כתב העת “בתנועה”

ישעיהו הוצלר, חלי שושני

בשנת 1989, כ-10 שנים לאחר פרסום המלצות ועדה של משרד החינוך בנושא הפעילות הגופנית בחינוך המיוחד, נערך סקר בבתי ספר ובגנים של החינוך המיוחד בארץ. תשובות לשאלוני הסקר התקבלו מאת 40% מהמוסדות שאליהם נשלח השאלון (n=76). השאלון עסק בכמות האוכלוסיה המטופלת ובמאפייניה, בהכשרה המקצועית של מנחי הפעילות הגופנית במקום, וכן בסוגי הפעילות הגופנית המוצעים במקום . במספר השעות השבועיות של הפעילות הגופנית לילד במתקנים העומדים לרשות הפעילות ובמקורות התקציב וזאת בהשוואה לרצוי על פי תפיסת המטפלים.

הממצאים מצביעים על פער ניכר בין המצב המצוי לבין המצב הרצוי בתחום שעות הפעילות הגופנית לילד, במיוחד במוסדות לילדים בעלי לקות גופנית (83%). כמו כן נמצא כי קיים חסר ניכר במתקנים מתאימים, בהכשרה המקצועית (25% בלבד בעלי הכשרה ייחודית) ובתקציב (57% מהפעילות ממומנת על ידי משרד החינוך).
במאמר נידונות המלצות לשינוי המצב.

שולמית רביב, אריה רוטשטיין

בשנים האחרונות גוברת התחרות בין בני הנוער המבקשים לשרת ביחידות מובחרות בצה"ל. תחרות זו יצרה ביקוש לקורסי ההכנה לצה"ל, המכשירים לקראת המיון והגיבושים שלפני הגיוס. ההשתתפות בקורסי ההכנה כרוכה במחויבות אישית משמעותית, בנוסף למחויבות של בחינות הבגרות בתיכון.

המטרה הייתה לבדוק מה מייחד את בני הנוער הבוחרים להשתתף בקורסי ההכנה, מבחינת הרקע הדמוגרפי ותכונות האישיות. במחקר השתתפו 221 תלמידים שבחרו להשתתף בקורסי ההכנה (קבוצת הניסוי) ו-154 תלמידים מאותן כיתות, שבחרו שלא להשתתף בקורסים אלו (קבוצת הביקורת). לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות ברקע הדמוגרפי שלהם (כגון מוצא ההורים, השכלתם, סוג ביה"ס).
קבוצת הניסוי בלטה בשאיפה לשרת ביחידות מובחרות ובנכונות להשתתף בפעילות לשיפור הכושר הגופני. כן נמצא שהורי הבנים מקבוצת הניסוי התנגדו פחות להתנדבות בניהם ליחידות מובחרות, מהורי קבוצת הביקורת. נמצאו הבדלים בין הקבוצות במאפייני האישיות. המתבגרים מקבוצת הניסוי, בהשוואה לקבוצת הביקורת, נמצאו בעלי שליטה עצמית גבוהה, דימוי עצמי כללי חיובי, דימוי גוף חיובי, אישיות יציבה ומוחצנת (extravert). ממצאי המחקר מתאימים לידוע בספרות על מאפייני האישיות של ספורטאים ושל אנשים פעילים.

חיים קאופמן

ההתאגדות לספורט "הפועל", שהוקמה בשנות העשרים הושפעה מספורט הפועלים הבינלאומי, שפעל בשנות הקמתה. במאמר נבחנים היסודות הרעיוניים שאימצה התאגדות "הפועל", כפי שבאו לידי ביטוי במקורותיה ובמטרות שלשמן הוקמה.

