתוך הקשר מחקרי שונה. בסיום כל הרצאה תוצג שאלה המאתגרת את תרבות השיח השתפני שבין אנשי חינוך להורים או את אופן ניהולו.
  הרצאה ראשונה: ד"ר ענת כורם תציג את תרבות השיח שנוצרת בין אנשי חינוך להורים בעניין פיתוח הכשירות החברתית של התלמידים. הממצאים שיוצגו מעלים את השאלה: באילו מצבים דיאלוג שתפני בין אנשי חינוך להורים נתפס על ידי אנשי חינוך כמתאים ובאילו מצבים הוא נתפס כפחות מתאים?
  הרצאה שניה: ד"ר אורלי הבל תתאר את נקודת מבטן של מנהלות כמובילות את השיח בין אנשי הצוות וההורים ובגבולותיו בהקשר של מסגרות החינוך המיוחד לתלמידים עם לקויות מורכבות. הממצאים שיוצגו מעלים את השאלה: כיצד מנווטת המנהלת את השיח השתפני שבין ההורים והצוות בהקשר האקולוגי של בית ספר לחינוך מיוחד בו קיימים בעלי עניין רבים הטוענים לרווחתו הרגשית-חברתית ואקדמית של התלמיד?
  הרצאה שלישית: ד"ר רחלי פלד תדון בשיח של בוגרים צעירים שלמדו במסגרות החינוך המיוחד בהקשר לדיאלוג שבין אנשי חינוך להורים מנקודת מבטם. הממצאים שיוצגו מעלים את השאלה: עד כמה אנשי מקצוע והורים קשובים לנקודת המבט של בוגרי החינוך המיוחד ומשתפים אותם בשיח?
  הרצאה רביעית: ד"ר סיגל אופנהיים-שחר וד"ר איריס ברנט תתמקדנה בהקשר של הכשרת הסטודנטיות להוראה ותצגנה את סוגי הדיאלוגים המגוונים שחוו המתכשרות לחינוך לגיל הרך, במסגרת התנסות, כמשקפים את תרבות הגן, ותפיסת המקצועיות של הגננת. הממצאים שיוצגו מעלים את השאלה: אילו תנאים נדרשים לשיח שתפני בין אנשי חינוך להורים, כפי שהם יכולים לבא לידי ביטוי משלב תהליכי ההכשרה של המתכשרות להוראה?
• מס' 159 - סימפוזיון. תכניות התקשרו"ת להורים וצוותי חינוך: שותפות רגישת תרבות לקידום ילדי גן בסיכון להפרעת התנהגות
  הצג תשובה

  יואל אליצור1, חוה פרידמן2, צביה אהרון3, מיכל אנגלרט4, יהודית דריימן5, רנדה גרה ותד6, דנה דהן7, טלי טרגר8, נאדיה מסארוה9, אילנה פישר10, ליאור סומך11, ישי שליף12
  1. המגמה לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד, ביה"ס לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס, האוניברסיטה העברית בירושלים
  2. מנהלת אגף פסיכולוגיה חינוכית, המינהל הפדגוגי – אגף א' שירות פסיכולוגי יעוצי, משרד החינוך
  3. פסיכולוגית חינוכית מדריכה, רכזת תחום גיל הרך בשפ"ח חדרה ורכזת תחום גיל הרך במחוז חיפה
  4. פסיכולוגית חינוכית מדריכה, מנהלת שפ"ח בני שמעון, חברת מטה ויו"ר פורום הגיל הרך באגף פסיכולוגיה חינוכית, שפ"י
  5. פסיכולוגית חינוכית מדריכה, רכזת גנ"י בשפ"ח מודיעין-מכבים-רעות, רכזת תחום גיל רך במחוז ירושלים
  6. פסיכולוגית חינוכית מתמחה, שפח ג'ת
  7. דוקטורנטית בביה"ס לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס באוניברסיטה העברית בירושלים, פסיכולוגית חינוכית מתמחה, שפ"ח חדרה
  8. פסיכולוגית חינוכית מדריכה, מנהל שפ"ח מעלה אדומים
  9. פסיכולוגית חינוכית מדריכה, מנהלת שפח ג'ת
  10. פסיכולוגית חינוכית מדריכה, מנהלת צוות גיל הרך שפ"ח מודיעין עילית
  11. פסיכולוג חינוכי מומחה, בהסמכה להדרכה, מנהל שפ"ח ביתר עילית
  12. פסיכולוג חינוכי מדריך מנהל שפ"ח מודיעין עילית, יו"ר הועדה המקצועית לפסיכולוגיה חינוכית
  הסימפוזיון יציג את תכניות התקשרו"ת להורים ולצוותי חינוך המופעלות על-ידי פסיכולוגים חינוכיים
  
  בשירותים הפסיכולוגים-חינוכיים ברחבי הארץ. המטרות והתמות המרכזיות הן:
  להציג את העקרון המרכזי של שיתוף פעולה בין הורים וצוותי חינוך להדגים כיצד הליך שמתחיל באיתור ילדי גן בסיכון על-ידי צוותי החינוך מתמודד עם אתגרים מרכזיים של יצירת עבודה שיתופית ששמה במרכז את המטרה של שיפור כישורים רגשיים-חברתיים ומניעת בעיות התנהגות. להציג ממצאים מרכזיים מתוך שני מחקרים שבדקו תכניות להורים ולגננות והעידו על השפעת התכנית על הילדים, ההורים, ומערכות הקשרים בין ההורים והגננות לבין הילדים, וגם בין ההורים לבין הגננות. להציג מנגנוני שינוי משוערים שנבדקו במסגרת מחקרי התקשרו"ת. להציג כיצד תכניות התקשרו"ת עברו התאמה רגישה תרבותית שהובילה ליישום מוצלח שלהן באוכלוסייה החרדית ובאוכלוסייה הערבית. להציג כיצד תכנית התקשרו"ת להורים עברה התאמה שהובילה ליישום מוצלח עם הורים יחידניים. להציג את ההשלכות של המחקר והניסיון שנצבר במשך למעלה מעשור שבו מופעלות תכניות התקשרו"ת למדיניות חינוך שמיישמת את היתרונות של התערבות מוקדמת לקידום יכולות רגשיות-חברתיות ומניעת הפרעות נפשיות.
  

  Elizur, Y., & Somech, L. Y. (2018). Callous-unemotional traits and effortful control mediate the effect of parenting intervention on preschool conduct problems. Journal of Abnormal Child Psychology. doi:10.1007/s10802-018-0412-z

  Elizur, Y., Somech, L. Y., & Vinokur, A. D. (2017). Effects of parent training on callous-unemotional traits, effortful control, and conduct problems: Mediation by parenting. Journal of Abnormal Child Psychology, 45(1), 15-26.

  Somech, L. Y., & Elizur, Y. (2012). Promoting self-regulation and cooperation in pre-kindergarten children with conduct problems: A randomized controlled trial. Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 51(4), 412-422.

• מס' 180 - סימפוזיון. חוויית ההורות של מורות ומורים והשלכותיה על עמדותיהם החינוכיות.
  הצג תשובה

  נאוה דקל1,2, חן סיגל1,3, רבקה גלזנר1,4, אורית וייזל1, דליה מצר1,5, שאנה ברייזבלט1, שולה ברנע1
  1 צוות חשיבה, מכון מופ"ת
  2 מכון כרם לחינוך, המכללה האקדמית דוד ילין
  3 חינוך, מכללת לוינסקי
  4 מכללת אורות ישראל
  5 המכללה האקדמית אחוה
  
  "האפשרות שלנו כהורים להתוות את הדרך הנכונה מוגבלת יותר. אני יכולה להגיע לילד שלי עד גבול מסוים."; אני מדברת אתם על דברים שלא דברו אתנו כילדים – על מיניות, על תופעות בעולם. אני יותר פתוחה אתם מכפי שהיה הדור הקודם". אלו מקצת מהדברים שנאמרו על ידי מורות ומורים בחטיבות ביניים בחינוך הממלכתי במסגרת ראיונות שקיים צוות " ילדוּת והמעשה החינוכי" במכון מופ"ת למחקר בנושא "תפיסות ילדוּת בקרב מורות ומורים כיום והשלכותיהן החינוכיות".
  הסימפוזיון המוצע יעסוק באחת התמות העולות מניתוח המחקר בהתאם לתיאוריה המעוגנת בשדה, והיא הקשר בין חוויית ההורות של מורות ומורים כיום לבין תפיסותיהם החינוכיות. מתוך המחקר עולים היבטים שונים שהמרואיינים הציגו ביחס לקשר בינם לבין ילדיהם ולהבדלים בין ההורות שלהם כיום לקשר שהיה להם עם הוריהם. חברות הצוות יציגו את המורכבות שעלתה מתוך הדברים – הקשיים, החרדות, חוסר הביטחון ואף הבלבול שלהם כהורים מחד ומאידך, ההנאה והפתיחות בקשר עם ילדיהם. המורכבות הזו באה לידי ביטוי גם באופן שבו המורות והמורים תיארו את חוויית הילדוּת כיום המשפיעה על תפקידם כהורים ומעוררת שאלות הקשורות בהעמדת גבולות לילדים, היחס לעיסוק הרב של הילדים ב"מסכים", ההתבגרות המוקדמת ועוד.
  הסימפוזיון יציג את החשיבות העולה ממצאי המחקר לשדה ההוראה. הדיון יתמקד בשאלה האם וכיצד חוויית ההורות כפי שהיא מתבטאת בדברי המרואיינים משפיעה על עמדותיהם החינוכיות? המשתתפות יציגו את התמונה העולה מתוך הראיונות וידונו בשאלה האם מודעות של אנשי חינוך לחוויית ההורות שלהם ולהשפעתה על התקשורת שלהם עם הורי תלמידיהם, יכולה לרכך קונפליקטים ולעזור למורות ולמורים ליצור שותפות מיטבית עם ההורים.
  מקורות: שכטמן ציפורה ובושריאן עודד, (עורכים, 2015). בין הורים למורים בחינוך העל-יסודי – תמונת מצב והמלצות, האקדמיה הלאומית למדעים.
  

  Boyd, Dannah, (2014). It’s Complicated:The Social Lives of Networked Teens, Yale University Press.

  Clarke, Adel, (2005). Situational analysis: Grounded theory after the postmodern turn, Sage Publication, Ca.

• מס' 129 - תכנית ההתערבות של מכון אדלר מיועדת לבנית תקשורת בין המשפחה ובית הספר ומהווה חלק ממיזם המשפחה בראש העין. ההתערבות הוליסטית הומניסטית ומלווה במחקר למדידת תפוקותיה.
  הצג תשובה

  ליאן סלע, רחל פסטרנק - מחקר ופיתוח, מכון אדלר
  תכנית התערבות לבניית תקשורת בין המשפחה ובית הספר ליאן סלע, משנה למנכ"לית, ד"ר רחל פסטרנק – מחקר ופיתוח, לימור קרלינסקי – רכזת מיזם המשפחה, מכון אדלר
  
  תיאור כללי
  תכנית התערבות לבניית תקשורת בין המשפחה ובית הספר מהווה חלק ממיזם המשפחה – תכנית לחיזוק החברה באמצעות המשפחה, הפועל בהובלת מכון אדלר, בשיתוף עם הביטוח הלאומי, אשלים וקרן סבה. התכנית מתבצעת כפיילוט בראש העין , המכפילה את כמות תושביה ומרחיבה את מערכת החינוך.
  הנחת היסוד היא, שהמשפחה ויחסי הגומלין שלה עם בית הספר, מהווים חוליה מרכזית בבניית חוסן קהילתי ועירוני. ההתערבות הינה הוליסטית. נעשית ברוח שוויונית, חיובית, הומניסטית ומדגישה את הכוחות החיוביים בשיפור הדיאלוג והגברת התקשורת. ההתערבות מלווה במחקר כמותני ואיכותני השואף לבדוק תפוקות בדפוסי התקשורת.
  
  מטרות התכנית
  • בניית תקשורת אפקטיבית בין הורים ורשויות בית הספר.
  • בניית תקשורת אפקטיבית בין הורים וילדים להפחתת התנהגויות שליליות.
  • בניית חוסן קהילתי והגברת מעורבות ההורים בבית הספר, ובסיוע משאבי החינוך
  
  דרכי הפעולה
  צוות המכון מבצע התערבות הוליסטית בהדרכות קבוצתיות ואישיות למשפחות ולרשויות בית הספר.
  • מנהלים/ות: תקשורת מקרבת ושיח מנהלים – הורים, ההופך את בית הספר לחלק מהקהילה.
  • מורים/ות: הקניית כלים להתמודדות עם התנהגויות מפריעות וכלים לחיזוק תחושת ההשתייכות.
  • הורים: הקניית כלים להתמודדות עם אתגרי ההורות כמו, הצבת גבולות, שימוש במסכים והשתלבות חברתית.
  • הנהגות הורים: כלים להתמודדות עם התנגדויות, פתרון קונפליקטים ותקשורת מקדמת.
  • יועצות: העמקת הידע בנושאים הקשורים לתקשורת בין הורים, מורים וילדים.
  
  
  שאלות ותמות לדיון בשולחן העגול
  • תקשורת הורים מורים והשפעתה על תחושת השתייכות לבית הספר ולקהילה.
  • תפקיד הנהגות הורים בתקשורת בבית הספר.
  • תפקיד שיתוף הפעולה בין מבצעי תכנית ההתערבות לצוות המקצועי בבית הספר
• מס' 130 - הורים לבין צוותי החינוך. מתגובתיות ליוזמה ולניהול קשר המותאם ליעדים
  הצג תשובה

  בת חן וינהבר, רני בר און - מפרש
  
  מטרות שולחן עגול:
  הצגת מודל יישומי לניהול קשר עם הורים: waze הורים (http://www.mifras.org/parents/index.html) יצירת שיח על תפיסה פרואקטיבית של צוותי חינוך לניהול קשר עם הורים הבסיס התיאורטי נשען על ידע מחקרי בסוגיית קשר עם הורים, על עולם היזמות ועל ידע בניהול ובישוב סכסוכים ומו"מ. הכלי הוא תוצר פעולתן של שתי קבוצות "פיצוח"(מתודולוגיה מפרשית לפירוק אתגר משותף בתהליך מתודי מונחה, למידת מודלים ודרכי פעולה פורצי דרך בארץ ובעולם, חילוץ מודלים לכדי בנייה של מודל יישומי חדשני להתמודדות עם האתגר בשטח) המורכבות ממנהלים ומורים.
  
  תימות ושאלות במרכזן
  הדעה הרווחת במערכת היא, שפיתוח ויצירת שותפות בין הורים לבית הספר היא הדרך המועדפת והבלעדית. בשטח נשמעים קולות מגוונים ביחס לשיתוף ולמעורבות הורים. השאלה היא כיצד הורים נתפסים ככורח מציאות או כבעלי ערך והזדמנות? במציאות היומיומית השיח מאופיין ברמות של מורכבות ורגישות המביאים לקונפליקטים ומשברים. השאלה היא: מהו הבסיס לניהול קשר אפקטיבי ומועיל עם הורים?
  יחסי הורים וצוותי חינוך אינם מתנהלים בסביבה סטרילית וישנה השפעה מכרעת לאקוסיסטם מקומי (מערכת אנושית רב מימדית המפגישה בין פרטים, קבוצות, ארגונים וכוחות ופועלת ליצירת ריבוי אפשרויות, קשרים וחוללות עצמית של הפועלים השותפים בה). השאלה היא: מה תרומתו של כל אחד מהשחקנים (רשות, אקדמיה, שטח ועוד) ביצירת אקוסיסטם מיטבי?
  
  מקורות
  רקח- אדי, א. ואופיר, א. (2013) מידת האמון של מורים בשותפיהם לתפקיד וזיקתה להכנסת חידושים בבתי הספר, עיונים במינהל וארגון החינוך, כרך 33, 163-192.
  
  שכטמן, צ׳ ובושריאן, ע׳ (עורכים) . (תשע״ה) בין הורים למורים בחינוך העל־יסודי, ירושלים היזמה למחקר יישומי בחינוך, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
  
  קורץ, ג. (2014). שימושים בערוצי תקשורת חדשים: איסוף נתונים מבעלי עניין מורים והורים` סקירה מוזמנת –כחומר רקע לעבודת הוועדה " בין בית ספר למשפחה: קשרי מורים הורים בסביבה משתנה" היזמה למחקר יישומי בחינוך.
  
  יזמות בחינוך
  

  Anders Lundstr¨omand Lois A. Stevenson, editors (2005) Entrepreneurship Policy: Theory and Practice. Springer, New York, NY. Reviewed by David A. Kirby

• מס' 176 - מעגל שיח. בדרך משם לכאן – איך לא ללכת לאיבוד חשיבות שיתוף הורים עולים
  הצג תשובה

  מאיה שריר, אסי שרון - אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך
  
  בדרך משם לכאן – איך לא ללכת לאיבוד חשיבות שיתוף הורים עולים
  מטרת מעגל השיח היא לעורר מודעות בקרב מובילי מדיניות במשרדי ממשלה וברשויות ובקרב אנשי אקדמיה וחינוך, לחשיבות מעורבות הורים עולים בחינוך ילדיהם ובקשר עם מוסדות החינוך. מעורבות הורים עולים התבררה בשנים האחרונות כבעלת חשיבות מכרעת למיצוי הפוטנציאל של התלמידים העולים ולהשתלבותם במערכת החינוכית ובחברה הישראלית. על פי דוח האקדמיה (גרינבאום ופריד, 2011), מערכת החינוך חייבת לנקוט יוזמה פעילה ומתמשכת, המותאמת לצורכי האוכלוסיות השונות, ביניהן משפחות עולים.
  
  התלמידים העולים מגיעים למערכת החינוך מכ-130 מדינות וממערכות חינוך שחלקן שונות מאוד ממערכת החינוך הישראלית. הורים שלא למדו בארץ לא נחשפו להוויה הישראלית, והם נתקלים לעיתים קרובות בחוסר הבנה מצד בעלי תפקידים שונים. מהורים אלה נדרשים מאמצים גדולים על מנת להסתגל למערכות חיים חדשות וזרות להם, החל מתעסוקה ודיור ועד התנהלות מול מערכת החינוך הישראלית. אי-הבנת השפה והסביבה החינוכית יוצרת קושי של ההורים לסייע לילדיהם. לפיכך נדרשת הכשרה לצוותים ברשויות המקומיות ובמוסדות החינוך לסיוע להורים העולים וליצירת שותפות הולמת.
  
  אגף קליטת תלמידים עולים יזם תוכניות ופרסם המלצות לבתי הספר, שמטרתן להציע דרכים לקידום מעורבותם של הורים עולים (אגף קליטת תלמידים עולים, 2008) וכן פרסם חומרים עבור הורים (סולומוניק, 2012). מעגל שיח זה הוא יוזמה נוספת של אגף קליטת תלמידים עולים להגיע לקהלים נוספים ולצרף שותפים לעשייה חשובה זו בתהליכי הקליטה של העולים בחברה הישראלית.
  
  מקורות אגף קליטת תלמידים עולים במערכת החינוך (2008). סטנדרטים לתהליכי קליטה של תלמידים עולים בבית הספר. נדלה מתוך http://meyda.education.gov.il/files/olim/klita-inside.pdf
  
  סולומוניק, ס` (2012). מדריך להורים: המלצות לשמירה על שפת האם. ירושלים: אגף קליטת תלמידים עולים, משרד החינוך ושתיל. נדלה מתוך http://meyda.education.gov.il/files/olim/book_all.pdf גרינבאום, ז"צ ופריד ד` (עורכים) (תשע"א). קשרי משפחה-מסגרת חינוך בגיל הרך (ג-ג`): תמונת מצב והמלצת הוועדה לנושאי קשרי משפחה-מסגרת חינוך בגיל הרך (גן-ג`) וזיקתם להתפתחות הילד ולהצלחתו במערכת החינוך. ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
• מס' 131 - מהם יחסי הכוחות המאפיינים יחסי מורים-הורים מעגל המורה: "היוזמה הזו היא חוויה מתקנת בשבילי".
  הצג תשובה

  סיגל חן1, עירית לצטר1 1 המחלקה להוראה, מכללת לוינסקי לחינוך
  
  נוכחות ההורים בתהליך החינוכי של ילדיהם הולכת ומתעצמת עם השנים. הדבר מחדד את הצורך בכינון יחסי הידברות ושותפות בינם לבין בין המורים והתלמידים. נקודת המוצא של מעגל שיח זה היא התבוננות רב ממדית על המשולש מורה – תלמיד – הורה. העבודה עם המורים על נקודות המבט השונות והמגוונות במשולש הזה תורמת לפיתוח והרחבת היכולת שלהם לקחת אחריות ולהיות פרואקטיביים כמורים ומנהיגים חינוכיים והומניסטיים מתוך מודעות לנרטיב שלהם.
  
  מטרות השולחן:
  לחוות, להבין ולהרגיש את ההקשר וההשפעה של הנראטיבים השונים של של המורים – ילדות, תחום המקצוע, והורות על יצירת תקשורת ושותפות עם ההורים והתלמידים.
  
  התמות והשאלות:
  מהם חסמי התקשורת בין מורים והורים ובין מורים ותלמידים?
  מדוע הם קיימים?
  כיצד ניתן להתמודד אתם?
  למה זקוקים המורים?
  למה זקוקים ההורים?
  למה זקוקים התלמידים?
  מה דעתכם על העיסוק בנראטיבים אישיים / רגשיים?
  
  נציג נרטיבים משלושה מעגלי חיים של המורים במתודולוגיה איכותנית – פנומנולוגית העוסקת בחקר מהות החוויה, לפי התיאוריה המעוגנת בשדה מבית מדרשה של קלארק (2005Clarke,): מעגל הילדות, המושתת על זיכרונות וחוויות של המורים כתלמידים במפגש משותף עם ההורים והמורים שלהם, מעגל ההורות – כהורים במפגש עם המורים של ילדיהם והמעגל המקצועי – כמורים.
  
  מעגל ההורים: "הפעם באמת הפסדת, היית נהנה מכל רגע".
  
  סיגל חן1, עירית לצטר1 1 המחלקה להוראה, מכללת לוינסקי לחינוך
  
  נציג את השינוי שהתחולל אצל המורים כתוצאה מהרחבת נקודות המבט שלהם לאינטראקציה זו לממדים נוספים – אישיים, רגשיים, חווייתיים. נדגים כיצד התחולל אצלם שינוי בתפיסת המציאות ופרשנותה לגבי הקשר עם ההורים והתלמידים
  
  מקורות
  

  Clarke, A. (2005).Situational analysis: Grounded theory after the postmodern turn. Thousand Oaks, CA:Sage.

  Oplatka, I. Gamerman, O (2017). Compassion in Urban Teaching: Process, Arenas, and Factors. Urban Education. Sage. 1-26.

  Smerkar, C. Cohen – Vogel, L. & Lee, J. (2010). Mapping family – school relations in comprehensive school reform models and charter school designs : A call for a new research agenda . In S. L. Cristenson & A. L. Reschly (Eds.) . Handbook of school – family partnerships. New York : Macmillan .85-113

• מס' 170 - קונפליקטים בין הורים ומורים – סגנונות פעולה ותוצאות רצויות ומצויות
  הצג תשובה

  שרון שטיינברג - המכללה האקדמית לחינוך על שם קיי, באר-שבע
  מחקרים מצביעים על תרומת מעורבות הורים ושיתוף פעולה בינם לבין המורים להצלחה אקדמית, חברתית ולרווחתו האישית של התלמיד. אולם, על פי הספרות המחקרית, יחסי מורים-הורים הם במקרים רבים רוויי קונפליקטים ומקור לתסכול ולאי-הבנות הדדיות.
  מטרת המחקר הנוכחי הייתה ללמוד מנקודת המבט של הורים על קונפליקטים בינם לבין מורים של ילדיהם, על דרכי הפעולה והתוצאות. נערכו 12 ראיונות פתוחים עם הורים אקדמאים. הראיונות עסקו בחוויות מיחסיהם עם מורים שלימדו את ילדיהם לאורך השנים. הסיבה לבחירת אוכלוסיית האקדמאים התבססה על ספרות מחקרית המצביעה על כך שהורים בעלי השכלה אקדמית, יותר מהורים שאינם בעלי השכלה אקדמית, מצפים ליחסים שוויוניים מצד המורים.
  המחקר העלה שלכל הורה היו דוגמאות של קונפליקטים שהתעוררו בינו לבין המורים. בסיפורים רבים של ההורים בלטו רגשות עזים של כעס, עלבון ותחושות של חוסר צדק, למרות שעברו מספר שנים מאז שהאירוע התרחש. ברוב המקרים הקונפליקטים לא נפתרו לשביעות רצונם של ההורים. חלקם פנו למנהל או לפיקוח, ואף הייתה אמא ששקלה לשכור את שרותיו של עורך דין כדי שיגן על הזכויות של בנה. במקרים מעטים הגיעו להסכמה. על מנת להבין את הדינמיקה שהתפתחה בין ההורים והמורים ניתחתי את הסיטואציות אשר עלו בסיפורים בעזרת תיאוריות העוסקות בפתרון קונפליקטים של דויטש וכן של פישר ויורי. תיאוריות אלה מסייעות להבין את המורכבות של יחסי מורים–הורים. כמו כן מציעות דרכי תקשורת יעילות, המסייעות להימנע מהסלמת הקונפליקט, ואף עשויות לתרום לשיפור היחסים בין הצדדים.
• מס' 196 - להצלחה הורים רבים: התנאים והגורמים לשילוב מוצלח
  הצג תשובה

  בשמת בר-נדב - המכללה האקדמית לחינוך עש קיי
  הצעה להרצאה במושב בנושא: קונפליקטים בין פרספקטיבות של אנשים שונים המעורבים בעשייה החינוכית ובינם לבין המדיניות, בהקשר של ילדים "רגילים" וילדים עם מוגבלויות המשולבים בחינוך הרגיל.
  שילוב (full inclusion) של תלמיד/ה עם מוגבלות בכיתה רגילה, תוך מתן ההנגשות הנחוצות, נועד להבטיח שוויון ולמנוע אפליה, לפי עקרון "הסביבה המגבילה פחות".
  השילוב היחידני של תלמיד/ה עם מוגבלות בתוך כיתה רגילה מציב אתגרים רבים. שותפות בין כל הגורמים המעורבים במעשה השילוב הכרחית להצלחתו.
  רשימת השותפים הארוכה כוללת גורמים מתוך בית הספר (מנהל/ת, מחנכ/ת, מורה/ת שילוב, יועצ/ת, פסיכולוג/ית); הרשות המקומית (מנהל/ת אגף חינוך, ממונה סייעות, סייע/ת); משרד החינוך (מפקח/ת בית-ספרי/ת, מפקח/ת חינוך-מיוחד, מנהל/ת מתי"א, מנחה שילוב, מטפלים); גורמים בקהילה (מטפלים פרא-רפואיים, פעילויות פנאי) והבית (הורים, בני משפחה). הסביבה החברתית של השילוב כוללת גם את שאר תלמידי הכיתה והוריהם.
  המפגש בין כל הנוגעים בדבר רווי מתחים בשל עמדות ודעות-קודמות (בעד או נגד שילוב); רגשות; חוקים, נהלים ומדיניות; משאבים (שניתנים במשורה); ידע מקצועי (קיים או חסר).
  הבטחת מקומם של ההורים, ותקשורת גלויה ורציפה עם מערכת החינוך, חיוניים להצלחת השילוב.
  ועדה בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר, שבחנה את נושא השילוב היחידני, הגישה בשנת 2009 את המלצותיה. לפיהן, ההורים יבחרו את המסגרת החינוכית ועקרון "התקציב הולך אחר הילד" שנועד למנוע אפליה בהקצאת משאבים בין תלמידים בחינוך המיוחד לתלמידים המשולבים. בימים אלה הגיש משרד החינוך הצעה לתיקון חוק החינוך המיוחד. הצעת החוק נתקלת בהתנגדות מצד ארגוני זכויות אנשים עם מוגבלות.
  בהרצאתי אתייחס לשאלות הבאות: איך ליצור שותפות ואיך לשמר אותה לאורך זמן? איך להבטיח שהמשאבים הנדרשים לצורך השילוב אכן יינתנו? איך להבטיח שהתמיכות הניתנות יושקעו באופן אפקטיבי ומיטבי? מה מקומם ותפקידם של כל אחד מהשותפים?
  המציעה: בשמת בר-נדב, דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון.
  מרצה קורס "שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים", מכללת קיי להכשרת מורים.
  אמא לצעיר על הרצף האוטיסטי, שולב בחינוך הרגיל. אקטיביסטית למען שילוב בקהילה של האוכלוסייה על הרצף האוטיסטי.
• מס' 198 - קונפליקטים מנקודת מבט של הורים אקטיביסטים לילדים אוטיסטים המשולבים יחידנית בכיתות רגילות
  הצג תשובה

