כתב העת “בתנועה”

פ. ארטמיס סימופולוס

בריאותו של היחיד ושל האוכלוסייה בכללה היא תוצאה של יחסי גומלין בין גנטיקה וסביבה. תפיסה זו הובעה לראשונה על ידי היפוקרטס כדלהלן: "בריאות טובה דורשת ידיעה לגבי המערכת הבסיסית של האדם (המכונה בימינו גנטיקה) ולגבי סגולותיהם של מזונות מסוימים, בין אלה האופייניים להם ובין אלה הנובעים מהידע של האדם (היום – מזון מתועש). אך אכילה לבדה איננה מספיקה לבריאות. חייבת להתקיים כם פעילות גופנית, שגם את תוצאותיה עלינו לדעת. שילוב שני אלה יוצר מערכת, בה יש תשומת לב לעונת השנה, לשינויי מזג האוויר לגילו של האדם ולמצבו בבית. אם קיין חסר כלשהו במזון או בפעילות – הגוף יחלה" (480 לפני הספירה).

מיכאל שגיב, פ. פטר ווגלארא, מיכאל סודרי, רולף ארסא

אף על פי שתרומת הגנטיקה לרמת צפיפות העצם מוערכת בכ-80%, יש עדות מצטברת לכך שגורמים, כמו פעילות גופנית, יכולים להשפיע על צפיפות העצם, ויכולים למנוע לחץ על החוליות הגורם להנמכת הגובה עם ההזדקנות.

מטרתו של מחקר זה היא לבדוק, האם ניתן להשפיע באופן חיובי באמצעות תרגול קבוע על תהליך ההזדקנות, בכל הנוגע לאיבוד גובה.

השיטה: גובהם של 957 נשים ושל 1088 גברים שגילם 35-55 נמדד בשנת 1965, ושוב ב- 1995. הנבדקים הוקצו לארבע קבוצות, על פי שאלון שמולא. קבוצה א' (80 נשים, גיל ממוצע = 73.6, ס. תקן = 6 שנים, ו-141 גברים, בני 72.1 +/- 5.7 שנים) ייצגה אנשים שעסקו בפעילות אירובית בעצימות בינונית במשך כל חייהם. קבוצה ב' (95 נשים בנות 73.6 +/- 5.5 שנים, ו-207 גברים בני 71.1 +/- 6.1) החלה לעסוק בפעילות אירובית בעצימות בינונית בגיל 40 בערך, והמשיכה כך עד היום. בקבוצה ג' (362 נשים בגיל 73.2 +/- 5 שנים, ו-390 גברים בני 71.1 +/- 6 שנים) נכללו אלה שהיו פעילים בצעירותם, אך לא המשיכו בפעילות, ובקבוצה ד' (425 נשים בנות 72.8 +/- 5.3 שנים ו-350 גברים בני 70.3 +/- 6.1 שנים) היו אנשים שלא עסקו בפעילות גופנית באופן קבוע במשך כל חייהם.

התוצאות: כל הנבדקים איבדו מגובהם עם ההזדקנות. עם זאת, נמצאו הבדלים משמעותיים בקצב איבוד הגובה בין קבוצות א', ב', ג', ו-ד' (ממוצעים וטעויות תקן): לנשים אבדו (0.7) 3.4, (0.8) 3.5, (0.5) 6.0, (0.7) 6.5 ס"מ, בהתאמה. לגברים אבדו (0.5) 2.6, (0.4) 3.1, (0.4) 5.3, (0.5) 5.5 ס"מ, בהתאמה. כמו כן, איבוד הגובה אצל הנשים היה גבוה משמעותית מאשר אצל הגברים בכל ארבע רמות הפעילות.

המסקנות: נתונים אלה מצביעים על כך שתרגול סבולת בעצימות בינונית במשך החיים, בייחוד אחרי גיל 40, מביא לצמצום של איבוד הגובה אצל שני המינים. עם זאת, גברים מאבדים מגובהם פחות מנשים.

