כתב העת “בתנועה”

אסתר גולדשטיין, אריאל סימקין

הפתולוגיה של העצם וההשפעות המכניות עליה

העצם ומחלת האוסטאופורוזיס (osteoporosis)

השלד בנוי מעצמות שהן רקמת חיבור קשה. השלד מייצב את הגוף, מגן על אברים חיוניים, משמש מקום חיבור לשרירים ומהווה מקום אפסון למינרלים, בעיקר לסידן.

אחת ממחלות העצם השחיכות בגיל המבוגר הנה מחלת האוסטאופורוזיס, הפוגעת בעיקר בנשים מבוגרות. ככל שתוחלת החיים עולה, כך הולכת מחלה זו והופכת נפוצה יותר. מחלת האוסטאופורוזיס מאופיינת בירידה בכמות העצם, הגורמת לשברים אחרי טראומה מינימלית (Riggs et al., 1986). הרמה של מסת העצם בכל גיל הינה תוצאה של כמות העצם, שהושגה בתהליך הגדילה ושל שיעור איבוד מסת העצם. כמות בלתי מספקת של מסת העצם בסיום תהליך הגדילה תעלה את ההסתברות לשברים בגיל המבוגר (Peck, Riggs & Bell, 1987).

רוני לידור

הקושי הכללי בחקר מיומנויות מוטוריות

מחקרים רבים בלמידה מוטורית נערכים בתנאי מעבדה ונשלטים על ידי החוקר (Shea & Kohl, 1991; Weeks, 1992). בתנאי מחקר אלו החוקר שולט במשתנים הבלתי תלויים והן במשתנים התלויים. בשל שליטה זו החוקר עשוי להסביר את ממצאי המחקר ולייחסם לשיטת הטיפול שנקט או לסוג האימון שבחר. אמנם, מההיבט המתודולוגי השיגו חוקרים בלמידה מוטורית את מבוקשם, קרי סביבת מחקר נשלטת, אך נשאלת השאלה, האם הצליחו בהעברת ממצאי מחקריהם מסביבת המעבדה אל סביבת למידה טבעית יותר המשקפת תנאי שדה, כמו אלה של בית הספר?

שולמית רביב, אילנה רכס, עודד הכט

תיאוריות וממצאי מחקר מהשנים האחרונות מציגים את הילדות המוקדמת כתקופה שבה הילד מתוודע לעולם האובייקטים ולאנשים ולומד אותם. לפיכך, ככל שהוא פעיל יותר – עולמו מתרחב, וככל שעולמו מתרחב – אפשרויות הפעילות שלו מתרבות (לוין, 1986). פעילות הילד אינה רק המניע להתפתחותו, אלא גם ראי ליכולתו ולצרכיו.

איתן אלדר

חקר ההוראה היעילה בחינוך הגופני התפתח בעקבות המחקר בחינוך הכללי ויושמו בו שיטות מחקר דומות. למעשה, ניתן לומר שהמחקר מקדים ב-10 שנים את המחקר בתחום החינוך הגופני, ורק לאחרונה נדמה שפותחו שיטות מחקר ותאוריות מספיקות המאפשרות לתחום "צעיר" זה להתקדם בצורה עצמאית ולסגור את הפער בין לבין ההוראה הכללית. במאמר זה נסקרות הגישות ושיטות המחקר העיקריות הבאות לידי ביטוי בחקר הוראת החינוך הגופני.