  שרון שטיינברג - המכללה האקדמית על שם קיי
  עלה מספר הילדים המשולבים בעקבות "חוק השילוב" המאפשר להורים לבחור את המסגרת החינוכית. יחד עם העלייה הגוברת במספר הילדים המשולבים ישנם קיצוצים בתקציבים המוקצים לתמיכה בשילוב היחידני.
  שיטת המחקר: מחקר פנומנולוגי מבוסס על 6 ראיונות פתוחים עם הורים אקטיביסטים לילדים אוטיסטים המשולבים בכיתות רגילות. הורים אקטיביסטים במובן שהם פעילים למען זכויות ילדיהם וזכויות של ילדים אחרים במסגרת עמותות או בהתנדבות. הרציונל לבחירת הורים אלה הוא שהורים אלה מכירים היטב את המערכת ואת הקשיים של ילדיהם עם המערכת וכן הקשיים של משפחות נוספות. יש להם ידע רב ונקודת מבט ייחודית שטרם נחקרה.
  נמצא כי ישנם קונפליטים רבים ופערים בין הגישות של הורים ושל אנשי החינוך וקובעי המדיניות. קונפליקטים אלה גורמים לכך שההורים נאלצים להלחם על הזכות לשלב בצורה מיטבית וגם ישנן טענות לגבי המדיניות וההתנהלות שאיננה מקצועית ומצביעה על קשיים בהבנת הלקות.
  נמצא כי למרות שישנו ידע רב בספרות המחקרית לגבי הדרך לשילוב מיטבי, פעמים רבות הידע הזה לא מיושם ואף יש נהלים שמתנגשים עם ידע זה. חלק מההורים מסיקים שהמדיניות היא מדיניות שמטרתה להכשיל את השילוב ואחרים חושבים שהיא כתוצאה מחוסר ידע ומגבלות תקציב.
  יש צורך בגישור על הפערים על-ידי הוספת ההורים לשיח ולקבלת ההחלטות וכן יש צורך ברפורמה שתציל את השילוב מקריסה. כמו כן יש צורך בקורסים בנושא שילוב יחידני בהכשרת מורים בנוסף לקורסים על הוראה דיפרנציאלית והכלה, בגלל המורכבות והגורמים הרבים המעורבים.
• מס' 201 - קונפליקטים בין פרספקטיבות של אנשים שונים המעורבים בעשייה החינוכית ובינם לבין המדיניות, בהקשר של ילדים "רגילים" וילדים עם מוגבלויות המשולבים בחינוך הרגיל
  הצג תשובה

  שרון שטיינברג - המכללה האקדמית לחינוך על שם קיי, באר-שבע
  המושב יעסוק בקונפליקטים ביחסי הורים – מערכת החינוך לגבי שילוב יחידני מנקודות מבט שונות.
  תחילה נציג מחקר שדן בקונפליקטים ביחסי הורים מורים בהקשר של חינוך רגיל, מנקודת מבט של הורים אקדמאים בהקשר של ניסיונם עם כל ילדיהם (ללא שילוב יחידני), המקרה הפשוט לכאורה.
  לאחר מכן יוצג מחקר שבחן את נקודת מבטן וניסיונן של גננות – נמצאו פערים בין מציאות לבין חזון ומדיניות של משרד החינוך.
  המחקר הבא הנו מחקר מנקודת מבט של הורים אקטיביסטים לילדים אוטיסטים המשולבים יחידנית בכיתות רגילות. הורים אלה פעילים למען זכויות ילדיהם ולמען זכויותיהם של משפחות נוספות. הם מכירים היטב את המערכת ואת הקשיים שלה מנקודת מבט אחרת שטרם תוארה בספרות המחקרית. עולים קונפליקטים בין מדיניות משרד החינוך ופרקטיקות של מערכת החינוך לבין המודלים וגישות השילוב שהורים בחרו מתוך למידה והנחיה שהם מקבלים מאנשי מקצוע שאינם שייכים למשרד החינוך.
  ההרצאה האחרונה תהיה של אמא "אקטיביסטית" שהיא גם אשת מקצוע ומרצה בקורסים בנושא של שילוב יחידני במוסדות להכשרת מורים. היא תדבר על המגמות העדכניות בחקיקה, יחסי הורים-מורים ומה רצוי לעשות ברמות שונות על מנת לשפר את מצב השילוב בארץ.
• מס' 203 - שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בגנים רגילים - דילמות ואתגרים
  הצג תשובה

  אביבה דן, אביבה דן - גיל הרך, מכללת אוהלו
  פילוסופיית השילוב השתנה במשך עשרים שנים אחרונות, משילוב להכללה. רעיון השילוב מבוסס על אידאולוגיות השוויון ושיוון זכויות לאוכלוסיות מגוונת. מושג ההכללה בא להחליף את מושג השילוב, מפני ששילוב נכשל בלתת מענה לכל סוגי הצרכים של כל האוכלוסיות של הילדים עם צרכים מיוחדים. הכללה לעומת זאת דורשת שמסגרת החינוך תתאים את עצמו לכל מגוון הצרכים. בגיל הרך בארץ יש מגוון תכניות לשילוב והכללה.
  ילדים שעברו תהליכים של וועדת השמה ומתחנכים במסגרות לחינוך מיוחד פעמים בשבוע מבקרים בגן "רגיל" לכל אורך השנה, ילדי שילוב שיש להם גננת שיח פעם או פעמים בשבוע. המחקר בא לבדוק את דרכי התמודדות ודילמות של גננות בגנים רגילים מול השילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים.
  המחקר הוא מחקר איכותני בצפון הארץ, מדגם המחקר, גננות לגנים במגזר ממלכתי, עם ילד אחת או שתיים עם צרכים מיוחדים שנמצאים בגנים שלהן. מהמחקר עולה קושי גדול וחוסר בטחון ביכולתן לשלב ילדים עם צרכים מיוחדים בגנים רגילים. הקשים עולים מתחושות חוסר ביטחון ,חוסר ידע מול הסוגיה של שילוב, קושי בשיתוף עם הורים ותסכול מאוד גדול. אחד מהפרמטרים לשילוב מוצלח הוא רמת השותפות עם הורים. כל הגננות במדגם הביעו קושי מול ההורים לתהליך של עבודה משותפת
  תרומת המחקר יכול להשפיע על תהליכי הכשרה לגננות במכללות לחינוך מפני שהיום בעקבות חוק השילוב, ישנם ילדים עם צרכים מיוחדים בכל גן והכרחי שכל גננת שעוברת הכשרה תקבל את הידע והכלים כדי לשלב ילדים עם צרכים מיוחדים בצורה מיטבית ותבין את התהליכים שהורי הילדים עם צרכים מיוחדים עוברים מדי יום.

• מס' 110 - למידה בתפר שבין הכשרה לפרקטיקה: ארועים משדה ההכשרה כפי שמשתקפים בפורום למידה קבוצתי בקורס "יחסי הורים-מחנכים".
  הצג תשובה

  מירית שרון - מסלול הכשרת מורים, בית-הספר היסודי, האקדמית גורדון לחינוך חיפה
  
  מטרתו של מחקר זה הינה להתחקות אחר נקודת מבטם של סטודנטים כלפי סוגיית הקשר בית משפחות למערכת החינוך, כפי שהם חווים במסגרת הכשרתם המעשית בבתי- הספר.
  
  בספרות המחקרית נמצא כי יש לזמן לפרח ההוראה למידה הוליסטית ורפלקטיבית ( אלטשולר- אזרחי,2014) לאור חוסר ודאות וסערת רגשות הטמונים בקשר בין הבית לבין בית-הספר ( פרידמן, 2011 ). כמו-כן מודגש היעדר למידה מעשית חוויתית הנשענת על תפיסה הרואה בהורים שותפים ולא אויבים (כהן, 2009) וכי הכישורים הנדרשים לעבודה מיטבית עם המשפחות ניתנים לפיתוח כבר בשלב ההכשרה.
  
  לצורך המחקר נותחו 120 ארועים שהועלו על ידי הסטודנטים לפורום למידה מקוון כ"בנק מקרים". לקראת סיום הקורס, נותחו שוב אותם ארועים יחד עם ההסטודנטים כאשר הם מצויידים בעוגנים תיאורטיים ומחקריים ובכלים פרקטיים שרכשו בקורס.
  
  ניתוח המקרים חושף כי הסטודנטים עדים למתח ניכר בין בית הספר והמשפחה, בעיקר כצופים מן הצד ו/או כמיודעים על ידי המורה המאמנ/ת. הם מתקשים להימנע מסובייקטיביות ומשיפוטיות ונוטים "לקחת צד" בעיקר לטובת המורה. ניתוח אותם מקרים לקראת סיום הקורס מצביע על מגמה של שינוי ביכולת הבנתם של הסטודנטים כלפי המניעים והתגובות של כל אחד מהצדדים המעורבים.
  
  חשיבותו של מחקר זה הינה בניסיון להבין את מוקדי החיכוך והקושי לצד העוגנים לשיתוף פעולה מיטבי בין המשפחה ומערכת החינוך. הכשרת הקרקע לתפיסות של שיתוף ולא של האשמה, תורמת להעצמת תפקיד המורה וההורה מתוך ראייה מערכתית. לממצאי המחקר השלכות לגבי תכנון קורסים העוסקים בנושא בהשכלה הגבוהה, ולגבי תפקיד המורה המאמנ/ת כדמות לחיקוי וכמקור ללמידה עבור הסטודנטים בהבניית בסיס לשיח תקשורתי מקדם בינם לבין משפחות תלמידיהם בהמשך דרכם.
  
  מקורות
  אלטשולר אזרחי, ו` (2014) . יש עם מי לדבר? הכשרת מורים לקשר מיטבי עם הורים. בימת דיון 53. תל-אביב: מופ"ת. 58-51
  כהן, ר` (2009). מהורים שקופים להורים מנהיגים. בתוך: י` הרפז ( עורך) הד החינוך, התערבות מעורבות: הורים הכח החדש. 7, 48-42.
  פרידמן, י` (2011). יחסי בית ספר – הורים בישראל. עיונים במנהל ובארגון החינוך, 32, 267-237 .
• מס' 111 - תגובות הורים וגננות לביטויי סקרנות מינית בגן הילדים
  הצג תשובה

  אליעזר יריב - הגיל הרך, מכללת גורדון חיפה,
  מוריאל אסולין - גננת, משרד החינוך
  
  
  רקע: נהוג לחשוב שילדים צעירים תמימים מכדי להבין מהי מיניות, אבל התנהגויות של סקרנות מינית מתחילות כבר אצל פעוטות בגיל שנתיים. הפעילות החקרנית הזו שכיחה למדי ומתרחשת במעטה של משחק שיש בו סקרנות, הנאה ולפעמים מבוכה (Balter et al. 2016). משום שעבור המבוגרים מיניות נקשרת לעתים קרובות עם איסורים, פגיעה ותחושות בושה ואשמה, ביטויי הסקרנות של הילדים עשויים לחשוף את עמדות ההורים והגננות, התקשורת ביניהם ותפקידו של משרד החינוך בטפול במקרים אלה. דגמנו בדגימת נוחות שבע גננות שעובדות ב 4 גני חובה ו 3 גני טרום חובה (ממוצע וותק – 8.4). בראיונות חצי מובנים הן תיארו מקרה שאירע בגן ואת שיתוף ההורים בטיפול בו.
  
  ממצאים: ניתוח תוכן מעלה שמרבית המקרים עסקו בחשיפה והצצה – בת שנכנסה עם בן לשירותים; כמה מקרי חשיפה הדדית בקבוצה, אוננות במפגש ושתי תלונות (אחת נמצאה מפוברקת) של ילדות שאחרים הפשיטו אותן ופגעו בהן. הגננות שוחחו עם כל הילדים שהיו מעורבים במקרים אלה. רובן חידדו את הנהלים במפגש הקבוצתי ושתיים הקדישו מפגש לחינוך מיני. כל ההורים קיבלו עדכון מהגננת. רובם סמכו עליה וקיבלו בהבנה את המקרה, זולת שתי אימהות שנלחצו מהדיווח של בנותיהן על הפגיעה. אותן אימהות שזכו לתמיכה מתמשכת מהגננות, הודו שהעדיפו להסתיר מידע מהאבות, מחשש לתגובתם הזועמת. הגננות התלבטו האם לערב את המפקחת, מאחר ודיווח כזה (גם במקרים של התנהגות נורמטיבית) מתניע הליך שדומה לנוהל טיפול באירועי אלימות בבית ספר. רוב הגננות העדיפו לשוחח עם היועצת ורק גננת אחת דיווחה למפקחת ומילאה דו"ח.
  
  הממצאים הראשוניים ממחישים שביטויים של סקרנות מינית מתרחשים בגן, לרוב בהקשר תמים ולא פוגעני. למרות העיסוק האינטנסיבי בתקשורת על הטרדות מיניות, רוב הגננות מגיבות באופן ענייני, מקצועי, ללא הסחה והסתרה. יחסם של ההורים מושפע מאד מאופן הצגת המקרה ומאיכות התקשורת עם הגננת. אנו ממליצים שמשרד החינוך יחקור את הנושא לעומקו, יתייעץ עם הגננות וישקול מחדש את התועלת במדיניותו הנוקשה.
  
  Balter, A. S., van Rhijn, T. M., & Davies, A. W. (2016). The development of sexuality in childhood in early learning settings: An exploration of early childhood educators` perceptions. The Canadian Journal of Human Sexuality, 25(1), 30-40.
• מס' 112 - מה חשוב שמורים ידעו על משפחות חד מיניות לצורך תקשורת יעילה?
  הצג תשובה

  אלונה פלג1,2
  1 מכללת לוינסקי לחינוך
  2 אוניברסיטת בר אילן
  
  
  הפסיכולוג החברתי מייר (Meyer ,2003) השתמש במושג "לחץ מיעוטים" Minority Stress)) כדי לתאר את חווית הלחץ המוגבר אשר חווים אנשים בעלי נטייה מינית שונה, מעצם השתייכותם לקבוצת מיעוט אשר נושאת עמה סטיגמה חברתית. על רקע שינויים לטובה באקלים החברתי – תרבותי בישראל, זוגות חד מיניים יכולים כיום לנהל משק בית משותף ולחיות כ"ידועים בציבור", לגדל ילדים ביחד, וכדומה. נשאלת השאלה האם חווית הלחץ המוגבר של להט"בים נעלמת או מקבלת ביטויים חדשים.
  
  המחקר שלי שם לו למטרה ללמוד על נשים במשפחות חד מיניות בישראל (ועל ילדיהן), באמצעות הקשבה לסיפורי החיים שלהן. תשומת לב מיוחדת ניתנה לשאלה האם ובאילו אופנים חווית "לחץ המיעוטים" באה לידי ביטוי בחייהם, מול משפחות המוצא, הסביבה הקרובה, מערכת החינוך, וכדומה.
  
  אוכלוסיית המדגם כללה 40 משתתפות. כל המשתתפות גידלו ילדים עם בת זוג במסגרת משפחה חד מינית מתוכננת ללא אב, כאשר הילדים נולדו בעזרת תרומת זרע אנונימית או אומצו באמצעות תהליך אימוץ מחו"ל. כלי המחקר היו ראיונות עומק נרטיביים (.( Rosenthal, 1993 הראיונות נותחו על פי ה"מדריך למאזין/ה" של גיליגאן ועמיתות Gilligan et al, 2003 )) .
  
  ניתוח הממצאים הראה כי חווית "לחץ המיעוטים" בקרב נשים במשפחות חד מיניות אינה נעלמת באקלים חברתי משופר, אלא מקבלת ביטויים חדשים. אחד מביטויים אלה הוא "נטל ההוכחה", כלומר, הלחץ להוכיח לעצמן ולחברה ההטרוסקסואלית שהן אימהות ראויות אשר מטפחות משפחות למופת (על פי סטנדרטים הטרו-נורמטיביים). לחץ זה נחשף כאקט בין דורי: כלומר, הוא מחלחל גם לילדים אשר נדרשים להצטיין ולשמש עדות חיה להצלחה של המשפחות שלהם, תוך השתקה עצמית של קשיים וחולשות.
  
  מה מאפיין את התקשורת של אימהות וילדים במשפחות חד מיניות עם מערכת החינוך, תחת לחצים כאלה ? מה מורות/גננות יכולות לעשות, כדי לנהל איתם תקשורת מקרבת ויעילה ? ההרצאה תנסה להשיב על שאלות אלה, על סמך ממצאי המחקר שלי (ועל סמך ניסיוני כיועצת חינוכית במערכת החינוך)
• מס' 113 - גננות והורים באוכלוסייה הערבית: תפיסות הכישורים הדרושים לגננת והשפעתה על התפתחות הילדים עביר מסאלחה יצחק גילת
  הצג תשובה

  רונית חקוק², יצחק גילת^1,2, עביר מסאלחה^1,2
  1 רשות המחקר, מכללת לוינסקי לחינוך
  2 רשות המחקר, מכללת לוינסקי לחינוך
  
  למעורבות הורים בגני ילדים ובבתי ספר יש שתי פנים: מצד אחד, היא יכולה להיות מקור סיוע, כגון קידום הישגים לימודיים ושיפור הכשירות החברתית של ילדים. מצד שני, היא יכולה להוות מוקד למתחים ומאבקי כוח אשר מתעצמים ככל שמעורבות ההורים חזקה יותר. אחד המקורות למתחים בין הורים לבין גננות הוא פערים בין שני השותפים לגבי תפיסת תפקידה של הגננת ויכולתה להשפיע על התפתחותו של הילד. עד כה יש מעט מידע בנושא זה, המבוסס על השוואה ישירה בין תפיסות שני השותפים.
  
  מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון תפיסות גננות והורים באוכלוסייה הערבית את השפעת הגננת על ילדי הגן בתחומי התפקוד: מוטורי, רגשי, חברתי, שפתי וקוגניטיבי. כמו כן נבחנו התפיסות לגבי המיומנויות הדרושות לגננת על מנת למלא בהצלחה את תפקידה.
  
  המחקר נערך במתודולוגיה כמותית והנתונים נאספו באמצעות שאלון מובנה שמולא על ידי 40 גננות ו 84 הורים לילדי גנים ביישובים ערביים במרכז הארץ. השאלון פותח על סמך שאלונים קודמים על תפיסות גננות לגבי השפעתן על הילדים. נוסף על החלק המובנה, המשיבים התבקשו גם לתאר אירוע שנחרת בזיכרונם המדגים השפעה של הגננת על הילד.
  
  הממצאים מראים שגם הורים וגם גננות מייחסים מידה גבוהה מאד של השפעה לגננת, על התפתחות הילד בכל התחומים שנבחנו: מוטורי, שפתי, קוגניטיבי, רגשי, חברתי. הורים מייחסים לגננות השפעה חזקה יותר (מזו המיוחסת על ידי הגננות) בתחום הרגשי ובתחום החברתי. בנוסף, הורים תופסים את החשיבות של מיומנויות הגננת בנוגע לשמירת גבולות, שיתוף הורים, כישורי מנהיגות וידע על התפתחות הילד, כגבוהה יותר מאשר הגננות. רק המיומנות של "קבלת השונה" נתפסת כחשובה יותר על ידי גננות.
  
  הציפיות הגבוהות מאד שמביעים הורים בנוגע לכישוריה והשפעתה של הגננת יכולות להיות מקור ללחץ בקרב הגננות ולמתחים בינן לבין ההורים. דרושה פעילות הסברה ותיאום ציפיות בין שני השותפים למעשה החינוכי, על מנת לקדם עשייה יעילה.
• מס' 116 - חינוך משותף ואזרחות בקונפליקט- פרספקטיבה הורית
  הצג תשובה

  הגר דגמי יונקמן ¹
  1 בית הספר לחינוך החוג למנהל ומנהיגות, אוניברסיטת תל אביב
  
  היווצרותה של זהות אזרחית משותפת במדינת ישראל היא משימה מאתגרת בהיותה מדינת קונפליקט עם רוב יהודי ומיעוט פלסטיני ערבי מוסלמי. כך, שכאשר מרבית היהודים שחיים במדינה יהודית מזדהים עם מאפייני הזהות היהודית שמורגשים בכל ממד במדינה, הרבה מאזרחי המדינה הערבים מחזיקים בזהות קולקטיבית הבנויה ממספר יסודות שונים: אזרחות (ישראלית), לאום (פלסטיני), אתניות (ערבית) ודת (מוסלמית, נוצרית או דרוזית). נטען כי אזרחי ישראל הפלסטינים רואים בזהותם כמעין ערבוב בין הזהויות שהוזכרו לעיל, אך בדרך כלל אימוץ יסוד זהות אחד מעיב על היסוד האחר.
  
  בישראל פועלים מספר בתי ספר משותפים ליהודים ולפלסטינים השמים דגש על החינוך כדרך לקידום דיאלוג והבניית זהות משותפת לכל הצדדים בקונפליקט, באמצעות פדגוגיה והוויה המאפשרת ביטוי של שתי התרבויות והשפות באופן שווה, על אף ההפרדה שבין היהודים לפלסטינים במערכות החינוך הרגילות. להורים, תפקיד משמעותי בהבניית הזהות של ילדיהם וכן בתהליך הבחירה של בית הספר המתאים לערכיהם ולמטרותיהם, במיוחד לגבי בחירה בבתי הספר היסודיים ובגנים.
  
  מטרת מחקר זה היא בחינת הסיבות שהובילו את ההורים לבחור בבתי הספר והגנים המשותפים לחינוך ילדיהם, בדגש על תפיסתם של ההורים את המושגים זהות ואזרחות. שיטת המחקר נשענה על הגישה האיכותנית ואיסוף הממצאים נעשה באמצעות ראיונות עומק חצי מובנים. קבוצת המחקר נבחרה במדגם מכוון וכללה הורים פלסטינים ויהודים שילדיהם לומדים בבתי הספר המשותפים ברחבי המדינה. ממצאי המחקר נותחו בניתוח אינדוקטיבי ותמטי והובילו לפיתוח של שלוש תמות מרכזיות; הראשונה, עוסקת בסיבות הגלויות, החברתיות והסביבתיות שהובילו לבחירה בבתי הספר המשותפים. השנייה, נוגעת בתפיסת האזרחות הלאומית של ההורים בדגש על לימודי אזרחות ושייכות למדינת ישראל בבית הספר. השלישית והאחרונה, מתמקדת ביצירת הגשר התרבותי דתי, תוך התייחסות לקשרים חברתיים בין הילדים וההורים משני הלאומים.
  
  תרומתו העיקרית של מחקר זה טמונה בהבנת הגורמים המורכבים לבחירה בחינוך המשותף במדינות קונפליקט. הבנת סיבות אלו עשויה לאפשר קידום הקמה של בתי ספר משותפים במתכונות השונות ברחבי המדינה ובכך לאתגר את ההפרדה הקיימת היום במערכת החינוך.
• מס' 117 - יחסי הורים לילדים מחוננים עם מערכת החינוך
  הצג תשובה

  יעל קמחי¹, ציפורה שרון בבצ'יק¹
  1 מכללת לוינסקי לחינוך
  
  מטרת המחקר: נוכח המידע המועט בנוגע למעורבות הורים לילדים מחוננים במוסדות החינוך, מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון תפיסות וחוויות שחווים הורים לילדים מחוננים בקשר עם "מרכזי ההעשרה" בהם לומד ילדם יום אחד בשבוע. המשתתפים: (א) ארבע אימהות שילדיהן לומדים במרכזי העשרה במרכז ובדרום הארץ; (ב) ארבע מורות ושתי מנהלות שעובדות במרכזים. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות מובנים למחצה שהוקלטו, תומללו ונותחו ניתוח תוכן. נערך ניתוח נושאים, המתמקד בדברי המרואיינים, תוך התייחסות להסברים ולתיאורים. התבצע תהליך של סידור והבניית המידע שנאסף, תוך חלוקת המידע לקטגוריות וארגונם בסדר אנליטי מחודש. עלו שלוש תמות מרכזיות : (א) "אני מאמין": תיאור התפיסות המשקפות את ה"אני מאמין" של המרואיינות בנוגע למעורבות הורים. הקשר נתפס כחשוב בעיני הצוות ובעיני ההורים וחיוני לרווחתו של התלמיד. (ב) מאפייני הקשר: המרכז מצטייר בעיני ההורים כמקום אליו הם יכולים לפנות ולקבל עזרה באופן קבוע ומיידי. הייתה התייחסות לזמינות, לרגישות לצרכי הפרט ולראיית הייחודיות בילד. (ג) תחומי המעורבות: דוגמאות לתחומים בהם מתקיימת מעורבות הורים: ועד הורים, הרצאות, אירועים ומסיבות, יחסי ציבור ופתרון בעיות לוגיסטיות. לא נמצאה מעורבות בתכנית הלימודים או בקבלת החלטות לקידום נושאים מערכתיים. מסקנות: נמצא כי ההורים שותפים בנעשה במרכזי העשרה, יחד עם זאת מעורבותם היא בתחומים שאינם בליבה של העשייה החינוכית. מעורבותם יכולה להיתפס כמתן שירותים שאינם קשורים באופן ישיר לתהליך החינוכי, אלא מעורבות השייכת לפעולות התנדבות שאינן עוסקות בתכנים לימודיים, ולרוב קשורה לאירועים ממוקדים וקצרי טווח . עם זאת, ההורים תופסים את הצוות החינוכי כצוות משמעותי מקצועי המקדם ומסייע בתהליכים חינוכיים חשובים. עוד נמצא כי בהשוואה לתפיסת ההורים, הצוות החינוכי תופס את התלמיד המחונן כישות הוליסטית ועל כן מצפה לשותפות, להדדיות בהעברת מידע, לשקיפות ולמתן ביקורת בונה מצד ההורים. מסקנה חשובה היא שיש לקדם את השאיפה לשותפות, רק כך, הפער בין ההצהרה על שותפות לבין מידת השותפות בפועל יפחת.
• מס' 118 - יחסי גננת-הורים מנקודת מבטן של סטודנטיות להוראה בגיל הרך
  הצג תשובה

  יעל שלזינגר¹, איריס לוי¹
  1 הגיל הרך, מכללת לוינסקי לחינוך
  
  עיצוב עמדות של פרחי הוראה נחשב כמטרה חשובה בהכשרה להוראה והוא כולל אינטראקציה מתמדת בין שלושה ממדים: האישי, המקצועי והאקולוגי (Vonk, 1995). מחקר זה בא לבחון את עיצוב עמדות הסטודנטיות להוראה בגיל הרך בתחום יחסי גננת-הורים.
  
  המחקר האיכותני נערך בשנים 2013 ו- 2016 במהלך שני קורסים סמסטריאליים בשם "עבודה עם הורים" המיועד לסטודנטיות להוראה בגיל הרך וכלל 49 משתתפות שמלאו את המשימה בראשית הקורס (זמן 1) ובסופו (זמן 2). בראשית ובסיום כל קורס התבקשו הסטודנטיות לצייר ולתאר במלל כיצד הן תופסות את מערכת היחסים עם ההורים. חקר הממצאים העלה חמישה דפוסי שינוי מרכזיים של הקשר גננת- הורים מזמן 1 (ראשית הקורס) לזמן 2 (סוף הקורס); מחשש לאמון ושיתוף פעולה; ריחוק לקרבה; מהיררכיה וסמכות לשיתוף פעולה; משיתוף פעולה למורכבות; מראייה חיובית לחשדנות ונחיתות.
• מס' 121 - הקשר בין אימון הורים אינדיבידואלי לשיפור התקשורת והקשר עם ילדים מתבגרים
  הצג תשובה

  איריס ברקן¹ 1 מכללת דוד ילין
  
  IPC – מיפוי ערכים במסגרת אימון הורי
  איריס ברקן – מכללת דוד ילין
  
  הורות נתפסת על פי רוב כאחד התפקידים המרכזיים והמאתגרים בחיי אדם ולמרות זאת לא נדרשים תואר או הכנה מיוחדת לכך. ישראל נחשבת כמדינה מכוונת משפחה וילדים, הבחירה ללדת היא כמעט חובה לאומית, ועל פיה נוהג הרוב. בקרב חוקרים קיימת הסכמה כי גיל ההתבגרות הוא שלב קריטי בהתפתחות הכולל שני תהליכים מרכזיים של ספרציה-ואינדיבידואציה. תהליכים אלה מתרחשים בו-זמנית בזמן של בלבול וסערת שינויים פיזיים, רגשיים וקוגניטיביים.
  
  המחקר ביקש לבדוק הנחה שעל פיה כדאי שכל הורה (אם/אב) יבסס לעצמו/ה תפיסת עצמיות ברורה ומוגדרת בטרם ייכנס לתפקיד ההורות. השערת המחקר הניחה כי אימון על פי מודל ה–IPC, המעניק להורים הזדמנות לחוות תהליך מקיף המסייע לזיהוי, דיוק וחיזוק ערכי ליבה, סדרי עדיפויות וגבולות, יאפשר את מילוי תפקיד ההורות מתוך תחושה של ביטחון, גמישות וידיעה. המחקר בדק קיום קשר בין התהליך האימוני שעוברים ההורים לבין שינוי ביחסיהם עם ילדיהם המתבגרים. זהו מחקר הערכה שהתבסס על תהליך אימוני מלא עם 7 זוגות הורים (מפגשים+ראיונות), במהלכו התבקשו המשתתפים לבחור עשרה ערכים מרכזיים ומציאותיים שלפיהם הם מנהלים את חייהם, קשריהם והורותם.
  
