"התותח הארמני של מכבי יפו", בן המיעוטים הראשון ששיחק בנבחרת ישראל בכדורגל
ברוך פורמן
תקציר:
בשנות החמישים ואף אחר כך היה הכדורגל בישראל פוליטי בעיקרו. גם נבחרת ישראל בכדורגל ייצגה רק את הסקטור היהודי-ציוני בארץ. בן המיעוטים הראשון שהצליח לנפץ את "תקרת הזכוכית" של מצב זה היה חלוצה הארמני-נוצרי של קבוצת מכבי יפו, בוחוס ג'וג'וסיאן. בוחוס, פליט השואה הארמנית, שהוברח עם בני משפחתו על ידי לוחמי הפלמ"ח, אנשי המוסד לעלייה ב' בשנת 1946, בדרך היבשה מדמשק לישראל, זכה לייצג בראשונה בשנת 1957 את נבחרת ישראל במשחקה מול צרפת ואף כבש במשחק זה שני שערים. מאמר זה מבקש לתאר בפעם הראשונה את סיפורה המיוחד של משפחת ג'וג'וסיאן, ניצולת הטבח הארמני, את מסעה מארמניה לארץ ישראל ואת פעילותו ארוכת השנים של בוחוס בתחום הספורט. תידון בו השאלה כיצד הצליח בן מיעוטים להשתלב בנבחרת ישראל בכדורגל של שנות ה-50.
תארנים: בוחוס ג'וג'וסיאן, השואה הארמנית, מכבי יפו
מיקום אצטדיוני כדורגל בישראל כביטוי לעירוניוּת ולאנטי-עירוניוּת
אייל חטב ויודן רופא
תקציר
מאמר זה עוסק בקשר בין תכנון ערים למיקום אצטדיוני כדורגל בישראל. בשנים האחרונות מורגשת פריחה בהקמת אצטדיונים בעולם ובארץ. בהתאם לכך מתגבשת ההבנה כי האצטדיון אינו רק מתקן המשרת חובבי ספורט, אלא גם מבנה ציבור אייקוני המשמש מרחב בילוי ופנאי משפחתי וחברתי, שביכולתו להשפיע כלכלית, תרבותית וקהילתית על העיר. עם זאת, לאצטדיוני כדורגל יש לאורך השנים יחסים מורכבים עם העיר. תחילה מוקמו האצטדיונים במרכזי הערים ובסמוך למוקדי אוכלוסייה. עם הזמן הם נדדו לשולי הערים או לפרברים סמוכים, למקומות שבהם שטחים גדולים יותר ונגישות גבוהה לרכב פרטי. באחרונה ניתן לזהות ניצני מגמה להשארתם בחיק הערים תוך מקסום יתרונותיהם עבור ההתחדשות העירונית. לפיכך ברור כי הקמת אצטדיונים מונחת לפתחם של מתכנני ערים הנדרשים בכל עת לשיקום עירוני של אזורים מדורדרים ולהחייאת מרחבים ציבוריים. המחקר בדק כיצד תהליכים עירוניים משפיעים על מיקום אצטדיוני כדורגל בישראל, ומהי תרומת האצטדיונים מהגל החדש לדוקטרינת תכנון של חיזוק מרכיבי עירוניוּת בישראל. נחקרו תשעה אצטדיונים שהוקמו בין השנים 2010-2019, מהם שלושה חדשים לגמרי בערים שבהן לא היה אצטדיון, חמישה שנדדו בתוך העיר ואחד שהורחב וחודש באתר עצמו. המחקר התמקד בארבעה היבטים: מיקום במרחב, מגמה תכנונית, נגישות לתחבורה ויחסי עיר-אצטדיון. הממצאים המחישו כיצד תהליכים כמו דעיכת ערים, פִרבור, זחילה עירונית ובידוד מרחבי השפיעו על דחיקת רוב האצטדיונים בארץ בשולי הערים או מחוץ להן וגרמו לניתוקם מהמרחב הבנוי. כמו כן נמצא כי לרוב האצטדיונים אין תרומה משמעותית לקידום עירוניות, מלבד בלומפילד המחודש בתל-אביב-יפו שהוא בשורה תכנונית ומודל להתחדשות עירונית מובלת-אצטדיון.
תארנים: אצטדיון, כדורגל, תכנון ערים, התחדשות עירונית, עירוניות, פִרבור
דו־קרב לשוני. דיון על מונחי הסיוף
אודי כרמי ושוש שקד
תקציר
מונחי החינוך הגופני והספורט עברו תהליך ממושך עד שהשתגרו בשפה המקצועית בכל תחום ובכל ענף. המאמר דן במשתנים השונים שיש לתת עליהם את הדעת בעת תרגום מונח לועזי לעברית. הדיון התמקד במונחי הסיוף העבריים ובעיקר במונח "רומח" (פלורט, Fleuret), המציין את אחד מסגנונות הענף. המונחים הרשמיים של הסיוף המודרני הם בשפה הצרפתית. בשנת 1969 הם תורגמו לעברית, ומאז רובם השתגרו בקרב הפעילים. המחלוקת שהתעוררה אז בסוגיית שמות הסגנונות הנהוגים בסיוף נותרה בעינה עד היום. במאמר מוצגים עמדות הצדדים והנימוקים להן, ובסופו הצענו חלופה למונח "רומח".
