עמוד הבית פרסומים מחקריים בתנועה כרך י חוברת 4 תשעד 2014

"בתנועה – כתב עת למדעי החינוך הגופני והספורט": ניתוח ביבליומטרי וסיכום של העשור השני ותחילת השלישי (2013-2000)

רוני לידור ורחל טלמור

המטרה העיקרית של המאמר הנוכחי היא להציג את הממצאים העיקריים שעלו מניתוח ביבליומטרי (analysis bibliometric) של 98 המאמרים שפורסמו ב"בתנועה – כתב עת למדעי החינוך הגופני והספורט" בעשור השני ובתחילת העשור השלישי להופעתו )2000–2013). ניתוח ביבליומטרי מאפשר למדוד, להעריך ולכמת מאפיינים של טקסטים כתובים, כגון פרסומים מדעיים, עיתונות או כל טקסט אחר של הספרות המדעית או של התקשורת הכתובה בכלל. אחת הדרכים המקובלות בספרות לשימוש בניתוח ביבליומטרי היא ניתוח תוכן (analysis content)של המאמרים המופיעים בכתב עת אחד או בכמה כתבי עת המייצגים תחום דעת אחד. הניתוח הביבליומטרי המוצג במאמר זה כולל חמישה משתנים שנמצאו מתאימים לניתוח מסוג זה: תחומי הדעת, ההשתייכות המוסדית של המחברים, מחברי המאמרים לפי מגדר בתחומי הדעת השונים, מספר המחברים למאמר לפי תחומי דעת ומספר המקורות הנכללים ברשימות הביבליוגרפיות במאמרים השונים. הממצאים שעלו מהניתוח הביבליומטרי הנוכחי הושוו לממצאים שעלו מניתוח ביבליומטרי קודם, שנערך על 95 המאמרים שפורסמו בכתב העת בשנים 1991–1999 (לידור ומילר, 2000). הממצאים שעלו מהניתוח הביבליומטרי הנוכחי ומההשוואה בינם ובין הממצאים שעלו מהניתוח הביבליומטרי של המאמרים שפורסמו בשנים 1991–1999 , מספקים "חומר למחשבה" על מטרות כתב העת ויעדיו. לדוגמה, כתב העת שמר במשך העשורים על מערך רב-תחומי המאפשר לחוקרים לפרסם את עבודותיהם במגוון רחב של תחומי דעת. עם זאת על כתב העת לעניין חוקרים גם מאוניברסיטאות וממכללות אחרות ולא רק את חברי הסגל שבמכללה האקדמית בוינגייט. פרסום עבודות של חוקרים מאוניברסיטאות וממכללות אחרות בכתב העת ודאי יסייע להעלות את יוקרתו של כתב העת בקרב אנשי אקדמיה. ממצאים אלו ואחרים עשויים לשמש את חברי המערכת של כתב העת בגיבוש המדיניות האקדמית שלו.

תארנים: ניתוח ביבליומטרי, ניתוח תוכן, מדעי הספורט והתנועה, "בתנועה – כתב עת למדעי החינוך הגופני והספורט".

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

למאמר המלא

זה לא רק ספורט — פעילותה של הסתדרות מכבי ארץ ישראל בקרב העולים בשנותיה הראשונות של המדינה

ברוך פורמן

בשנים 1946-1960 קיימה הסתדרות המכבי פעילות רבה בקרב העולים לארץ. לפעילות זו כמה גורמים, כגון הרצון לחזק את כוחו של הארגון ומאבקים עם ארגוני ספורט אחרים שפעלו בקרב העולים, בעיקר זה של הפועל. מאבקים אלה היו פוליטיים בעיקרם אך גלשו גם לתחום הספורט. בניגוד להתאגדות הפועל, שעיקר פעילותה בקרב העולים הייתה ספורטיבית, כללה פעילותה הספורטיבית של הסתדרות המכבי גם ניסיונות להעלות קבוצות של צעירים על הקרקע כדי ליישב את הארץ ולהקים בה נקודות התיישבות חדשות.