  חלק מממצאי המחקר מעידים כי רוב ההורים אינם מודעים לליבה הערכית המנהלת אותם ואת חייהם; קיים פער גדול בין ערכים מוצהרים לבין היישום הפרקטי וחינוך הילדים על פיהם; הורים מחזיקים "סטנדרטים כפולים" הנוגדים את ערכיהם, הם מצפים להתנהגויות מסוימות מצד הילדים, אך נוטים שלא לנהוג כך בעצמם. הממצא העיקרי והחשוב ביותר הינו כי עבודה אימונית מקיפה על פי מודל ה-IPC מוכיחה את עצמה כאפקטיבית ביכולת לזהות ערכי-ליבה ולהכיר בפער הקיים בין ה-"רצוי" ל-"מצוי", תובנות המאפשרות להורים לאמץ שינויים המשפרים באופן משמעותי את יחסיהם עם ילדיהם המתבגרים
• מס' 123 - תפיסות הצוות הבית ספרי את מקומה של המשפחה במתן התאמות בדרכי היבחנות לתלמידים עם לקויות למידה : קשיים ודרכי התמודדות
  הצג תשובה

  שוע אנגלמן¹
  1 מכללת תלפיות, חולון
  
  הרצאה זו היא חלק ממחקר שעסק בניתוח איכותני של תפיסות הצוותים הבית ספריים את מדיניות הטיפול
  
  של משרד החינוך בתלמידים עם לקויות למידה בשנים 2017-2014. מדיניות זו התמקדה בשינוי ההסדרים למתן "התאמות" בדרכי ההיבחנות לאותם תלמידים ומכאן כינויה "מדיניות ההתאמות". במחקר רואיינו 20 אנשי צוות הקשורים למתן ההתאמות (מורות, יועצות חינוכיות, רכזות התאמות ומנהלים) מ 5 תיכונים המייצגים חתך נרחב של החברה הישראלית (ממלכתי, ממ"ד, התיישבותי וערבי). המחקר התמקד בהצגת הבעיות המקצועיות המרכזיות בהן נתקלו הצוותים במסגרת יישום המדיניות ובאסטרטגיות התמודדות המרכזיות בהן נקטו.
  
  ממצאי המחקר המרכזיים הם: למרבית אנשי הצוות תפיסות שליליות כלפי מדיניות ההתאמות, אף כי הם מבינים את הצורך והרציונל שבבסיס המדיניות ואף חווים הצלחות נקודתיות בקידום התלמידים. בהרצאה הנוכחית נתמקד באחד הקשיים המרכזיים שאנשי הצוות נתקלו בהם: עומס רגשי בהליכי קבלת ההחלטות ומתן ההתאמות הכרוכים בלחצים ובעימותים עם הורים ותלמידים, ומועצמים בשל מדיניות עמומה נעדרת משאבים מספקים.
  
  בהרצאה נדון באופני הביטוי ובהשלכות העימותים הללו על תפיסות, תחושות, חוויות, והתפקוד המקצועי של הצוותים הבית ספריים (כל אחד לפי זהותו המקצועית) בכלל, ובפרט כמיישמי המדיניות החינוכית.
  
  כן יוצגו ממצאים אודות דרכי התמודדות מרכזיות שהעלו המרואיינים עם התופעות הללו: שיתוף ההורים והתלמידים בהליך מתן ההתאמות ופיתוח תהליכי הסברה במטרה להגביר את האמון בין הצדדים. לבסוף נחתום בהשלכות המחקר על תכנון מדיניות טיפול ושילוב אפקטיבית של תלמידים עם לקויות למידה במסגרת הרגילה.
  
  המחקר הנוכחי מתייחד בכך שהוא מציג דילמות ודרכי התמודדות של צוותים חינוכיים עם עומס ולחץ הנגרמים בעטיה של תופעה שאין לה אח ורע בספרות המחקרית: אחוז ניכר של מבקשי התאמות בדרכי הלמידה וההיבחנות, מעבר לשיעור המקובל בעולם.
• מס' 124 - תקשורת מורים-הורים
  הצג תשובה

  מי מפחד ממשמעת? מעורבות הורים והשפעתה על בעיות משמעת.

  מילות מפתח: מעורבות הורים, משמעת, תלמידאות, דיאלוג דר' עליזה וסרמן שחיבר - [email protected] דר'  אורית מורג  - [email protected] אוניברסיטת תל-אביב

  מטרת המחקר
  בעיות משמעת הן אחד מהנושאים הבוערים, הרגישים והחשובים ביותר המעסיקים מורים והורים ועל כן משמעת תלמידים בכיתות מהווה סוגיה שאינה יורדת מסדר היום הבית ספרי. אחת הבעיות העיקריות בניהול כיתה היא בעיית המשמעת ההתנהגותית והלימודית של תלמידים - זוהי משימה מאתגרת ביותר עבור מורים ותיקים ומתחילים כאחד. במחקר זה תבדק השפעתה של התקשורת הבית ספרית בין המורים להורים בנושא משמעת והשלכותיה על שיפור התנהגות התלמיד והישגיו. המחקר יתמקד בתפיסות ההורים לבעיית המשמעת ולשיתוף פעולה עם בית הספר בנוגע לילדיהם. במחקר גם יבחנו  דפוסי התקשורת המיטביים  היכולים לסייע בפתרונן של בעיות משמעת ולמידה של תלמידים.
  
  שאלות
  האם דיווח מתמשך בין בית הספר (מורים ובעלי תפקידים) להורים יכול לסייע בשיפור בעיות המשמעת של ילדיהם?
  מהם דפוסי התקשורת הדיאלוגים המיטבים בהקשר של בעיות משמעת ?
  האם ניתן להציע מודל תקשורת מיטבי?
  
  אוכלוסיה
  עשרים הורים של תלמידי תיכונים ממלכתיים במחוז תל אביב  -  עשרה גברים ו- עשר נשים. נקפיד במחקר על חלוקה זו על מנת לבדוק האם קיימת שונות מגדרית של המימצאים.
  
  כלי המחקר
  ראיונות עומק נרטיביים עם הורים של תלמידים בכיתות י'-יב. יבחרו הורים שההערכה בתעודה של ילדיהם בנושא המשמעתי היתה שלילית ואינה מניחה את הדעת.
  
  ניתוח מימצאים
  המחקר יתמקד בריאיון עומק  וינותחו בו המימצאים על פי כללי המחקר האיכותני (צבר בן יהושע,2016) השאלה המרכזית היא:  ספר על החוויות שלך כהורה בנושא המשמעת של בית הספר שבו ילדך לומד? הממצאים ינותחו לפי שיטות מקובלות במחקר האיכותני (קסן וקרומר-נבו; 2010;  שקדי, 2003).
  
  השתתפות בכנס:
  הרצאת יחיד או השתתפות במושב מלא
  מקורות:
  דומב, ל' (מארס, 2014). מורה מחפש משמעת. שיעור חופשי, 108, 29-26.
  טימור, צפי. "גישות לניהול כיתה בקרב מורים מתחילים: 'מי כאן הבוס?'". החינוך וסביבו, שנתון מכללת סמינר הקיבוצים, ל"ג, תשע"א. עמ' 59- 71.
  טל, ק' (2010). "ניהול מוסרי של כיתה", הייעוץ החינוכי, גליון ט"ז, 2010, ע"ע 152-175.
  טרגר, ח (מרץ 2012). אין חינוך ללא הורים-מעורבותם ממנפת הישגים.  עיונים 12-8.
  יריב, א' (1996). שיחת משמעת. אבן יהודה: רכס.
  יריב, א' וגורב, ד' (2018). ניהול כיתה.  תל אביב: מכון מופ"ת.
  פרידמן, י' (2010). יחסי בית ספר הורים בישראל, חומר רקע לעבודת היזמה, נדלה ב 17.6.2018
  צבר- בן יהושע  (עורכת). (2016). מסורת וזרמים במחקר האיכותני. תפיסות, אסטרטגיות וכלים מתקדמים. תל אביב:מכון מופ"ת.
  קסן, ל' וקרומר-נבו מ'. (עורכות).(2010). ניתוח נתונים במחקר איכותני. באר שבע: הוצאת ספרים של אוניברסיטת בן גוריון.
  שקדי, א' (2003). מילים המנסות לגעת, מחקר איכותני - תיאוריה ויישום. תל אביב:רמות

  Goodwin, B. (2017): The Power of Parental Expectations. Educational Leadership, 75, 1, 80-81.

• מס' 127 - תפיסותיהן של גננות מנוסות ממגזרים שונים את הקשר עם ההורים
  הצג תשובה

  גילה רוסו צימט¹
  1 התוכנית לגיל הרך, מכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב
  
  מטרת מחקר זה לבחון מהם תפיסותיהם של גננות ממגזרים שונים את הקשר עם הורים. המגע עם הורים הוא מרכיב מעורר מתחים המקננים בלב המחנכים המטפלים בילד. חוקרים טוענים כי מקורות המתחים בין הורים וגננות, נובעים כתוצאה מאמונות וערכים שונים שיש לשני הצדדים בתפיסת ההורות וגידול הילדים, אמונות אלו מושפעות מהבדלים במעמד של ההורים ושל המחנכים ומהרקע התרבותי והאמונה הדתית (יונס סחר, 2004.(
  
  מחקר איכותני חזותי מסוג חקר מקרה רב משתתפים המאפשר ניתוח איכותני ובדיקת שכיחויות. השתתפו 32 גננות הלומדות בתואר שני בתוכנית חינוך בגיל הרך. הגננות עובדות ומשתייכות לשלושה מגזרים: חילוני, דתי וערבי. כולן נשים, כולן עוסקות בהוראת ילדים, בעלות ותק בהוראה (מעל 3 שנים).
  
  כלי המחקר נקרא "קולאז` מטאפורי" (רוסו-צימט, אביבי, דן וגילת, 2006;(Russo-Zimet, 2017. עיבוד המידע כולל ניתוח קטגוריאלי וניתוח הוליסטי תוך בחינת מיצוב הגננת בעבודה עם ההורים. התקבלה הסכמה מצד הסטודנטים. התנהל דו-שיח עם הנחקרים. המחקר התבסס על כבוד הדדי ואמון. אמינות המחקר ואחריותיות המחקר מתבטאים בריבוי דרכי ניתוח של הממצאים ובשילוב ניתוח איכותני ותיאורי כמותי תיאורי.
  
  ממצאי המחקר מעידים על מיצוב הגננות את תפקידן ביחס להורים בשלושה מצבים: בריחוק מההורים- התקשורת חד צדדית ונעשית העברת ידע מהגננת אל ההורים. בהקשבה להורים- תפקידה לדעת כיצד לנתב עצמה לפי ההורים ובדיאלוג עם ההורה. עוד נמצא כי הגננות מתייחסות ל-5 דפוסי הורים: ההורים הבלתי צפויים; ההורים שאינם נוכחים; ההורים המקשים; ההורים שנסחפים; וההורים הגורמים לנחת. תפקידן בעבודה עם ההורים ליצור אקלים מיטבי- 34% בחרו לייצג את עבודתן באמצעות לב. להשתמש באופן מושכל בתקשורת - 32% בחרו בייצוגים של אמצעי תקשורת. ולנהל את זמן מול ההורים. 31% בחרו בשעון לייצג את הזמן. (הערה-לא נערכו עדין עיבודים לגבי המגזרים השונים).
  
  ממצאי המחקר נתמכים באמירה הכללית בספרות הטוענת כי הגננות רואות את הקשר עם ההורים כמרכיב מסובך, קשה ומאיים בעבודתן (Shimoni & Baxter, 1996). תרומת המחקר בהבנת תפיסותיהן של הגננות את תפקידן.
• מס' 128 - תפישת הקשר הורים מערכת החינוך בעיני אימהות שהן גם נשות חינוך
  הצג תשובה

  אבישג אדרי^1,2
  1 מכללת חמדת הדרום
  2 מכללת לוינסקי
  
  
  מחקרים מצביעים על כך שמעורבות הורים תורמת לילדים בהיבט הלימודי וגם בהיבט החברתי, ולמרות זאת מורים מעדיפים לוותר על מעורבות הורים. אחד הקשיים המתוארים בספרות מתייחס לפערים ביחס לתפישת הקשר שבין ההורים למערכת החינוכית. כמרצה אני מלמדת על תקשורת הורים מורים, ונתקלת בתגובות מגוונות של תלמידותיי, ביחס לקשר עם המערכת. חלקן מורות וגננות מזה שנים, חלקן פרחי הוראה, המכירות את השטח רק מחוויותיהן כתלמידות או כסטודנטיות במסגרת עבודה מעשית. במחקר הנוכחי ברצוני לבחון את תפישת הקשר של אימהות ושל נשות חינוך. שאלת המחקר הינה כיצד תופשות אימהות ונשות חינוך את הקשר בין המשפחה למערכת החינוכית. מטרת המחקר הינה לבחון את הקשר מנקודת המבט של מורות וגננות שהן אימהות לילדים במערכת החינוכית. כלי המחקר הינם שאלונים אודות תפישת הקשר בין מערכת החינוך להורים. משתתפות המחקר הינן סטודנטיות העוסקות במקצוע ההוראה, וכמו כן הינן אימהות לילדים במערכת החינוך. כל משתתפת תענה על שני שאלונים בשני זמנים נפרדים : פעם בתפקידה כאם ופעם בתפקידה כאשת חינוך. במסגרת ההרצאה שלי ברצוני לפרוש בפני הנוכחים את ההיבטים השונים של המחקר המוצע, ולדון בסוגיות אתיות ואחרות הקשורות במחקר.
• מס' 133 - תקשורת הורים-צוות בבית ספר לאוטיסטים ובכיתת תקשורת
  הצג תשובה

  איריס אלפי שבתאי¹
  1 חינוך מיוחד, מכללת לוינסקי לחינוך
  
  לקות בספקטרום האוטיזם היא לקות התפתחותית שמקורה נוירולוגי, והיא מבטאת קושי בשני תחומים עיקריים. האחד - בתקשורת הבינאישית והשני - בדפוסי התנהגות סטראוטיפיים, צרים וחזרתיים. הגדרה זו מהווה את הבסיס לשני הקריטריונים לאבחון הלקות על-פי DSM5. שילובם של תלמידים עם לקות בספקטרום האוטיזם במערכת החינוך הרגילה הולכת ועולה עם השנים, עקב העלייה הדרמטית בשכיחות הלקות בעשור וחצי האחרונים כמו גם יישומו של רעיון השילוב אשר עוגן לראשונה בחוק החינוך המיוחד. ועם זאת, הורים רבים בוחרים להשים את ילדם בבית ספר מיוחד שבו יקבל טיפול אינטנסיבי ויוכל להיות מוגן ועם קבוצת השווים. מחקר זה מתמקד במורים למתבגרים עם אוטיזם המלמדים בבית ספר מיוחד ובבית ספר רגיל. המחקר משווה עמדות, תפיסות ואמונות לגבי מהות הקשר הצוות החינוכי לבין בין הורים למתבגרים עם אוטיזם בקרב 15 מורים המלמדים בבית ספר למתבגרים עם אוטיזם לבין 15 מורים המלמדים מתבגרים בכיתת תקשורת בבית ספר רגיל. שאלון עמדות נבנה בייחוד לצורכי המחקר הנוכחי, והוא כולל שאלות 60 שאלות רבות-ברירה לגבי עמדות המורים כלפי הקשר עם ההורים למתבגרים המיוחדים ושלוש שאלות פתוחות, בהן התבקשו המורים להביע דעתם על חשיבות הקשר והתקשורת בין הצוות החינוכי-טיפולי עם ההורים למתבגר עם האוטיזם; לשתף במקרה בו תקשורת טובה עם ההורים תרמה לקידום התלמיד עם האוטיזם, ובמקרה בו קשר לקוי עם הורים פגע ביכולת הצוות לקדם את התלמיד. ניתוח הממצאים הצביע על הבדלים בין שתי אוכלוסיות. בעוד שהמורים בבית ספר המיוחד הראו מעורבות בקשר עם ההורים ומודעות לחשיבותו, בכיתת התקשורת הקשר המרכזי עם ההורים בא לידי ביטוי עם המחנכת, ואילו שאר המורים כמעט ואינם בעורבים בקשר עמם. עם זאת, כל המורים רואים חשיבות בכינון יחסי אמון תקינים בין ההורים לצוות החינוכי, ורואים בכך מרכיב במסוגלות הצוות לקדם באופן מיטבי את המתבגר המיוחד. המחקר ממחיש קשר אדוק יותר בין הצוות לבין ההורים בבית הספר המיוחד ומצביע על הנחיצות לקיום קשר קרוב גם בכיתות המיוחדות בחינוך הרגיל.
• מס' 134 - מעורבותם של ארגונים חוץ ממשלתיים ביישום מדיניות חינוכית במערכת החינוך הישראלית
  הצג תשובה

  ירדן גאלי¹
  1 מינהל החינוך, מכללות לחינוך: הרצוג וחמדת הדרום
  
  מחקר זה בוחן את אופן מעורבותם והשפעתם של התכניות החינוכיות והלימודיות שמפעילים הארגונים החוץ-ממשלתיים על עיצוב ויישום המדיניות החינוכית במערכת החינוך הישראלית, במיקוד על בתי הספר היסודיים ממלכתיים יהודיים בעלי רקע סוציואקונומי נמוך. אנו שואפים לאפיין את ההשפעות וההשלכות של המעורבות על המדיניות החינוכית, וזאת באמצעות נקודת מבטם של בעלי העניין המעורבים בתופעה: מעצבי המדינות, מיישמיה, ומושאיה. זאת במטרה לקבל תמונה רחבה ושלמה על התופעה מפרספקטיבות שונות ומגוונות של כל קבוצה בנפרד, ועל השונות ביניהם באשר למשמעותה, יעילותה, והשלכותיה של המעורבות, ואת השפעותיה על עיצוב ויישום המדיניות החינוכית.
  
  עיצוב המחקר: המחקר בוצע במתודולוגיה האיכותנית, התבסס על ניתוח מסמכי מדיניות ממשלתיים, וכן על קיום 50 ראיונות עומק עם 5 קבוצות מחקר, 10 ראיונות מכל קבוצה. (1) מעצבי מדיניות חינוכית – מפקחים של משרד החינוך במטה ובמחוזות (2) מנהלי הארגונים החוץ ממשלתיים (3) מנהלים של בתי הספר יסודיים ממלכתיים יהודיים מרקע סוציו-אקונומי נמוך (4) הורים (5) תלמידים. בחירה בקבוצות מחקר מגוונות מאפשר ראייה כוללת על המעורבות והפקת מידע מעמיק מפרספקטיבות שונות. ניתוח הנתונים נעשה באמצעות תהליך אינדוקטיבי של עיבוי וקידוד לקטגוריות, ופיתוח הסבר תיאורטי המבוסס על התיאורים של הנחקרים.
  
  הממצאים: (א) אנו מוצאים כי המדיניות החינוכית של משרד החינוך בארבע השנים האחרונות (2013-2017) מתבססת על שותפות בין מגזרית בין מערכת החינוך לארגונים החיצוניים בכלל, והחוץ ממשלתיים בפרט; (ב)המדיניות החינוכית באה לידי ביטוי בחדשנות, ביזמות ובמיצוי מושכל של הפוטנציאל הקיים; (ג) מדיניות השותפות מעמידה למבחן מחודש את האחריות המשותפת לחינוך, משמעותה והשלכותיה; (ד) אנו מוצאים כי ההפרטה החלקית ((Matching בביצוע תכניות לימודיות "נותנת קול" לאוכלוסיות מוחלשות, והמשאבים מסייעים לבתי הספר לממש את מטרותיו; (ה) לבסוף, מצאנו כי בגלל השינויים במדיניות החינוכית, למנהלי בתי הספר יש תפקיד חדש. הם משמשים כשומרי הסף ותפקידם למנוע גישה בלתי רצויה או שחיתות מצד ארגונים חוץ ממשלתיים, וגם נדרשים לבסס את מנהיגותם הסביבתית.
  
  מסקנת המחקר: אנו מסכמים את הדיון בהשלכות התיאורטיות והמעשיות הנוגעות למעצבי מדיניות בחינוך, למנהלי בתי הספר, להורים ותלמידים באשר למעורבות הארגונים החוץ ממשלתיים ומשמעויותיה בעיצוב ויישום מדיניות חינוכית בעידן של הפרטה.
• מס' 135 - בין חינוך לטיפול - מפגש ייחודי של צוות חינוכי, הורים ומטפל של הילד בקבוצה אלון וסרמן
  הצג תשובה

  1 חברים – טיפול בקבוצה לילדים ונוער
  2 מכללת לוינסקי לחינוך
  
  כחלק מתהליך הטיפול ב"חברים" – טיפול בקבוצה לילדים ונוער, מוצעת להורים אפשרות של מפגש בבית הספר. בהרצאה אספר על מהותו של מפגש כזה ואתן דוגמאות הממחישות את הערך המשותף עבור כל הנוגעים בדבר ובראש ובראשונה – הילד המהווה את נושא הפגישה. הילד המטופל עובר תהליך משמעותי תוך טיפול פסיכולוגי בקבוצה. כאנשי טיפול, אנו רואים את הצורך בהכללת התהליך הטיפולי ותוצריו, כמטרה עליונה. מתוך תפיסה זו, קיימים מספר מנגנונים אשר נועדו להכליל את תהליך הטיפול, כשהמפגש בבית הספר הינו המנגנון העוצמתי ביותר לכך.
  
  הגישה הטיפולית שלנו היא שככל שמתקיים שיתוף פעולה מפרה בין המבוגרים שיש להם מערכת יחסים עם הילד, כך יגדל הסיכוי למיטוב הטיפול ולהכללתו לזירות החברתיות השונות. בנוסף להורים כסוכני שינוי, כך גם פוטנציאלית כל מבוגר הפוגש את הילד באופן קבוע הינו סוכן טיפולי רלוונטי. בבית הספר בדרך כלל המחנכת מהווה דמות משמעותית ולעיתים גם היועצת ואף מנהלת בית הספר.
  
  קיימים מצבים בהם עולה התנגדות של הורים לקשר שלנו עם בית הספר. כמובן שאנחנו לא מעוניינים וגם אסור לנו לקיים קשר במצב כזה, אבל כן חשוב להסביר להורים את היתרונות של שיתוף הפעולה. כאשר המחנכת יודעת שהילד נמצא בתהליך טיפולי, באופן טבעי היא יותר מתגייסת, סבלנית ומקיימת תקשורת רציפה באופן שמאפשר גם להורים לדעת מה קורה. אנו מדגישים בפני ההורים שזה רלוונטי בכל מקרה, לא משנה מיהי המחנכת ומהי רמת ההערכה שלהם כלפיה. עבודת ההכנה עם ההורים לקראת הפגישה, נוגעת בכך שחשוב להתייחס אליה בכבוד ולדאוג שהילד ידע וירגיש זאת. אנחנו מצידנו רוצים לדעת מה קורה עם הילד בכיתה ובהפסקה וגם לשתף את המחנכת בתהליך אצלנו. במידה ויש לנו אפשרות להציע דרך מעשית שתעזור למחנכת לעזור לילד, אז כמובן שחשוב לנו לעשות זאת, תוך פירוט והסבר ושיתוף ההורים בכך.
  
  המרצה, ד"ר אלון וסרמן, הינו פסיכולוג והמנהל המקצועי של "חברים", במקביל להכשרת פרחי הוראה במכללת לוינסקי לחינוך - לימוד יישומים מעולם הפסיכולוגיה לתחום החינוך והדרכת סטודנטיות בכך.
• מס' 136 - העברה בין-דורית של דפוסי התמודדות: המשפחה כגורם משפיע על הצלחתם של ילדים לקויי למידה במסגרת החינוכית הפורמלית.
  הצג תשובה

  עינב ורד¹
  1 בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה
  
  תופעת לקויות הלמידה והפרעות הקשב וריכוז נחקרה רבות ביחס למרכיביה הגנטיים ולהתמודדות הסוציו-חברתיים והרגשיים של הלוקים בה על פני מעגלי החיים. מעטים המחקרים שבחנו את הלקות בהקשר המשפחתי. הרצאה זו מבוססת על מחקר שעסק בהיבט הבין-דורי של הלקות (ורד, 2015), ותתמקד במערך המשפחתי כגורם משפיע על הצלחתם של ילדים בעלי לקויות למידה במסגרת החינוכית הפורמלית.
  
  המחקר בחן את סיפורם של משפחות בעלות שלושה דורות בעלי לקויות ובכולם עלה הקושי והחשש במפגש עם דרישות מערכת החינוך. כל דור מתמודד לאורך חייו עם לקויות הלמידה שלו עצמו, ומגויס כאשר הדור הבא נכנס למערכת החינוך. החשש מכישלון, יצר צורך בגיבוש אסטרטגיות אישיות להתמודדות אשר יחד עם הלקויות יוצרות הקושי, עוברות גם הן מדור לדור ומייצרות הצלחה.
  
  המחקר מצא שלושה מאפייני נרטיביים משפחתיים השונים ביניהם במוקד ההשקעה ובמסרים המעצבים את ההתנהלות עם הלקות ביחס למערכת החינוך ולנורמה החברתית- לימודית:
  1. "אהבה, קבלה ותמיכה" – משפחות שאינן מקבלות את המסגרת החינוכית כפי שהיא; תופסות את התפקיד ההורי כתמיכה וליווי לילד, תוך פיתוח כלים להצלחה המכירים בחירותו של הילד להיות מי שהוא (לעיתים נדמה הן מבקשות להגן על הילד מפני המערכת).
  2. "השקעה בכל מחיר" - משפחות קונפורמיסטיות למערכת; דורשות מהילד השקעה בלתי נלאית לשם הצלחה עפ"י הקונבנציה, ללא הנחות/התאמות המתחשבות בלקות.
  3. "חיפוש הדרך האישית" - משפחות המשתפות פעולה באופן יצירתי ומותאם עם המערכת; ההורים, המערכת והילד הופכים למערך-משולש אופרטיבי, המייצר עבור הילד מרחב מותאם ללמידה משמעותית.
  
  תרומתו האופרטיבית של מחקר זה היא:
  1. הכרה בחשיבות ההעברה הבין-דורית של החוסן לצד המרכיב הגנטי של הלקויות.
  2. מרכזיותם של ההורים (בעלי הלקות בעצמם) כשותפים בתהליך חיפוש דרכי התמודדות מותאמות לילד. תפיסתם את הלקות משפיעה על אופי שיתוף הפעולה של הילד עם המערכת.
  3. הרחבת הידע ביחס למעגלי ההשפעה של לקות הלמידה, מעבר לילד עצמו, כי אם גם המערך המשפחתי והחינוכי. הדרך המיטיבה להתמודד עם מורכבות הלקות מחייבת הכרה בשלושת המושפעים המרכזיים והדיאלוג ביניהם; הילד, משפחתו ומערכת החינוך.
  
  מקורות:
  ורד, ע. (2015). העברה בין-דורית של דפוסי התמודדות: מקומה של המשפחה בהצלחתם של מבוגרים בעלי לקויות למידה. עבודה לתואר דוקטורט בפילוסופיה, אוניברסיטת חיפה, בית הספר לעבודה סוציאלית.
• מס' 137 - משולש הזהב: תלמידים, הורים, בית ספר ומה שביניהם
  הצג תשובה

  עינב ורד¹
  1 בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה
  
  מחקרים מעטים התייחסו לתופעת לקויות הלמידה בהיקשר המשפחתי, זאת למרות שללקות הלמידה מרכיבים גנטיים. בהרצאה זו התייחס למקומם המרכזי של ההורים בבניית דרכי התמודדות רלבנטיות לילד כמי שחוו בעצמם את הבעיה. תפיסתם של ההורים את הלקות משפיעה על יכולתו של הילד לשתף פעולה עם המערכת ולעשות שינוי.
  
  בעוד שהלקות היא נוקשה, אסטרטגיות ההתמודדות איתה עשויות להיות גמישות ומשתנות. מחקר שעסק במקומה של המשפחה בהצלחתם של מבוגרים בעלי לקויות למידה על פני שלוש דורות עוקבים, מצא כי לצד המרכיב הגנטי, והקושי התפקודי המתלווה לו, נמצאה העברה בין-דורית של דרכי התמודדות בונות חוסן. זוהו שלוש נרטיביים משפחתיים השונים ביניהם במוקד ההשקעה ובמסרים המעצבים את ההתנהלות עם הלקות ביחס למערכת החינוך ולנורמה החברתית- לימודית:
  1. "אהבה, קבלה ותמיכה": תופסים את התפקיד ההורי בתמיכה וליווי לילדים. לעיתים תמיכה זו נראית כצורך לשמור על הילד מפני המערכת.
  2. "השקעה בכל מחיר": משפחות בעלות קונפורמיות למערכת ודורשות השקעה בדרך הקונבנציונלית, ללא התחשבות בלקות.
  3. "חיפוש הדרך האישית": משפחות המשתלבות באופן מותאם במערכת ובכך מייצרות עבור התלמיד מערך מותאם ללמידה משמעותית.
  לקות הלמידה הינה תופעה המשפיעה לא רק על הילד בעל הלקות, אלא גם על המערכת המשפחתית והחינוכית. בהתייחס לשלושת הגורמים הללו ולאופי היחסים ביניהם, ניתן להבין את מקור הקושי ואת הדרך להתמודד עמו.
  
