מאמנים ומורים לחינוך גופני רבים נוהגים לתת לספורטאיהם ולתלמידיהם תרגילי חימום לפני כל פעילות גופנית. תרגילים אלו לא מכבר שנויים במחלוקת רבה ויעילותם מוטלת בספק.
במסגרת תרגילי החימום נוהגים לבצע תרגילים אירוביים להעלאת הדופק והגברת זרימת הדם לשרירים וכן תרגילי גמישות למניעת פציעות בזמן הפעילות. בעוד שהחימום האירובי הוכח כיעיל, ניראה כי למרות הנוהג לבצע מתיחות יעילותן בתחילת האימון מוטלת בספק. הגמישות מבוצעת בדרך כלל בשני אופנים: קבוע (סטטי) , תנועתי (דינמי).
בעוד שישנם חוקרים הטוענים כי גמישות "קבועה" (סטטית) יעילה במניעת פציעות ספורט, ובשיקום פציעות קודמות, ישנם הטוענים כי אין להם כל השפעה על מניעה ושיקום של פציעות ספורט והם עלולים לפגוע בביצועים הספורטיביים בטווח הקצר . לכן, ממליצים בדרך כלל המאמנים והמורים על גמישות "תנועתית" (דינמית) מאחר וניראה כי לגמישות זו השפעה חיובית על הביצוע הספורטיבי בטווח הקצר. יחד עם זאת, נראה כי גמישות "תנועתית" לא תורמת לשיפור הכללי ביכולת הגמישות ובשיקום מפציעות.