תארנים: ספורט, מכבי, קליטת עלייה 1946-1960

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

למאמר המלא

בול ללא פגיעה: ייצוג הספורט על בולי ישראל







יחיאל לימור ואילן תמיר

אף שבולי הדואר הם מדיום תקשורתי מובהק — בזכות היותם כלי נפוץ, זול ועממי להפצת מסרים, כמו גם בגלל עיצובם — הם נתפסים בעיקר כקישוט צבעוני ומושכים תשומת לב מחקרית מעטה, ובמיוחד בקרב חוקרי תקשורת. מאחר שבולים הם מסמך רשמי, המונפק אך ורק על ידי ממשלות, אפשר ללמוד, באמצעות ניתוח תוכנם, על ההיסטוריה והתרבות של מדינה, על הדיוקן החברתי-פוליטי שלה, על ערכים תרבותיים, אמנותיים ואסתטיים, על הניסיון להבנות את המציאות של ההווה ושל העבר ואפילו על מצבה הכלכלי או על יכולתה הטכנולוגית. המאמר הנוכחי מוקדש לאחד הנושאים השכיחים על בולים בעולם כולו — הספורט. באמצעות ניתוח תוכן של כלל הבולים שראו אור במדינת ישראל מאז הקמתה נעשה ניסיון ללמוד על מעמדו של הספורט בישראל, על חשיבותו, על ייצוגו ועל מאפייניו כפי שהם משתקפים מעל גבי בולים, שאפשר לראות בהם סוכני תרבות מרכזיים. ממצאי המאמר מלמדים כי למרות הפופולריות הגדולה שלו, עד כדי הפיכתו למעין דת חוצת גבולות ותרבויות, לא זוכה הספורט לבולטות על בולי ישראל. מכלל 213,2 הבולים שהונפקו במדינת ישראל מאז הקמתה ועד סוף שנת 2012 הוקדשו 96 בולים — כלומר, 3.4% מכלל הבולים — לנושא הספורט, על היבטיו השונים. המחקר חושף קבוצות אוכלוסייה, אירועים והישגים הנעדרים מהשיח הספורטיבי, ובעיקר מלמד שהספורט אינו משובץ בהיכל התהילה של התרבות הישראלית, כפי שהוא משתקף מעל בולי ישראל.

תארנים: תקשורת המונים, בולים, ספורט, תרבות.

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

למאמר המלא

שחור על גבי לבן? הבניה חברתית ואתלטיקה בפתח המאה ה-21








משה טלסניק ויאיר גלילי

מנקודת הזמן שבה נכנסו האצנים השחורים של ארצות הברית להתחרות בתחרויות בין-לאומיות – המשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 1932 – החליפו כהי העור בהדרגה את הלבנים בצמרת הזמנים המהירים, עד אשר החלו לשלוט בה בלעדית. ההבדל הבולט הזה בין ההישגים של טובי האצנים הלבנים לבין עמיתיהם השחורים בענף של ריצות ה-100 מטר מְזמֵן 80 שנה אחר כך דיון מעורר מחלוקת בסוגיית ה״גזע" (Race) . מאמר זה מציג שלושה הסברים שונים לתופעה תוך שימוש בטענת ההבניה החברתית המודגמת בשלוש אסכולות: סקפטיסיזם על פי ההיסטוריונית ברברה פילדס, שטוענת שגזע הוא עניין מדומיין לחלוטין הבא לשרת דיכוי וניצול; הבניה על פי הפילוסוף מישל פוקו, הטוען שקיים קו גבול, אך הוא אינו ביולוגי. הביולוגיה משמשת כסות למעשי האלימות נגד ה״נחותים״ גזעית; נטורליזם של קבוצות אוכלוסייה על פי האתנולוג קלוד לוי-שטראוס, שטוען כי הגזע הוא פונקציה של התרבות, שקדמה לו בזמן.

תארנים: הבניה חברתית, גזע, ריצת 100 מטרים, מישל פוקו, ברברה פילדס, קלוד לוי-שטראוס.

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

 