תארנים: מונחי ספורט, שפה מקצועית, סיוף, רומח.
ניתוח ביצועים בספורט (sport analytics) בעידן נתוני העתק (big-data) – ציוני דרך, פיתוח מטריקות ואתגרים
איליה מורגולב, רוני לידור, איל אלייקים
תקציר
מטרת מאמר זה היא לבחון את ההתפתחות של תחום ניתוח ביצועים בספורט (sport analytics) בעת הזו, עידן נתוני העתק (big data), ואת תרומתו של תחום זה לחיזוק ההבנה של חוקר הספורט את התופעות שבהן הוא צופה ומנסה להבין. ההתפתחות הטכנולוגית המואצת שחלה בשלושת העשורים האחרונים אפשרה לחוקר הספורט לפתח טכניקות צפייה ומעקב אחר ביצועים של ספורטאים במהלך אימון, משחק או תחרות. טכניקות אלו מאפשרות לחוקר הספורט ללמוד (כמעט) על כל תנועה ופעולה שהספורטאי והקבוצה עושים בזמן אמת. החוקר יכול גם לשמור נתונים אלו ולקבצם בקובצי עתק המאפשרים לו להגדיל משמעותית את היקף הנתונים שהוא מעוניין לנתח. תיעוד רחב היקף של ביצועים המתרחשים בזמן אמת וניתוחם מאפשרים לחוקר הספורט לחזק את הבנתו את התופעה הנצפית, להסביר אותה, לנבא את התרחשותה, ולעיתים גם לשלוט בה. אנו בוחנים במאמר זה את ציוני הדרך המרכזיים בהתפתחות תחום ניתוח ביצועים בספורט, דנים בצורך לפתח מטריקות (מדדים) מורכבות שיסייעו למאמן בתהליכי קבלת החלטות, מתארים כמה אתגרים העומדים כיום בפני חוקרי ביצועים בספורט, וטוענים שניתוח ביצועים בספורט יכול לשמש לא רק את חוקר הספורט אלא גם חוקרים בתחומי דעת אחרים כמו כלכלה ופסיכולוגיה. אנו מביאים במאמר זה דוגמאות של מטריקות מענפי ספורט שונים ובעיקר משני משחקי הכדור הפופולריים – כדורגל וכדורסל.
תארנים: ניתוח ביצועים, ספורט, מטריקות, קבלת החלטות, כדורגל, כדורסל
מבנה ותוקף מחוון כדורסל בכסאות גלגלים לספורטאים מתחילים
אלעד ציטרון, ענת חכם-גובר, ישעיהו הוצלר
תקציר
במאמר זה מוצג הרקע לפיתוחו ולבקרת התוקף של מחוון כדורסל בכיסאות גלגלים (כסב"ג), המיועד לדירוגם של ספורטאים מתחילים כאמצעי למעקב אחר התקדמותם. המחוון כולל 18 פריטים שדירגו מיומנויות הנדרשות בענף ספורט זה בסולם של שלוש דרגות שהציע ופיתח פנל מומחים. באמצעות המחוון דורגו 45 ספורטאים צעירים במרכז הספורט לנכים של 'איל"ן' ברמת גן, על ידי המאמן, במשך שש שנים עוקבות. בסך הכול נכללו במאגר 89 דירוגים שבוצעו עליהם ניתוח גורמים וניתוח עקיבות פנימית לשם בדיקת תוקף המבנה של המחוון. על מנת להציג את התוקף המבחין בוצעו ניתוחים על בסיס של ותק ועל בסיס של דרגת הסיווג התפקודי. בהתאם לציפיות, ניתוחים אלה הציגו שונות בחתך ותק ומגמה של שונות בחתך סיווג תפקודי, כאשר הספורטאים עם ותק רב יותר ועם דרגות הסיווג המציינות רמת תפקוד גבוהה יותר, הציגו דירוגים גבוהים יותר במחוון. על סמך ממצאי מחקר זה ניתן להמליץ למאמנים לעשות שימוש במחוון זה בספורטאים צעירים כדי לאמת ולתקף את הערכת השליטה במיומנויות הנדרשות בכסב"ג.
תארנים: ספורט נכים, מוגבלות, צרכים מיוחדים, מבדקים, תפקוד