במאמר מתוארים הרעיונות המרכזיים של ספורט הפועלים אשר נועד לשמירה על בריאות העובד במקום עבודתו ולשמש השלמה לעיסוקו. הספורט במתכונת זו נוגד את רעיון הספורט הכללי, שנתפש כבורגני, על מכלול ערכיו השליליים. זו ספורט ייחודי של פועלים המיועד להמונים, שיש בו דגש על העממיות והוא מתכוון לפועל ולא לספורטאי המיומן.
בנוסף לכך ספורט הפועלים נועד גם להקמת כוח שיגן על מעמד הפועלים וישמש כאמצעי לחינוכו.
התאגדות "הפועל" אימצה את הערכים המעמדיים, אך עם זאת הדגישה ערכים לאומיים, וראתה עצמה כחלק מתנועת העבודה הארץ-ישראלית ששמה לה כמטרה להנהיג את החברה החדשה שנוצרה בארץ-ישראל.

רוני לידור, איתן אלדר, נעה נאבל-הלר, דליה אייל

שני סוגי אימונים בלמידה מוטורית נחקרו רבות במשך השנים: האימון החדגוני והאימון המגוון. אימונים אלו מבוססים על שתי תיאוריות בלמידה מוטורית המנוגדות, במידה מסוימת, והם משקפים צורות שונות של תרגול המיומנות המוטורית הנרכשת. מחקרים רבים הבליטו את עליונות האימון המגוון על פני האימון החדגוני במגוון רחב של מיומנויות מוטוריות.

במאמר זה נבחנת חשיבותו של האימון המגוון בתהליכי למידה של מיומנויות מוטוריות, ויש בו המלצה למורה לחינוך הגופני ולמאמן הספורט לשנות, עד כמה שניתן, את אופן ביצוע המיומנות הנלמדת כדי ליצור הרחבה של הסכימה התנועתית וכדי ליצור הזדמנויות של העברה בתהליכי למידה של מיומנויות מוטוריות שונות. במטרה להמחיש את היישום של עקרונות האימון החדגוני והאימון המגוון בסביבות למידה טבעיות, כמו בשיעורים לחינוך הגופני, נערך מחקר שדה על אוכלוסיה של 118 תלמידים הלומדים בבית הספר היסודי. אוכלוסיית הלומדים אומנה בחלקה בשיטת האימון החדגוני ובחלקה בשיטת האימון המגוון. אף על פי שלא נתגלו הבדלים במחקר השדה, מומלץ ליישם את עקרונות האימון המגוון במהלך השיעורים לחינוך הגופני.
המאמר מתבסס על מחקר שדה כדי להדגים יישום של סוגי אימונים בלמידה מוטורית במסגרת עבודה מעשית עם לומדים בבתי הספר.

מיכאל בר-אלי, ברקת פלק

שני מדדים מקובלים המשקפים מצבי לחץ הם קצב הלב והחרדה. במחקר זה נבדקה השפעת הלחץ הפיזי והרגשי, הכרוכים בספורט הצניחה, על צנחנים מנוסים ועל צנחנים בלתי מנוסים. קצב הלב נוטר מרגע ההמראה ועד לרגע הנחיתה. רמת החרדה נמדדה לפני ההמראה. קצב הלס נמצא מואץ יותר אצל הצנחנים הבלתי מנוסים מאשר אצל הצנחנים המנוסים, במיוחד בהמראה וביציאה מהמטוס. עם זאת, כאשר חושב הדופק כאחוז מהדופק המרבי לא נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות.

לא נמצא הבדל מובהק ברמת החרדה בין שתי הקבוצות, אף על פי שהצנחנים הבלתי מנוסים נטו להיות מעט יותר חרדים. נמצא קשר ישיר בין רמת החרדה ובין קצב הלב בנחיתה. לסיכום, נמצאה תגובה של לחץ פסיכופיסיולוגי גבוה בשתי הקבוצות, אם כי התגובה בקבוצה של הבלתי מנוסים הייתה מעט גבוהה יותר. לכן, ייתכן שהצנחנים הבלתי מנוסים נתונים בדרגת סיכון גבוהה יותר לפגיעות.