  תפיסה זו מהווה את הרציונל למודל "משולש הזהב", שמטרתו לייצר מרחב למימוש פוטנציאל הלמידה של הפרט בתוך המערכת הפורמלית בה הוא מתפקד ומבוסס על מספר הנחות יסוד מרכזיות:
  1. קיומה של תלות הדדית בין שותפי המשולש: הורה, ילד ומורה.
  2. ההכרה בתפיסה הסובייקטיבית של כל אחד משותפי המשולש מחד, ומאידך ברצון המשותף להביא להצלחה בתחום הלימודי-חברתי.
  3. התבוננות מוקירה על תופעות של לקויות למידה והפרעות קשב.
  4. הכרה בתהליכים הפסיכו-פדגוגיים של השותפים והאופן בו הם משפיעים על הפתרונות האפשריים. הכרת הנרטיב ההורי, הבנת המסגרת הבית ספרית ואילוציה הכרה בילד כמומחה ללקותו, והקשבה לו מאפשרים לייצר פתרונות יצירתיים המובילים להצלחה ותחושת מסוגלות.
  
  מקורות:
  ורד, ע. (2015). העברה בין-דורית של דפוסי התמודדות: מקומה של המשפחה בהצלחתם של מבוגרים בעלי לקויות למידה. עבודה לתואר דוקטורט בפילוסופיה, אוניברסיטת חיפה, בית הספר לעבודה סוציאלית.
• מס' 141 - בית ספר שוזר קהילות
  הצג תשובה

  אלכס שניידר¹, יוספה כהן¹
  
  1 בית הספר המשותף לכפר שמריהו רשפון וגליל ים
  קידום וקרוב קהילות הורים בשותפות, זמינות ושקיפות באמצעות כלים מתוקשבים.
  בית הספר בכפר שמריהו רשפון וגליל ים מרכז שלוש קהילות הורים בבית ספר משותף אחד.מן השטח עלה הצורך של:
  

  • גיבוש שלוש קהילות ההורים לקהילה בית ספרית אחת .

  
  

  • שיתוף הורים ומורים בתהליכי למידה ופעילות בית ספרית
  • תקשורת רב-כיוונית: סגל, הורים ותלמידים
  • קשר הדדי עם כל הגורמים בקהילה השותפים לביה"ס
  • תהליכי למידה מתוקשבים - תיעוד ומעקב
  • תיאום אירועים קהילתי – ממוחשב, זמין, שיתופי ועדכני
  • שיתוף והצגת תמונות וחומרי למידה בנפח גדול

  
  פני הנהלת בית הספר והצוות עמד האתגר של קידום תהליכים חינוכיים-קהילתיים -ברית מחנכי הקהילה ובעקבות כך נקבעו היעדים הבאים:
  

  • גיבוש תרבות ארגונית מתוקשבת
  • שיתוף בתהליכי למידה ופעילויות בית ספריות
  • שילוב הקהילות ויצירת שותפות
  • שקיפות במידע ונגישות אליו

  
  במהלך שערך כעשר שנים הצליחה הנהלת בית הספר בהובלת מנהל בית הספר רכזת קהילה יוספה כהן הצוות החינוכי וועד ההורים לבנות מערך תוך שימוש בכלים מתוקשבים שהביא לקידום וקרוב קהילות ההורים לבית הספר ובינם לבין עצמם .
  
  התוצאות כללו מערכת תקשורת כלל קהילתית (באמצעות מיקרוסופט אאוטלוק):
  

  • כאלף משתמשים רשומים
  • כארבעים קבוצות
  • 100% אנשי צוות
  • 90%
  • 100% הורים (לפחות הורה אחד לכל ילד)
  • 80% מגורמי הקהילה

  
  

  • שיתוף הקהילה: נציגים בשלושת הרשויות, צופים, ספרייה, גני הילדים והצהרון, מרכז וייל, הרב הקהילתי, אחים בוגרים
  • שליטה ובקרה על התכנים
  • הדרכות לפי הצורך
  • זמינות בתמיכה טכנית-תפעולית
  • ניהול לוח זמנים שיתופי לכל הקהילה
  • ולוח אירועים קהילתי אחיד שאליו מתנקז כל המידע: אירועים מכל המחלקות ביישוב ומכל הגורמים בקהילה החל מטקסים, מסיבות, אירועי חגים ועד אירועים פרטיים (בר/בת מצוות)
  • בדגש על תיאום בין כל הגורמים
  • ארגון ותכנון שנת שנה"ל
  • חשיפת ושיתוף הלוח לכל משתמשי מערכת האאוטלוק היישובית.
  • תאום פגישות בין גורמים בקהילה (ראש הרשות, גזבר, מנהל בית הספר, פסיכולוג, מנהלת מרכז חוגים, מנהל מועדון הספורט וכו`) – שיתוף לוחות שנה. עבודה בשקיפות מלאה !
  • קידום נושא גלישה בטוחה באינטרנט (קיום הפסקות פעילות בנושא ומערך הסברה בכיתות)

  
  במסגרת מעגל השיח יוצג התהליך` אופן התיעוד והניתוח של הפעילות והמלצות לבנית דגמים דומים במקומות נוספים.
• מס' 143 - התמודדות של מורים בראשית דרכם עם הורים במצבי קונפליקט ותפקידה של המערכת הקולטת את המורה המתחיל
  הצג תשובה

  איריס לבנשוס ארליך¹, מרסלה ליפרמן אטר¹
  1 החוג לחינוך, מכללת לוינסקי לחינוך
  
  מעורבות הורים בתהליך החינוכי הבית ספרי היא גורם משמעותי הן עבור התלמיד והן עבור המורה. למרות שלהורים ולמורים יש מטרה זהה- קידום צמיחתו והצלחתו של הילד- לכל צד מניעים להתערב זה בתחומו של זה ולהתנגד לחודרנות האחד לתחומו של השני, והדבר מביא לקונפליקטים ועימותים (נוי, 1992). קונפליקט זה הינו משמעותי במיוחד עבור מורים חדשים. עקב חוסר ניסיון, וקושי בתהליכי ההכשרה בתחום זה, ההתמודדות של המורה המתחיל עם ההורים מביאה עימה גם אי וודאות, חרדה וקושי בהגדרת הציפיות (סטרהובסקי, 2009).
  
  מטרת המחקר הנוכחי הינה לבחון את דרכי ההתמודדות של מורים בתחילת דרכם במצבי קונפליקט עם הורים. המחקר הנוכחי הינו מחקר איכותני, שיטת מחקר זו נהוגה במחקרים בנושא מעורבות הורים ומערכת היחסים בין משפחות ובתי ספר (Dor, 2012) . הבחירה במורים בתחילת דרכם נובעת מתוך המחקרים אשר מצאו מתאם בין ותק לעמדות חיוביות (Abdulla & al., 2011), ומעלים שאלות אודות הבניית התפישות עוד בתחילת הדרך המקצועית של המורים. המשתתפים הינם 22 מורים הנמצאים בשנת עבודתם הראשונה ומשתתפים בסדנא שיתוף עמיתים במסגרת הליווי המקצועי. המחקר מבוסס על ניתוח קטיגוריאלי (ליבליך ושות, 2010, שקדי 2003) של חיבור קצר העוסק ב"אני מאמין" של המורה ביחס למעורבות הורים, וניתוח תיעוד עצמי של מקרה.
  
  נמצאו מוטיבים מרכזיים הנעים על ציר של פוזיציה פאסיבית ואקטיבית מצד המורה בהתמודדות עם הורים במצבי קונפליקט. המורים נבחנו זה מזה ברמת ההתמודדות הישירה, תפיסת המסוגלות העצמית ביחס לשיח עם הורים וסוג התמיכה והגיבוי שקיבלו מצוות בית הספר, וביכולת הוויסות הרגשי שלהם. מתוך כך, פותח מודל התמודדות יישומי שיאפשר התמודדות מיטבית בשילוב עם למידה והעצמה בשלב קריטי זה.
  
  ביביולוגרפיה חלקית
  נוי,ב` (1991). מורים והורים כשותפים במעשה החינוכי.ירושלים: הוצאת ביה"ס לעובדי הוראה בכירים ע"ש עמנואל יפה.
  סטרהובסקי, ר., המורה המתחיל: תחנות ומשוכות בשנה הראשונה להוראה. בתוך מורה נבוכים: חלונות להנחיית מורים. תל אביב. מכון מופת.
  
  Abdullah, A.J.K., Seedee, R., Alzaidiyeen, N.J., Al-Shabatat, H., Alzeydeen H.K., Al-Awabdeh A.H., 2011. An investigation of teachers’ attitudes towards parental involvement. Educational Research, Vol. 2(8) pp. 1402-1408
• מס' 144 - במחקר הנוכחי הצענו הרחבה תיאורטית למושג מפגש משפחתי ובחנו את התרומה של מפגש זה על הבנת בעיות התהנגות, התנהגות מסכנת ורווחה נפשית בקרב מתבגרים
  הצג תשובה

  אלה שראל-מחלב¹
  1 ייעוץ חינוכי, אוניברסיטת בר אילן
  
  המחקר המוצע אינו עוסק באופן ישיר בקשר [1]מורה-הורה, אלא מתמקד בהבנת הקדימונים להתנהגות בעייתית ומסוכנת ולרווחה נפשית של המתבגר במשפחה. בכל זאת מצאנו לנכון לשלוח תקציר זה משום שיתרונו ביכולת להביא לכלל דיוק את השיח בין המורה לבין ההורה ובכך להוות כתובת משמעותית להיוועצות בתוך בית ספר. חשיבות נוספת שיש למחקר מסוג זה טמונה בהקבלה הרווחת בין הקשר הורה-ילד לבין הקשר מורה-ילד. במחקר הצענו הרחבה תיאורטית למושג "מפגש משפחתי", מושג שזכה להתייחסות מחקרית רחבה ולרוב נבדק על-פי שני משתנים: תדירות המפגשים וסוג הפעילות המתרחשת במפגשים. למדידת המפגש המשפחתי הוספנו מדד המשקף את הקשר הרגשי בפעילות משפחתית, שנבנה לצורך המחקר. השאלון שמודד קשר רגשי בפעילות משותפת התבסס על סקירה ספרותית רחבה, 10 שאלונים קיימים בתחום קשר רגשי בין הורה לילד, קבוצות מיקוד ומחקר מקדים שכלל כ 200 מתבגרים. שאלון זה נבנה במטרה לבחון את תרומתו של הקשר הרגשי בין האם למתבגר בפעילו ת משותפת להבנת הקדימונים לבעיות התנהגות, התנהגות מסכנת ורווחה נפשית בקרב מתבגרים. בחינה זו חשובה לאור העובדה ששלושה היבטים משפחתיים אלה נמצאו בעלי חשיבות עבור המתבגר במניעת מעורבות בהתנהגויות שליליות וכן בשיפור רמת הרווחה הנפשית שלו.
  
  במחקר השתתפו 253 אימהות וילדיהן המתבגרים ( בני 18-15 ) אשר מלאו שאלונים העוסקים בהתנהגות בעייתית ומסוכנת (HBSC הראל-פיש ועמיתים, 2011), רווחה נפשית (Diener, 1985) ומפגש משפחתי (הראל-פיש ועמיתים, 2011; שראל, 2015).
  
  ממצאי המחקר מלמדים שתדירות גבוהה של פעילות משותפות תרמה למעורבות נמוכה בהתנהגות מסכנת, בשעה שקשר רגשי חיובי בפעילות תרם למעורבות נמוכה בבעיות התנהגות. שני המדדים, תדירות פעילות שהייה ורמת הקשר הרגשי, תרמו לרווחה נפשית בקרב המתבגרים.
  
  מממצאי המחקר ניתן ללמוד על התועלת בהרחבת ההתייחסות התיאורטית למושג מפגש משפחתי. לפיכך, כדי לדון באיכות המפגש המשפחתי יש להתייחס לא רק לתדירות הפעילות ולסוגה כבעבר, אלא גם לקשר הרגשי בין המתבגר להורה בפעילות המשותפת.
  
  [1] מורה הכוונה לכלל אנשי החינוך בניהם יועצת חינוכית ומנהלת
• מס' 145 - מי מפחד ממשמעת? מעורבות הורים והשפעתה על בעיות משמעת.
  הצג תשובה

  עליזה וסרמן¹
  1 חינוך, אוניברסיטת תל אביב
  
  מטרת המחקר
  בעיות משמעת הן אחד מהנושאים הבוערים, הרגישים והחשובים ביותר המעסיקים מורים והורים ועל כן משמעת תלמידים בכיתות מהווה סוגיה שאינה יורדת מסדר היום הבית ספרי. אחת הבעיות העיקריות בניהול כיתה היא בעיית המשמעת ההתנהגותית והלימודית של תלמידים - זוהי משימה מאתגרת ביותר עבור מורים ותיקים ומתחילים כאחד. במחקר זה תבדק השפעתה של התקשורת הבית ספרית בין המורים להורים בנושא משמעת והשלכותיה על שיפור התנהגות התלמיד והישגיו. המחקר יתמקד בתפיסות ההורים לבעיית המשמעת ולשיתוף פעולה עם בית הספר בנוגע לילדיהם. במחקר גם יבחנו דפוסי התקשורת המיטביים היכולים לסייע בפתרונן של בעיות משמעת ולמידה של תלמידים.
  
  שאלות
  האם דיווח מתמשך בין בית הספר (מורים ובעלי תפקידים) להורים יכול לסייע בשיפור בעיות המשמעת של ילדיהם?
  
  מהם דפוסי התקשורת הדיאלוגים המיטבים בהקשר של בעיות משמעת ?
  
  האם ניתן להציע מודל תקשורת מיטבי?
  אוכלוסיה
  עשרים הורים של תלמידי תיכונים ממלכתיים במחוז תל אביב - עשרה גברים ו- עשר נשים. נקפיד במחקר על חלוקה זו על מנת לבדוק האם קיימת שונות מגדרית של המימצאים.
  כלי המחקר
  ראיונות עומק נרטיביים עם הורים של תלמידים בכיתות י`-יב. יבחרו הורים שההערכה בתעודה של ילדיהם בנושא המשמעתי היתה שלילית ואינה מניחה את הדעת. ניתוח מימצאים המחקר יתמקד בריאיון עומק וינותחו בו המימצאים על פי כללי המחקר האיכותני (צבר בן יהושע,2016) השאלה המרכזית היא: ספר על החוויות שלך כהורה בנושא המשמעת של בית הספר שבו ילדך לומד? הממצאים ינותחו לפי שיטות מקובלות במחקר האיכותני (קסן וקרומר-נבו; 2010; שקדי, 2003).
• מס' 146 - הורים בסיכון. על הורים לילדים בסיכון ועל דרכי תקשורת ומעורבות.
  הצג תשובה

  מרסלו מנחם וקסלר¹, מרסלו מנחם וקסלר¹
  1 הפקולטה לחינוך, סמינר הקיבוצים
  
  ההרצאה תתמקד בהבנת הקונטקסט של הורים לילדים בסיכון ועל הדרך לתקשר אותם ולהפוך אותם למעורבים בתהליך החינוכי של ילדים.
  
  נקודת המוצא של ההרצאה היא שקיימת סטריאוטיפיזציה של אותם הורים: לא אכפתיים, מזניחים, חסרי סדרי עדיפויות, תוקפניים, חוששים ועוד.
  
  הבנת הקונטקסט של ההורים, מצוקתם, והיכולת שלהם להבין את משמעות הקושי של ילדיהם הם נקודת המוצא של הבנתם. הורים אלו, פעמים רבות, דור שני או שלישי למצוקה, הדרה, וכישלון לימודי, חשים נחותים אל מול בית הספר וחסרי יכולת להשפיע ולהיות שותפים.
  
  דרך של הבניית חוסן, חלוקת עבודה ברורה בין המחנכים לבינם, והבנת החשיבות של דרכי מוטיבציה הן חלק בלתי נפרד מתהליך השינוי.
  
  אם אנו מעוניינים לשנות את יחסי הכוח בין ההורים הללו לבין בית הספר, אנו יוצאים מנקודת מוצא של יכולתם הפוטנציאלית ואמונה בשותפות איתם. בית הספר לא רק מחנך את הילדים בסיכון, אלא גם מחנך את אותם הורים, נותן להם תקווה ואמון בילדיהם.
  
  בכך הוא משנה את יחסי הכוח וגורם להורים להאמין מחדש בילדיהם וביכולת שלהם להשפיע על הנעשה בבית הספר.
  
  ההרצאה תתמקד בנושאים הבאים: הבנת קונטקסט הסיכון; הבנת יחסי הכוח בין מורים לבין הורים בסיכון; דרכי הבנייה של מתודולוגיות של חוסן לאותם הורים (קביעת סדרי עדיפויות; מתן תשומת לב אקטיבית לילדיהם; חלוקת עבודה ברורה בין המחנך לבין ההורה; דרכי תקשורת קבועים ופוריים בין המחנך ולהורה; סמכות מכילה וגבולות ברמת ההתנהגותית)
• מס' 147 - יחסי תלמידים-בית ספר-משפחה
  הצג תשובה

  יחסי תלמידים-בית ספר-משפחה
  
  ניהול
  ביצוע בשטח החינוך
  עיצוב תרבות של יזמות ומעורבות בקרב תלמידים, בית הספר והמשפחה
  
  יעל יצחקי גולן¹ 1 התכנית לתואר שני בעיצוב, המחלקה לעיצוב תעשייתי, מסלול ניהול עיצוב, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים
  
  מערכת היחסים בין התלמידים, בית הספר והמערכת המשפחתית (Family Systems) היא מערכת מורכבת ומשתנה תדיר. לתלמידים, למחנכים ולבני המשפחה מאפיינים אישיים ואישיותיים שונים המשפיעים על התנהגותם ותפיסותיהם.
  
  מחקר זה מבקש לבחון את מערכת היחסים הדינמית והמורכבת תוך התמקדות בבתי הספר היסודיים, בחינוך הממלכתי בישראל.
  
  תוך שהוא פעל לזהות את הערכים הפוטנציאליים הטמונים במערכת יחסים זו, כמו גם את הצרכים והאתגרים שלה, ביקש המחקר ללמוד אודותיה מתוך שתי נקודות מבט - האחת כמערכת אקולוגית מורכבת
  
  (Ecosystem) והשנייה תוך שימת לב לאנשים השונים והמגוונים הפועלים בתוכה, למניעים ולמוטיבציות שלהם.
  
  העולם משתנה בקצב מהיר מתמיד. ערוצי תקשורת חדשים מבוססי טכנולוגיה, שינויים במבנה התא המשפחתי, הורים שעובדים שעות ארוכות ושינוי בתפקידו של המורה, כל אלה ועוד מייצרים אתגרים חדשים הן למערכת החינוך והן לפועלים בתוכה.
  
  מחקר זה הינו מחקר עיצוב (Research for Design) ממוקד אנוש, המבוסס על מתודה איכותנית, אשר בחן את המשתנים המשפיעים על מערכת היחסים בין התלמידים, בית הספר והמערכת המשפחתית תוך זיהוי הצרכים הייחודיים והתועלות שיש למערכת יחסים מיטיבה לכל הצדדים ובראשם לתלמידים.
  
  מתוך המחקר עולה כי נדרשת התאמה אישית של סוג ומידת מעורבותם של התלמידים והמשפחה בבית הספר, לגישה, ליכולת ולרצון שלהם ושל והמחנכת. עוד עולה מהמחקר שכאשר התלמידים מקבלים תפקיד בעל ערך בניהול הקשר, והוא מפסיק להיות יוזמה כמעט בלעדית של בית הספר, רמת המוטיבציה (הֲנִיעָה) של בעלי העניין עולה, דבר המשפיע על שיפור איכות הקשר.
  
  המחקר התבצע במספר שלבים כשהאחרון בהם הוא שלב הפיתוח, בשלב זה פותח מוצר העונה על הצרכים העיקריים שזוהו במהלכו.
  
  ׳גחליליות׳
   הינה פלטפורמה דיגיטלית לעיצוב תרבות של יזמות ומעורבות בקרב התלמידים, בית הספר ובני המשפחה. יזמות ומעורבות שמבוססות על איפיון תחומי העניין והגישות של המשתמשים השונים כשתלמידים הינם שותפים מלאים ואף יותר מכך. בנוסף, מאפשרת הפלטפורמה מעקב ופילוח של מעורבות התלמידים וההורים ומייצרת מפת מעורבות אישית, כיתתית וכלל בית ספרית לשימוש בית הספר.
• מס' 148 - המאפיינים של מערכות היחסים שבין מנהלי בתי הספר היסודיים עם ההורים.
  הצג תשובה

  מיכל בוכבינדר, מיכל בוכבינדר¹ 1 תואר שני - חוג הוראה למידה והדרכה, מכללת גורדון - חיפה
  
  מעורבות הורים במערכת החינוך תופסת תאוצה בשנים האחרונות. ההורים סבורים כי זכותם להיות שותפים מלאים בכל הקשור בחינוך ילדיהם ומביאה את מנהלי בית הספר להשקיע רבות בפיצוח הדרכים לבניית קשרים מיטביים במערכת היחסים שלהם עם ההורים, מתוך אמונה שיצירת אקלים חיובית משפיעה על הישגי הילדים. המחקר מתמקד באופן שבו תופסים מנהלי בית הספר היסודי את מערכות היחסים שלהם עם ההורים. סוגיה זו בעידן של תמורות מעלה את השיח סביב הקשר בין הסגל החינוכי להורים כמרכיב משמעותי בקיום מערכת חינוכית מיטבית. במחקר זה רואיינו 7 מנהלים מקשת רחבה של בתי ספר. הממצאים מצביעים על שינוי בתפיסת המנהלים את הקשר שיש לקיים עם ההורים. ממצא ראשון מצביע על כך שמנהלי בית הספר רואים בהורים חלק בלתי נפרד בתהליך החינוכי של הילד בין כותלי בית הספר. ההורה נתפס כאמצעי להשגת הצלחה אצל הילד. החינוך בבית הספר ובבית נתפס כיחידה אחת מתמשכת ורציפה. זוהי תפיסה חדשנית לאור מערכת חינוך משתנה. כפועל יוצא מכך המנהלים משקיעים רבות מבעבר כדי ליצור אינטראקציות משמעותיות רבות עם ההורים, על מנת לבנות מערכת יחסים פעילה ויעילה כמה שיותר. המנהלים מעוניינים יורת בנוכחות פעילה של הורים בכל התהליך החינוכי באמצעות קשר דו כיווני והדדי. ממצא שלישי מצביע על תפיסת המנהלים את הדיאלוג עם ההורים. דיאלוג זה חייב להתקיים בגבולות ברורים ויחסי כבוד הדדיים בכל שיח. המנהלים המתנים שיח כזה הם אותם מנהלים שהם בעלי ניסיון רב ואשר שלמים בדרכם ובתפיסת התפקיד שלהם כמנהלי בית הספר. עקביות והתמדה הם אבני דרך בעבודתם, ויש להם השפעה משמעותית על בנייה ושימור מערכת היחסים שנרקמת באחריותם ובהובלתם של מנהלי בית הספר.
• מס' 149 - הקשר בין עמדות מורים כלפי מעורבות הורים בחינוך ילדיהם לבין תפיסת המסוגלות העצמית והאמפתיה בקרב מורים מהחברה הערבית הישראלית
  הצג תשובה

  איהאב זבידאת¹, איהאב זבידאת^1,2, וליד דלאשה^1,2, סהראב מסרי^1,2
  1 חוג ייעוץ חינוכי, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה 2 חוג ייעוץ חינוכי, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה
  
  מעורבות הורים הוא תחום שתופס תאוצה רבה בימינו אלה. המונח של מעורבות הורים מוגדר כפעולות כוללות של הורים עם ילדיהם ו/או עם אנשים משמעותיים אחרים הקשורים בחיי ילדיהם (לבנדה, 2009). מעורבות הורים במוסד חינוכי תורמת להבנת תפקיד המחנך ועשויה לסייע בשיפור איכות החינוך שניתן לילדים (גילת, רוסו-צימט, טל וטבק, 2017). בהקשר זה, סיידל (2016) טוען שישנו מגוון של גורמים שמשפיעים על מעורבות ההורים בלימודי ילדיהם בישראל. מעורבות הורים יכולה להיות קשורה עם מסוגלותם העצמית של מורים ואמפתיה שלהם. מטרת המחקר המרכזית הייתה לבדוק את הקשר בין עמדות המורים כלפי מעורבות הורים לבין תפיסת מסוגלות עצמית ואמפתיה בקרב מורים מהחברה הערבית. המחקר הנוכחי הינו מחקר כמותי מתאמי, אשר מבוסס על איסוף נתונים כמותיים מהשטח באמצעות שאלונים כמותיים. במחקר השתתפו 130 מורים מהחברה הערבית בצפון הארץ, בגילאים בין 24 עד 60 שנה, אשר מילאו שאלון משתני רקע דמוגרפיים, שאלון מעורבות הורים, שאלון רב-ממדי לתפיסת האמפתיה ושאלון תפיסת מסוגלות עצמית. ממצאי המחקר הנוכחי הצביעו על קשרים שליליים חזקים ומובהקים בין עמדת המורים כלפי מעורבות ההורים לבין אמפתיה בשלושת הממדים שלה. בנוסף לכך, לא נמצאו קשרים מובהקים בין עמדת המורים כלפי מעורבות ההורים לבין מסוגלות עצמית, בעוד שנמצא קשר חיובי בין תפיסת מסוגלות עצמית לבין תפיסת אמפתיה בקרב מורים. נמצא גם שאין הבדל מובהק בין מורים ומורות במשתנים של אמפתיה ומסוגלות עצמית, ובנוסף לכך אין הבדל מובהק בין מורים עם תואר ראשון ומורים עם תואר שני במשתני המחקר השונים. לעומת זאת, נמצא שיש הבדל באמפתיה בין המורים לפי התפקידים השונים שלהם, כאשר הממוצע של אמפתיה בקרב מורה בצוות טיפולי הינו הגבוה ביותר משאר הקבוצות, אך אין הבדל בממוצע מסוגלות המורים בהוראה בין קבוצות תפקיד המורה השונות. ממצאי המחקר מעידים על הצורך בהעלאת המודעות בקרב מורים מהחברה הערבית לגבי חשיבות מעורבות הורים בחינוך ילדיהם ועל הצורך להגביר את רגש האמפתיה והמסוגלות העצמית בקרב מורים אוכלוסיית המורים האלה.
• מס' 151 - הקשר בין איכות חיי נישואין לבין סגנונות הורות מנקודת מבטם של מורים הורים למתבגרים מהחברה הערבית
  הצג תשובה

  איהאב זבידאת², איהאב זבידאת^1,2, וליד דלאשה^2,3 1 חוג ייעוץ חינוכי, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה 3 ניהול, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה 2 חוג ייעוץ חינוכי, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה
  
