"יש ימים של crisis": משבר מעונות־היום המפוקחים בישראל
מנקודת מבטן של המחנכות – חקר מקרה[1]
[1] המחקר התבצע בתמיכת קרן המחקר של מכון מופ"ת.
עמית רוטמן, יועד אליעז, אורה פלג וליאור גנדלמן
מחקר זה נפרס על פני תקופה של שנתיים. במהלך תקופה זו ליווינו את צוותי מג"ר (מרכז לגיל הרך) ומעג"ן (מערך תומך גן) בעיר קטנה בצפון הארץ בתהליך ההטמעה של תוכנית התערבות להכשרת מטפלות במעונות־היום בעיר. ככל שתהליך הטמעת התוכנית התקדם, היינו אנו, בצוות המחקר, עדים לקשיים הרבים שבהם נתקלו השותפות שלנו (צוותי מג"ר ומעג"ן) ביישום ההתערבות. כחלק מהליווי המחקרי ביקשנו להבין את מקור הקשיים. לשם כך, ביצענו ראיונות עם מנהלות ומטפלות במעונות שהשתתפו בתוכנית. זאת כהשלמה לתהליכי איסוף הנתונים בשלב הראשון של המחקר, אשר התבצעו באמצעות תצפיות, ניתוח מסמכים, ראיונות עומק וקבוצות מיקוד. מתוך כלל תהליכי איסוף הנתונים, התקבלה תמונה של מערכת חינוך המצויה במשבר מתמשך (כרוני) העובר דרך כל היבטי המציאות הארגונית־החינוכית במעונות־היום המפוקחים בעיר. בתנאים המשבריים שאליהם נחשפנו, תוכנית ההתערבות להכשרת מטפלות נדחקה שוב ושוב לשולי סדר היום, ואף אל מחוץ לסדר היום של המעונות. בתום שנתיים שבהן ליווינו את שותפותינו התברר לנו כי הממצא העיקרי של המחקר אינו סובב סביב הטמעת תוכנית ההתערבות, אלא סביב מערכת מעונות־יום המצויה במשבר מתמשך וקשה. ממצאי המחקר מתארים תמונה עגומה למדי של מערכת חינוך במצב רעוע. תמונה המתאימה לנתונים המעידים על כך שמערכת החינוך במדינת ישראל היא מהשוויוניות פחות בין מדינות OECD. לחינוך הפעוטות פוטנציאל להוות מנוף עיקרי בצמצום פערים מעמדיים בחינוך. ממצאי המחקר מאירים את התנאים שאינם מאפשרים לפוטנציאל זה להגיע לכדי מימוש. עם זאת, בממצאים יש גם 'נקודות אור' – דברים חיוביים שהתוכנית הצליחה לקדם, על אף הקושי בהשגה מלאה של מטרותיה. בין אלו אפשר למנות את הדרכים שבהן עצם המעורבות של מדריכות מעג"ן תרם למחנכות במעונות מבחינה מקצועית ורגשית. ועדיין, המשבר הכרוני במעונות המשרתים משפחות ממעמד העובדים וממשפחות עניות מעורר דאגה באשר לחינוכם של הפעוטות ובאשר לסיכוי לצמצום פערים בינם לבין בני ובנות מעמד הביניים בישראל.
מילות מפתח: מעונות־יום, משבר מתמשך, תוכנית התערבות, הכשרת מטפלות, צמצום פערים בחינוך
ד"ר עמית רוטמן, מרצה בחוגים לחינוך ולסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, במכללה האקדמית עמק יזרעאל ועוסקת בתחום האנתרופולוגיה של החינוך. מחקריה מתמקדים בבחינת הקשרים בין תהליכי העיצוב של סביבות חינוכיות ומעמד חברתי־כלכלי ובנושאים של בחירת הורים ופעולת הורים בחינוך היסודי ובחינוך לגיל הרך. נוסף על כך, מתמחה ביישום שיטות אתנוגרפיות במחקרים יישומיים, בסביבות חברתיות וחינוכיות מגוונות.