אורי גולדבורט

צריכת אבות מזון, פעילות גופנית בשעות הפנאי ומשקל גוף, בקרב גברים ישראלים, ילידי יבשות שונות, לפני 40 שנה – איזו משמעות ארוכת טווח נודעת להם בבריאות הלב?

רקע: עדויות רבות קושרות דפוסי צריכת מזון להיארעות ותמותה ממחלת לב כלילית (מל"כ) אך לא רבים המחקרים שהעריכו בדייקנות את הקשר בין פרמטרים תזונתיים ייחודים והסיכוי להיארעות או תמותה. כמו כן נדירים מחקרים, בהם נבדקה השפעה משולבת של תזונה ופעילות גופנית על היצרות עורקי הלב ואין כאלו הבודקים השפעה זו על אירועים של ממש.

אוכלוסייה ושיטות: 10,059 גברים יהודים עובדי מדינה ועיריות, בגיל 40 עד גיל הפרישה, נבדקו בשנת 1963 ב-3 תחנות בארץ. מרבית הנבדקים (86%) עלו מאירופה ומארצות עבר באסיה או צפון אפריקה. הם היו דומים בגובה ובמשקל, פרט ליוצאי המזרח התיכון שהיו נמוכים במקצת ובלטו במשקל נמוך (69 ק"ג בממוצע) מן האחרים. יוצאי מזרח ומרכז אירופה היו היחידים, ששאבו יותר מ-10% מן הקלוריות, בממוצע, מתוך שומן רווי. יוצאי צפון אפריקה בלטו בצריכה גבוהה של שומן רב-בלתי רווי, יחסית לשומן רווי. השאלון התזונתי היה שאלון תדירויות מדווחות ופעילות גופנית הוערכה בעבודה לפי הימצאות עיקרית בישיבה, עמידה, הליכה או מאמץ פיסי ובשעות הפנאי לפי תדירות. היארעות מחלה כלילית ל-5 שנית אותרה בבדיקות חוזרות ב-1968 ותמותה לפי סיבותיה והוערכה עד 1986, בעיקר לפי הסיווג הבינלאומי של מחלות (ICD מהדורת 7, 8 ו-9).

תוצאות: שיעורי פטירות ממל"ג, לאחר תקנון לפי גיל, היו גבוהים בחמישון העליון של מדד גובה משקל (מעל 3. 28 ק"ג למטר רבוע) באופן בולט מאלו של תקנון ללחץ דם, סוכרת וכולסטרול ומרכיביו. ששת אזורי המוצא במחקר מראים ממוצעי כולסטרול גבוהים בדם באזורים, שבהם אף דווחה צריכה יחסית גבוהה של שומן רווי. מתאם אקולוגי מסוים קיים גם עם שיעורי תמותת מל"ג בטווח הארוך. תמותה זו ממל"ג עומדת ביחס הפוך לצריכת חומצה לינולאית, בין יחסית לכלל הקלוריות ובין יחסית לצריכת השומן הרווי. בחישוב של מודל הישרדות הסיכוי היחסי לפטירה ממל"כ, הקשור עם שינוי של חמישון של יחס ה P/S, צריכת חומצה לינולאית יחסית לצריכת שומן רווי, היה 0.84 (רב"ס 95%, 0.69 עד 1.02). גם צריכה יחסית גבוהה של פחמימות הקטינה באופן בלתי-תלוי את הסיכון לתמותה ממל"כ. הקשר של תמותה ממל"כ עם פעילות גופנית נמצא הן לגבי אנשים, שעבודתם העיקרית אינה נעשית בישיבה (סיכון יחסי בין 0.78 עד 0.87 לפטירה ממל"ג) והן לגבי פעילות בשעות הפנאי. שם, ככל שהפעילות היתה נמרצת יותר, עלתה ה"הגנה" בפני פטירה והגיעה לסיכוי יחסי מתוקנן לגיל של 0.70 לפטירה ממל"כ. התרומה של שני סוגי הפעילות הגופנית, אשר דווחו, הייתה סינרגיסטית. הקשרים שנמצאו עם פעילות גופנית היו אדיטיביים לאלו שנצפו עבור המרכיבים התזונתיים ואף לא הידלדלו על ידי כלילת גורמי הסיכון ה"מבוססים", בשונה מן הממצא לגבי הקשר בין תזונה מדווחת.

