תפקיד הגננת בלמידה רגשית־חברתית: בין תפיסה ליישום בגני ילדים
שירה בסר־בירון ויפית שבחון־שרף
למידה רגשית־חברתית מהווה נדבך מרכזי בהתפתחות בגיל הרך, אך במערכת החינוך הישראלית יישומה עדיין מתבסס ברובו על יוזמות מקומיות ולא על תשתית מערכתית סדורה. מחקר זה בחן את האופן שבו גננות במערכת החינוך הממלכתי תופסות את תחום הלמידה הרגשית־החברתית – אילו מיומנויות הן רואות כחיוניות, באילו דרכי עבודה הן משתמשות, ומהו היקף התמיכה הסביבתית שהן מקבלות? לצורך כך נערכו ראיונות עומק חצי־מובנים עם 20 גננות.
ניתוח התוכן העלה כי הגננות תופסות עצמן כמובילות את תחום הלמידה הרגשית־החברתית בגן ורואות בו חלק בלתי נפרד מעבודתן המקצועית. הן דיווחו על טיפוח מגוון רחב של מיומנויות רגשיות וחברתיות, ועל שילוב של פרקטיקות יזומות ומובנות לצד תגובה למצבים מזדמנים. הממצאים מעידים על עושר יצירתי ועל גמישות פדגוגית, אך גם על שונות גבוהה בין הגנים ועל היעדרם של קווים מנחים מערכתיים.
הגננות תיארו תמיכה חלקית ולא עקבית מהצוות, מההורים ומהמערכת, לרבות פערים בהכשרה מקצועית ובאיכות הליווי הפדגוגי. שילוב זה של מחויבות אישית עם תשתיות מוגבלות יוצר עבודה שאינה שוויונית בין גנים ותלויה במידה רבה בפרשנות המקצועית של כל גננת.
ממצאי הדיון מדגישים את מקומה המרכזי של הגננת כסוכנת סוציאליזציה וכמתווכת רגשית, וחושפים את המתח שבין חופש פדגוגי לבין הצורך בהכוונה מערכתית. מתוך כך עולה הצורך בגיבוש עקרונות ליבה ובתמיכה מקצועית רציפה, שיאפשרו יישום עקבי ומושכל יותר של למידה רגשית־חברתית בגני הילדים. הממצאים מצביעים על תרומה משמעותית להבנת המציאות בשטח ומדגישים את החשיבות בפיתוח מדיניות סדורה ללמידה רגשית־חברתית בגני הילדים בישראל.
מילות מפתח: למידה רגשית־חברתית, גני ילדים, תפקיד הגננת, פרקטיקות חינוכיות
ד"ר שירה בסר־בירון, מרצה, חוקרת ומדריכה פדגוגית במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט ובמכללת חמדת. מחקריה עוסקים בפיתוח מיומנויות כתיבה ואוריינות והבנת הקשרים שבין הורים, מורים וילדים, תוך התמקדות בתיווך חינוכי ורגשי.
ד"ר יפית שבחון־שרף, מרצה, מדריכה פדגוגית וחוקרת בחוג לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. מרצה ומדריכה בשנתון א ומנחה את סדנת ההתמחות (סטאז') של גננות מתמחות המשתלבות בגני הילדים של משרד החינוך. תחום מחקרה המרכזי הוא התפתחות רגשית־חברתית בגיל הרך.
לציטוט:
בסר־בירון, ש' ושבחון־שרף, י' (2026). תפקיד הגננת בלמידה רגשית־חברתית: בין תפיסה ליישום בגני ילדים. חוקרים@הגיל הרך, 26, 32-1.
"זה צו 8 שלי:" תפיסותיהן של גננות לגבי גורמי תמיכה ומקורות חוסן במלחמת חרבות ברזל
שולמית חשן (מנצורה), אילה הכהן, תמר חיימוב, רעיה אלון
אירועי שבעה באוקטובר והיציאה למלחמת חרבות ברזל יצרו מצב חירום רחב היקף במדינת ישראל. גננות, המהוות עמוד תווך רגשי לילדים צעירים, מצאו עצמן בחזית ההתמודדות בשדה החינוך. תפקידן הפך למשימה מורכבת הדורשת מתן מענה לצרכים הרגשיים המוגברים של הילדים, תוך התמודדות עם לחץ, עומס וחרדה. יכולתן לשמש מקור חוסן לילדים תלויה באופן ישיר במקורות התמיכה והחוסן הזמינים להן עצמן.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את התפיסות של הגננות ביחס לגורמי התמיכה ולמקורות החוסן שלהן בתחילת המלחמה כדי להבין את הצרכים הייחודיים להן במציאות המורכבת. במחקר השתתפו 419 גננות באמצעות מילוי שאלון פתוח מקוון, שנותח על בסיס מודל החוסן הרב־ממדי BASIC Ph (גשר מאח"ד), שפותח על ידי להד ואחרים (Lahad et al., 2013). הממצאים הצביעו על תמונה מורכבת: התגלה חוסר בתמיכה מצד המערכת המוסדית, אך מנגד, הגננות דיווחו על תמיכה רחבה ומחזקת שהגיעה ממגוון מעגלים חברתיים. נוסף על כך, בלטו תפיסות אידיאולוגיות חזקות לצד אמונה דתית. התחזקות החוסן נבעה גם משימוש במגוון אסטרטגיות חשיבה.