  בימינו הספרות המדעית מקנה חשיבות רבה ליחסים בין הורים למתבגרים - גורם מרכזי, בעל משמעות ורב-משקל הן לתפקוד של ההורים והן לתפקוד השכלי, הרגשי והחברתי של הילדים המתבגרים בבית הספר ומחוצה לו. נראה גם, כי בעיקר בבגרות הצעירה ובתקופת גיל ההתבגרות, הצעירה והבוגרת, ישנה חשיבות רבה לסגנון ההורות שאותו מאמץ ההורה כלפי ילדו המתבגר. לטיב חיי הנשואים יש השפעה ניכרת על אישיותו של הילד ועל כמה אלמנטים שונים כמו בטחון עצמי, יכולת פתרון בעיות, חוסן נפשי ועוד. ה- "נישואין" תוארו כיחסים אנושיים חשובים ביותר משום שמספקים את המבנה הראשוני לקיום יחסי משפחה והתפתחות הדור הבא (Larson & Holman, 1994), ובמקביל הורות נחשבת כביטוי למימוש העצמי של האדם. בכל אחד משלבי התפתחותם של הילדים עומדים ההורים בפני אתגרים שונים, אולם שהורות לילדים מתבגרים נחשבת למשימה הקשה ביותר. מכל הסיבות האלה עולה ומתברר חשיבות של מחקר זה אשר בודק את הקשר בין איכות חיי הנישואין לבין סגנונות הורות (סמכותי, סמכותני ומתירני) (Baumrind, 1967, 1978) בקרב מורים הורים למתבגרים מהחברה הערבית.
  למען כך, השתתפו במחקר 158 מורים שנבחרו מבתי ספר שונים השייכים לשלושה יישובים שונים בצפון הארץ. איסוף הנתונים התבצע באמצעות שלושה שאלונים: שאלון דמוגרפי שנבנה על ידי החוקרים, שאלון איכות חיי נישואין ושאלון סגנון ההורות. ממצאי המחקר הצביעו על קשרים חיוביים מובהקים בין ממדי איכות חיי הנישואין לבין סגנון ההורות הסמכותי, קשרים שליליים ולא מובהקים בין ממדי איכות חיי הנישואין לבין סגנון ההורות המתירני ועל קשרים שליליים מובהקים בין ממדי איכות חיי הנישואין לבין סגנון ההורות הסמכותני. לאור ממצאים אלה, ניתן להמליץ על חשיבות ארגון תוכניות, השתלמויות ופעילויות במטרה לחשוף בפני ההורים ממדי איכות חיי הנישואים וסגנונות ההורות השונים, וכן להגביר את המודעות שלהם לקשר שיש בין איכות חיי הנישואים לבין סגנון ההורות שהם מאמצים ועד כמה זה עשוי/עלול להשפיע על חינוך וטיפוח בניהם המתבגרים. כמו כן, גם לעודד את ההורים להשתתף במפגשי הנחייה, כאשר הורים מהווים משוב בהתפתחות בריאה של ילדים ובני נוער.
• מס' 152 - הקשר בין סגנונות הורות לבין תחושת זהות עצמית ואפקטים חיוביים ושליליים בקרב מתבגרים מהחברה הערבית
  הצג תשובה

  איהאב זבידאת⁴, איהאב זבידאת^1,2,4, וליד דלאשה^2,3,4
  1 חוג ייעוץ חינוכי, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה
  3 ניהול, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה
  2 מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה
  4 חוג ייעוץ חינוכי, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה
  
  סגנון הורות מתייחס לדפוסי ההתנהגות הנורמטיביים והטקטיקות שהורים משתמשים בהן כדי לתקשר ולשלוט בילדים שלהם. המושג סגנון ההרות מעיד על קונסטלציה של עמדות כלפי הילד, היוצרת אקלים רגשי בו מתבטאות התנהגויות הורים (1991, Baumrind). באומרינד הציעה שני ממדים להגדרת סגנון המשמעת ההורית: תגובתיות הורית ודרשנות הורית. סגנון הורות יכול להיות קשור עם תחושת זהות עצמית ועולם רגשי של הבנים (טוראל, 2003). מעבר להבדלים בסגנונות ההורות, ניתן להניח כי רוב ההורים, בין שהם חילוניים או דתיים, מודרניים או שמרנים, ישרים או לא, שואפים לכך שתהיה בידיהם הסמכות ההורית. במילים אחרות, שתהיה בידיהם היכולת לקבוע כללים וערכים בעבור הילדים, ולמנוע מהם לעשות מעשים העשויים לפגוע בהם. יש הטוענים כי סגנון ההורות מעצב את התנהגותם, הסתגלותם הכללית ואפילו זהותם העצמית של חברי המשפחה בכל המישורים ((Smetana, Campione-Barr, & Metzger, 2006. מטרות המחקר הנוכחי הן: א. לבחון קשרים בין סגנונות הורות לבין תחושת זהות עצמית ואפקטים חיוביים ושליליים בקרב מתבגרים מהחברה הערבית, ב. לבדוק הבדלים בין סגנונות ההורות השונים בתחושת הזהות העצמית והאפקטים החיוביים והשליליים בקרב בניהם המתבגרים. לשם כך, השתתפו במחקר 202 מתבגרים תלמידי חטיבת ביניים מצפון הארץ, בגילאים 12-16 שנים. הנתונים נאספו באמצעות שאלון פרטים דמוגרפיים ושלושה שאלונים נוספים: שאלון סגנונות הורות, שאלון למדידת תחושת הזהות ושאלון אפקטים חיוביים ושליליים. ממצאי המחקר הצביעו על קשר חיובי מובהק בין סגנון ההורות הסמכותי לבין זהות עצמית ואפקטים חיוביים וקשר שלילי מובהק בין סגנון זה לבין אפקטים שליליים בקרב בניהם המתבגרים. נמצא גם קשר שלילי מובהק בין סגנון ההורות הסמכותני והמתירני לבין זהות עצמית ואפקטים חיוביים וקשר חיובי מובהק בין סגנונות אלה לבין אפקטים שליליים בקרב המתבגרים. בנוסף, נמצאו הבדלים מובהקים בין סגנונות ההורים השונים בתחושת זהות עצמית ובאפקטים חיוביים ושליליים. בהיות מחקר זה הראשוני בתחומו, מומלץ לבצעו פעם נוספת עם אוכלוסייה גדולה יותר של משתתפים, תוך ייצוגיות לכלל הקבוצות בחברה הערבית.
• מס' 153 - קבוצות להדרכת הורים בתוך הגנים על פי עקרונות מחומש ההורות
  הצג תשובה

  דורית ארם¹
  1 בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב
  
  הבסיס התאורטי העיקרי לקשר בין שיתוף פעולה משפחה-מסגרת חינוכית הוא הגישה האקולוגית-התפתחותית של ברונפנברנר (Bronfenbrenner, 1986). לפי גישה זו, הסביבה מורכבת ממערכות הקשורות זו בזו ומשפיעות זו על זו. בגיל הרך המערכות המרכזיות בחיי הילד הן המשפחה והמסגרת החינוכית, ההורים והגננת.
  
  מטרת העל של הקבוצות להדרכת הורים בגנים היא לרכוש מיומנויות להורות מיטיבה. הורות שתסייע לכך שילדים יתפתחו היטב מבחינה רגשית-חברתית ושכלית. התפתחות בתחומים אלה תסייע להעלאת רמת הישגיהם ותפקודם בחברה.
  
  יעדי המיזם:
  

  1. יצירת שפה אחידה לצוותים החינוכיים ולהורים בשיח הנוגע להתפתחות ילדים ותפקודם.
  2. העשרה להורים: הטמעת עקרונות ומיומנויות הוריות על פי מודל מחומש ההורות: שותפות בין הדמויות המשמעותיות לילד (הורים ומחנכים), מנהיגות הומאנית, הבעת אהבה, עידוד לעצמאות והנהגת כללים.
  3. העשרה לצוותים החינוכיים: למידה של עקרונות ומיומנויות הוריות שישרתו אותם בשיח המקצועי עם ההורים ובחייהם הפרטיים.
  4. קירוב ההורים לצוותים החינוכיים ויצירת שפה משותפת ושיח נוח בין ההורים למסגרת החינוכית.
  5. בניית רשת חברתית (אוניברסאלית) תומכת בין ההורים בתוך מסגרות החינוך. סיוע להורים להיכרות ותמיכה הדדית.

  
  
  בהרצאה אציג התערבות שנערכה לשלוש קבוצות הורים עם גננות באור יהודה. בקבוצות השתתפו כ40 זוגות הורים (אבות ואימהות). הקבוצות הונחו על ידי מנחה מקצועי (עו"ס) בשיתוף עם הגננות. שבעה מפגשים של כשעתיים התקיימו בערב בגן. במהלך המפגשים ההורים למדו עקרונות וכלים להורות טובה יותר ודרכים ליישמם בחיי היום יום. בנוסף, ההורים והגננות למדו שפה משותפת לשיח על הורות.
  
  בזכות הקשר של הגננות עם ההורים הן גייסו אותם להשתתף בקבוצות ודאגו שכל האבות גם יגיעו. ההורים היו מאד שבעי רצון הן מהתכנים שהם למדו והן מהגיבוש החברתי וחיזוק הקשר עם הגננת. אחת המסקנות הבולטות היא שגננות לומדות את שפת המודל ומשתמשות בו בקשר עם ההורים וילדי הגן. למדנו שההורים אינם חוששים מהחשיפה בפני הגננת. הם ממליצים בחום שהגננות ינחו ושהסייעות גם תשתפנה בסדנאות. המובנות של מודל מחומש ההורות. עקרונות וכלים מעמיקים ועם זאת ברורים ופשוטים להבנה ומסייעים ללמידתם וליישומם בחיי היום יום.
  
  Bronfenbrenner, U. (1986). Ecology of the family as a context for human development: Research perspectives. Developmental psychology, 22(6), 723 - 742
• מס' 154 - הקשר בין סגנונות הורות לבין תחושת דיכאון ומחשבות אובדניות בקרב מתבגרים מהחברה הערבית בישראל
  הצג תשובה

  איהאב זבידאת¹, איהאב זבידאת¹, וליד דלאשה², סהראב מסרי³
  1 חוג ייעוץ חינוכי, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה
  2 ניהול, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה
  3 חוג ייעוץ חינוכי, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה
  
  סגנון הורות מתייחס לדפוסי ההתנהגות הנורמטיביים והטקטיקות שהורים משתמשים בהן כדי לתקשר ולשלוט בילדים שלהם. המושג סגנון ההרות מעיד על קונסטלציה של עמדות כלפי הילד, היוצרת אקלים רגשי בו מתבטאות התנהגויות הורים. באומרינד הציעה שני ממדים להגדרת סגנון המשמעת ההורית: תגובתיות הורית ודרשנות הורית (Baumrind, 1991). סגנון הורות יכול להיות קשור עם מחשבות אובדניות ודיכאון בקרב הבנים (טוראל, 2003). מעבר להבדלים בסגנונות ההורות, ניתן להניח כי רוב ההורים, בין שהם חילוניים או דתיים, מודרניים או שמרנים, ישרים או לא, שואפים לכך שתהיה בידיהם הסמכות ההורית. במילים אחרות, שתהיה בידיהם היכולת לקבוע כללים וערכים בעבור הילדים ולמנוע מהם לעשות מעשים העשויים לפגוע בהם. יש הטוענים כי סגנון ההורות מעצב את התנהגותם והסתגלותם הכללית של חברי המשפחה בכל המישורים ((Smetana, Campione-Barr, & Metzger, 2006. המחקר הנוכחי מכוון לבחון את הקשר בין סגנונות ההורות לבין מחשבותיו ורגשותיו של הילד-המתבגר. המחקר בוחן הבדלים בין שלושה סגנונות הורות (סמכותי, סמכותני ומתירני) שנכללו במודל של באומרינד והשלכת השפעת סגנונות אלה על הילד-המתבגר. אוכלוסיית המחקר כללה 127 הורים זוגות של הורים ובניהם המתבגרים מהחברה הערבית מצפון הארץ. ממצאי המחקר מצביעים כי סגנונות הורות סמכותניים ומתירניים עלולים לגרום לתחושות דיכאון בקב הילדים המתבגרים, ואילו סגנון הורות מתירני עלול לגרום לנטיות אובדניות בקרב ילדים מתבגרים. כמו כן, הממצאים הצביעו על קשר בין תחושות דיכאון לבין נטיות אובדניות. בנוסף, הממצאים הראו שיש קשר חיובי מובהק בין סגנון הורות סמכותני לבין תחושות דיכאון בקרב ילדים-מתבגרים, והראו שיש קשר מובהק בין סגנון הורות מתירני לבין מחשבות ונטיות אובדניות. בנוסף לכך, הממצאים הראו שיש קשר חיובי מובהק בין תחושות דיכאון לבין מחשבות ונטיות אובדניות בקרב ילדים מתבגרים. מחקר זה יכול לשמש מבוא, תשתית למחקרי המשך רחבים ומקיפים יותר עם מספר משתתפים יותר גדול ויותר הטרוגני, כי החברה הערבית בישראל מאופיינת בהטרוגניות, בעוד המחקר הנוכחי נערך בעיר המאופיינת כעיר הומוגנית מבחינת התושבים שלה.
• מס' 155 - אפקטיביות שיעורי חינוך כיתה מנקודת מבטם של מנהלים, הורים ומחנכים מבבתי ספר על יסודיים מהחברה הערבית בישראל
  הצג תשובה

  וליד דלאשה¹, איהאב זבידאת², סהראב מסרי³
  1 ניהול, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה
  2 חוג ייעוץ חינוכי, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה
  3 חוג ייעוץ חינוכי, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה
  
  בספרות המדעית המונח "אפקטיביות" (effectiveness) מתאר את תוצאות התהליך, כלומר אם הושגו התוצאות הצפויות, התהליך נחשב לאפקטיבי (פישר, 2006). בספרות המחקרית מצאו כי חינוך חברתי וחינוך לערכים במסגרת חינוך כיתה משפיעים בצורה חיובית ואפקטיבית על האקלים החברתי הבית ספרי, ושקיים קונצנזוס בין החוקרים באשר לחשיבות תרומת השיתוף המוצלח בין מחנכים ובין ההורים להצלחת התהליך החינוכי .al.,2016) (Hampden-Thompso, et. בישראל למחנך כיתה תפקיד ייחודי שונה ממה שנהוג בעולם, והוא עוסק בכל ההיבטים הקשורים לחיי הכיתה - אדמיניסטרטיביים, לימודיים וחברתיים, וכל היבט כולל מגוון תחומי אחריות (נוטוב וחזן, 2014). מטרות החינוך ערכי במסגרת שיעורי חינוך כיתה לפתח את אישיותו של התלמיד, את כישרונותיו ואת תחומי התעניינותו ולאפשר לו לבטא את הייחודי שבו ולמצות את יכולתו. עבודה זו עוסקת בסוגיית אפקטיביות שיעורי חינוך כיתה בבתי ספר על יסודיים מנקודת מבטם של מנהלי בתי ספר הורים ומחנכים מהחברה הערבית בישראל. מטרת המחקר המרכזית לבדוק את אפקטיביות שיעורי חינוך כיתה, ולוודא האם שעות חינוך כיתה משיגות את ייעודן. המחקר נערך בגישה איכותנית, המסתמכת על מתן משמעות ופרשנות לאירועים ותהליכים מצד המרואיינים, כדי להגיע לתובנות הניתנות להכללה ביחס לתופעה הנחקרת, במחקר השתתפו 11 מנהלים ומנהלות, 11 הורים ו-11 מחנכים ומחנכות המלמדים בבתי ספר במגזר הערבי בצפון הארץ. מניתוח הראיונות נגזרו שלוש תמות: חשיבות החינוך הערכי בבית הספר, אפקטיביות שעת החינוך ומעורבות והתערבות הורים בתהליך החינוכי. ממצאי המחקר מלמדים, כי תכנית הליבה לחינוך ערכי מיושמת בבתי הספר באופן חלקי, על פי דברי המנהלים והמנהלות וההורים בניגוד לדעתם של רוב המורים והמורות שטענו כי התכנית מיושמת במלואה. קביעה זו של המורים מצביעה על חוסר היכרות בתכנית הליבה. הממצאים מצביעים גם כי רוב המחנכים לא מקבלים הכשרה והשתלמות מקצועית בנושא. יחד עם זאת אין קריטריונים מוגדרים למינוי מחנך כיתה. כל מנהל קובע קריטריונים כביכול, אך לאמיתו של דבר, המינוי נקבע משיקולים סובייקטיביים של המנהל והכול מבוסס על התרשמותו האישית ותכונותיו של המורה על פי ראותו של המנהל. בנוסף עולה מממצאי המחקר הנוכחי, כי רוב המנהלים מעודדים מעורבות הורים, אך מתנגדים בכל תוקף להתערבות הורים בנושאים פדגוגיים.
• מס' 156 - מעורבות הורים והשפעתה על הדימוי העצמי והמסוגלות העצמית בקרב תלמידים ליקויי למידה בבתי הספר הערביים בצפון ישראל
  הצג תשובה

  דר' סהראב מסרי¹, דר' איהאב זבידאת¹, דר' וליד דלאשה¹ 1 ייעוץ חינוכי, ניהול וארגון, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה
  
  תקציר
  מעורבות הורים הינו תהליך חברתי ההולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות הן בעולם והן בישראל, והוא מתבטא במעורבות סבילה ואו פעילה בתהליך החינוכי מצד ההורים (פרידמן, 2003). הוכח מחקרית שמעורבות הורים בחינוך ילדיהם תורמת לשיפור בהישגים הלימודיים, המיומנויות האינטלקטואליות, הדימוי העצמי וההנעה, ומפחיתה בעיות משמעת (נוי, 1999). בהקשר זה דימוי עצמי הוא האופן שבו האדם תופס את עצמו ואת מעמדו בחברה ביחס לזולתו בתוך אינטגרציות חברתיות (טריגר ועמיתים, 2003), בעוד שהמסוגלות העצמית (self-efficacy) היא אמונתם של אנשים לגבי יכולתם לפקח ולנהל אירועים המשפיעים על סביבתם וחייהם כך שישיגו את סיפוק צורכיהם ויכולתם, לגייס את המוטיבציה, המשאבים הקוגניטיביים והפעולות הנדרשות, על מנת להצליח במשימות שבחרו (בנדורה, 1997). מעורבות הורית עשויה לשפר את המסוגלות העצמית והדימוי העצמי של התלמידים בכלל (בינשטוק, 2007) ושל תלמידים ליקויי למידה בפרט (אבו יונס, 2008). המחקר הנוכחי בא לבחון את הקשר בין מעורבות הורים לבין דימוי עצמי ומסוגלות עצמית בקרב תלמידים ליקויי למידה בבתי הספר הערביים בצפון ישראל. המחקר הינו כמותי מתאמי, אשר מבוסס על איסוף נתונים כמותיים מהשטח באמצעות שאלונים כמותיים. במחקר השתתפו 110 תלמידים ליקויי למידה הלומדים בכיתות רגילות בגילאי 14-16 שנה. במחקר נעשה שימוש בשאלוני רקע דמוגרפיים, שאלון מעורבות הורים, שאלון דימוי עצמי ושאלון מסוגלות עצמית. ממצאי המחקר הנוכחי הצביעו קשרים חיוביים מובהקים בין מעורבות אב לבין דימוי עצמי ובין מעורבות אם לבין דימוי עצמי ובין מעורבות הורים כללית לבין דימוי עצמי, בעוד שנמצא הבדל מובהק בין בנים לבין בנות ברמת מעורבות הורים כללית והבדל מובהק בין בנים לבין בנות ברמת הדימוי העצמי, יתרה מזו נמצא הבדל מובהק ברמת מעורבות הורים כללית על סמך השכלת האב והאם. לממצאי המחקר תרומה ברמה התיאורטית והעמקת הידע אודות תרומת מעורבות הורים להעלאת הדימוי העצמי והמסוגלות העצמית בקרב תלמידים ליקויי למידה בחברה הערבית, וברמה היישומית יהוו מחוון למורים לעבודה מערכתית לבחון את מערך היחסים עם ההורים בכיתתם, וכן את מידת מעורבות ההורים בבית הספר, ולהגביר את מעורבותם בתהליך החינוכי.
• מס' 157 - דילמות אתיות ומוסריות של היועץ החינוכי בחברה הערבית: בין מחויבות לצרכי הפרט לבין צורכי המערכת
  הצג תשובה

  סהראב מסרי¹, איהאב זבידאת¹, וליד דלאשה¹ 1 ייעוץ חינוכי, ניהול וארגון, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה
  
  הסוגיות האתיות המעסיקות את היועצים החינוכיים הן רבות ומגוונות, ועיקר הספרות המחקרית דנה בדילמת שמירת סודיות הנועץ (הורה-תלמיד) אשר חשובה להצלחת התהליך הייעוצי ולשמירה על היחסים אתו (השירות הפסיכולוגי ייעוצי, 2017). אולם, מעט הם המחקרים אשר בחנו דרך התמודדות היועץ במצבי קונפליקט כאשר צרכי הפרט (הורה-תלמיד) אינם עולים בקנה אחד עם צרכי המערכת, וכמעט ולא נחקר בקרב יועצים ערביים. האוכלוסייה הערבית בישראל מאופיינת ברמה סוציו-אקונומית נמוכה מאד יחסית לאוכלוסייה היהודית. מרבית הישובים הערביים מדורגים באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים ביותר לפי דרוג הלמ"ס. קיימים פערים ניכרים בין מערכת החינוך הערבית לבין המערכת העברית, וחסך בסיפוק שירותי חינוך ראויים, בתי הספר ביישובים אלה סבלו משיעורי אלימות ונשירה גבוהים ומשיעורים נמוכים ביותר של לימודים בתיכון (סבירסקי וקונור-אטיאס, 2017). מאפיינים ייחודיים אלה משליכים לא אחת על דרך פעולתם של מנהלי בתי הספר והיועצים החינוכיים ובעיקר בהתמודדותם במצבי קונפליקט ובמיוחד כאשר צרכי הפרט אינם עולים בקנה אחד עם צרכי המערכת. כאשר מתעוררת דילמה אתית, על היועצים החינוכיים להפעיל שיקול דעת מקצועי (שמחי, 2010). מטרתו המרכזית של המחקר הנוכחי היא לבחון את מניעיו של היועץ בהכרעותיו בדילמות בין צרכי המערכת לצרכי הפרט בחברה הערבית, כאשר היועץ מקדם תפיסה בית ספרית שבה ההורה הוא שותף חינוכי ומרכזי בתהליך החינוכי של התלמיד והוא מקדם ויוצר אקלים של הידברות עם ההורים (לזובסקי, 2010), בעוד שצפוי שהיועץ יהיה נאמן לצרכי המערכת הבית ספרית. נבחנו דרכי ההתמודדות עם דילמות אתיות ומוסריות ולמי ייתן היועץ קדימות ומה משפיע על דרך ההכרעה בדילמה, ותרומת השכלת היועץ לתהליך. במחקר השתתפו 90 יועצות, בעלות ותק של 3 שנים ומעלה. עיקר ממצאי המחקר העלו שכדי לאזן ולא להפר את החוזה של היועץ עם נועציו, נעשה ניסיון למציאת איזון בין הצרכים השונים. ממצאים מוכיחים שריבוי הלקוחות מצריך רגישות וערנות רבה של היועץ וכמו גם יכולת לבחון כל מצב לגופו (ווייל, 2007). למחקר זה השלכות, ברמה התיאורטית הוא תורם להעמקת הידע אודות המניעים של היועץ בהכרעותיו בדילמות, וברמה היישומית מעלה את המודעות בקרב היועצים לחשיבות התמודדות ראויה עם דילמות.
• מס' 160 - מדיה דיגיטלית ותקשורת הורים-מורים בישראל: עמדות ודפוסי שימוש
  הצג תשובה

  אלונה פורקוש ברוך¹, אלונה פורקוש ברוך¹1 הפקולטה לחינוך, מכללת לוינסקי לחינוך
  
  מטרת המחקר לזהות עמדות, דפוסי שימוש ואמצעי שימוש דיגיטליים נפוצים בתקשורת הורים-מורים בישראל. קידום יחסי מורים ותלמידים הוא גורם מרכזי בהתפתחות התלמידיםSabol & Pianta, 2012) ). זאת, לנוכח הדרישה הגוברת לשותפות ומעורבות הורים-מורים במוסדות חינוך. המדיה הדיגיטלית מספקת גמישות וקשר שוטף, אולם עמדות הורים ומורים בהתייחס לתקשורת ביניהם קשורות משתנים רבים, כגון נסיבות, משאבים זמינים, ידע ומיומנויות וכן משתנים אחרים (Woodrow et al., 2016). מעורבות שוטפת וגוברת של ההורים בעשייה בבית הספר עשויה להוביל לעמדות של שותפות, זאת באמצעות תקשורת ועדכון שוטפים של ההורים.
  
  המתודולוגיה המחקרית כמותית בעיקרה, על מנת לקבל תמונה רחבה של עמדות דפוסי השימוש בתקשורת דיגיטלית בין מורים והורים כיום. נדגמו 102 משיבים על השאלונים, מתוכם 69 מורים וגננות ו-39 הורים. לשלושה רבעים מהמשיבים בשתי הקבוצות שניים או שלושה ילדים. איסוף הנתונים התבצע באמצעות שאלון מקוון, שנשלח באמצעות ארגוני ההורים והמורים הרלוונטיים בהתאמה. השאלון כלל מידע דמוגרפי ורקע אודות הנבדקים, וכן פריטים רלוונטיים לשאלות המחקר, אודות תפיסות, עמדות ושימושים של מורים והורים במדיה דיגיטלית לתקשורת ביניהם.
  
  הממצאים מעלים שני משתנים: רווחים ומחירים הנובעים מתקשורת הורים-מורים, כאשר ממוצע הרווחים עולה על ממוצע; סטיית התקן בהתייחס למחירים גבוהה יותר. מתאם פירסון בין שני המדדים הניב קשר שלילי מובהק ביניהם: r=-.368** . נמצאו הבדלים במספר הסביבות הדיגיטליות בהן מתבצעת תקשורת, לטובת ההורים. נמצאה שונות בהתפלגות מספר החברויות בין שתי האוכלוסיות: Chi²_{(df 5)}=17.16**. בעוד ההורים מעדיפים תקשורת בסביבות דיגיטליות רבות עם המורים של ילדיהם, המורים מעדיפים מספר מצומצם של סביבות אלה. נמצא מתאם מובהק בין גיל ההורים ומספר הסביבות הדיגיטליות באמצעותן הם מחוברים עם המורים: r=0.37*. בהתייחס לתחומי התקשורת, ההיבטים האינפורמטיביים נפוצים יותר בהשוואה לנושאים האישיים. אולם שביעות הרצון מהתקשורת נוגעת יותר לעניינים הקשורים לילד הספציפי, בהשוואה לנושאים כלליים יותר. חשיבות המחקר והשלכותיו להתנהלות הורים ומורים במדיה דיגיטלית בהבנת הדרכים המיטביות להתנהלות הורים ונורים בעידן המידע והתקשורת.
• מס' 162 - רגשות שליליים בתקשורת מורים-הורים: מחקר איכותני על אינטראקציות מורכבות בין מורים והורים, והשלכותיהן על עבודת המורה.
  הצג תשובה

  אסנת דור¹ 1 התוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי, מכללת עמק יזרעאל
  
  רקע: תקשורת אפקטיבית בין מורים והורים נמצאה במחקרים רבים מקדמת את תפקוד הילדים בהיבטים רבים – כאקדמיים, התנהגותיים, רגשיים, חברתיים. כמו כן נמצאה תורמת אף למורים ולהורים עצמם. עם זאת תקשורת בין הורים ומורים היא פעמים רבות מוגבלת ולעתים מובילה לאי הסכמות וקונפליקטים. המטרה במחקר הנוכחי לנסות לקדם הבנה מעמיקה לגבי חוויתם של מורים בתהליכי התקשורת שלהם עם הורים, תוך כדי התמקדות מיוחדת באינטראקציות שהמורים מפרשים כאינטראקציות מורכבות/בעייתיות. בנוסף להעמקת ההבנה לגבי חוויתם של המורים, נבקש במחקר זה לבחון האם חוויות אלה משפיעות על דרך עבודתם של המורים ואם כן, באיזה אופן מתבטאת השפעה זו.
  
  שיטה: בוצעו 25 ראיונות עומק חצי מובנים עם מורות. תמלילי הראיונות נותחו באמצעות נתוחי תוכן על פי איתור תמות מרכזיות, וקטגוריות משותפות.
  
  ממצאים: המורות מתארות אינטראקציות חיוביות עם מרבית ההורים. עם זאת כולן מתמודדות מדי פעם עם אינטראקציות עם הורים אותן הן מכנות "בעייתיות". אינטראקציות אשר בעטיין הן נזקקו להתייעצות והכוונה. במקרים אלה המורות מציינות רגשות שליליים כגון כפיות טובה, איום על רקע התערבות הורים בתכנים פדדוגיים ואף ופחד מהורים. כמעט כל המורות ציינו כי הקושי באינטראקציות עם הורים לא השפיע על עבודתן עם הילדים, אך כן הוריד למינימום את כמות האינטראקציות שהן יזמו עם הורים אלה כשזה התאפשר להן. מרבית המורות ציינו את דאגתן לגבי היעדר גיבוי להחלטות שלהן ממנהל/ת בית הספר במקרה שמתעוררת בעיה מול הורה.
  
  מסקנות: נראה שמורים יכולים לנהל אינטראקציות עם הורים במגוון הקשרים. עם זאת, במצבים קיצוניים המורות תיארו תחושות ניכור וחוסר ביטחון מול הורים. היעדר יכולת לנהל מצבים אלה ביעילות עודד את המורות להקטין את תדירות התקשורת עם ההורים במידת האפשר, ובכך לגרוע מהפוטנציאל המקדם העצום הטמון בתקשורת אפקטיבית בין מורים והורים.
  
  השלכות המחקר לעבודה החינוכית: מומלץ לפעול להעצמת מורים, לטיוב וייעול יכולת ההתנהלות שלהם מול הורים במצבים מורכבים. ניתן לשקול בשגרה מפגשי עמיתים מונחים על ידי יועצות בהם יועלו לדיון סוגיות ודרכי התנהלות מגוונות בתקשורת בין הורים ומורים.