ד"ר יועד אליעז, מרצה בכיר במסלול מומחים בחוג לחינוך במכללת עמק יזרעאל, שם הוא מלמד משנת 2012. תחומי העניין המחקריים שלו נעוצים בתחומי ילדים ולימודי ילדות, כמו גם בחינוך לגיל הרך, עם דגש מיוחד על פעוטות. בשנת 2022 קיבל מענק נכבד ממכון מופת, המכון הלאומי למחקר ופיתוח בחינוך, לביצוע פרויקט חקר פעולה שכותרתו "הוראת שפה בגילי 3-0". תרומותיו המדעיות כוללות גם את הפרסום האחרון של ספרו, "עבודת שפה – לקראת אנתולוגיה של בית ספר" (עברית) בשנת 2023. עבודתו של ד"ר אליעז עשתה צעדים משמעותיים בקידום הבנתנו את התפתחות השפה והפרקטיקות החינוכיות בילדות המוקדמת.
פרופ' אורה פלג, יועצת הנשיא להוגנות מגדרית וראש מסלול התזה בתואר השני בייעוץ חינוכי במכללה האקדמית עמק יזרעאל. הייתה ראש החוג לתואר שני בייעוץ חינוכי וראש החוג לתואר ראשון בחינוך במכללה האקדמית עמק יזרעאל במשך 14 שנים עד סוף שנת תשפ"ג. מחקריה מתמקדים בבחינת ההשפעות של גורמים משפחתיים, תרבותיים ואישיותיים על רווחה נפשית ופיזית של נבדקים בגילים שונים. באופן ספציפי נבדקים דפוסי מובחנות עצמית, העברה בין־דורית, הורות, והקשר שלהם ללחץ, חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, סוכרת, ועוד. נוסף על כך, פיתחה כלי הערכה שונים בנושאי משפחה, סוכרת, כלים דיגיטליים, הפרעות אכילה ועוד. תחום מחקר נוסף הוא הערכת תוכניות התערבות קבוצתיות ופרטניות וליווי צוותי יועצים חינוכיים, פסיכולוגים, מורים, גננות, ועוד. מחקרים אלו פורסמו בכתבי־עת מובילים בעולם, וזכו למענקי מחקר מגופים חשובים, כגון המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות והמוסד לביטוח לאומי.
ליאור גנדלמן, יועצת חינוכית בוגרת תואר ראשון בחינוך ומוסמכת תואר שני בייעוץ חינוכי במכללה האקדמית עמק יזרעאל. כיום עובדת כיועצת חינוכית בבית ספר יסודי ובעבר כמטפלת במסגרות חינוך לגיל הרך (3-0).
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:
רוטמן, ע', אליעז, י', פלג, א' ןגנדלמן, ל' (2025). "יש ימים של crisis": משבר מעונות־היום המפוקחים בישראל מנקודת מבטן של המחנכות – חקר מקרה. חוקרים@הגיל הרך, 23, 33-1.
התערבות במשחק הסוציו־דרמטי לטיפוח ולפיתוח הכישורים הקוגניטיביים והרגשיים־החברתיים
איריס גלילי
המאמר הנוכחי מבוסס על מחקרי פעולה בדיסציפלינה של המשחק הסוציו־דרמטי, שבוצעו בגנים על ידי סטודנטיות הלומדות במסלול לגיל הרך במכללות לחינוך במרכז ובדרום הארץ.
המשחק הסוציו־דרמטי מסייע בקביעת התפקודים המנטליים הגבוהים בהתפתחות הילדים המפנימים את הדיאלוגים כדיבור פנימי(Vygotsky, 1962) . בפעילות זו, מצבים דמיוניים מחליפים גירויים חיצוניים, משחררים את הילדים מהדחפים המיידיים ומאפשרים להם לווסת את התנהגותם על ידי יצירת התאמה למצבים ולהקשרים (Fleer, 2015). כמו כן, משחק תפקידים מספק לילדים הזדמנויות ללמוד נקודות מבט של ילדים אחרים ולפתח את הכישורים החברתיים שלהם(Winston & Tandy ,2009) .
מטרת המחקר הייתה לבחון את חשיבותם של ההתערבות והתיווך הפעיל במשחק הסוציו־דרמטי לפיתוח הכישורים הקוגניטיביים והרגשיים־החברתיים.
המסקנות העיקריות עלו מהסטודנטיות שהתנסו במחקר פעולה כבסיס להמשך עבודתן בשדה כגננות, והגיעו להבנה המבוססת על ממצאים לגבי חשיבותו של המשחק הסוציו־דרמטי בפני עצמו ולגבי האופן שבו תיווך מיטבי יכול להוביל להעשרת הידע הכללי ולאימון במיומנויות מתוכניות הלימודים. נוסף על כך, הסטודנטיות הבחינו תוך כדי התהליך שהמוטיבציה בקרב הילדים עולה כאשר הנושא נבחר על ידם וכשהם שותפים מלאים לתהליך.
