כתב העת “בתנועה”

שולמית רביב, אמה גרון

תופעת הנשירה של ילדים מפעילות גופנית מעוררת דאגה, לא רק משום שהפעילות הזו משפיעה באופן חיובי על התפתחותם הכללית ועל בריאותם של הילדים, אלא גם משום שפעילות גופנית בגיל הילדות קובעת את סגנון החיים ואת העיסוק של הפרט בתחום זה גם בגיל המבוגר. מאז שנות ה- 70 המאוחרות החלו לחקור את תופעת הנשירה. החוקרים ביקשו לאתר ולהבין את הסיבות להופעתה במטרה לצמצם את הסכנה להתרחשותה. המאמר שלנו מבוסס על סקירת מחקרים אלה. ממצאי המחקר מלמדים על קיומן של סיבות רבות ומגוונות, הקשורות זו בזו ומשפיעות על הנשירה מהפעילות הגופנית ומהספורט. נמצא כי הסיבות לנשירה הן אינדיבידואליות, קשורות באופי הפרט, בפעילות ובמצב הספציפי.

המחקרים השונים מצביעים רק על כיוון כללי שיש ללכת בו כדי להימנע מתופעה זו. הם מציגים את הגורמים בעלי ההשפעה הפוטנציאלית ואת התנאים שבהם הם פועלים. תמונה ברורה יותר על הדרך להימנע מנשירה ניתן למצוא במחקרים על פעילים שנשרו מהפעילות הגופנית, ולאחר מכן חזרו לעסוק בה. מכאן עולה כי רצוי בכל מקרה של נשירה לבדוק לגופו של עניין.

דובי לופי

המאמר עוסק בגורמים שונים המביאים להתמדה בפעילות ספורטיבית. בתחילה מצוטטים מחקרים הדנים בנושא ההתמדה ובאפשרויות להשיגה אצל ספורטאים, כשההתמקדות היא בהתמדה בפעילות ספורטיבית לעומת הנשירה ממנה. בהמשך נסקרים גורמים שנמצאו בחקר ההתמדה בעיסוק בספורט תחרותי: גורמים חיצוניים, גורמים פנימיים וגורמי-אימון. ההתמקדות של המאמר היא בתכונות האישיות הקשורות להתמדה בספורט. המאמר מצביע על מגוון רחב של מאפייני אישיות, שנמצא ביניהם מתאם משמעותי, מבחינה סטטיסטית, ליכולת ההתמדה. מסיכום הממצאים השונים ניתן לנסח "ההנחיות למאמן", המבקש לעזור לספורטאים להתמיד בספורט התחרותי ולמנוע נשירה טרם זמנה.

הלל רסקין

חוקרים שונים, בעיקר מתחומי הפסיכולוגיה והסוציולוגיה של הספורט, עוסקים מזה שנים הן באיסוף נתונים על שיעור העיסוק בפעילות גופנית בקרב ציבור המבוגרים בארצות שונות, והן בלמידת הגורמים המביאים להשתתפות בפעילות גופנית ולהתמדה בה או לנשירה ממנה. במאמר זה נסקרת התופעה הכלל עולמית (אוניברסלית) של ההשתתפות או של ההמנעות מפעילות גופנית. מוגדרים מושגי יסוד רלבנטיים לתופעה זו ומובאים הממצאים המחקריים העיקריים, המנתחים גורמים המשפיעים על ההיענות וההתמדה בפעילות ועל נשירה ממנה במהלך חיי המבוגר, ומעלים תיאוריות שונות להסברת תופעות אלה. כמו כן, נדונים במאמר הדרכים הרצויות להפחתת ההימנעות הכלל עולמית (האוניברסלית) מפעילות גופנית.

רונית אבני, רוני לידור

הספרות של הפסיכולוגיה הקוגנטיבית, של הפסיכולוגיה של הספורט והלמידה המוטורית, עוסקות בהרחבה בחקר יכולת הקשב של האדם. היבטיה התיאורטיים של יכולת הקשב נבחנו מזויות רבות, אולם ההיבטים המעשיים הקשורים ביכולת זו הוזנחו מעט במשך השנים. מטרתו של המחקר הזה היא לבחון את יכולת הקשב של מתעמלות צעירות בתנאים רגילים של למידה ובתנאים שבמהלכם נחשפו המתעמלות להפרעות קוליות ולהפרעות חזותיות. עשרים מתעמלות (10 מתחילות ו – 10 מקצועיות) ביצעו מיומנות של הליכה על קורה מבלי להיחשף להפרעות חיצוניות ובתנאים של הפרעה קולית ושל הפרעה חזותית. ארבעה משתנים תלויים נמדדו במהלך הביצועים של המתעמלות: זמן הביצוע של המטלה העיקרית (הליכה על קורה), מספר המילים, מספר הצבעים ומיקום הצבעים שכל מתעמלת התבקשה לזכור במהלך הביצוע של המטלות המשניות. ניתוחי שונות דו-כיווניים 2X9), 2X3) עם מדידות חוזרות על המשתנה סדרת הביצוע, ומבחני-t בלתיתלויים נערכו על המשתנים התלויים. הניתוח הסטטיסטי הראה שהמתעמלות המקצועיות ביצעו את מטלת ההליכה על הקורה מהר יותר מהמתעמלות המתחילות במהלך שלביו השונים של הניסוי, אולם לא הצליחו לבצע במדויק יותר את המטלות המשניות. ממצאי מחקר זה מאוששים את ההנחה שרמת מיומנות גבוהה עשויה לסייע למתעמלות לשמור על רמת ביצוע, גם כאשר תנאי הסביבה חושפים את המתעמלות לגירויים סביבתיים שאינם רלוונטיים לסביבת הביצוע. עם זאת, במטרה לשפר את יכולת המתעמלות למקד את הקשב ביעילות רבה מומלץ לבצע אימוני קשב ייחודיים בסביבה שבה מתבצעת המטלה.

מיכאל בר-אלי, פאר מוסקוביץ

מאמר זה דן בבעיית השימוש בסמים בספורט מנקודת הראות של תורת המשחקים. לאחר הצגה קצרה של תורת המשחקים מוצעים חמישה יישומים של "דילמת האסיר": שלושה משחקים ("לומברדי", "מקיאבלי" ו"בראוני"), המובילים להגברת השימוש בסמים בספורט, ושני משחקים ("קוברטיני" ו"נאסייאני") המובילים להפחתתו. כמו כן מוצעות דרכים אחדות להגברת שיתוף הפעולה בין ספורטאים, וזאת כדי לנסות ולהפחית את השימוש בסמים בספורט.