• מס' 163 - יישום עקרונות הסמכות החדשה בעבודת המנהל והמורה ככלי לפיתוח מערכות יחסים בונות בין צוות בית הספר להורי התלמידים
  הצג תשובה

  צחי לב-רן^1,2 1 הכשרה מעשית, סטאז' ופיתוח מקצועי, מכללת הרצוג להכשרת מורים
  2 מנהלים, אבני ראשה, המכון הארצי לפיתוח מנהיגות חינוכית
   נשלח מייל לתקן או הרצאה או שולחן עגול ולשלוח שוב
  
  מערכת היחסים בין הורים לבין צוותי החינוך בבתי הספר עוברת בימים אלו שינויים משמעותיים, שהם חלק מהערעור הגלובאלי על מקומה של הסמכות בבית, בקהילה, במדינה ובעולם.
  
  מנהלים ומורים מתמודדים היום עם אתגרים משמעותיים ביותר ביחסיהם עם הורי התלמידים, ועזיבה של מנהלים ואנשי צוות כתוצאה מעימותים עם הורים הפכה בשנים האחרונות לדבר שבשגרה.
  
  תפיסת הסמכות החדשה, כפי שהוגדרה ופותחה על ידי פרופ` חיים עומר, נותנת מענה חדש למערכות יחסים בין הורים לילדיהם, בין מורים לתלמידיהם ובין מורים ומנהלים לבין הורים ומשפחות התלמידים.
  
  התפיסה מתבססת על כך שהברית בין ההורים לבין צוות בית הספר היא המפתח לקידום התלמידים, להתמודדות עם בעיות ולהגדרת מטרות ויעדים אישיים.
  
  העקרונות המרכזיים בקשר זה:
  מניעת הסלמה והשהיית התגובה: באחריות הצוות לטפל באירועים ובבעיות בזמן שיהיה נוח לכולם, כאשר כולם רגועים (להכות בברזל כשהוא קר), יכולים לדבר בהיגיון ולהקשיב. ההכלה של ההורים חשובה מאוד, ומאפשרת לצוות לעמוד על העקרונות החשובים לו.
  
  נוכחות משמעותית: נוכחות הצוות הרחב באירועים בהם מעורבים הורים הכרחית. הנוכחות היום היא הרבה מעבר לנוכחות הפיזית. גם הנוכחות הווירטואלית, הזמינות, והאקטיביות בכל מפגש משפיעות על הקשר ומפחיתות אלימות וכוחניות.
  
  ברית בין ההורים לצוות בית הספר: הגדרת כללים למערכת היחסים בין ההורים לצוות הכרחית. הקשבה, קיום שיח שוטף, והכרה בכך שאף אחד אינו מושלם, כולם טועים, אך יחד עם זה מקפידים לשמור האחד על כבודו של השני, מעניקים עוצמה ומחזקים את המבוגרים ואת יכולתם לקדם ולחנך את הילדים והנערים.
  
  כמנהל בית ספר במשך תשע שנים, וכמנחה מנהלים, נשוחח על כל אלו תוך מתן דוגמאות מהשטח, דילמות ואפשרויות שונות לפתרון יעיל ולקידום קשר איכותי בין הצוות לבין ההורים.
  
  ניתן להעביר נושא זה כהרצאה עצמאית קצרה, או כמעגל שיח תוך ניהול דיון, מקרים ותגובות, סימולציות ועוד דרכים מגוונות שיסייעו להפנים את עקרונות הגישה ואת השפעותיה על הקשר שבין צוות בית הספר להורים.
• מס' 164 - תפיסות הורים את השילוב
  הצג תשובה

  מורן לזרוביץ¹
  , דר ניבי גל אריאלי¹ 1 ניהול ומנהיגות בחינוך, מכללת אורנים
  מחקר זה בוחן את תפיסות הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים המשולבים במסגרות החינוך הרגילות ומתאר קשייהם מרגע מציאת שם ללקות דרך תחושת מאבק ומלחמה בועדות ההשמה וכלה בתחושת בדידות ותחושה של הדרה נמצא כי לאקלים החינוכיתפקיד מהותי וכן למנהל המסגרת, יש צורך בליווי ותמיכה להורים וכן התמקצעות של הצוות .
• מס' 165 - עולמות חברתיים - קונפליקטים ומתחים בתקשורת מורים-הורים
  הצג תשובה

  סיגל חן¹, עירית לצטר¹
  1 המחלקה להוראה, מכללת לוינסקי לחינוך
  
  המחקר מתמקד בזיכרונות אישיים של מורים בהקשר של המשולש תלמיד-הורה-מורה. מטרתו היא לתאר ולהבין את החוויה בנושא.
  המשתתפים הם עשרים מורים המשתייכים למעמד הביניים, גבר אחד והאחרות נשים. מהמגזר היהודי, הערבי, בחינוך ההתיישבותי ובזרם הממלכתי.
  במהלך פיתוח מקצועי, המורים התבקשו לספר סיפורים ולשתף בחוויות ובזיכרונות שלהם בנושא קשר הורים-מורים. לאחר כל מפגש הם התבקשו לכתוב את סיפורם. הסיפורים נאספו ונותחו בניתוח תוכן מונחה השאלות הבאות: (א) מהו תחום התופעה והקשרה; (ב) מהם העולמות החברתיים והזירות החברתיות; (ג) מהן העמדות שהאנשים המעורבים בתופעה נקטו בנוגע למאזני הכוח בחברה ובתרבות.
  השאלות אפשרו לאפיין את החוויה של המורים כפי שהם זוכרים אותה בשלוש נקודות זמן ובשלושה תפקידים: (א) בילדות – כתלמידים החווים את הקשר; (ב) כהורים - בקשר שלהם עם המורים של ילדיהם; (ג) כמורים – בקשר עם ההורים של תלמידיהם. התקבלו ממצאים של אותו אדם, המספר את סיפורו משלוש נקודות מבט. כל אחת שיקפה את עולמו החברתי-תרבותי וביטאה קונפליקטים ומתחים בהתאם לתפקידו בסיפור.
  
  נמצאו שלוש תגובות טיפוסיות בכל נקודת זמן:
  בילדות, תגובות המבטאות (א) פחד מההורים; (ב) התנגדות למערכת; (ג) התעלמות המחפה על מבוכה וחוסר אונים.
  כהורים, תגובות המביעות תחושות כגון: (א) מותקף ומואשם על ידי המערכת; (ב) מזדהה עם המורה ומצדיק אותה; (ג) מתנגד למורה.
  כמורים נמצאו מצבים בהם המורה: (א) מזדהה עם התלמיד ומשנה את עמדתו; (ב) מזדהה עם ההורה ומצטרף אליו; (ג) מתבצר בעמדתו. לא נמצאו תגובות המעידות של שיתופיות בקבלת החלטות ורצון לשיתוף פעולה כדי לקדם את התלמיד לפי צרכיו.
  
  שני מושגים עלו מן הנתונים: (א) לכרות ברית (ב) התבצרות. לפעמים ההורה כרת ברית עם המורה מול הילד; לפעמים המורה כרת ברית עם התלמיד; לעיתים התלמיד וההורה כרתו ברית נגד המורה. הברית הקלה על ההתמודדות, לעומת ההתבצרות שיצרה תחושות של ניכור, בדידות ודימוי עצמי נמוך.
• מס' 166 - "שותפים לדרך" - פיתוח חוברת תלמיד להגברת שותפות ההורים בבניית תכנית הטיפול בגן חינוך מיוחד
  הצג תשובה

  דפנה ברקוביץ¹, מיכל ויסמן-ניצן² 1 צוהר הלב 2 החוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה
  מציגה : דפנה ברקוביץ , מרפאה בעיסוק OT, MSc ,רכזת מקצועות הבריאות ורכזת שכבת לקויות מורכבות, בית ספר "צוהר לטוהר", רכסים. [email protected]
  
  מנחה: מיכל ויסמן-ניצן , OT MSc, החוג לרפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה.
  
  שירות הממוקד במשפחה Family Centered Practice תופס כיום מקום מרכזי בתודעת השירות במערכות הבריאות והחינוך המיוחד ומציב בפנינו אתגר ליצירת שותפות בין הוריו של הילד בעל הצרכים המיוחדים ובין הצוות המקצועי. אבן דרך משמעותית בבניית שותפות זו הינה בניית התוכנית החינוכית והטיפולית של הילד והמעקב אחריה לאורך שנת הלימודים.
  
  מטרת תכנית ההתערבות: בניית כלי להבניית מסגרת השותפות בין צוות הגן והמשפחה. הכלי יקדם זיהוי של מטרות תל"א הנשענות על ציפיות והעדפות המשפחה עבור ילדם בשילוב ההמלצות המקצועיות של הצוות העובד עם הילד, ומעקב אחר השגתן. מסגרת עבודה זו תביא לקידום מיטבי של הילד ולשביעות רצון ההורים מן השירות של המסגרת החינוכית.
  
  יישום תכנית ההתערבות: התוכנית יושמה באחד מגני בית ספר "צוהר הלב", מסגרת לחינוך מיוחד ברכסים. השתתפו שמונה משפחות לילדים בני 6-3 בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית וצוות חינוכי וטיפולי של הגן.
  
  שלבי העבודה: 1- בניית חוברת תלמיד הכוללת שאלון לאיסוף מידע מההורים כבסיס לבניית תכנית טיפול בילדם, טפסים לרישום מטרות התל"א שנקבעו במשותף עם ההורים ודפי מעקב אחר התקדמות הילד. 2- מערך ישיבות רב-צוותיות עם ההורים לקביעת תל"א. 3- מפגשי מעקב עם ההורים אחר ביצוע מטרות התל"א וההתקדמות לאורך השנה. 4- מילוי שאלון לבדיקת רמת שביעות הרצון של ההורים מהשירות בגן.
  
  תוצאות : תכנית ההתערבות הוערכה באמצעות שאלון MPOC-20 המודד את תפיסת ההורים את השירות שניתן להם כשירות ממוקד משפחה. נמצאה השתתפות גבוהה של ההורים בקביעת התל"א ובמעקב אחריה. כמו כן, מרבית מטרות הטיפול עם התלמידים הושגו ורמת שביעות רצון של המשפחות מהשירות היתה גבוהה.
  
  תוצאות אלו מדגישות את החשיבות שיש להבנייה שיטתית של יישום גישה המשתפת את המשפחה במסגרות החינוך המיוחד, הלוקחת בחשבון צמתים מרכזים במפגש בין ההורים וצוות מקצועי, כגון תהליך קביעת תוכנית הלימודים האישית.
• מס' 167 - "שותפים לדרך" - פיתוח חוברת תלמיד להגברת שותפות ההורים בבניית תכנית הטיפול בגן חינוך מיוחד
  הצג תשובה

  דפנה ברקוביץ¹, מיכל ויסמן-ניצן² 1 צוהר הלב 2 החוג לריפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה
  מציגה : דפנה ברקוביץ , מרפאה בעיסוק OT, MSc ,רכזת מקצועות הבריאות ורכזת שכבת לקויות מורכבות, בית ספר "צוהר לטוהר", רכסים. [email protected]
  
  מנחה: מיכל ויסמן-ניצן , OT MSc, החוג לרפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה.
  
  שירות הממוקד במשפחה Family Centered Practice תופס כיום מקום מרכזי בתודעת השירות במערכות הבריאות והחינוך המיוחד ומציב בפנינו אתגר ליצירת שותפות בין הוריו של הילד בעל הצרכים המיוחדים ובין הצוות המקצועי. אבן דרך משמעותית בבניית שותפות זו הינה בניית התוכנית החינוכית והטיפולית של הילד והמעקב אחריה לאורך שנת הלימודים.
  
  מטרת תכנית ההתערבות: בניית כלי להבניית מסגרת השותפות בין צוות הגן והמשפחה. הכלי יקדם זיהוי של מטרות תל"א הנשענות על ציפיות והעדפות המשפחה עבור ילדם בשילוב ההמלצות המקצועיות של הצוות העובד עם הילד, ומעקב אחר השגתן. מסגרת עבודה זו תביא לקידום מיטבי של הילד ולשביעות רצון ההורים מן השירות של המסגרת החינוכית.
  
  יישום תכנית ההתערבות: התוכנית יושמה באחד מגני בית ספר "צוהר הלב", מסגרת לחינוך מיוחד ברכסים. השתתפו שמונה משפחות לילדים בני 6-3 בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית וצוות חינוכי וטיפולי של הגן.
  
  שלבי העבודה: 1- בניית חוברת תלמיד הכוללת שאלון לאיסוף מידע מההורים כבסיס לבניית תכנית טיפול בילדם, טפסים לרישום מטרות התל"א שנקבעו במשותף עם ההורים ודפי מעקב אחר התקדמות הילד. 2- מערך ישיבות רב-צוותיות עם ההורים לקביעת תל"א. 3- מפגשי מעקב עם ההורים אחר ביצוע מטרות התל"א וההתקדמות לאורך השנה. 4- מילוי שאלון לבדיקת רמת שביעות הרצון של ההורים מהשירות בגן.
  
  תוצאות : תכנית ההתערבות הוערכה באמצעות שאלון MPOC-20 המודד את תפיסת ההורים את השירות שניתן להם כשירות ממוקד משפחה. נמצאה השתתפות גבוהה של ההורים בקביעת התל"א ובמעקב אחריה. כמו כן, מרבית מטרות הטיפול עם התלמידים הושגו ורמת שביעות רצון של המשפחות מהשירות היתה גבוהה.
  
  תוצאות אלו מדגישות את החשיבות שיש להבנייה שיטתית של יישום גישה המשתפת את המשפחה במסגרות החינוך המיוחד, הלוקחת בחשבון צמתים מרכזים במפגש בין ההורים וצוות מקצועי, כגון תהליך קביעת תוכנית הלימודים האישית.
• מס' 169 - הורים ומורים ביום הורים – מה בסיס השותפות?
  הצג תשובה

  תמר שועי ודורית טובין
  
  [email protected] [email protected]
  
  המחלקה לחינוך, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
  
  סוג ההצעה: מחקר סוג המושב: הרצאה
  
  תמר שועי¹, דורית טובין¹ 1 חינוך, אוניברסיטת בן גוריון
  יום ההורים היא הפרקטיקה המוכרת והבולטת ביותר לעיצוב השותפות בין ההורים ובית הספר. לפי חוזרי מנכ"ל, ביום זה מוזמנים ההורים לפגוש את מחנכת הכיתה ולשמוע על תפקודו הלימודי, החברתי והרגשי של הילד בבית הספר. המטרה היא לקבל ולהעביר מידע, להשיג שיתוף פעולה בין הבית לבית הספר, לפתור בעיות ולחתור לשיפור המצב. מחקרים קודמים בארץ ובעולם מעלים כי יום ההורים לא עונה במלואן על מטרות אלו, ובכל זאת הוא מתמיד שנים רבות בכל בתי הספר. אחד ההסברים להתמדה של פרקטיקה ארגונית היא תפיסות המעורבים לגבי חשיבותה ותפקידיה. לכן, מטרת המחקר היא להכיר את תפיסות הצוות החינוכי לגבי תפקידיו של יום ההורים והמידה בה הוא משיג מטרות אלו.
  
  במחקר שהתקיים בשנת תשע"ח, נבחר מדגם מייצג של כ- 50 בתי ספר יסודיים ממלכתיים ממחוז דרום, בהם השיבו 500 מחנכים, מורים מקצועיים ומנהלים על שאלוני עמדות לגבי יום ההורים ומטרותיו. בנוסף התקיימו תצפיות על שלושה ימי הורים, ובוצעו ראיונות חצי מובנים עם 3 מנהלות ו- 15 מחנכים ומורים מקצועיים.
  
  הממצאים מדגישים בסיסים שונים לשותפות. בעוד שמהראיונות עולה שבסיס השותפות המרכזי אותו מחזק יום ההורים הוא הקשר עם ההורים וחיזוק מעמדו של בית הספר בקהילה, מהשאלונים עולה שבבסיס יום ההורים עומדים גם הישגי התלמידים. עוד נמצא מתאם גבוה בין הציפיות מיום ההורים והערכת המשיבים לגבי מימוש ציפיות אלו בפועל. כלומר, הצוות החינוכי מאמין שיום ההורים ממלא במידה רבה את כל מטרותיו המוצהרות.
  
  הדיון עוסק בהיררכיה שבין מטרות יום ההורים, כאשר השגת לגיטימציה מההורים והקהילה נמצאת במקום גבוה יותר מאשר קידום הישגיו של כל תלמיד. השלכות תיאורטיות ופרקטיות מסכמות את המחקר.
• מס' 171 - ואיפה הילד? השיח הנעדר והשיח המנכיח בין מבוגרים אודות ילדים
  הצג תשובה

  אריה קיזל¹, חן מילר¹ 1 החוג ללמידה, הוראה והדרכה, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה ד"ר אריה קיזל, ראש המגמה לפיתוח מערכות חינוך, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה
  
  חן מילר, המגמה לחקר החינוך האלטרנטיבי, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה
  
  מערכת החינוך מנהלת לרוב שיח אודות תלמידים באופן שמדיר אותם ואינו משתף אותם. הנחת היסוד של שיח זה היא כי המבוגרים עדיפים על התלמידים בקבלת החלטות וכי הם "יודעים" טוב יותר מי הוא התלמיד, מה טובתו ומה נכון עבורו לעתיד.
  
  הרצאתנו תבקש לבקר גישה זו – שאותה נכנה "השיח הנעדר" – תוך שימוש בהנחות היסוד של תפיסות פרוגרסיביות העומדות במרכז זרמי החינוך האלטרנטיבי בעולם וגם בישראל. ההרצאה תנתח את הסיבות מדוע השיח הישראלי נוקט בגישה קלאסית המדירה את התלמידים מהשיח אודותיהם ועם זאת מתיימר לנקוט בגישה פיידוצנטרית תוך התנגשות בין השיח המוצהר לשיח הנוהג.
  
  ההרצאה תציע את האלטרנטיבות הפרוגרסיביות (הדמוקרטיות, הפתוחות והדיאלוגיות) אשר מבקשות להנכיח את הילד בתוך השיח, לתת לו קול ומקום ולהשמיע את הנרטיב שלו – לא רק מתוך רצון אינסטרומנטלי להקשיב לצד שלו (ב"משפט" אודותיו) אלא מתוך תפיסות הנוגעות בזכויות הילד כפי שהן באות לידי ביטוי גם באמנה הבינלאומית לזכויות הילד.
  
  ההרצאה תעשה שימוש בניתוח דוגמאות מפגישות, שיחות, וועדות מקצועיות וישיבות פדגוגיות אודותיהם של ילדים. ניתוח זה יפרוס את "השיח הנעדר" – את ההיכרות החד-ממדית של הצוותים החינוכיים והטיפוליים עם הילד באמצעות סיכומים כתובים.
  
  לבסוף, נציע מודל לקיום "שיח מנכיח" בהשתתפות הילדים תוך הישענות על עקרונות הפילוסופיה עם ילדים שמנכיחה ילדים בשיח מעמיק, מגיל צעיר, סביב סוגיות הנוגעות לחשיבה סביב שאלות קיומיות ואחרות מתוך תפיסה ביקורתית, יצירתית ואכפתית (Kizel, 2016a, 2016b). ננתח את תפיסותיהם של מתיו ליפמן (Lipman, 2003), מתיוס (Matthews, 1984, 1994) ואן מרגרט שארפ (Sharp, 1988) אודות יכולותיהם של ילדים צעירים להיות שותפים בשיח הנוגע גם לשאלות הנוגעות אליהן.

• מס' 172 - הורים, מורים-הורים ומה שבניהם
  הצג תשובה

  סמדר בר-טל^1,2, יצחק גילת^1,2 1 מכללת לוינסקי לחינוך 2 מכללת לוינסקי לחינוך
  
  כניסתם להוראה של מורים חדשים מאופיינת בספרות המקצועית כתקופה משופעת בקשיים ולחצים, כגון עמימות, חוסר ביטחון, חוסר אונים, ניכור, ובדידות. במתחים אלה טמונה פגיעה פוטנציאלית ברווחה הנפשית והמקצועית של המורים ובאיכות עבודתם. נוספת לכך מעורבות ההורים בבתי הספר, בצד התועלות שהיא מביאה, מגבילה את תחושת החופש של מורים ופוגעת במעמדם המקצועי. הפערים בין ההורים לבין המורים, מתרחבים, מחריפים ומהווים הם אבן נגף בהתפתחותם התקינה של המתבגרים. מכאן נובעת חשיבותה של הידברות ביניהם המבוססת על אמון הדדי.
  
  מחקר זה נועד להביא את קולם של המורים החדשים בוגרי תוכנית ה-מטיץ, בכניסתם להוראה ובמפגש עם הורי התלמידים בחינוך העל יסודי בישראל. חלקם הגדול רותם ל"מפגש" את ניסיון חייהם, חוויותיהם, גידול ילדים פרטיים בעלי מאפיינים שונים וניסיון תעסוקתי קודם.
  
  שאלת המחקר המרכזית היא: כיצד מתארים מורים בקריירה שניה את חווית המפגש עם הורים?
  
  המחקר נערך במתודולוגיה של מחקר איכותני. החומרים, נאספו מ-197 מורים חדשים בוגרי תוכנית המ-טיץ`, שהשתתפו ב"סדנת לווי התמחות", בלמידה מקוונת מרחוק. במהלך שש שנים: תשע"ג-תשע"ח. נאספו כל תוצרי הלמידה: בלוג אישי ושיתופי, פורום, דוא"ל ומרחבי למידה אישיים ושיתופיים ב- Google Docs ובאתרי ה- Moodleשל הסדנאות.
  
  הנתונים נותחו על פי מודל של SWOT המאפשר ללמוד על הפרט ועל תפיסתו את המערכת. הנתונים עברו ניתוח תוכן קטגוריאלי וכן ניתוח תוכן פרשני הוליסטי. השימוש בנתונים שנאספו נעשה בתום הסדנה ולאחר מתן הציון למתמחים. תוך הבטחת זכויות הנחקרים, שמירה על חיסיון וקבלת הסכמה מדעת.
  
  ממצאי המחקר מצביעים על קשת רחבה של יחסים ותפיסות בדיאלוג מורה-הורה לבין ההורים. החל משלב ההחלטה לעשות שינוי תעסוקתי להיות מורה. לעיתים, המניע לכך הוא מפגש עם מורה, מעורר השארה שהיה לילדו או לחילופין הרגשה של פגיעה ודחיה מצד המורה ורצון להפוך להיות מורה כדי לשנות מצב זה. בכניסתו להוראה פוגש המורה החדש הורים תומכים ומפרגנים לעומת הורים מאיימים, פוגעים ועד כדי "דיאלוג" עם הורים עבריינים, המטילים אימה על המורה.
  
  המחקר יתרום להצגת "תמונה עכשויות" על הדיאלוג המורכב מורה-הורה מול הורים.
• מס' 174 - בת מצווש או בת מצווה?- שנת בר/בת המצווה כהזדמנות לשיח במשפחה, בקהילה ובבית הספר
  הצג תשובה

  תהלה דרמון מלכה¹ 1 עמותת יסודות שליד מכללת הרצוג- המרכז לליבון ענייני יהדות ודמוקרטיה
  
  עבור משפחות רבות שנת בר/בת המצווה של הבן או הבת טומנת בתוכה מתח.
  
  גיל זה מסמל שינוי בתפיסת מעמד הנער/ה -על פי המסורת היהודית בגיל 12 לנערות ובגיל 13 לנערים מתחולל שינוי והם הופכים להיות חברים שווי זכויות קהילה -על המשמעויות השונות הנובעות מכך. מתוך כך ישנו רצון להנכיח בתקופה זו את ערכיה ותפיסות עולמה של המשפחה והקהילה, וכן להעניק לנער/ה "צידה לדרך".
  
  מערכת החינוך לקחה תפקיד זה על עצמה וכחלק מתוכנית הלימודים במקצוע "תרבות יהודית ישראלית" ישנו עיסוק בבר/בת מצווה. בנוסף, בשנים האחרונות פיתחו ארגונים ועמותות שונות תכניות לשנת בר ובת המצווה. במרבית התכניות הללו מונחה הלימוד על ידי המורה או מנחה חיצוני והלימוד נעשה יחד עם ילדי הכיתה, לעיתים בשיתוף ההורים.
  
  כיוון שכך, הורים רבים סומכים על בתי הספר ועל כן מושכים את ידיהם מן הצורך לעסוק בשנה זו כשנת מפנה ומעבר, ומותירים את הזירה לגורמים חיצוניים, וכך כמעט אובדת האפשרות למנף את שנת בר ובת המצווה לתהליך פנים משפחתי המערב קשר בינדורי.
  
  במעגל זה נבקש לדון מהן נקודות ההשקה שיכולות להיות בין הבית לבית הספר בתוכניות שעניינן עיסוק בזהות, מהו המחיר של "מיקור חוץ" לתוכניות בירור זהות, וכיצד ניתן לעודד הורים ומשפחה ליטול חלק בשיח כזה.
  
  כמו כן נבקש לחשוף את פרויקט "הנני" אותו פיתחה עמותת יסודות שליד מכללת הרצוג המהווה מודל חדש לתכנית בר/בת מצווה. תוכנית זו מזמנת שיח משותף של הורים/סבים וסבתות עם הילד ומבוססת על קטעי מקורות מגוונים מהמסורת היהודית ומן התרבות הישראלית ומתקיימת במרחב הביתי תוך השקה וחיבור גם לבית הספר.
• מס' 178 - המנהל ויושב ראש וועד ההורים הילכו יחדיו? תפיסות של מעורבות ההורים והאינטראקציה המיקרו-פוליטית במעמד גבוה ובמעמד נמוך
  הצג תשובה

  קרן סנדק¹, אודרי אדי-רקח¹ 1 מנהל ומנהיגות בחינוך, אוניברסיטת תל אביב
  
  הרקע למחקר ומטרותיו:
  מעורבות הורים קולקטיבית, הבאה לידי ביטוי בהנהגות הורים בית ספריות, תופסת מקום משמעותי במרחב הבית ספרי לאור תהליכי ביזור ותהליכי דמוקרטיזציה. ההורים כקולקטיב בבית הספר נושאים מספר יתרונות ומהווים ציר תומך בפעולות של מנהלים. עם זאת, מערכת היחסים בינם לבין המנהל יכולה להיות טעונת קונפליקטים ומחלוקות. בהתבסס על גישת המיקרו- פוליטיקה, מבקש המחקר לבחון את היחסים בין מנהל בית הספר לבין יושב-ראש וועד ההורים ביחס למעורבות הורים ולטקטיקות המיקרו-פוליטיות השונות שהם מפעילים באינטראקציה ביניהם, כל זאת לפי מעמד סוציו-אקונומי של בתי הספר.
  
  מתודולוגיה:
  המחקר מתבסס על שיטת מחקר איכותנית- קונסטרוקטיביסטית, באמצעות התיאוריה המעוגנת בשדה. בוצעו ראיונות עומק עם מנהלים ויו"רים, ותצפיות במפגשי הנהגות ההורים בשישה בתי ספר יסודיים ממלכתיים ממרכז הארץ: שלושה ממעמד סוציו-אקונומי גבוה ושלושה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
  
  ממצאים:
  נמצאו הבדלים בין מעמד גבוה לנמוך בתפיסות ובפרקטיקות של מנהלים ויו"רים. במעמד נמוך, המנהלים ניסו להרחיב את הקשר עם הקהילה, ועודדו שיח ופתיחות עם ההורים. הם נקטו בטקטיקות מקדמות מעורבות הורים כהעצמת ההורים ועידודם ליטול חלק בפעילויות בית ספריות. לעומתם, היו"רים ביטאו תפיסה המצביעה על ריחוק והפרדה ופעלו ממניע אישי ולא קולקטיבי. הם הרבו להשתמש בטקטיקות המתמקדות במיומנויות חברתיות וביצירת אקלים חיובי.
  
  במעמד הגבוה, המנהלים הגנו על גבולות הפרופסיה שלהם, בעוד שהיו"רים חתרו לקשר עם הקהילה והפגינו תפיסות קהילתיות ביחס למעורבות הורים. בהתאם לכך, הם ישמו טקטיקות של שיתוף פעולה מתוך הבנה כי עבודתם היא פעילות רבת משתתפים. גם כאשר הם נקטו בטקטיקות מעכבות מול המנהל וההורים, אפקט ההנהגה שלהם היה חיובי, זאת בשל היותם בעלי בסיסי כוח רבים ובשל התמקדותם בעבודה מקצועית בהנהגת ההורים.
  
