כתב העת “בתנועה”

שלמה הלר, רוני לידור

היכולת הגופנית
המחקר על היכולת הגופנית
שיפור היכולת הגופנית של התלמידים ושל התלמידות בבתי הספר היווה, מאז ומתמיד, יעד עיקרי בעבודתם של המורה לחינוך גופני או של מאמן הספורט. במסגרת בית הספר (יסודי ותיכון), מנסה המורה לחינוך גופני לשפר את היכולת הגופנית של תלמידיו באמצעות תרגילים ומשחקים, כשהוא מפקח על ההישג ומודד אותו.

שרה דרויאן

המחקר המוצג במאמר זה מנתח את הקושי בהוראת מושגים מדעיים ובוחן דרכים חילופיות לקידום הבנתם. המחקר מתמקד בקידום הבנתו של מושג המהירות ונערך בשני שלבים. בשלב א' נבדקה ההשפעה של פעילות גומלין חברתית-קוגניטיבית על הבנתו של מושג המהירות. ממצאי המחקר הנחו את עיצובו של שלב ב', שבו נבדקה השפעתה של התנסות קינסתטית על קידום הבנתו של המושג.

רוני לידור

הקשר בין התכנון והחשיבה לבין התנועה הגופנית
תהליכים חשיבתיים מתרחשים במהלך הביצוע של משימות מוטוריות רבות ומגוונות המבוצעות בחיי היום יום (כמו נהיגה), בחינוך גופני (כמו למידה של מיומנויות יסוד במשחקי הכדור), ובספורט (כמו זינוק בריצת 100 מ').

אורלי יזדי-עוגב

אחת המטרות העיקריות של תכניות החינוך הגופני בבית-הספר היסודי היא ללמד ילדים מיומנויות מוטוריות. עובדה זו נכונה בעיקר בהוראת מיומנויות היסוד (fundamental motor skills) ובהוראת מיומנויות ספורט ספציפיות (Docherty & Turkington, 1986, Gallahue, 1982). איכות תהליך הרכישה או הלמידה של המיומנויות המוטוריות קשורה בגורמים רבים, כגון: מערכות עצביות-שריריות, מערכות מוטוריות-מרכזיות, יחסי גומלין בין החושים, תהליכי תפיסה ותכנון מוטורי. הביצוע של כל תנועה, אף הפשוטה ביותר, הינו שילוב של חשיבה, של פעולה פיסית, של הגוף ושל גורמי הסביבה (Dijoseph, 1984).

גרשון טננבאום, נועה לוי-קולקר, שרגא שדה

מיקוד המבט והציפייה לאירועים
עיסוק בספורט כמו טניס מצריך מאמץ גופני ומנטלי. בעת משחק השחקן חייב להיות קשוב לרמזים סביבתיים ולרמזים פנימיים של הגוף כיד לאפשר עיבוד של מידע רב, הנקלט באמצעות מערכת החושים (Buckolz, Prapavesis & Fairs, 1988). מידע זה חיוני לקבלת החלטות ולציפייה התמידית של אירועים, הבאים בעת המשחק בסביבה משתנית באופן עיקבי (Abernethy, 1987b).

רוני לידור

המורה כצרכן עיקרי של מחקרים בלמידה מוטורית

מחקרים בלמידה מוטורית סיפקו מידע וחיוני למורה ולמאמן, כיצד יש ללמד מיומנויות מוטוריות וכיצד יש לפקח על ביצוען (Schmidt,1988, Singer, 1980). אף על פי שהמחקר לא סיפק תמיד המלצות ברורות ומוגדרות, כיצד ליישם ממצאים תיאוראיים אלו במסגרת השיעור לחינוך גופני או במסגרת אימון הספורט, נראה, שממצאי המחקר השתקפו, בכל זאת, בתהליכי למידה שונים.