הממצאים מצביעים על צורך בהכשרת גננות לעבודה במצבי משבר ובחיזוק תשתיות מערכתיות וקהילתיות בעתות שגרה שיהוו מנגנוני תמיכה איתנים לצוותי הגנים בזמני חירום.
מילות מפתח: מלחמת חרבות ברזל, גננות, טראומה, גורמי תמיכה ומקורות חוסן, מודל החוסן BASIC Ph
ד"ר שולמית חשן (מנצורה), מרצה בכירה, חברת סגל במסלול הגיל הרך במכללה ירושלים. תחומי המחקר העיקריים שלה הם: חינוך בגיל הרך, טקסים במערכת החינוך, מגדר, החינוך החרדי והחינוך הקיבוצי.
ד"ר אילה הכהן, מרצה וחברת סגל בתוכנית לחינוך מיוחד במכללה ירושלים. תחומי המחקר העיקריים שלה הם התמודדותם של אנשי חינוך מיוחד במצבי חירום, וסוגיות אמוניות בטיפול במוזיקה, בדגש על טיפול במתבגרים.
תמר חיימוב, מנחה עבודות סמינריוניות במכללה ירושלים. תחום המחקר העיקרי שלה הוא חינוך לגיל הרך.
ד"ר רעיה אלון, מרצה בכירה, חברת סגל בתוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי וראש החוג לחינוך מיוחד במכללה ירושלים. תחומי המחקר העיקריים שלה הם משפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים והיבטים רגשים בעולם התעסוקתי של יועצים חינוכיים ושל עובדי הוראה.
לציטוט:
חשן (מנצורה), ש', הכהן, א', חיימוב, ת' ואלון, ר' (2026). "זה צו 8 שלי:" תפיסותיהן של גננות לגבי גורמי תמיכה ומקורות חוסן במלחמת חרבות ברזל. חוקרים@הגיל הרך, 26, 67-33.
ילדים כמשתתפים פעילים: סטודנטיות יוצרות מרחב ל־Agency של ילדות וילדים בגן
תמר בר ואורית מועלם
תקציר
המחקר בחן את האופן שבו סטודנטיות לגיל הרך מקדמות agency של ילדות וילדים במסגרת ההתנסות בהוראה בגן. המחקר התמקד בפרקטיקות שהסטודנטיות הפעילו בהקשרים שונים במפגשים אישיים ובקבוצות קטנות, ובתרומת הכתיבה הרפלקטיבית לעיצוב העשייה החינוכית ולגיבוש זהותן המקצועית. ממצאי המחקר מצביעים על כך שבמפגשים אישיים הסטודנטיות הפעילו פרקטיקות של הקשבה, עידוד בחירה וקידום יוזמה, אך טיפחו פחות עצמאות ומסוגלות עצמית. לעומת זאת, במפגשים קבוצתיים, ההקשבה הורחבה למושג כבוד לנקודת המבט של הילד, תוך תגובתיות ועידוד שיח בין הילדים. פרקטיקה נוספת בקבוצה הקטנה הייתה טיפוח פתרון משותף של בעיות, המצביע על פוטנציאל לפיתוח agency משותפת. כמו כן, הממצאים מצביעים על מורכבות פדגוגית: פרקטיקות אינן מקדמות או מעכבות כשלעצמן, אלא מקבלות את משמעותן מתוך ההקשר ומאופן יישומן. נוסף על כך, תהליכי הרפלקציה שימשו מנוף לשינוי פדגוגי. הן סייעו בזיהוי יכולות של ילדים, בעיבוד הפרקטיקות ובתכנון פדגוגי עתידי, ותפקדו כמנגנון מתווך בין התנסות, פרשנות ועשייה. תהליך זה הניע שינוי תפיסתי, שהתבטא במעבר מגישה מוכוונת־מבוגר לתפיסה הרואה בילד סוכן פעיל (agent) בלמידה. ממצאים אלו מדגישים כי פדגוגיה מקדמת agency מתעצבת כתהליך דינמי ותלוי־הקשר, הנבנה מתוך זיקה בין הקשרי אינטראקציה, פרקטיקות פדגוגיות ותהליכי רפלקציה.