מילות מפתח: משחק סוציו־דרמטי, מחקר פעולה, למידה משמעותית
ד"ר איריס גלילי, ראש החוג לגיל הרך באקדמית חמדת, מובילה אקדמית־פדגוגית ומרצה בתואר הראשון והשני. תחומי העניין והמחקר שלה כוללים את האתגרים העומדים בפני נשות החינוך לגיל הרך בשילוב התפקיד האימהי והמקצועי.
לאחרונה מתמקדת במחקרי פעולה בעקבות המשחק הסוציו־דרמטי ובעקבות קריאה חוזרת בספר הילדים שכתבה ג'ונגל השלום. כמו כן, מובילה וחוקרת את הדרכים המיטביות לטיפוח חוסן בקרב ילדי הגנים.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:
גלילי, א' (2025). התערבות במשחק הסוציו־דרמטי לטיפוח ולפיתוח הכישורים הקוגניטיביים והרגשיים־החברתיים. חוקרים@הגיל הרך, 23, 67-34.
למאמר המלאפניות פסיכולוגית, רמת קשיבות ומוטיבציה להוראה בקרב גננות עם וללא הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות
סאאיד בשארה
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשרים בין פניוּת פסיכולוגית וקשיבות לבין מוטיבציה להוראה בקרב גננות עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות בהשוואה לגננות ללא הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder – ADHD). לצורך המחקר נבדקו 40 גננות עם ADHD ו־40 גננות ללא ADHD. הדגימה הייתה דגימת נוחות והפנייה לגננות הייתה דרך מוסדות החינוך. הגננות נבדקו באמצעות שלושה כלים: שאלון לבדיקת רמת פניות פסיכולוגית, שאלון לבדיקת רמת קשיבות ושאלון לבדיקת רמת מוטיבציה להוראה. הממצאים הראו כי קבוצת הגננות עם ADHD קיבלה ציונים נמוכים באופן עקבי הן ברמת הפניות הפסיכולוגית וברמת הקשיבות הן ברמת המוטיבציה להוראה בהשוואה לגננות ללא ADHD. כמו כן, נמצאו קשרים מובהקים בין כל המשתנים: פניות פסיכולוגית, קשיבות ומוטיבציה בקרב גננות ללא ADHD, בעוד בקרב גננות עם ADHD נמצאו קשרים מובהקים בין קשיבות לבין מוטיבציה בלבד. ממצאי המחקר והבנתם עשויים לאפשר תכנון יעיל יותר של מערכת הלימודים. נוסף על כך, ייתכן שניתן יהיה לסייע בזיהוי ספציפי של מוקדי קושי במערכת החינוך ובהתאם לכך להציע תוכניות התערבות לגננות עם ADHD המתקשות בעבודתן.
מילות מפתח: פניות פסיכולוגית, רמת קשיבות, מוטיבציה להוראה, גננות, ADHD
ד"ר סאאיד בשארה, עוסק זה שנים רבות בטיפול בבעיותיהם של תלמידים עם לקויות למידה ובחינוך המיוחד. הוא החל את דרכו בבתי ספר לחינוך מיוחד ומילא שורה של תפקידים, ביניהם יועץ חינוכי ומדריך, וכן מנהל בית ספר לתלמידים עם לקויות למידה. כיום הוא מרצה בכיר במסלול החינוך המיוחד במכללה האקדמית בית ברל ובמחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. שדות המחקר שלו הם אוריינות ומתמטיקה בקרב תלמידים בחינוך המיוחד ותלמידים עם לקויות למידה. הוא פעיל חברתי וקהילתי בכמה תחומים וארגונים.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:
בשארה, ס' (2025). פניות פסיכולוגית, רמת קשיבות ומוטיבציה להוראה בקרב גננות
עם וללא הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. חוקרים@הגיל הרך, 23, 100-68.
"לגננת מספר אחת!" – מכתבי הכרת תודה כשיקוף של תפיסות הורים את תפקיד הגננת
ליאת ביברמן-שלו
מכתב הכרת תודה, שכותבים הורים לגננת במהלך שנת הלימודים או במסגרת חגיגת סיום השנה, הוא תופעה חברתית־תרבותית רווחת במערכת החינוך, שלא נחקרה עד כה. הכרת תודה היא רגש חיובי המתעורר מתוך תפיסה שאדם הרוויח מפעולה יקרת־ערך, מכוונת ורצונית שעשה אדם אחר. על פי תיאוריית "למצוא-להזכיר-ולכרוך" (Algoe, 2012), הכרת תודה נתפסת כגורם מוטיבציוני לקידום התנהגות פרו־חברתית בין מכיר התודה/המיטיב (benefactor) (למשל, הורה) לבין מקבל התודה/המוטב (beneficiary) (למשל, גננת).