  מסקנות:
  בעוד שותפויות בין בתי ספר וההורים כקולקטיב מהווה גורם משמעותי להצלחתו של בית הספר, הפערים בין הנהגת ההורים למנהלים והיותם של פערים אלה תלויי הקשר מעמדי-כלכלי, מאתגרים מעצבי מדיניות, אנשי חינוך ומכשירי כוחות הוראה למצוא דרכים לגישור בין תפיסותיהם השונות של מנהלים ויו"רים לטובת שיתוף פעולה רחב ככל הניתן.
• מס' 179 - School-Parents Relationship on the way to Partnership
  הצג תשובה

  רונית מרום, 
  קריאת הספרות והנסיון המקצועי מלמדים כי נושא יחסי הגומלין בין בית הספר וההורים הנו נושא עמום וקונפליקטואלי ומשום כך יוצר מוטיבציה לחקירה. חוקרים וגישות שונות מציעים מודלים לגיבוש מערכות יחסים בריאות בין צוות בית הספר וההורים על מנת שישרתו את האקלים הלימודי/חברתי בבית הספר. מחקרים מראים כי ילדים שהוריהם מעורבים בבית הספר משיגים השגים אקדמיים גבוהים יותר מאחרים וכי למעורבות הורים יש היבטים חיוביים רבים .
  
  המושג מעורבות הורית מוצג במאמר כצורך של ההורים להיות שותפים פעילים בחינוך ילדיהם בעוד שהמושג התערבות הורית מוצג באופן שלילי כפועל יוצא של קונפליקט ותסכול. המושג שותפות חינוכית מוצג כמערכת יחסים המושתתת על ערכים כמו: כבוד, אחריות, דיאלוג. במטרה להשגת מטרה משותפת.
  
  תרומתו של המאמר בגישתו האופטימית בהצגת מערכות היחסים בין בית הספר להורים וההבחנה כי כל בתי הספר נמצאים בשלב כל שהוא על פירמידת יחסי הגומלין. על ידי תהליך התפתחותי הכולל למידה של כלל השותפים, ניתן לעבור משלב לשלב ולהגיע למערכת יחסים אותה ניתן להגדיר כשותפות מיטבית בין הורים לאנשי החינוך.
  
  המאמר מציג מודל יישומי הבנוי מארבעה שלבים בדרך לשותפות חינוכים מיטבית. בתקווה שיוכל לשרת בתי ספר הרואים ביחסי הגומלין בין בית הספר לבין ההורים מטרה בפני עצמה.
• מס' 181 - תפיסות של הורים לילדים עם מוגבלות שכלית במזרח ירושלים לגבי מעורבות הורים בבית הספר
  הצג תשובה

  אריז שחאדה¹ 1 מכללת לוינסקי
  
  מטרתו של מחקר זה היא לבדוק את תפיסתם של הורים לילדים עם מוגבלות שכלית לגבי מעורבות הורים בבית הספר. המחקר הינו מחקר איכותני שבמהלכו נעשה שימוש בראיון עומק חצי מובנה בקרב שבע אימהות לילדים בעלי מוגבלות שכלית במגזר הערבי שמתגוררות במזרח ירושלים.
  
  למעורבות במידה הנכונה יש יתרונות רבים התורמים להעלאת רמת ההישגים בקרב התלמידים מצד אחד והעלאת רמת המוטיבציה אצלם ללמוד מצד שני. בחינוך המיוחד למעורבות הורים יש תפקיד מרכזי משום שתלמידים אלו מצריכים טיפול רב וסיוע מוגבר בשיתוף פעולה בין ההורים והצוות חינוכי / טיפולי, אולם ההורים ממעטים להגיע ומידת הקשר להם לבית הספר מועטה.
  
  מהממצאים עלו כמה נושאים המהווים את הגורמים לחוסר המעורבות של האימהות, כולם כרוכים אחד בשני. ראשית, האימהות הן אלו הנושאות בעיקר נטל ניהול הבית, החינוך והמשפחה ומקשרות בין הבית לבית הספר. המשפחות הן ממעמד סוציואקונומי נמוך, רוב האבות עובדים זמן רב ומעל לממוצע השעות החוקיות בכדי שיוכלו לספק את המשפחה ברמות הבסיסיות של המחייה. רמת ההשכלה הנמוכה של האימהות, שרובן לא סיימו תיכון, גרמה אף היא לאימהות להמעיט בחשיבות המעורבות וזאת גם מתוך חוסר האמונה שילדיהן עשויים להצליח בלימודים. עוד ברמה הרגשית נמצא שחלק מהאמהות עדיין לא עיכלו את היותן אימהות לילד בעל צרכים מיוחדים והרגישו רגשי אשמה על כך שהטיפול בילד עם צרכים מיוחדים גוזל מהן זמן ובא על חשבון בריאותן, משפחתן, וניהול הבית. הנושא האחרון שעלה הוא הפרופיל של החברה הערבית כחברה שמרנית בה הבעל לא מרשה לאשתו לצאת מחוץ לבית לבד בלי שילווה אותה קרוב משפחה מדרגה ראשונה, מה שמגביל עוד יותר את האימהות.
  
  המסקנה העולה מממצאים אלה היא שיש להגביר את המעורבות הן ברמה הלוגיסטית, על ידי הסעות ופעילויות יזומות בבית הספר והן לפעול ברמה המנטאלית כדי לשנות עמדות לחיוביות יותר שתגרומנה לעלייה במידת המעורבות ההורית בבתי הספר לחינוך מיוחד במגזר הערבי.
• מס' 182 - הערכת יעילות קורס לקידום שותפות עם הורים במערכת החינוך
  הצג תשובה

  ליאת גפני לכטר^1,3, יונת יבזורי^1,2, איילת בן-ששון¹, נעמי יוסמן¹
  
  1 ריפוי בעיסוק, אוניברסיטת חיפה
  2 ריפוי בעיסוק, מערכת החינוך
  3 ריפוי בעיסוק, אוניברסיטת בוסטון
  רקע: על אף הראיות התומכות בחשיבות שותפות בין הורים למערכות החינוך, יישום השותפות בפועל הינו לרוב מורכב ומאתגר. בהרצאה זו נתאר ממצאי מחקר שהעריך את יעילותו של קורס אשר פותח עבור מטפלים ממקצועות הבריאות במערכת החינוך במטרה להקנות להם מיומנויות יישומיות לקידום שותפות הורים בטיפול. תכנית הקורס פותחה באוניברסיטת בוסטון והותאמה למאפייני מערכת החינוך הישראלית. תכני הקורס נקבעו על סמך מודלים וראיות לתהליכי שותפות מיטביים וכללו את עקרונות גישת הטיפול הממוקד במשפחה, מודלים לתקשורת אפקטיבית עם וללא טכנולוגיה, וקידום תהליכי שותפות בראיה ארגונית. דרכי ההוראה התבססו על תיאורית לקידום תהליכי למידה ושינוי אצל אנשי מקצוע וכללו למידה התנסותית, הדרכת עמיתים ומשימות רפלקטיביות.
  
  שיטה: 50 מטפלים במערכת החינוך (מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים וקלינאי תקשורת) השתתפו בקורס בהיקף 30 שעות במהלך ארבעה חודשים. יעילות ההכשרה נמדדה באמצעות מערך מחקרי mixed methods עם מדידה לפני ואחרי. כלי המדידה כללו שאלוני ידע ושאלוני מסוגלות עצמית אשר פותחו לצורך המחקר, וכלי סטנדרטי The Measure of Processes of Care (MPOC-SP; Woodside, Rosenbaum, King, & King, 1998) , אשר שימש להעריך את מידת ותדירות השותפות בין המשתתפים, ההורים, והמערכת החינוכית. שינויים במדדים אלו נבחנו באמצעות repeated measures MANOVA. מידע איכותני על השינוי נאסף מתוך משימות רפלקטיביות שביצעו המשתתפים לאורך הקורס ובאמצעות שאלון משוב.
  
  ממצאים: ממצאי מבחן MANOVA הראו שינוי מובהק המצביע על עלייה משמעותית עם גודל אפקט גדול (F(1,7) = 13.54, p <0.00, η² = 0.89) ביצירה ובשימור שותפויות עם משפחות בתוך המסגרת החינוכית. השינויים ברמת הביצוע היו קשורים באופן מובהק בעלייה בתחושת המסוגלות של המשתתפים. ניתוח איכותני הראה כי המשתתפים ייחסו את השינוי ביכולותיהם לעבוד בשותפות ללמידה ההתנסותית ולהזדמנויות הרפלקטיביות כמרכיבי מפתח לשינוי מסוגלות עצמית הנדרשת ליישום מיומנויות העבודה השיתופית.
  
  מסקנות: ממצאי המחקר מעידים על יעילות הקורס לקידום ידע, מיומנויות, ותפיסת מסוגלות הנחוצים לשם עבודה בשותפות עם הורים בטיפול של מקצועות הבריאות במערכת החינוך. מסקנות לגבי פיתוח ומדידה של תכניות דומות יוצגו בהרצאה.
• מס' 183 - מה חשוב יותר? דיווח הורים או תפיסות מתבגרים לגבי מעורבות הורים בחינוך : ערבים ויהודים בישראל
  הצג תשובה

  נורית קפלן תורן^1,2 1 חוג ללמידה הוראה והדרכה, אוניברסיטת חיפה 2 חינוך, אורנים מכללה אקדמית לחינוך
  
  כיום, חוקרים ואנשי חינוך מסכימים כי מעורבות הורים בחינוך ילדיהם מהווה מרכיב חיוני בחינוך. מרבית המחקרים העוסקים במעורבות הורים בוחנים את הנושא מנקודת מבטם של אחד מהשותפים -- הורים או מתבגרים -- ומתמקדים בקבוצה אתנית תרבותית אחת. אולם, להורות משמעות שונה בעיני המתבגר או ההורה ויש לה הקשרים תרבותיים שאין להתעלם מהם.
  
  המחקר הנוכחי בחן תפיסות מתבגרים ודיווחי הורים (ערבים ויהודים) לגבי מעורבות הורים בחינוך, והקשר בין מעורבות הורים להערכה עצמית של המתבגרים והישגיהם בלימודים.
  
  השתתפו במחקר 173 ערבים ו- 528 יהודים תלמידי כיתות ח` (47% בנות). מתוכם 254 מתבגרים והוריהם מלאו שאלוני מעורבות הורים זהים. ניתוח גורמים עבור שאלוני מעורבות הורים על פי דיווחי ההורים ותפיסות המתבגרים בנפרד ( ערבים ויהודים) הצביע על שלושה גורמים: מעורבות הורים ממוקדת בית, ממוקדת בית ספר, ויידוע הורי. ניתוח משוואות מבניות (SEM) תמך במבנים אלו והצביע על דמיון בין מתבגרים ערבים ויהודים בתפיסה של מבנה מעורבות ההורים. על פי דיווחי ההורים ותפיסות המתבגרים נמצא כי הורים ערבים מעורבים יותר בבית הספר בעוד שהורים יהודים מעורבים יותר בבית. בבחינת השאלה מה חשוב יותר דיווחי הורים או תפיסת המתבגרים, ניתוח רגרסיה הצביע רק על תפיסת המתבגרים את מעורבות ההורים כמנבא חיובי מובהק להערכה עצמית של המתבגרים. ניתוח אשכולות לשלושת גורמי מעורבות הורים הצביע על שלוש קבוצות: מעורבות גבוהה, בינונית ומועטה של כל שלושת הגורמים. בניתוח שונות רב משתני (MANOVA) אשר בחן אינטראקציה בין תרבות, מגדר ואשכול מעורבות הורים לבין תפקוד המתבגרים בבית הספר (הערכה עצמית והישגים בלימודים) נמצא כי למתבגרים ערבים ויהודים אשר תופסים את הוריהם כמאופיינים במעורבות חינוכית גבוהה, הערכה עצמית גבוהה יותר מזו של מתבגרים שתופסים את הוריהם כמאופיינים במעורבות חינוכית בינונית או נמוכה.
  
  הדיון יעסוק בחשיבות של: 1) מעורבות הורים בחינוך מתבגרים כחוצת תרבות 2) תפיסות המתבגרים את מעורבות הוריהם בחינוך 3) ההבחנה בין שלושת המימדים של מעורבות הורים (ממוקדת בית, בית ספר, ויידוע הורי).
• מס' 185 - "עמדות צולבות ומצטלבות - ספרות יפה כמשקפת תקשורת משפחות - מערכת החינוך."
  הצג תשובה

  אסנת בר-און¹, אסנת בר-און¹
  1 ספרות, מכללת לוינסקי
  הצעה לכנס בנושא: "מבטים מצטלבים" 29.6.18
  ד"ר אסנת בר-און
  מכללת לוינסקי, מרכז ארצי מהות
  
  תחום תקשורת משפחות – מערכת החינוך חוזר ומופיע ביצירות ספרות. בספרים ובסיפורים במאה העשרים מודגשת בעיקר עמדה ביקורתית של המשפחה כלפי בית הספר הגובלת במחאה, בזלזול ובביטול.
  
  עמדה כזו מוצגת בספרות העברית והכללית כאחד ביצירות כגון:
  "מטילדה" – מאת רואלד דאל (רומן) "עץ הדובדבנים השבור" – ג`סי סטיוארט (סיפור קצר) "תמונות מבית הספר העממי" – אמנון שמוש (סיפור קצר)
  
  עמדה של נתק בין בית הספר ובין משפחות בפריפריה בישראל שילדתם במצוקה מתוארת בספרה העכשווי (2017) של מירב נקר סדי "סמאדר".
  
  נתק על רקע מצוקה סוציואקונומית מוצג בספר הילדים הנפלא של Eleanor Estes: "The Hundred Dresses"
  
  עמדה מורכבת יותר של שיתוף מוצגת בספר "פלא" מאת רייג`י פלאסיו.
  
  לאור הדוגמאות הללו אני מציעה את הנושא הבא:
  "עמדות צולבות ומצטלבות - ספרות יפה כמשקפת תקשורת משפחות - מערכת החינוך.
• מס' 186 - התנגדות הורית: עבודה עם הורים באוריינטציה חינוכית-טיפולית
  הצג תשובה

  אורלי ליכט וייניש¹ 1 התכנית לגיל הרך, מכללת לוינסקי
  
  מניסיונם של מחנכים רבים (גננות ומורים), עולה כי אחד הגורמים המשפיעים על מידת ההצלחה לקדם תלמידים בעלי קשיים בכיתה (במישור הלימודי ו/או במישור הרגשי-חברתי), הוא תגובת ההורים (נוי, 2014). תגובה הורית המתאפיינת בביטויים של חוסר אמון והתנגדות לשיתוף פעולה, מהווה עבור המחנכת, מכשול בניהול התהליך לקידום התלמיד. מעבר לפגיעה בהתפתחות התלמיד, ההתמודדות עם התנגדויות הורים, מהווה אחד המקורות המרכזיים לשחיקה הגבוהה של מחנכים.
  
  נדמה כי אחת הסיבות המרכזיות לקושי של מחנכים בהתמודדות עם הורים מתנגדים, היא היעדר ידע מספק בנוגע למכלול הגורמים האפשריים, המניעים את ההורה לתגובת ההתנגדות במצבי קושי של הילד במסגרת החינוכית (גן/ביה"ס). למחנכים רבים נהיר אומנם כי מדובר ב"רגישות הורית" גבוהה במצב זה, אך אין די בכך כדי לסייע להם להתמודד באופן יעיל עם תגובות ההתנגדות השונות של הורים שונים. לפיכך אני סבורה כי היבט זה מחייב חקירה והבנה עמוקה יותר של מאפייני ההורה המתנגד.
  
  במהלך עבודתי עם הורים ומחנכים לאורך השנים, התמקדתי במאפייני החוויה הרגשית של ההורה במצבי קושי של הילד במסגרת החינוכית. במהלך הדרך פיתחתי מודל יישומי לאפיון החוויה הרגשית של טיפוסי הורים מתנגדים שונים. המודל זוכה למשובים מצוינים מצד גננות ומורים רבים אשר הסתייעו בו לאורך השנים, ומתבסס על גישותיהן של פרופ` אסתר כהן (2017), וד"ר רונית פלוטניק (בתוך: כהן, 2008). גישות אלה תופסות את הטיפול בילד כתהליך המחייב טיפול בהורה, והנחת המודל המרכזית שלי היא כי ניתן ליישם עקרונות גישה זו המתייחסת לעולם הטיפול, גם לעבודה עם הורים במערכת החינוך. אני סבורה כי קשיים בתפקודי הילד במסגרת החינוכית, ניתנים להבנה בהקשר לתגובות ההורים בכלל ובקשר עם המחנכת בפרט, וחלק הכרחי בתהליכים לקידום התלמיד בעל הקשיים בכיתה, הוא התנהלותה המותאמת של המחנכת אל מול תגובות התנגדות של הוריו.
  
  בהצגת המודל במסגרת הכנס, מטרתי העיקרית היא לבחון כיווני חשיבה נוספים חדשים ביחס לפיתוח אפשרי שלו, הן במסגרת העשייה המחקרית והן במסגרת היישום בשדה.
• מס' 187 - Schools for active citizenship – European inspirations
  הצג תשובה

  Eszter Salamon, Eszter Salamon

   

  Decreasing participation, especially of younger generations as active citizens in community, elections and civic life is a worldwide phenomenon. Participatory practices in schools, engaging parents, children, teachers and others are an effective for school stakeholders to experience active citizenship in a safe environment, and also the consequences of opting out. Both parental engagement and child participation also have a direct positive effect on learning outcomes of the children, but also support the lifelong learning of parents and teachers. In the framework of some successful European transnational projects the necessary training frameworks for teachers, parents, children and other stakeholders were developed and piloted, and in some cases upscaled. Some of our previous or ongoing projects have focused on inclusion of those parents and their children that are traditionally more difficult to engage. In this lecture a short teaser of the following projects will be delivered: ELICIT+, FamilyEduNet, ParentHelp, Open School Doors, ELPIDA. In the European context some of the specific target groups were migrants, Roma, parents of disabled children, parents of low and very high socio-economic status. The project experiences show that similar methodologies work well for different target groups. A theoretical model based on Paolo Freire’s model further developed by Janet Goodall EdD is used to show the similarities and set a framework.

  Janet Goodall (2017): Learning-centred parental engagement: Freire reimagined, Educational Review

  Alex Kendall, Eszter Salamon et al. (2018): Developing diverse School/ Parents communities through innovative partnerships, Open School Doors

• מס' 188 - הקהילה כמשאב - משרד החינוך, באנצעות אגף מו"פ החליט לשקיע כרבע מיליון ₪ ביוזמה חינוכית של הורים - חממה ליזמות חינוכית קהילתית להורים ומורים.
  הצג תשובה

  שחר פיינשטיין¹ 1 מחלקת החינוך, מועצה מקומית באר יעקב
  
  אנחנו - שחר פיינשטיין, דנה פרי ורונן שמילוביץ`, תושבים מבאר יעקב פעילים בשנים האחרונות בעשייה החינוכית במסגרת הנהגות ההורים בבתי הספר השונים של ילדינו. "נושא הקשר בין הורים למורים מעסיק אותי מאוד. אני מקדיש זמן רב למחשבה – כיצד ניתן לשפר את הקשר ולבנות מערכת אמון חזקה יותר. אני מאמין שניתן לעשות כן באמצעות החממה" אומר רונן. "במשך שנים אני רואה את הקושי לייצר שותפות בין ההורים למערכת, הן כהורה והן כאיש חינוך. מדובר בקונפליקט שקשה לפתור אותו. אנחנו מציעים נקודת מבט אחרת : הקהילה כמשאב. יש בקהילה הבאר יעקובית שלנו, שההורים הם רק חלק ממנה, כוחות רבים שיכולים לשרת את תהליכי הלמידה של הילדים שלנו כפי שמתווה אותם בית הספר. אנחנו מחפשים להיות שותפים לחשיבה קהילתית מהסוג הזה. מהמקום הזה יצאנו לדרך". אומר שחר.
  
  " הרעיון שלנו הוא להקים חממה ליזמות חינוכית עבור הורים ומורים. מרכז אליו יכולים להגיע הורים ומורים שיש להם חלום חינוכי – אנחנו נעזור להם להוציא אותו לפועל. נעשה חיבורים, נלווה אותם בתהליך היזמות עד לתוצרים פדגוגיים שניתנים ליישום במערכת החינוך היישובית ותוך כדי נעבוד על הקשר בין ההורים למורים" אומרת דנה, מנהלת הפיתוח של היוזמה.
  
  יצאנו לדרך במסלול שנקרא "מנהרת רוח" של אגף מו"פ ( מחקר ופיתוח) של משרד החינוך שהיה פתוח ליוזמות חינוכיות של מורים, תלמידים, יזמים וגם הורים. " גלעד גולדמן, מנהל מחלקת החינוך היישובית הצטרף ליוזמה." בבאר יעקב ישנם הורים רבים שפונים אלי עם יוזמות נפלאות, אני רואה את החממה הזו מאפשרת את הוצאתם לפועל של רעיונות נהדרים שיש להורים ויכולים להשביח את מערכת החינוך היישובית".
  
  משרד החינוך החליט להשקיע ביוזמה זו למרות שהוא לא רגיל להשקיע בהורים מכיוון שהוא רואה את הצורך שהציגה קבוצת ההורים כצורך ממשי ואת החדשנות ופריצת הדרך שיוזמה כזו יכולה לחולל בתפיסת השותפות של הורים ומערכת החינוך.
  
  אנחנו רוצים לשתף בתהליך הפיתוח ולקבל פידבק מהמשתתפים.
• מס' 190 - הקשר בין תפיסות הורים בנוגע לכישורים הנדרשים עבור ילדיהם בחברה הניאו ליברלית לבין פרקטיקות השקעה בילדיהם.
  הצג תשובה

  קרן שרעבי ואודרי אדי-רקח אוניברסיטת תל אביב, בית-הספר לחינוך
  
  קרן שרעבי¹, אודרי אדי רקח¹ 1 בית ספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב
  רקע - התמורות שחלו בחברה בעקבות תהליך הגלובליזציה וחדירת עקרונות ניאו-ליברליים (באומן, 2007; בק, 2002), מלווים במגמה להרחיב את אחריות ההורים על חינוך והכנת ילדיהם לחברה המשתנה (Schaub,2010; Lareau, 2011). המחקר מפנה זרקור לרוח תקופת המודרניות החדשה והשינויים שחלו בה בכלל ובמשפחה בפרט ותורם לחקר הקשר שבין עמדות לבין פרקטיקות של הורים.
  
  מתודולוגיה - המחקר מבוסס על מערך מחקר משולב בדגש על Explanatory sequential Design בשני שלבים: הראשון כמותי- הועבר שאלון אינטרנטי ל-102 הורים לתלמידים, שהתייחס לתפיסות הורים בנוגע למבחר כישורים הנדרשים כיום בחברה (כגון:אינדיבידואליות, הישגיות או התמודדות עם מצבי אי-ודאות) ולארבע פרקטיקות של הורים: השקעה כספית בפעילויות מובנות בתחום האקדמי (כגון שיעורים פרטיים); השקעה כספית בפעילויות מובנות בתחום החברתי תרבותי (כגון ביקור במוזיאון); תמיכה בילדים בתחום האקדמי (שיחות בנושא חשיבות ההשכלה וכדומה) ותמיכה בתחום החברתי (שיחות בנוגע לתחום החברתי). השלב השני איכותני- ראיונות עם 10 הורים. שלב זה נועד לתרום להבנת הממצאים הכמותיים (Creswell, 2011;2009). המחקר בוצע בקרב המעמד הבינוני המתאפיין בטיפוח ממוקד והורות אינטנסיבית ((Lareau, 2011.
  
  ממצאים - 
  נמצא כי השקעת הורים בפעילויות מובנות אינה קשורה להשקעתם בתמיכה ושיחות. אולם, נמצא קשר בין שתי הפרקטיקות הקשורות בתמיכה ושיחות (בתחום האקדמי ובתחום החברתי). כמו כן, מצאנו כי הכישורים הבולטים שהורים מעוניינים לפתח אצל ילדיהם הינם הישגיות, קונפורמיות ונאמנות, אחריות וסובלנות לאחר. חלק מהכישורים נמצאו כקשורים עם פרקטיקות של תמיכה ושיחות ועם פרקטיקת השקעה בפעילות מובנת בתחום החברתי ותרבותי. אך אינם נמצאים במתאם עם פרקטיקת השקעה בפעילות מובנת בתחום האקדמי. ממצא זה תואם בחלקו את ממצאי הראיונות המראים שעבור הורים הפרקטיקה המרכזית לקידום יכולות ילדיהם הינה באמצעות תמיכה ושיחות ולא באמצעות פעילויות מובנות. הורים דיווחו כי המניעים להשתתפות בפעילויות מובנות נובעים בעיקר מצורכי הנאה, פעילות ספורטיבית ולחץ-חברתי ופחות ממניעים של שיפור הישגים והקניית כישורים.
  
  מסקנות - נראה כי הורים מיישמים פרקטיקות שונות להשגת איזון בחיי הילדים וחשוב להם שהילדים יהיו אינדיבידואלים מאושרים בהווה לא פחות מאשר סיפורי הצלחה אקדמית בעתיד (Irwin & Elley, 2011).
• מס' 191 - ריקוד הורה - ילד תיאור מקרה - טיפול דיאדי במערכת החינוך
  הצג תשובה

  מיטל הרוש¹
  1 מתי"א חפר שרון
  טיפול דיאדי
  
  האינטראקציה בין ההורה לבין ילדו הינה בעלת ערך רב ומשמעותי להתפתחותו המיטבית של הילד, על כן הטיפול הדיאדי מתמקד ביחסים בין הילד לבין הוריו, וכולל כחלק מהסטינג הטיפולי (עפ"י המודל החיפאי) מפגש של המטפל בכל פעם לסירוגין : מפגש אם - ילד , אב - ילד ומפגש עם שני ההורים (ללא נוכחות הילד). יתרון הטיפול הדיאדי בכך שהינו מאפשר לפגוש את היחסים המובלעים בין הילד להוריו, ידע יחסים אימפליסיטי.
  
  הטיפול הדיאדי מבוסס מנטאליזציה (הפונקציה הרפלקטיבית). מנטאליזציה הינה היכולת להכיר ולהניח הנחות, בעת אינטראקציות עם אחרים, וההבנה כי גם להם, כמו לעצמי, יש עולם פנימי הכולל רגשות, מחשבות ומאווים (פונגי, 2002).
  
  ההרצאה תעסוק בתיאור מקרה של טיפול דיאדי במערכת החינוך, ובחשיבות הקשר בין המטפלת, הילד, ההורים ומחנכת הכיתה (כיתת חינוך מיוחד).
  
  ותתמקד הן בתהליך ההתפתחותי של המקרה והן בחיבור לחלקים תיאורטיים רלוונטיים, תוך שימוש בסרטונים רלוונטיים וחומרים מתוך הטיפול.
  
  הצגת המקרה תתמקד בווינייטות מתוך הטיפול, דוגמאות קונקרטיות וקישור חלקן לחומר תיאורטי רלוונטי.
  
  המציגה:
  אמא לשלושה בנים, בעלת קליניקה פרטית באבן יהודה. מומחית תחום שילוב תלמידים עם אבחנות פסיכיאטריות מתי"א חפר שרון.
  
  בעלת תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית בהצטיינות (המרכז האקדמי פרס)
  
  בעלת תואר שני בטיפול בהבעה ויצירה -תרפיה באומנות (אוניברסיטת לסלי)
  
  בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וייעוץ חינוכי בהצטיינות (אוניברסיטת ת"א)
  
  הנחיית קבוצות (קמפוס אוניברסיטת ת"א)
  
  תעודת הוראה עם הסמכה בחינוך המיוחד (מכללת לוינסקי)
  
  מטפלת דיאדית (הסמכה של משרד החינוך במסגרת השתלמות פסג"ה)
  
  מדריכת הורים מוסמכת (אדלר).
  
  שילוב כלים של CBT בטיפול.
  
  בעלת ניסיון עשיר בעבודה עם ילדים מאוכלוסיות שונות: ילדים עם לקויות למידה, דימוי עצמי נמוך, הפרעות נפשיות, פוביות וחרדות, ADHD, ילדים על פני הספקטרום (ASD), הקניית מיומנויות חברתיות ועוד.
• מס' 192 - חוויותיהם של הורים לתלמידים עם הפרעות התנהגות אל מול המערכת המיוחדת ואנשי צוותה מיה שלה, ד"ר רבקה הלל לביאן
  הצג תשובה

  מיה שלה, רבקה הלל לביאן
  
  משפחה בה אחד מילדיה עם הפרעת התנהגות עשויה לחוות סדרת אירועים מטלטלים המשפיעים על כל המערך המשפחתי, כחלק ממסע ארוך ורווי קשיים במערכת החינוך הרגילה. שיבוץ הילד במערכת המיוחדת טומן בחובו הזדמנות לשיקום התנהגותו באמצעות תכנית התערבות המבוססת על יכולותיו וקשייו בתחומים השונים, כתשתית לחזרתו העתידית אל המערכת הרגילה ממנה נפלט. המחנכת בחינוך המיוחד, חשה לא פעם כמנצחת על תזמורת הכוללת צוות רב מקצועי אשר מטרתו המשותפת היא רווחתו של התלמיד. מוטיב שיתוף פעולה הורי- מורי מוביל מחד לשיקום ומימוש יכולותיו של הלומד ומאידך עלול לגרום להרעה במצבו ולרבות נשירה מבית הספר ,הגעה אל הרחוב ולעיתים אל בית הכלא.
  
