כתב העת “בתנועה”

מרדכי קירש

קפיצה בחבל (ק"ח) הינה ענף אימון גופני רב תועלת אך נשכח. מקורה במזרח הרחוק, ומשם התפשטה הק"ח לאירופה ולצפון אמריקה. התנועות בק"ח וורטיקליות וסיבוביות מותאמות והיא מפעילה את כל קבוצות השרירים העיקריות בגוף. ההשפעות לטווח רחוק כוללות שיפור משמעותי בכושר אירובי, הבא לידי ביטוי בצריכת חמצן מרבית (צח"מ) מוגברת ובתגובת דופק נמוכה למבחן מדרגה סטנדרטי. כמו כן נצפה שיפור בכוח מתפרץ ובזריזות. במחקר אחד אף הודגם כי 10 דקות של אימון סדר בק"ח משפרות פרמטרים אירוביים כמו 30 דקות של אימון סדיר בריצה. תגובות פיזיולוגיות מיידיות לק"ח כוללות את המערכות האנאירוביות והאירוביות. קצב הלב עולה עם עליית מהירות הקפיצה ובקצב של 150 סיבובים לדקה (סל"ד) ניתן להגיע ל-92 אחוז מקצב לב מרבי ול-74 אחוז מצח"מ.

ממצא מעניין הוא ששיפוע העלייה בהוצאה האנרגטית עם העלאת מהירות הקפיצה מתון בלבד, כנראה משום שבמהירויות גבוהות הקפיצה נעשית לגובה נמוך יותר. לסגנונות ולצעדי ק"ח שונים יש עלויות מטבולויות שונות, הגבוהה ביותר היא בק"ח עם הצלבה לסירוגין של החבל-40 מיליליטר חמצן/ק"ג/דקה במהירות קפיצה של 138 סל"ד. ק"ח משפרת כוח וסיבולת של שרירי הגפיים התחתונות וכמו כן את התחושה הפרופריוצפטיבית ואת הקואורדינציה – כל אלה רבה חשיבותם במניעת פציעות ספורט נפוצות, כמו נקעים בקרסול וחבלות סיבוביות של הברך. ק"ח בטוחה יותר מריצה: רק קדמת כף הרגל נוגע בקרקע והקשת האורכית של כף הרגל מסייעת בבלימת זעזועים, בעוד שבריצה גל זעזוע גדול יותר נספג בגוף בגלל חבטת העקב בקרקע. ק"ח ניתנת לתרגול בסביבתו המוגנת של הבית, ולכך ערך מוסף בטיחותי חשוב.

קרן גבע, רוני לידור

מחקרים בלמידה מוטורית דיווחו ששימוש באסטרטגיות למידה בתהליכי רכישה של מיומנויות מוטוריות סגורות בעלות קצב פנימי תורם לטיפוח הלמידה. הנבדקים במחקרים אלה למדו את עקרונות האסטרטגיה לפני תחילת התרגול של המיומנות המוטורית. הם התבקשו להשתמש בעקרונות האסטרטגיה לפני תחילת התרגול של המיומנות המוטורית.

המטרה של המחקר הייתה לבחון את השפעתה של אסטרטגיית חמשת הצעדים(מוכנות, הדמייה, מיקוד קשב, ביצוע, הערכה) המוצגת בעיתויים שונים של תהליך הלמידה על הדיוק והמהירות של ביצוע שתי מטלות: מטלה מוטורית ומטלה מוטורית-קוגנטיבית. ובמילים אחרות מטרת המחקר היתה לבחון את השאלה הבאה: האם עדיף ללמד התנהגות אסטרטגית לפני תחילת התרגול? או שמא יש להתנסות קודם בביצוע המטלה ורק אחר כך להתוודע לעקרונות האסטרטגיה?

שמונים נבדקים הוקצו אקראית לשלוש קבוצות אסרטגיה: 100% (הצגת עקרונות האסטרטגיה בתחילת הלמידה), 75% (הצגת עקרונות האסטרטגיה לאחר תרגול של סדרת ביצוע אחת) ו-50% (הצגת עקרונות האסטרטגיה לאחר תרגול של שתי סדרות ביצוע). הנבדקים למדו שתי מטלות: גלגול כדור על ספסל (מטלה מוטורית) וסידור קלפים (מטלה מוטורית-קוגנטיבית). מדדים של מהירות הביצוע ודיוק הביצוע נמדדו עבור שתי המטלות. ניתוחי שונות נערכו על שלבי הלמידה וההעברה בנפרד. הניתוח הסטטיסטי גילה שנבדקי ה-100% דייקו יותר במטלת הגלגול (של ההעברה) מנבדקי שאר קבוצות הלמידה. נוסף על כך, נבדקי קבוצות האסרטגיה דייקו יותר במטלת סידור הקלפים בסדרת הביצוע השלישית בהשוואה לקבוצת הביקורת. ניתן להסיק מתוצאות המחקר שאסרטגיית למידה משפרת את דיוק הביצוע, אולם לא ניתן להצביע בבירור על העיתוי המועדף של הצגתה בפני הלומדים.