ממצאינו, יחד עם המספר המוגבל של מחקרי עוקבה גדולים ומחקרים קליניים נדירים, אשר בדקו השפעה משולבת של תכניות, עם פעילות גופנית ועם דיאטה, על היצרות העורקים הכליליים ואף על תפקוד האנדותל, מחזקים את הסיכוי להפיק תועלת בריאותית מצטברת מתוך שמירה על תזונה מתאימה ועיסוק בפעילות גופנית.

ישעיהו הוצלר, ענת חכם

הספרות המקצועית מציינת עד כמה חשובה הפעילות במים לילדים בעלי נכות ועד כמה ההסתגלות למים אצלם שונה מהסתגלותם של ילדים בריאים בגופם. כלי מדידה הבודק הסתגלות במים משמש ככלי הערכה ליכולתו ולרמתו של הילד הנכה, ומאפשר למורה ולמאמן לתכנן יעדים ומטרות לטיפול. המבחנים הבודקים את יכולת הסתגלותם של ילדים עם נכות לפעילות במים ואת רמתם מעטים, והם לוקים מבחינה מתודולוגית. בארץ פותח מבחן הסתגלות למים שמטרתו לענות על צורך חיוני זה.

מטרת המחקר: לבדוק את מהימנותו ואת תקפותו של מבחן ההסתגלות למים המיועד לילדים עם נכות.
כלי המחקר: מבחן ההסתגלות למים לילדים ולבני נוער עם נכות גופנית הוא כלי תצפיתי, שפותח באיל"ן מרכז ספורט לנכים ברמת גן, במסגרת עבודה במים עם ילדים נכים. המבחן חובר בשנת 1993, ונערכו בו כמה שינויים כדי להתאימו לשימוש באוכלוסיות מגוונות. כיום המבחן בנוי מ – 22 פריטים ומסולם דירוגי של 4 נקודות.
אוכלוסיית המחקר: במחקר השתתפו 40 ילדים ובני נוער עם נכות התפתחותית (בעיקר נפגעי שיתוק מוחין) בני 4 – 22, המשתתפים בפעילות בבריכה כחלק מהתכנית הטיפולית שלהם.
תוצאות המחקר: מהימנות המבחן נבדקה על ידי בדיקה משווה בין שופטים ובמדידות חוזרות בפער של שבוע. המתאם בין השופטים היה 99. ובמדידות החוזרות 97. בשתי המדידות המובהקות הסטטיסטית הייתה גבוהה מאוד. תוקף הקריטריון של המבחן נבדק באמצעות מבחן T. ההשערה כי הוא מבחין באופן מובהק בין קבוצות שלהן פגיעה קשה ובין קבוצות שלהן פגיעה קלה, אוששה.

דיטהלם בלקינג

הערת העורך

המאמר שלהלן הוא תרגום של הרצאה שנישאה בפי דיטלהם בלקינג בסמינר על תרבות הגוף ביהדות, בעת המכבייה בשנת 2001. דיטלהם בלקינג הוא חוקר עצמאי שחקר את תרבותה של יהדות פולין במשך שנתיים. ההרצאות בסמינר הוגבלו לעשרים דקות. למרות קיצורו, החלטנו לכלול הרצאה זאת, שתורגמה לעברית על ידי אוריאל זימרי, בפרסום שלנו לאור ייחודיות הנושא.