למאמר המלא

אצטדיוני כדורגל לאומיים: המקרה של אצטדיון רמת-גן




אור לונטל

למבנים ולמונומנטים לאומיים תפקיד חשוב הן ביצירת גאווה וזהות לאומית והן ככלי תדמיתי בזירה הבין-לאומית. כשמדובר באצטדיוני כדורגל לאומיים יש להתייחס גם להיבטים החברתיים והפוליטיים של הספורט, למספר המבקרים הגדול ולחשיפה התקשורתית הנרחבת. עם זאת מספר רב של מדינות, לרוב מצמרת הספורט העולמי כגון ארצות הברית, איטליה וספרד, בחרו באירוח משחקי כדורגל בין-לאומיים במגוון אצטדיונים ונמנעו מהכרזה על אצטדיון לאומי אחד. השיקולים לבחירה בין אצטדיון לאומי יחיד או לאירוח בכמה אצטדיונים מתבססים על הימצאותם או העדרם של שלושה רכיבים: הצורך בשימוש במתקני ספורט ככלי נרטיבי כלפי חוץ; הצורך הפוליטי במונומנט לאומי ספורטיבי לשם יצירת זהות מקומית או לאומית; יכולתו של מבנה יחיד, מבחינת מיקום ונראות, לייצג באופן הרצוי את תרבותה של המדינה ושל שלל קבוצות האוכלוסייה שבה. מאמר זה סוקר בהרחבה את שלושת הרכיבים הללו ובוחן אותם בהקשרו של המקרה הישראלי והאצטדיון הלאומי ברמת- גן. זאת מבחינת הרלוונטיות של הספורט והנבחרת הלאומית ככלי תעמולתי על רקע התמסחרות וגלובליזציה של הספורט, ומבחינת המגבלות החברתיות והפונקציונליות הנובעות ממיקומו במרחב. לשם כך נידונים היבטים משמעותיים של תשתית המתקנים בישראל, דרישות וצרכים ספורטיביים ושיקולים פוליטיים וגֵאוספורטיביים, וניתנות המלצות והערכות הנוגעות לסוגיה האקטואלית של זהות האצטדיון הלאומי בישראל.

תארנים: אצטדיונים, גאוספורט, כדורגל, סמלים לאומיים

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

למאמר המלא

הכשרת מורים לחינוך הגופני בארץ ישראל – רקע היסטורי וחבלי לידה




יצחק רם

הכשרת מורים לחינוך הגופני הוכרה באירופה כשבעים שנה לפני שצורך כזה הורגש במערכת החינוך היישובית. באמצע שנות הארבעים של המאה העשרים, כחלק בלתי נפרד מתהליכים חברתיים- לאומיים שהתרחשו אז ביישוב היהודי בארץ ישראל, הורגש הצורך במערכת הכשרה כזו. מנהיגי הספורט המקומי הבינו את חשיבותו של החינוך הגופני לעתידו של העם, שעמד להיאבק על קוממיותו, ולא חדלו מניסיונות לקדם את מערכת החינוך הגופני ובעקבותיה גם את רעיון הקמתו של מכון להכשרת מורים מקצועיים בתחום. מכון כזה אכן הוקם בסופם של תהליכים בשנת 1944 ,ועד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל הוא סיפק למערכת החינוך המקומית למעלה משליש מן המורים לחינוך גופני ששירתו באותה תקופה את המערכת בפועל.

תארנים: הכשרת מורים, חינוך גופני, המחלקה להכשרה גופנית, היישוב

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

למאמר המלא

ההיסטוריה של השחמט בישראל: ניתוח סוציו-פוליטי



אביטל פלפל ושחר גינדי

השחמט בארץ ישראל ובמדינת ישראל הצעירה הגיע להישגים ש"שמים בצל" הישגי ספורט בכל ענף אחר באותה תקופה. לטענתנו השחמט הצליח משום שהוא תמיד נחשב "המשחק היהודי", ולכן היה קל יותר למצוא כישרונות בענף זה )בייחוד אחרי העלייה ה"יקית"(, וכן משום שהצליח להשיל מעליו את אופיו ה"גלותי" ולהיבנות מחדש כמעשה ציוני, למשל: בתיאור שליחת נבחרת מארץ ישראל לאולימפיאדת השחמט ב-1935 כ"בפעם הראשונה לאחר 2000 שנה"; בהצגת פתיחת מועדוני שחמט ביישובים מרוחקים כעזר לחיזוק ההתיישבות; בקביעת מונחים עבריים לשחמט )השחמט בארץ ישראל בכלל ומדורי השחמט בעיתונות בפרט עברו לצד הציוני ב"מלחמת השפות"( ועוד. לבסוף, שלא כצפוי, לשחמט הייתה חשיבות גם בניסיון לקירוב לבבות ו"אחוות עמים" בין היהודים לערבים בארץ ישראל ואחר כך בין מדינת ישראל למדינות עוינות או יריבות אחרות. נתחיל במאה התשע-עשרה ונסיים באולימפיאדת השחמט של 1964 בתל-אביב, אחד ממאורעות הספורט הבין-לאומיים הראשונים )פרט למכביות( אשר התקיימו בארץ ישראל.

תארנים: שחמט, היסטוריה, ציונות, היישוב.

צפה כחוברת דיגיטאלית
הורדת המאמר כ-PDF
הורדת ציטוט לפי APA

למאמר המלא