כתב העת “בתנועה”

זהר מעיין, רוני לידור

ספורטאים מיומנים הנדרשים לבצע מיומנויות מוטוריות סגורות בעלות קצב פנימי, כמו זריקות עונשין בכדורסל ומכות פתיחה בכדורעף, מפתחים רפרטואר התנהגותי המורכב מהרגלי תנועה קבועים שהם מבצעים לפני הביצועים של מיומנויות מסוג זה. רפרטואר זה חוזר ונשנה לפני כל ביצוע עד שהוא הופך למעין "טקס מוטורי". מכאן נגזרת מטרתו של מחקר תצפיתי זה, והיא לתאר את דפוסי ההתנהגות המוטורית של שחקני כדורעף מיומנים לפני ביצועים של מכות פתיחה. לצורך זה נצפו 12 שחקני כדורעף, שנמנו עם הליגה הבכירה לכדורעף בישראל. השחקנים הכו 140 מכות פתיחה במהלך משחק ליגה בין שתי קבוצות. הממצאים שעלו בתצפית זו נותחו, ומן הניתוח עלו שני המשתנים האלה: (א) זמן המוכנות בפועל של השחקנים; (ב) דפוסי ההתנהגות המוטורית שלהם במהלך זמן המוכנות. נערכו גם ראיונות עם השחקנים בנוגע לניצול זמן המוכנות לפני הביצועים של מכות הפתיחה.

מן התצפיות עולה:

(א) זמן המוכנות הממוצע העומד לרשות שחקני הכדורעף לפני הביצועים של מכות הפתיחה הוא 12 שניות

(ב) נצפו ארבעה דפוסי התנהגות עיקריים במהלך זמן המוכנות: הליכה לכיוון הקו של מכת הפתיחה, "ארגון הגוף" בעת העמידה על הקו, כדרור על קו זה והפניית מבט אל הכדור או אל הרשת. ניתן ליישם ממצאים אלה בתהליכי למידה של מכות פתיחה בכדורעף.

מומלץ למאמני כדורעף להציג לספורטאיהם את דפוסי ההתנהגות המוטורית שנצפו במחקר זה כדי שיכללו אותם ב"טקס המוטורי" שהם מעצבים לפני שהם מכים את מכות הפתיחה.

אורי מילר

ההיסטוריה של ארגון "המכבי" ברוסיה, למרות תקופות זוהר וסער, לא נלמדה לכל עמקה. ובכל זאת, ברור שאין להתייחס אליה בנפרד וזאת משני גורמים היסטוריים כלליים שהשפיעו על התפתחותה במידה ניכרת: התנועה הציונית, והתהליך הפוליטי הפנימי ברוסיה. שני הגורמים היו חשובים באופן מכריע למכבי. הראשון, משום ששימש מסגרת להשגת המטרות האסטרטגיות של הארגון בקידום החינוך הגופני של צעירים יהודים והכנתם לעלייה, והשני, משום שהגדיר את התנאים הפיזיים של קיומו של הארגון.

בהיסטוריה של "מכבי" ברוסיה ניתן לציין כמה תקופות:

א) 1913-1915 נוסד המכבי של אודסה, מועדון הספורט היהודי;

ב) 1916-1917 – מועדוני מכבי מופיעים במוסקבה, באירקוטסק ובאודסה, ונעשה ניסיון לייסד ארגון כללי-רוסי;

ג) 1917-1920 – מכבי בתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה;

ד) 1920-1926 – מכבי בתנאים של הדיקטטורה הבולשביקית המתגברת. אחרי שקיומם של מכבי ושל ארגונים ציוניים אחרים נאסר על ידי הרשויות הבולשביקיות, היהודים לא חדלו לעסוק בספורט. הם השתתפו בצורה פעילה בכל ההיבטים של חיי הספורט הסובייטי, גם כספורטאים וגם כמאמנים והצלחותיהם היו מרשימות.