ישעיהו הוצלר

מטרתו של מחקר זה להציג תוקף ונתונים להשוואה במבחן להערכת איכותן של מיומנויות יסוד תנועתיות. זוהי גרסה ישראלית מקוצרת של מבחן אמריקאי נפוץ (Test of Gross Motor Development [TGMD]; Urlich, 1985). הקריטריונים שנבחרו לבדיקה במחקר הם תוקף מבנה, תוקף משווה, ועקביות פנימית של המבחן. 230 ילדים בכיתות א-ד בחינוך הרגיל ו-55 ילדים בכיתות א-ד מן החינוך המיוחד השתתפו במחקר, וייצגו 21 בתי ספר יסודיים מיישובים עירוניים וכפריים ברחבי הארץ.

כלי המחקר כללו את הגרסה הישראלית של המבחן (הוצלר, 1996 א, ב), ופריט קפיצות מצד לצד, מתוך מבחן תיאום גופני (קואורדינציה) כללי (Schilling & Kiphard, 1976) כאמצעי להערכת תוקף משווה. באמצעות ניתוח שונות באוכלוסיית הילדים בכיתות החינוך הרגיל הודגם מבנה דו-גורמי המייצג 56% מהשונות המוסברת בפריטי המבחן. מקדמי העמסה ממוצעים של הפריטים בממדי הניידות והכדור היו 0.69 ו-0.75, בהתאמה. מקדמי עקיבות פנימית אלפא של קרונבך היו 0.66 ו-0.77 בממדי הניידות והכדור, בהתאמה ומייצגים מבנה תקין של המבחן. ניתוח שונות רב גורמי הציג השפעה מובהקת של משתני הרגע (גיל, מגדר, סוג מסגרת חינוך). ההשפעה של המגדר הייתה במובהקות נמוכה יחסית ורק בממד של מיומנויות הכדור.

ממצאים אלה מאוששים את ההנחות התיאורטיות, ששימשו לבדיקת התוקף, בהקשר של התפתחות תקינה וחריגה של מיומנויות מוטוריות. תוקף משווה של המבחן נבדק ביחס למבחן ניתורים מצד לצד המייצג את היסוד התנועתי של תיאום מוטורי גס. הממצאים הצביעו על מתאם בינוני (r=.43, p>.001). על יסוד ממצאי המבחן הוכנו קווי חיתוך המתארים את מספר הקריטריונים המצופה מילדים בקבוצות הגיל והמגדר השונות באחוזון 20 של האוכלוסיה בכיתות החינוך הרגיל והחינוך המיוחד שהשתתפו במחקר.

חיים קאופמן, מרק ורטהיים 

הבנת מצבו של ענף הכדורעף בהווה מצריכה דיון בהתפתחותו מאז היווצרותו ועד מצבו העכשווי. כדי לתאר התפתחות זו יש להתייחס להיסטוריה של הענף בכמה רבדים: התפתחות הרעיון של המשחק לאורך השנים ותהליך הפצתו בעולם, התפתחות עיצובה של החוקה, התפתחות השינויים הסביבתיים והפוליטיים בתקופות השונות שעיצבו התפתחות זו, למשל, כניסת המשחק למסגרת האולימפית, כניסתו לטלוויזיה או פריצתו של כדורעף החופים. הכדורעף כענף ספורטיבי מעשי הושפע מהשינויים שנגרמו עקב הצלחות או כישלונות של מעצמות הכדורעף בתקופות השונות, ומן העיסוק המדעי והתיאורטי בענף במוסדות להשכלה אקדמית ספורטיבית ברחבי העולם. כל אלה השפיעו גם על התפתחותו בישראל.

מכאן גם נגזרות מטרותיו של מאמר זה:

• הכרת שלבי היסוד של עיצוב משחק הכדורעף
• הבנת השינויים שחלו בכדורעף כבבואה של התקופה שבה פעל, והשלכותיה של כל תקופה על זו שבאה בעקבותיה.
• ניתוח השינויים הטכניים והטקטיים לאורך זמן.
• בחינת העידן המודרני של הכדורעף במשחקים האולימפיים.
• בדיקת השפעתה של התקשורת בכלל ושל הטלוויזיה בשידור חי בפרט, על דרכו של הכדורעף.
• דיון בהתפתחות כדורעף החופים והשפעתו על הכדורעף הקלאסי.
• הבנה של התפתחות הכדורעף בישראל כנגזרת מן ההתפתחות של הענף בעולם והדגשת ייחודיותו מרגע היווסדותו ועד היום.

אוריאל זימרי, ריצ'רד פולידורו

חקר תולדותיה של יוון העתיקה בכלל ושל המשחקים האולימפיים בתקופה העתיקה בפרט, התברך בשינויים מהותיים בדור האחרון.

המאמר דן בהיבט אחד של המשחקים – "האקכאיריה" או שביתת הנשק האולימפית. שביתת הנשק, אשר זכתה גם לכינויים דוגמת "השלום האולימפי" וה"שלום הקדוש", פורשה שלא כהלכה לעיתים קרובות בתקופה המודרנית. בעבר הושמעה הדיעה שבתקופת המשחקים חלה שביתת נשק מוחלטת בכל מרחביה של יוון. בדור האחרון נתקבלה הדיעה ששביתת הנשק באה להבטיח אך ורק מעבר בטוח להולכים לאולימפיה ולחוזרים ממנה, וכן שהייה ללא הפרעה באולימפיה עצמה בעת המשחקים. ובכלל זה איסור לנשיאת נשק בתחום הפוליס אליס.

המאמר מתייחס לפרשנויות הנכונות והשגויות של "האקכאיריה" ומסתיים בפרשנות השגויה של הוועד האולימפי הבינלאומי בתקופתנו אנו, כולל ההטעיה של ארגון האומות המאוחדות בעניין זה.