מילות מפתח: agency, חינוך לגיל רך, פרקטיקות חינוכיות, רפלקציה, הכשרת מחנכים
ד"ר תמר בר, מרצה ומדריכה פדגוגית בתוכנית לתואר ראשון ובתוכנית לתואר שני בחינוך לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. חוקרת התפתחות רגשית־חברתית של ילדות וילדים צעירים וסוגיות שנוגעות להכשרת מחנכים ומחנכות בגיל הרך.
ד"ר אורית מועלם, מרצה, מדריכה פדגוגית וחוקרת בתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. מתמחה בחינוך לגיל הרך ובחינוך מוזיקלי. מחקריה העיקריים עוסקים באינטראקציות מוזיקליות בגיל הרך במסגרת המשפחתית ובמסגרת החינוכית, בפסיכולוגיה של המוזיקה, בהשפעת המוזיקה על ההתפתחות, במשחק בגיל הרך ובהכשרת מחנכים ומחנכות לגיל הרך.
לציטוט:
בר, ת' ומועלם, א' (2026). ילדים כמשתתפים פעילים: סטודנטיות יוצרות מרחב ל־Agency של ילדות וילדים בגן. חוקרים@הגיל הרך, 26, 101-68.
"גזר הקסמים": התערבות מבוססת דמיון לילדים בגיל הרך עם קשיים חברתיים ורגשיים
אליעזר יריב[1]
תקציר
גננות ומורים נדרשים להתמודד עם קשיים רגשיים והתנהגותיים של ילדים[2]. במאמר קודם הציגו ברמן ויריב (2004) מקרה ייחודי של פתרון בדיוני ("גזר הקסמים"), תוך שימוש באמצעים דמיוניים כדי להתמודד עם התנהגות פרועה של ילד בגן. כעבור 15 שנים, במסגרת קורס לתואר שני שעסק בהתערבויות פסיכו־דידקטיות בתוכנית מעטפ"ת (מערך טיפול תומך), יישמו סטודנטיות את שיטת ההתערבות והגישו דוחות מפורטים. בדגימה מכוונת אותרו 18 דוחות של גננות ומחנכות[3] בבתי ספר יסודיים שתיארו התערבויות מבוססות דמיון, רובן עם בנים. ניתוח תוכן של הדוחות העלה שלושה סוגים מרכזיים של כלים: אמצעים מילוליים (כגון "מילת קסם"), אובייקטים סימבוליים מוחשיים (כגון "אבן"), ומסרים סוגסטיביים שהועברו על ידי הגננת. ברוב המקרים האמצעים האלה שולבו בטקס מובנה שנועד לתווך את ההתערבות ולהגביר את מחויבות הילד אליה. ממצאי המחקר מצביעים על היענות גבוהה מצד הילדים ועל יישום הפעולות שהוצעו להם. הדיון מציע מסגור תיאורטי להתערבויות אלו.
מילות מפתח: גן ילדים, גננת, התערבות מבוססת דמיון, סוגסטיה
[1] תודה לאחותי, הגננת מרים ברמן, על הכתיבה המשותפת ועל הרעיונות היצירתיים שתרמו למאמר זה.
[2] הביטוי 'ילדים' מתייחס לבנים ולבנות כאחד וגם לתפקודם כתלמידים בגן הילדים ובבית הספר.
[3] משום שרוב ההתערבויות נערכו בגני הילדים, ההתייחסות מעתה ואילך תהיה לגננות בלבד.
פרופ' אליעזר יריב, פסיכולוג חינוכי מומחה־מדריך. שימש מרצה בכיר במכללה האקדמית גורדון בחיפה וכיום ראש התוכנית לתואר שני בחינוך משלב במכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון. תחומי התמחותו הם בעיות התנהגות ומשמעת של תלמידים, ניהול כיתה, הדרכת מורים וחינוך משלב. ספריו: שיחת משמעת (1996), שקט בכיתה, בבקשה (1999), יש לי עיניים בגב (2010), ניהול כיתה (2018, בעריכה משותפת עם ד"ר דבורה גורב), לכולם ולכל אחד: הוראה מותאמת, מכילה ומשלבת (2026, מכון מופ"ת).
לציטוט:
יריב, א' (2026). "גזר הקסמים": התערבות מבוססת דמיון לילדים בגיל הרך עם קשיים חברתיים ורגשיים. חוקרים@הגיל הרך, 26, 132-102.