רלוונטיות, משמעות ורפלקטיביות כאמצעים להכשרת מחנכות־מטפלות בכיתת תינוקות
גלית זנו ושרון שטייאר לוי
תקציר
שנת החיים הראשונה מהווה חלון התפתחותי קריטי, שבו חוויות מוקדמות ואינטראקציות יומיומיות מעצבות את התשתית הנוירולוגית להתפתחות לאורך החיים. בישראל, נכון לשנת 2023, כ־31% מהתינוקות שהו במסגרות חינוך כבר בשנתם הראשונה (רבינוביץ', 2023). נתון זה מדגיש את מקומן המרכזי של מסגרות אלו כסביבות התפתחותיות משמעותיות. על רקע זה, בחן המחקר הנוכחי את השפעתה של תוכנית ההכשרה דרך הקשר על עמדות הצוות החינוכי ועל תפיסותיו בנוגע למענה הניתן לתינוקות.
המחקר מבוסס על הערכה איכותנית של התוכנית, שכללה עשרה מפגשים סדנאיים, שהתקיימו באזור הצפון בחודשים פברואר–יוני 2025, ובהם השתתפו 19 נשות צוות ממעונות יום שונים. כלי המחקר כללו ראיונות מובנים למחצה, שנערכו לפני התוכנית ובסיומה עם שמונה משתתפות (משתתפת תשיעית פרשה אחרי הריאיון הראשון), תצפיות משתתפות של מפגשי התוכנית וארבעה ראיונות מאזכרים לאחר צפייה בסרטוני וידאו.
ממצאי המחקר חשפו שלושה תהליכי שינוי בעמדות המשתתפות, שפעלו באופן סינרגטי: תוכני ההכשרה נתפסו כרלוונטיים לעבודה היומיומית והעניקו כלים קונקרטיים להתבוננות בתינוק; תחושת המשמעות המקצועית העמיקה, והמשתתפות החלו לראות בתינוק סובייקט פעיל ובעצמן "שותפות משמעותיות בתהליך ההתפתחות" ולא "שומרות תינוקות"; וקבוצה רפלקטיבית א־היררכית שיצרה מרחב בטוח ללמידה משותפת. ממצאים אלו מצביעים על כך שהשילוב של רלוונטיות, משמעות ורפלקטיביות מהווה בסיס להכשרה איכותית של מחנכות־מטפלות בכיתת תינוקות ועשוי לתרום לשינוי בפרקטיקה ובזהות המקצועית שלהן.
מילות מפתח: תינוקות, הכשרת צוות חינוכי, למידה רפלקטיבית, זהות מקצועית, מעונות יום
ד"ר גלית זנו, מפתחת התוכנית ומובילת המחקר. בעלת תואר שני בגיל הרך מתוכנית שוורץ באוניברסיטה העברית בירושלים ודוקטורט בפסיכולוגיה חינוכית והתפתחותית מאוניברסיטת ורנה, שבו בחנה את השפעת עמדותיהן של מחנכות־מטפלות על ההתפתחות הרגשית־החברתית של תינוקות במעונות. החלה את דרכה כמחנכת־מטפלת בכיתת תינוקות, ובהמשך שימשה בחברה למתנ"סים מדריכה, מנהלת התוכניות לגילי לידה עד 3 ומנהלת הפדגוגיה והמו"פ. כיום מרכזת את תוכניות ההדרכה לגיל הרך בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית ומלמדת במסלול לתואר שני בחינוך בגיל הרך במכללת אורנים. פיתחה את תוכנית דרך הקשר והעבירה אותה לצוותים חינוכיים בשנים האחרונות.
שרון שטייאר לוי, עוזרת המחקר. בעלת תואר שני בהתפתחות הילד וייעוץ לגיל הרך ותעודת ייעוץ והדרכה חינוכית־טיפולית מתוכנית הריס באוניברסיטת בר־אילן, חברה ביחידה להדרכה והכשרה של התוכנית. מדריכה ויועצת למסגרות לתינוקות ופעוטות, מלווה מדריכות בסופרוויז'ן ומנחה השתלמויות לצוותי חינוך, בין היתר בפדגוגיה תואמת התפתחות (DAP) ובמודל MISC. שותפה בהטמעת התוכנית החינוכית־התפתחותית לגיל הרך (הקוריקולום) ובהקמת מיזם המדריכה – מרכז מקצועי דיגיטלי למדריכות בגילי ינקות.
השותפים לתוכנית
קרן רוני – מלווה ומממנת את תוכנית דרך הקשר. הקרן הוקמה בשנת 2013 לזכרו של סגן אלוף רוני שלומי ז"ל, מפקד שתי טייסות קרב בחיל האוויר, שהאמין בשוויון הזדמנויות לכל אדם ופגש אנשים תמיד "בגובה העיניים". רוני נהרג בתאונה אווירית בשנת 1995, בן 36. הקרן פועלת לקידום הטיפול הרגשי־ההתפתחותי בתינוק, בפעוט ובמשפחתו, ומנהלת אותה אלמנתו, דליה שלומי, אחות טיפת חלב בעלת תואר שני בהתפתחות הילד, העוסקת כעשרים שנה באיתור ילדים בסיכון ובטיפול בהם. מאז 2016 פועלת הקרן בשיתוף העמותה לתפנית בחינוך, ובשנתיים האחרונות בחרה לקדם את תוכנית דרך הקשר.
המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך במכללת אורנים – מלווה את התוכנית ואת המחקר. המכון הוקם בשנת 2019 ביוזמת נשות חינוך מהאקדמיה, לנוכח הפער בין הכשרת נשות החינוך לגיל הרך לבין המצוקה בשדה והיעדר מדיניות לאומית לגילי הינקות. המכון פועל להעלאת המודעות לפער זה ולקידום שינוי מדיניות, מתוך אמונה שצוותי החינוך המגדלים את ילדי ישראל מגיל הינקות הם חיל החלוץ של החברה, ושהשקעה בהם תניב פרי לדורות.
לציטוט:
זנו, ג' ושטייאר לוי, ש' (2026). רלוונטיות, משמעות ורפלקטיביות כאמצעים להכשרת מחנכות־מטפלות בכיתת תינוקות. חוקרים@הגיל הרך, 27, 34-1.
למאמר המלא >>