  במחקר נרטיבי זה השתתפו עשרה הורים לבנים עם הפרעת התנהגות אשר למדו במסגרת המיוחדת לפחות שנה. ההורים סיפרו את סיפורם האישי יחד עם חוויות סובייקטיביות שנחרטו בזיכרונם מתקופה זו. ציר הזמן הסיפורי התייחס לראשית ילדותו של הילד, לצד חוויות מן המערכת הרגילה ועד ללימודיו במערכת המיוחדת ומצבו כיום. מטרת המחקר הייתה לבדוק את חווית ההורים אל מול המערכת לצד קבלת מידע על מצב הילד כיום ובתפקודו הנורמטיבי בחברה. ניתוח הממצאים בוצע באמצעות המודל ההוליסטי של ליבליך, תובל – משיח וזילבר (2010). ממצאים ראשונים מהניתוח מציגים שתי תמות משותפות: ועדת השמה טראומתית (במעבר בין החינוך הרגיל למיוחד) אל מול ועדת השמה מתקנת (בסיום תהליך התנהגותי ובשובו של הילד לחינוך הרגיל) וכן פרופיל מורי מעורר רגשות מעורבים כפי שהצטייר בעיני ההורה (בעת לימודיו של הילד בחינוך הרגיל ) ,אל מול פרופיל מורי מעורר השראה (כפי שהצטייר בעיני ההורה בעת לימודיו של הילד בחינוך המיוחד).
  
  נמצא כי תחנה בזמן במערכת המיוחדת מצטיירת כמשמעותית ומכוננת בחיי הילד ומשפחתו במסעם המשותף לחיים מיטביים ופוריים בעתיד.
• מס ' 193 - חוויותיהם של הורים לתלמידים עם הפרעות התנהגות אל מול המערכת המיוחדת ואנשי צוותה
  הצג תשובה

  מיה שלה, ד"ר רבקה הלל לביאן
  
  משפחה בה אחד מילדיה עם הפרעת התנהגות עשויה לחוות סדרת אירועים מטלטלים המשפיעים על כל המערך המשפחתי, כחלק ממסע ארוך ורווי קשיים במערכת החינוך הרגילה. שיבוץ הילד במערכת המיוחדת טומן בחובו הזדמנות לשיקום התנהגותו באמצעות תכנית התערבות המבוססת על יכולותיו וקשייו בתחומים השונים, כתשתית לחזרתו העתידית אל המערכת הרגילה ממנה נפלט. המחנכת בחינוך המיוחד, חשה לא פעם כמנצחת על תזמורת הכוללת צוות רב מקצועי אשר מטרתו המשותפת היא רווחתו של התלמיד. מוטיב שיתוף פעולה הורי- מורי מוביל מחד לשיקום ומימוש יכולותיו של הלומד ומאידך עלול לגרום להרעה במצבו ולרבות נשירה מבית הספר ,הגעה אל הרחוב ולעיתים אל בית הכלא.
  
  במחקר נרטיבי זה השתתפו עשרה הורים לבנים עם הפרעת התנהגות אשר למדו במסגרת המיוחדת לפחות שנה. ההורים סיפרו את סיפורם האישי יחד עם חוויות סובייקטיביות שנחרטו בזיכרונם מתקופה זו. ציר הזמן הסיפורי התייחס לראשית ילדותו של הילד, לצד חוויות מן המערכת הרגילה ועד ללימודיו במערכת המיוחדת ומצבו כיום. מטרת המחקר הייתה לבדוק את חווית ההורים אל מול המערכת לצד קבלת מידע על מצב הילד כיום ובתפקודו הנורמטיבי בחברה. ניתוח הממצאים בוצע באמצעות המודל ההוליסטי של ליבליך, תובל – משיח וזילבר (2010). ממצאים ראשונים מהניתוח מציגים שתי תמות משותפות: ועדת השמה טראומתית (במעבר בין החינוך הרגיל למיוחד) אל מול ועדת השמה מתקנת (בסיום תהליך התנהגותי ובשובו של הילד לחינוך הרגיל) וכן פרופיל מורי מעורר רגשות מעורבים כפי שהצטייר בעיני ההורה (בעת לימודיו של הילד בחינוך הרגיל ) ,אל מול פרופיל מורי מעורר השראה (כפי שהצטייר בעיני ההורה בעת לימודיו של הילד בחינוך המיוחד).
  
  נמצא כי תחנה בזמן במערכת המיוחדת מצטיירת כמשמעותית ומכוננת בחיי הילד ומשפחתו במסעם המשותף לחיים מיטביים ופוריים בעתיד.
• מס' 194 - הגננת כסוכנת מעצבת מעורבות הורים- תפיסותיהן ואמונותיהן של גננות לגבי מעורבות הורים בגן הילדים
  הצג תשובה

  רוני רמות¹ 1 בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב
  
  הספרות המחקרית אודות מעורבות הורים במערכת החינוך רוויה, והיבטים שונים של הסוגיה נחקרו. עם זאת, הספרות המחקרית על מעורבות הורים בגיל-הרך (לידה-6) מעטה מאוד ולעיתים אינה עורכת הבחנה בין מעורבות הורים בגיל-הרך למעורבות הורים בגילאים הצעירים בבתי-הספר היסודיים. דוחות מדיניות גם נשענים על ספרות מחקרית הדנה בתופעה הרחבה, וללא התייחסות מבדלת לייחודיות של גן-הילדים, למבנה צוות הגן ולמאפיינים הייחודים לגיל.
  
  רבים מהמחקרים שנערכו על מעורבות הורים בגיל-הרך השתמשו בתאוריות משדה מעורבות ההורים בבתי-הספר היסודיים. שדה גני-הילדים נבדל בתבחינים רבים מהשדה הבית-ספרי, עבודת הגננת אינה יכולה להיות משוּלה לעבודת המורה, ההתנהלות והפרקטיקות הננקטות הן מובחנות, ומכאן שגם סוגיית מעורבות ההורים. המחקר מבקש לצמצם במעט את הפער במחקר על אודות מעורבות הורים בגני-ילדים ולהביא את קולן של הגננות ואת תפיסותיהן.
  
  במסגרת המחקר נערכו 25 ראיונות עומק חצי-מובנים עם גננות. הראיונות התמקדו בתפיסותיהן לגבי מעורבות הורים בגני-הילדים ובפרקטיקות השונות אותן הן נוקטות כדי לאפשר, לקדם או למנוע מעורבות.
  
  ממצאי המחקר מצביעים על כך שהגננות נוקטות בפרקטיקה אותה הן מכנות `מטרה משותפת` לקידום מעורבות הורים, עם זאת עולה שהמטרה נשארת מטרת-על עמומה ולא מוגדרת "טובת הילד". אף על פי כן, מהראיונות עולה שפרקטיקה זו לבדה לא מצליחה לקדם מעורבות הורים. ממצא נוסף מצביע על צורך ביצירת טיפולוגיה חדשה למעורבות הורים המתבססת על זהות ואידיאולוגיה של הגננת ועל האופן שבו היא מכתיבה את דפוס מעורבות ההורים בגן-הילדים על בסיס התפיסות והאמונות שלה.
  
  מממצאי המחקר ניתן להסיק שיש להרחיב את הספרות המחקרית על מעורבות הורים בגני-ילדים באופן מובחן. כמו כן ניתן להצביע על היעדרו של שיח חינוכי-זהותי-אידיאולוגי בהקשר למעורבות הורים, ולא כשיח נפרד, מקביל, שלרוב נתפס כעול על הגננת או כמשימה נלווית, ולא כחלק מהתפקיד. המחקר מציע לנקוט בשני צעדים יישומיים; האחד, חידוד המדיניות בקשר למעורבות הורים בגיל-הרך, וכן הגדרה של ציפיות קובעי המדיניות וההורים מצוות הגן. השני, שילוב סוגיית מעורבות ההורים בשלבי ההכשרה לשם הבנייה של תפיסות עולם מוסדרות, כך שהמעורבות תישען על זהות חינוכית-אידיאולוגית.
• מס' 195 - מה קורה כשלא מלמדים?! תפיסות של מתכשרות להוראה על מעורבות הורים
  הצג תשובה

  רוני רמות¹ 1 בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב
  
  תכנית המתווים המנחים להכשרה להוראה, מתווה אריאב, שיצאה לאור בשנת 2006 היוותה מסגרת תוחמת למכללות להכשרה הן מבחינת היקף שעות ההוראה והן מבחינת סוגי התכנים והמינונים שלהם (קטגוריות-על). במסגרת מדיניות זו המכללות להכשרה להוראה זוכות לאוטונומיה בחלוקת השעות ובבחירת התכנים בתוך כל אחת מהקטגוריות.
  
  נושא מעורבות ההורים במערכת החינוך אינו חדש ונכתבו עליו אינספור מאמרים מחקריים, ובמקביל נדון במרחב הציבורי-תקשורתי חדשות לבקרים. משרד החינוך במסמכי המדיניות גם כן נותן על כך את הדעת, ואף ברמה הארצית חל שינוי עם יציאתו של דוח מבקר המדינה ביחס למעורבות הורים. עם זאת, ברבים מן המסלולים להכשרה במכללות רבות טרם נדון או נדון בשוליים של קורסים ו/או של ליווי ההתנסות נושא מעורבות ההורים במערכת החינוך.
  
  במסגרת מחקר זה רואיינו 36 מתכשרות להוראה ממכללה גדולה במרכז הארץ וממגוון מסלולי לימוד ביחס לתפיסותיהן את נושא מעורבות ההורים ועל ידיעותיהן בתחום. כלל המרואיינות היו בשנה ג` של לימודיהן והן לא לקחו חלק בקורס בחירה שהתווסף רק בשנת הלימודים תשע"ח ועסק ישירות בנושא.
  
  המתכשרות להוראה שרואיינו ציינו כי נושא מעורבות ההורים לא עלה כנושא מובחן במהלך לימודיהן, ואף רבות מהן העידו כי עד לקיום הריאיון לא חשבו על כך כלל כנושא רלוונטי. במהלך הריאיון ותוך כדי המענה לשאלות המראיינת, החלו המרואיינות לזוז באי-נחת ולהביע את מורת רוחן על כך שהנושא לא עלה, ואט אט הבינו כי זה אכן נושא חשוב שהן מתמודדות עמו ביומיום החינוכי ואין בידיהן לא ידע ולא כלים להתמודדות חינוכית.
  
  ממצא מעניין נוסף מצביע על השלכותיו של ה`ואקום` שנוצר בהכשרות המורים. המרואיינות שיתפו כי בהיעדר ידע סדור ומבוסס, הן ניזונות בצורה אקראית ולרוב בהקשרים שליליים על מעורבות הורים. ה`ידע` האקראי מגיע אליהן מהתקשורת, מדפי פייסבוק של מורים ודרך חברות ובנות משפחה שעובדות כבר בשדה. היעדר התיווך של הידע וקישורו לידע קודם מבוסס מפתח תפיסות עולם שליליות כלפי מעורבות הורים טרם כניסתן לשדה. המסקנה העולה ממצא זה היא חשיבות שילובו של נושא מעורבות ההורים בשלבי ההכשרה.
• מס' 197 - מהן התפיסות של סטודנטיות שנה ג ושל מתמחות להוראה בחינוך לגיל הרך באשר לתקשורת עם הורי הילדים?
  הצג תשובה

  קלודי טל¹, אלונה פלג¹, עינת סקרה¹, נעמי פרצ'יק¹, איריס לוי, איריס לוי, איריס לוי¹, יעל שלזינגר¹, אורלי ליכט¹, פנינת טל¹
  1 חינוך לגיל הרך, מכללת לוינסקי לחינוך
  
  מטרת ההרצאה להציג תפיסות של סטודנטיות, ומתמחות להוראה בחינוך לגיל הרך שהשתתפו בקורס "תקשורת עם הורים במאה ה-21" בשנת הלימודים תשע"ח. זהו קורס חובה במסגרת החוג לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך. תקשורת "תקינה" עם הורי הילדים מתחייבת מראייה מערכתית של התפתחות האדם בשל השפעתה על הקשרים הישירים של גננות ומורים ושל ההורים עם הילדים. כבסיס לפיתוח ושיפור כישורי תקשורת עם הורים הקורס התבסס על סימולציות של אירועים שהוצעו על ידי ה סטודנטיות  והניתוח הקבוצתי שלהן. המחקר המוצע הוא מחקר איכותני ובו משלוב גם רכיב כמותי. המשתתפות במחקר היו 150 מתמחות בחינוך לגיל הרך ו100 סטודנטיות שנה ג. כלי המחקר כללו: נראטיב פותח לגבי תפיסות החינוכיות וציפיות מהקורס, תיאור של אירוע אותנטי שמתמקד בתקשורת עם הורים בחינוך לגיל הרך שנכתב על ידי כל אחת מהסטודנטיות  בתחילת הקורס, נראטיב שכולל התייחסות לתפיסות שנוגעות לתקשורת עם הורים בסוף הקורס, והתייחסות לשאלות מה למדו על תקשורת עם הורים ומה למדו על עצמן. המשתתפות השיבו בסוף הקורס לסקר קצר שמתייחס להערכת החשיבות של העבודה עם הורים בסולם מ-1 עד 6 וכן את תפיסת המסוגלות העצמית שלהן באשר לתקשורת עם הורים. ממצאים ראשונים מראים שהסטודנטיות  תופסות את הקורס תקשורת עם הורים כבעל חשיבות גדולה מאוד. התקשורת עם הורים נתפסת כרכיב אינטגראלי של עבודתן כמחנכות. עלה גם שבתחילת הקורס הסטודנטיות  תפסו את העבודה עם ההורים כמעוררת חרדה וכמאתגרת את סמכותן. בסוף הקורס, הסטודנטיות למדו להתבונן על התקשורת עם הורים כאל תהליך מורכב המחייב הבנת סיטואציות מאתגרות מפרספקטיבות שונות. הן דיווחו שלמדו להתאפק ולרסן את הביקורת הראשונית על הורי הילדים. רוב האירועים שהועלו על ידי הסטודנטיות  התמקדו
  במצבים קונפליקטואלים: עסקו בשיחות עם הורים שהתמקדו בקשיים תפקודיים, התנהגותיים או לימודיים של הילדים ודרכי הטיפול בהם, ובביקורות שמופנית על ידי הורי הילדים ועל התנהלות הצוות החינוכי. ניתוח החומרים העלה שחסר דגש על המקצועיות של התכנים שעמדו במרכז התקשורת בנוסף להתמקדות באיכות התקשורת עצמה.
• מס' 199 - יחסי הורים-מורים, מסוגלות הורית ובקשת עזרה של הורים ממורים
  הצג תשובה

  גל הרפז¹, יעל גרינשטיין^1,2
  1 המחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה 2 החוג לחינוך, מכללת תל-חי
  
  תהליכי שיתוף פעולה בין מערכות שונות, בעיקר בית-הספר והמשפחה, חיוניים להתפתחות תקינה של ילדים (Garbacz et al., 2017). עמדות של הורים בנוגע לשיתוף הפעולה בינם לבין צוות בית הספר ותפיסת המסוגלות ההורית (Parental Self-Efficacy - PSE) שלהם, נמצאו מנבאים את יכולתם לסייע במשימות ובאתגרים שונים הקשורים בהתפתחות ילדיהם (Garbacz et al., 2017; Glatz & Buchanan, 2015). אחד מהביטויים המרכזיים של התנהלות זו עשוי להיות בקשת עזרה של הורים ממורים, כחלק מהתמודדות עם קושי הנוגע לילדיהם. במאמרם של קומיסרוק, הרפז ונדלר (Komissarouk, Harpaz & Nadler, 2017) הוצגו סדרת מחקרים המבחינים בין בקשת עזרה תלותית לבין בקשת עזרה אוטונומית, כאשר השניה מצביעה על כוונתם של ההורים לקבל עזרה שתטפח את יכולתם להתמודד באופן עצמאי עם בעיות דומות בעתיד. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תפיסותיהם של הורים לגבי מסוגלותם העצמית ויחסיהם עם המורים כמנבאים את טיב בקשת העזרה שלהם ממורים בנוגע לבעיות הקשורות לילדיהם בשני תחומים מרכזיים – לימודי וחברתי-רגשי.
  
  במחקר השתתפו 192 הורים לילדים בבתי-ספר יסודיים. השאלונים כללו נתונים דמוגרפיים, עמדות ההורים בנוגע ליחסי הורים-מורים, תפיסת מסוגלות הורית, וסגנון בקשת עזרה בתחום לימודי וחברתי-רגשי. מניתוחי הרגרסיה עולה כי בקשת עזרה בתחום החברתי-רגשי הושפעה בעיקר מיחסי שיתוף פעולה בין הורים למורים וממסוגלות הורית גבוהה. בקשת עזרה בתחום הלימודי הושפעה בעיקר מהמעמד הסוציו-אקונומי של ההורים. בנוסף, מתאמים חיוביים נמצאו בין יחסי שיתוף-פעולה לבין בקשת עזרה אוטונומית בשני התחומים. מתאמים שליליים נמצאו בין יחסי שיתוף-פעולה לבין בקשת עזרה תלותית של הורים ממורים.
  
  המחקר מדגיש את שיתוף-הפעולה בין הורים למורים ואת המסוגלות העצמית ההורית כגורמים המעודדים בקשת עזרה אוטונומית, אשר מחזקת את יכולתם של ההורים לסייע לילדיהם בטיפוח יכולת התמודדות אקטיביות עם קושי בתחומי החיים השונים. בנוסף, בקשת העזרה משמשת מעין `גשר` בין שתי המערכות – המשפחה ובית-הספר, וקידום התערבויות שתכליתן ביסוס והעמקת הלגיטימציה שבבקשת העזרה עשוי להביא לידי ביטוי את שילוב המערכות לטובת התפתחותם של הילדים הן במישור הלימודי והן במישור החברתי-רגשי.
• מס' 202 - תמיכה וירטואלית בהורים המעוניינים לסייע לילדיהם בהכנת שיעורי בעית במתמטיקה ובמקצועות המדעיים.
  הצג תשובה

  תקוה עובדיה¹
  
  1 הפקולטה לחינוך והפקולטה להוראת המדעים, מכללת אורנים ומכללת בית וגן ירושלים כדי להכין את הדור הצעיר למיומנויות המאה ה21 יש להכין גם את מיומנויות ההורים, שאינם מיומנים, כדי שיתמכו בילדיהם.
  
  הכשרת ותמיכת ההורים חסרה בכל מקצועות הSTEM-.
  
  לכן אני מציעה אתר להכשרה ותמיכה וירטואלית און ליין בהורים (דוברי שפות שונות (עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית), המעוניינים לסייע לילדיהם בלמידת מתמטיקה (וגם מקצועות מדעיים וטכנולוגיים נוספים) באמצעות סטודנטים בעלי הכשרה במקצועות STEM וזאת כדי לאפשר להורים להיות תומכי למידה של ילדיהם בתחומי הSTEM.
  
  מבנה הלמידה המקובל עד היום מגדיר את המערך הלימודי כמורכב משלוש צלעות - המורה, התלמיד והתוכן. בכך יש החמצה של אפשרות ליצור מערך רחב יותר, בן ארבע צלעות, באמצעות הוספת צלע נוספת - הורי התלמידים.
  
  כדי לערוך רפורמה במבנה החינוך ובבתי הספר יש לראות בהורי התלמידים חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך. זמינות אמצעי התקשורת הרבים מקלה על תהליך יצירת המעורבות של ההורים בכל הקשור לחינוך ילדיהם.
  
  יותר ויותר הורים מתוסכלים מפער הידע והמיומנויות שיש להם, אי לכך ההזדמנות לשפר מיומנויות עשויה לתת סיכוי לפיתוחם ופיתוח ילדיהם.
  
  החזון מתייחס לטיפוח הורים והכשרתם כתומכי למידה, תוך העמקת מעורבותם ותמיכתם במקצועות ומיומנויות המאה ה-21 . בתוך כך, החזון מתייחס לאפשרות ליצור גשר בין הורים לילדיהם על בסיס עשייה משותפת של מתמטיקה מדע וטכנולוגיה מתוך הנאה וסקרנות, גם כזו שאיננה חלק מתוכנית הלימודים.
  
  בהמשך, ניתן יהיה לפתח את האתר במתכונת של "בית ספר להורים", ולהציע להם השתלמויות וירטואליות באמצעות קורסי מוק ייעודיים, על פי התחומים והנושאים שימצאו כמעניינים אותם.
  
  המיזם המוצע עולה בקנה אחד עם הרעיון של קיימות חברתית במובן הרחב. תמיכה בהורים תוביל לפיתוח היכולת שלהם לסייע לילדיהם, תוך ניצול מיטבי של המשאבים הזמינים של ההורים. למעשה, יש בכוחו של הסיוע שיגישו ההורים לילדיהם לתרום לרווחת הקהילייה בכללותה. ניתן לשער שחלק מההורים אשר יצרכו את שירותי האתר יהפוך ברבות הימים למספק שירות כזה להורים אחרים. הורים אשר יהיו מעוניינים בכך יעברו הכשרה לתפקיד של תמיכה בהורים אחרים.
• מס' 204 - המניעים למעורבות הורים יהודים וערבים בחינוך ילדיהם בגיל-הרך בעיר מעורבת בישראל
  הצג תשובה

  ברוריה שד"ל¹, יובב עשת¹ 1 חינוך, המכללה האקדמית הגליל המערבי
  במחקר זה נבדקים המניעים המעודדים מעורבות הורים יהודים וערבים בגיל-הרך בעיר מעורבת בצפון הארץ. המשתתפים 474 הורים מהם 48% יהודים ו 52% ערבים, מרבית המשתתפים 85% הן אימהות.
  
  במחקר שולבו שיטות מחקר כמותיות ואיכותיות. המחקר הכמותי התבסס על השאלונים של Walker et as. (2005)
  
  ו Fantuzzp (200, 2004) , המחקר האיכותי התבסס על ראיונות עם הורים יהודים וערבים וראיונות עם הגננות בגנים היהודים והערבים. השאלונים כללו מרכיבי רקע של ההורים וכן מניעים המעודדים מעורבות הורים בחינוך הילדים כמו: תפיסת התפקיד ההורי, מסוגלות הורית, והזמנה מצד הילד והגננת למעורבות ההורים בבית ובבית הספר.
  
  שערנו שההורים יגלו מוטיבציה גבוהה ויהיו מעורבים מאד עם ילדיהם בבית ובגן. כמו גם, שהורים יהודים יהיו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר מההורים הערבים בגלל מצבם הסוציו-אקונומי הגבוה יותר ובגלל התפיסה הליבראלית שלהם בחינוך הילדים. ממצאי המחקר הוכיחו כי ההורים היהודים והערבים מעורבים יותר בחינוך ילדיהם בבית מאשר בחינוך של הילדים בגן וכי הגננות אינן מעודדות את מעורבות ההורים בגן. כמו כן, תפיסת התפקיד ההורי והמסוגלות ההורית של הורים יהודים גבוהה יותר מזו של ההורים הערבים והיא מתבטאת במעורבות הגבוהה יותר שלהם בפעילויות עם הילדים בבית. אנו ממליצים כי הגננות תרחבנה את הפעילויות עם ההורים. רצוי שהגננות יזמינו את ההורים להשתתף בסדנאות בהן ההורים יקבלו הנחייה לגבי המיומנויות המכינות את התלמידים לקראת המעבר לכיתה א`. כמו כן, רצוי לעודד את ההורים למעורבות גבוהה יותר בגן בהזמנה להתנדבות ובשיתופם בתהליכי קבלת החלטות.
  
  מילות מפתח: מוטיבציה, מעורבות הורים בגיל הרך, תפיסת התפקיד ההורי, מסוגלות הורית.
  
  Motivational Dimensions of Jewish and Arab parents about becoming involved in Early Education of their children`s education in the Multicultural city in Israel
  
  Bruria Schaedel and Yovav Eshet The Western Galilee College, Israel
• מס' 205 - Schools for active citizenship – European inspirations
  הצג תשובה

  אסתר סלומון¹ נשיאת הועד הבינ"ל האירופי להורות

  Type of proposal: applied project Session type: single lecture

  Schools for active citizenship – European inspirations

  Eszter Salamon, Parents International – [email protected]

  Decreasing participation, especially of younger generations as active citizens in community, elections and civic life is a worldwide phenomenon. Participatory practices in schools, engaging parents, children, teachers and others are an effective for school stakeholders to experience active citizenship in a safe environment, and also the consequences of opting out. Both parental engagement and child participation also have a direct positive effect on learning outcomes of the children, but also support the lifelong learning of parents and teachers. In the framework of some successful European transnational projects the necessary training frameworks for teachers, parents, children and other stakeholders were developed and piloted, and in some cases upscaled. Some of our previous or ongoing projects have focused on inclusion of those parents and their children that are traditionally more difficult to engage. In this lecture a short teaser of the following projects will be delivered: ELICIT+, FamilyEduNet, ParentHelp, Open School Doors, ELPIDA. In the European context some of the specific target groups were migrants, Roma, parents of disabled children, parents of low and very high socio-economic status. The project experiences show that similar methodologies work well for different target groups. A theoretical model based on Paolo Freire’s model further developed by Janet Goodall EdD is used to show the similarities and set a framework.

  Janet Goodall (2017): Learning-centred parental engagement: Freire reimagined, Educational Review

  Alex Kendall, Eszter Salamon et al. (2018): Developing diverse School/ Parents communities through innovative partnerships, Open School Doors

• תפקידי המשפחה בטיפוח ספורטאים צעירים – ניתוח תוכן של מודלים התפתחותיים
  הצג תשובה

  קמליה סגל¹ ורוני לידור^{2
  1} אורנים – המכללה האקדמית לחינוך ² המכללה האקדמית בוינגייט
  גורמים רבים מעורבים בהגעתו של ספורטאי לרמת מומחיות (expertise) בענף הספורט בו בחר לעסוק כמו גורמים ביולוגיים/גנטיים (למשל: גובה ומבנה מערכת שלד-שריר) וסביבתיים (למשל: איכות תכנית האימונים של הספורטאי ותמיכת המשפחה בעיסוקו). בשני העשורים האחרונים החלו חוקרי חינוך ופסיכולוגים וסוציולוגים של ספורט לחקור את התרומה של הגורמים הסביבתיים להגעה למומחיות בספורט, ובעיקר זו של המשפחה. מחקרים מראים שלמשפחה תרומה חשובה להתפתחות הספורטאי, בעיקר בשנים הראשונות לעיסוקו הספורטיבי. עם זאת, על בני המשפחה להבין מה מצופה מהם לעשות בהיבט החברתי, החינוכי והפסיכולוגי של התפתחות הילד, קרי של הספורטאי הצעיר, אם ברצונה לשמש גורם חיובי ומאזן, ולא גורם מעכב/מפריע, בהתפתחות הספורטאי הצעיר.
  
  המטרה של הרצאה זו היא להציג ממצאים מניתוח תוכן של שלושה מודלים התפתחותיים המתארים כיצד יחידים מגיעים לרמת מומחיות בתחום עיסוקם (ספורט), וכיצד תרמה המשפחה להגעה למומחיות בכל אחד משלבי ההתפתחות. ניתוח התוכן של מודלים אלו הוא שלב ראשון במחקר רב-שלבי משולב (כמותני ואיכותני), הבוחן כיצד בני משפחה של ספורטאים ישראלים מצטיינים תופסים את תפקידם בתהליך טיפוח הכישרון של ילדם, וכיצד הספורטאים הצעירים תופסים את מעורבות בני משפחתם בתהליך.
  
  ניתוח התוכן נערך על שלושה מודלים: (א) המודל של בלום (Bloom, 1985) – מודל הכולל שלושה שלבים התפתחותיים: השנים המוקדמות או השלב הרומנטי (early years), השנים המרכזיות או שלב המיקוד (middle years) והשנים המאוחרות או השלב האינטגרטיבי (late years); (ב) המודל של קוטה (Côté, 1999) – מודל הכולל שלושה שלבי התפתחות: שלב הדגימה (sampling years), שלב ההתמחות (specializing years) ושלב ההשקעה (investment years); (ג) המודל של פרדריקס והקלס (Fredricks & Eccles, 2004), המנתח כיצד ציפיות הורים מילדיהם משפיעות על התנהגות ההורים כלפי הילדים ועל התנהגות הילדים והישגיהם.
  
  ניתוח התוכן כלל שלוש קטגוריות: (א) שלבי המודל ומאפייניהם ההתפתחותיים, (ב) טווח גילי הילדים בכל שלב ו-(ג) דפוסי המעורבות של בני המשפחה, בעיקר ההורים, בכל שלב. בהתבסס על ניתוח התוכן של המודלים, יוצגו כמה המלצות ליצירת מעורבות הורים הולמת במסע של ילדיהם (ואולי גם שלהם) להגעה למצוינות בספורט.