המחקר הנוכחי מאמץ מתודה איכותנית בסוגה פנומנולוגית־אתנוגרפית ויוצא מתוך פרספקטיבה סוציולוגית הרואה במופעים המילוליים והוויזואליים שבמכתבי התודה סמלים של אינטראקציה סימבולית המאפשרים לחשוף את המשמעויות שנותנים הורים לתפקיד הגננת. בהלימה לכך, גובשו שתי שאלות מחקר: (1) מהם הסמלים העולים מתוך מכתבי הכרת התודה המשקפים את תפיסות ההורים את תפקיד הגננת? (2) כיצד מפרשות הגננות את מכתבי התודה ואת זיקתם לקשר שלהן עם ההורים?
נאספו 146 מכתבי תודה שהורים העניקו ל־23 גננות המלמדות ביישוב יהודי עירוני בשנים 2023-2018. כמו כן, נערכו ראיונות מובנים־בחלקם עם 14 מתוך 23 הגננות ששיתפו במכתבים. המכתבים נותחו בהליך של ניתוח תוכן בקידוד כמותי. הראיונות נותחו בהליך של ניתוח תמטי. ניתוח התוכן חשף סמלים הקשורים לתכונות אופי של הגננת (לדוגמה, אכפתית, טובת־לב, אופטימית ונמרצת) ולתכונות מקצועיות (לדוגמה, מעניקה אהבה לילדים, משקיעה ומסורה בעבודתה, ומחנכת לערכים). תפקיד הגננת והציפיות מופו לארבעה ממדים: זמן (לדוגמה, מתמודדת עם פרידת הילדים מההורים בבוקר), מרחב (לדוגמה, יוצרת בגן עולם קסום), כמות (לדוגמה, מעניקה אהבה אינסופית) וגוף (לדוגמה, מחבקת ועוטפת בשתי ידיה). ניתוח הראיונות חשף שהגננות מעניקות למכתבים משמעויות בזיקה לזיכרונות, לסיפוק, לאמון, להערכה, לשיתוף פעולה ולמוטיבציה, אך גם לספקנות.
מסקנות המחקר מצביעות על כך שלתופעה החברתית־התרבותית של הענקת מכתבי הכרת תודה ישנם סמלים מוסכמים המעצבים את תפיסות ההורים ואת תפיסות הגננות לגבי תפקידן. הכרת הגננות בסמלים אלו מעודדת ומחזקת אותן ומהווה מנוף לביסוס האמון והשותפות ביניהן לבין ההורים. הגננות עשויות לראות במכתבים כלי לשימור חוזקותיהן, כפי שאלו נתפסות בידי ההורים, לשקף להן את ציפיות ההורים ולנהל משא ומתן מושכל סביב ציפיות אלה.
מילות מפתח: אינטראקציה סימבולית, אמון, הכרת תודה, מוטיבציה, מכתבים, קשר הורים-גננות, שיתוף פעולה
ד"ר ליאת ביברמן-שלו, מרצה בכירה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. חוקרת חדשנות בהכשרת מורים בזיקה לסוגיות של צדק בחינוך, חינוך גלובלי וקידום חשיבה רפלקטיבית באמצעות בלוגים. מחקריה האחרונים עוסקים בקידום למידה היברידית ושילוב של כלי בינה מלאכותית יוצרת בהכשרת מורים. כסוציולוגית חינוכית, מחקריה מתמקדים בשדות חינוך שונים, כולל גני ילדים, מתוך מטרה לשפוך אור על תהליכי החִברות המתרחשים בהם שהבנתם עשויה לתרום לתהליכי הכשרת מורים.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:
ביברמן-שלו, ל' (2025). "לגננת מספר אחת!" – מכתבי הכרת תודה כשיקוף של תפיסות הורים את תפקיד הגננת. חוקרים@הגיל הרך, 23, 150-101.