יאיר גלילי, חגי חריף

במאמר זה נבחן את מקומו של הכדורגל בהיסטוריה הפוליטית של הקהילה היהודית בארץ-ישראל, שהייתה נתונה תחת שלטון בריטי, בין השנים 1918-1948. מבחינה כרונולוגית, בתקופה הנסקרת במאמר ניתן למנות תקופות משנה שהיו ייחודיות בכל הקשור ליחסים הפוליטיים שבין היישוב היהודי לבין השלטון הבריטי בארץ-ישראל, ובעקבות זאת בתמורות המהותיות הנוגעות לקשרי הספורט בין הצדדים. הטענה המרכזית העולה במאמר היא שהכדורגל היווה בארץ-ישראל מעין מראה או "נייר לקמוס" לאבחון האקלים הפסיכולוגי של היחס בין היהודים לבין הבריטים: בתקופות של רגיעה ביטחונית לא הפכו חיכוכים רגילים בין שחקנים במגרשי הכדורגל לעימותים אלימים שהשלכותיהם חרגה אל מעבר לתחומי האצטדיונים. לעומת זאת, בשנים שבהן געשה הזירה הפוליטית והצבאית באזור היה בהתפתחויות החיצוניות כדי להשפיע גם על מרקם היחסים העדין שנוצר בין ספורטאים לבין אוהדי הספורט משני הצדדים.

אוריאל זימרי

משחקי איסתמיה שנערכו בסמוך למצר הים של קורינתוס היו, לדעת רבים, המשחקים השניים בחשיבותם ביוון העתיקה. המשחקים החלו בתקופה הפרה-היסטורית ובאותה עת כללו רק אירועים מוזיקאליים-אומנותיים. המשחקים בתקופה ההיסטורית, שכללו לראשונה גם אירועים בפעילות גופנית, החלו בשנות השמונים של המאה השישית לפני הספירה. עתיקות איסתמיה נחקרו בתקופה המודרנית בשלושה שלבים החל בשנות השמונים של המאה ה- 19. בגלל ההפסקות הארוכות בין שלב לשלב צללו המשחקים האיסתמיים לתהום הנשייה.

המאמר הזה בא לסכם את הידוע לנו על המשחקים מתוך מקורות כתובים ומתוך ממצאים ארכיאולוגיים. מן הראוי לשים לב לעובדה שמספר לא מבוטל של מקורות הם משנות ה- 80 וה-90 של המאה הקודמת, ומכאן שיש תקווה שהמשחקים האיסתמיים, שהיוו חלק מהפריודוס שכלל את התחרויות החשובות ביותר ביוון העתיקה, ימצאו בעתיד הנראה לעין גואלים נוספים. הם אכן ראויים לכך שהרי הם מגלים לנו פרטים נוספים על פועלם ועל הישגיהם של בכירי הספורטאים של יוון העתיקה.

רחל טלמור, אלה שובל

מאמר זה עוסק בתכנית לימודים המבוססת על רציונל המעמיד פעילות גופנית במרכז תהליכים של שינוי בבית הספר. התכנית יושמה כדי לאפשר התמודדות עם מגוון קשיים – הישגים לימודיים נמוכים, בעיות משמעת ואלימות, העדר מוטיבציה להצלחה בלימודים, חוסר כלים ללמידה, קשיים בתקשורת חברתית בין הלומדים לבין עצמם והעדר יוקרה לבית הספר. מטרת המאמר להצביע על מכנה משותף לפעילויות שיושמה בהן תכנית הלימודים – יסודות קוהרנטיים המאפשרים למורים לאמץ את תכנית הלימודים.

אלה היסודות הקוהרנטיים שנותחו במאמר:

א. שמירת הערך של שיתוף פעולה והפעלת אחריות הדדית;

ב. עידוד העצמאות וקבלת אחריות אישית.

בבדיקת הקשר בין הפעילויות הרבות שנעשו במסגרת תכנית הלימודים לבין היסודות הקוהרנטיים נמצא שיסודות אלו אינם מקריים והם קשורים לגורמים שאפשרו למורים להפעיל את תכנית הלימודים. מכך ניתן להעריך שמודעות ליסודות הקוהרנטיים של תכנית לימודים עשויה לסייע למורים לאמצה.