המאמר דן בזרמים השונים בחיי התרבות של יהודי פולין בין שתי מלחמות העולם, כפי שמצאו את ביטויים בהתאגדויות הספורט השונות, החל בהענקת הזכויות התרבותיות לבני המיעוטים בפולין העצמאית במלחמת העולם הראשונה, וכלה בפרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939. בהרצאה הושם דגש מיוחד בפער בין האגודות הציוניות, ובראשן המכבי, ובין האגודות הסוציאליסטיות האנטי-ציוניות, דוגמת גוויאזדה ומורגנשטרן. תשומת לב מיוחדת מוקדשת להישגיהם של הספורטאים היהודים, ובכלל זה בזכייה במדליות במשחקים האולימפיים ובאליפויות עולם. הפרק האחרון דן בניסיון הנפל לחדש את החיים היהודיים בפולין שלאחר מלחמת העולם השנייה. בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה נאלצה ממשלתה החדשה של פולין, שאך זכתה בעצמאות, להעניק זכויות מיוחדות לבני מיעוטים בלחצן של בנות הברית – אנגליה, ארצות הברית וצרפת. בין היתר ניתנה למיעוטים הזכות להפעיל מערכת עצמאית של בתי ספר ולהורות בהם בלשונם (Levine, 1994). למרות זאת, לא נמנעה האפליה על רקע אנטישמי. אפליית היהודים נחלשה בעקבות המהפכה בהנהגת פילסודסקי בשנת 1926, אך התחזקה שוב בעת המשבר הכלכלי העולמי בסוף שנות ה- 20. מותו של פילסודסקי בשנת 1935 גרר החרפה נוספת של תופעות אנטישמיות, שנמשכה עד חיסול הרפובליקה בעת מלחמת העולם השנייה. עם זאת יש לציין, שהמדינה הצעירה יצרה אפשרויות להקמת ארגונים יהודיים ולביסוסם, ובכללם, הקמת ארגונים שונים בתחום הספורט. בקונגרס הציוני העשירי, שהתקיים בשנת 1921 בקארלובי-ווארי בצ'כוסלובקיה, ייסדו נציגים מעשר מדינות, ובכללן פולין, את ההסתדרות העולמית "מכבי" (Pick, 1971). החדשה הייתה מושתתת על הרעיון הציוני, ובכך נוצר הבסיס לשונות רבה בין תנועות הספורט היהודיות, בעיקר בפולין, שבה כבר הייתה היהדות מפולגת לפלגים רבים.

רוני לידור, סימה זך

בתקופות שונות נוטים ליחס למושגים מתחום הפסיכולוגיה משמעויות שונות. מקצת המושגים הם אוניברסליים, בעוד לאחרים משמעות רק בהקשר של מצב, זמן ומקום מסוימים. כאשר חוקרים תופעות בין תרבותיות, מתעורר הצורך לתרגם מושגים משפה לשפה. אחד האתגרים העומדים בפני חוקרים במדעי ההתנהגות, החברה והחינוך, הוא לאמץ כלים שיהיו רלוונטים לתרבותם של דוברי שפת התרגום אך ישמרו את המשמעות המקורית של הפריטים.

במחקר זה תורגם מאנגלית לעברית שאלון הבוחן השערות הקשורות בהתנהגות האדם. התרגום נעשה בחמישה שלבים: א) תרגום מוקדם של השאלון המקורי על ידי החוקרים; ב) קריאה של גרסת התרגום המוקדם בעברית ותרגומו לאנגלית על ידי דובר דו-לשוני (השולט בשתי השפות ברמת שפת אם) יליד ארה"ב, וקריאה של הגרסה בשפה האנגלית ותרגומה לעברית בידי דובר דו-לשוני יליד ישראל(השולט בשתי השפות ברמת שפת אם). התרגומים הושוו כדי למנוע אי התאמות וכדי ליצור גרסה מוסכמת בעברית; ג) קריאה של הגרסה העברית ושל הגרסה האנגלית המקורית ובחינתם על ידי שלושה מאבחנים השולטים בשתי שפות; ד) בחינת הגרסה העברית של השאלון באמצעות מחקר על מדגם של 103 סטודנטים הלומדים במכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט; ה) ניתוח סטטיסטי של השאלון לשם קביעת מהימנותו ותקפותו. המשתתפים מילאו את השאלון פעמיים במרווח של שבוע. תהליכי תיקוף בוצעו על הנתונים של מבחן השחזור. מתוך הניתוח הססטיסטי עולה שהכלי המתורגם לשפה העברית הוא מהימן ותקף. מומלץ לחוקרים בפסיכולוגיה של הספורט להשתמש בשאלון בגרסתו בשפה העברית.