עמדות הורים כלפי פוטנציאל יכולתם ותפקודם של ילדיהם בגני החינוך המיוחד לפני ואחרי השתתפות בתוכנית "איכות חיים – הכנה לחיים"
פורסם בתאריך 11 בדצמבר 2024
איתי הס, נעמה עוגן ואיילת יפעתי בזוק
מאמר זה מתאר תוכנית חינוכית שלוותה במחקר והופעלה בגן לתלמידים עם עיכוב התפתחותי ובגן תקשורת. העקרונות בבסיסה של התוכנית "איכות חיים – הכנה לחיים" עולים מתוך פרדיגמת איכות החיים ההומניסטית־החינוכית. עיקרון חינוכי מוביל לפי תפיסה זו הוא החתירה למודעות לסביבתו של הילד, ליכולותיו ונטיותיו, לפוטנציאל שלו לממש אותן ולהיכרות עם כל הגורמים הללו, כאשר השלב הבא הוא טיפוחן בפועל. זאת, בשונה מהעקרונות המסורתיים של תמיכה בילדים בגיל הרך, שהציבו בעיקר את התפקוד הנורמטיבי כיעד העיקרי בחינוך. התוכנית פותחה לגני החינוך המיוחד במתי״א (מרכז תמיכה יישובי אזורי) חפר־שרון וחלק ממנה נגזר מתוך התוכנית כישורי חיים – איכות חיים "מתאים במיוחד" של משרד החינוך. התוכנית הופעלה בגן לילדים עם עיכוב התפתחותי ובגן תקשורת במשך שנת לימודים אחת. המחקר המלווה נועד להעריך אם חל שינוי בהערכות ההורים את פוטנציאל יכולות ילדיהם ואת תפקודם בפועל לאחר הפעלת התוכנית בגנים. שאלות המחקר היו: (1) האם יימצאו הבדלים בהערכות ההורים את פוטנציאל היכולות של ילדיהם לפני ואחרי השתתפות התלמידים בתוכנית "איכות חיים – הכנה לחיים?" (2) האם יימצאו הבדלים בהערכות ההורים את תפקוד ילדיהם ב־15 מיומנויות הנדרשות לתפקוד בחיים עצמאיים לפני ואחרי השתתפות התלמידים בתוכנית?
השערות המחקר היו כי הערכות ההורים בסיום התוכנית יהיו גבוהות יותר מאשר בתחילתה.
במחקר השתתפו תשעה הורים לילדים בגן לתלמידים עם עיכוב התפתחותי ותשעה הורים לילדים בגן תקשורת. כלי המחקר היו שאלון סגור לבחינה של הערכת הפוטנציאל של יכולות התלמידים ושאלון סגור להערכת התפקוד של הילדים. השאלונים מולאו על ידי ההורים לפני ואחרי הפעלת התוכנית. בשל מאפייני גודל המדגם נערכו מבחנים אפרמטריים לבדיקת הפרשי הממוצעים של המשתנים שהוערכו. הממצאים שיקפו שהערכת ההורים עלתה, אך לא באופן מובהק סטטיסטית. עם זאת, העלייה בעמדות ההורים הייתה לאורך כל המדדים, הן בהערכת פוטנציאל היכולות של התלמידים הן בהערכת תפקודם. מגמה זו של עלייה כללית בהערכות נמצאה הן בקרב ההורים לילדים עם העיכוב ההתפתחותי הן בקרב הורי הילדים בגן התקשורת. לכן, מוצע להמשיך ולבחון בהפעלת תוכניות אלו את השינוי בעמדות ההורים ביחס לפוטנציאל של יכולות ילדיהם ושל מיומנויות התפקוד השונות שלהם.
מילות מפתח: איכות חיים של ילדים בגיל הרך, גני חינוך מיוחד, עמדות הורים כלפי ילדים בחינוך המיוחד, עיכוב התפתחותי, אוטיזם
פרופ' איתי הס, פרופ' חבר בתוכניות לתואר ראשון ולתואר שני בחינוך מיוחד במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. תחום התמחותו העיקרי הוא איכות חיים של ילדים, תלמידים ובגירים עם ליקויי ראייה ועיוורון.
נעמה עוגן, מנהלת גן לתלמידים עם עיכוב התפתחותי במסגרת החינוך המיוחד, ומומחית תחום איכות חיים בגיל הרך מטעם מתי"א חפר־שרון.
איילת יפעתי בזוק, מנהלת גן לתלמידים עם ASD במסגרת החינוך המיוחד.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט: הס, א', עוגן נ' ויפעתי בזוק, א' (2024). עמדות הורים כלפי פוטנציאל יכולתם ותפקודם של ילדיהם בגני החינוך המיוחד לפני ואחרי השתתפות בתוכנית "איכות חיים – הכנה לחיים." חוקרים@הגיל הרך, 21, 162-132.