תולדות הריצה ל-10,000 מ' לנשים, חלק ד'

חלק זה עוסק בשנים 2004-1998

בשנת 1997 התחילו לערוך באירופה מפעל שנתי שנקרא "אתגר 10,000 מטרים" וזאת עקב הוצאתה של הריצה מתכנית גביע אירופה לאומות שהיה אז מפעל שנתי. הזוכה במרוץ של 1997 שהתקיים בספרד הייתה המקומית ג'וליה וקרו – 31:14.51.

1998

המהדורה השנייה של " אתגר 10,000 המטרים" התקיימה בליסבון בחודש אפריל 1998 והתקיים בה מאבק מרתק בין האלופה האולימפית, פרננדה ריברו והרצה הבריטית בת ה-25 פולה רדקליף שהייתה זו ריצת הבכורה שלה למרחק זה. ריברו ניצחה בסיום צמוד 30:48.06 לעומת 30:48.58. היו אלה שני הזמנים המהירים ביותר לשנת 1998. באליפות אירופה 1998 שהתקיימה בבודפשט נכנעה ריברו לרצה האירית בת ה-29 סוניה אוסליבן שהייתה זו לה ריצת הבכורה במרחק זה אחרי שבשנים קודמות הצטיינה במרחקים קצרים יותר. אוסליבן רשמה זמן של 31:29.33 לעומת 31:32.42 של ריברו. אוסליבן ניצחה בבודפשט גם בריצה ל-5000 מ' והקדימה את גבריאלה סאבו מרומניה. השתיים היו גם הראשונות ב-5000 מ' בסידני 2000 ואז המנצחת הייתה סאבו.

1999

באליפות העולם 1999 שנערכה בסביליה, ספרד, לא נערכו מוקדמות בריצת 10,000 מ' לנשים וכל 31 הנרשמות זינקו למרוץ הגמר. למרות שהטמפרטורה שוב הייתה 30 מעלות הקצב הפעם היה מהיר. פולה רדקליף הייתה בראש ולאחר ק"מ ראשון של 3:11.45 היא הגבירה את הקצב ורצה את כל הקילומטרים הבאים בפחות מ-3:05 דקות. היא הגיעה ל-3000 מ' ב-9:20.09 ול-5000 מ' ב-15:25.24. היחידות שהחזיקו בקצב של רדקליף היו גטה ואמי מאתיופיה וטגלה לורופה מקניה. בק"מ התשיעי עברה לורופה להוביל כשואמי ורדקליף צמודות אליה כשהשלוש עוסקות כל הזמן במעבר הרצות האחרות בהקפה אחת ויותר. לקראת צלצול הפעמון להקפה האחרונה עברו רדקליף וואמי את לורופה וכשנותרו כ-250 מ' לסיום הגבירה ואמי את הקצב עוד ולרדקליף לו הייתה תשובה. 1) גטה ואמי 30:24.56; 2) פולה רדקליף 30:27.13; 3) טגלה לורופה 30:32.03; 4) הרומי הירוימה (יפן) 31:26.84; 5) צ'יימי טקהאשי (יפן) 31:27.62; 6) מרימה האשים (אתיופיה) 31:32.06; 7) ברהאנא אדרה (אתיופיה) 31:32.51. פרננדה ריברו לא סיימה את הריצה. שלושת הראשונות קבעו שיאים לאומיים והישגיהן היו החמישי, השישי והשביעי בכל הזמנים. זמנים טובים יותר קבעו רק הרצות הסיניות ואנג ג'ונקסיה וז'ונג הואנדי במשחקים הלאומיים של סין ב-1993 ואינגריד קריסטיאנסן (פעמיים) ב-1986.

2000

לוח הזמנים במשחקי סידני 2000 איפשר לנשים "הכפלה" של 5000/10,000: 22.9 – מוקדמות 5000, 25.9 – גמר 5000, 27.9 – מוקדמות 10,000, 30.9 – גמר 10,000. שתיים מהמדליסטיות ב-5000 ניסו את כוחן גם במרחק הכפול: סוניה אוסליבן שזכתה במדליית הכסף (14:41.02) וגטה ואמי שזכתה בארד (14:42.23). 40 הרצות שהתייצבו למוקדמות ריצת 10,000 חולקו לשני מקצים מהם עלו לגמר 8 הראשונות מכל מקצה ו-4 מפסידות מהירות. לאחר המקצים התברר כי מכל מקצה עלו לגמר 10 רצות והזמן האיטי ביותר שאיפשר עליה כמפסידה מהירה היה 32:59.28. בגמר, כמו באליפות העולם 1999, הכתיבה פולה רדקליף קצב מהיר והוא היה הפעם מהיר עוד יותר: 1000 – 3:01.66, 3000 – 9:01.99, 5000 – 15:05.70. רק 4 רצות נוספות הצליחו לעמוד בקצב ונשארו עם רדקליף: האתיופיות דררטו טולו וגטה ואמי, פרננדה ריברו מפורטוגל וטגלה לורופה מקניה. בחצי הדרך הואט קצת הקצב. רדקליף הייתה בראש ב-20 מתוך 25 ההקפות אך בהקפה האחרונה היא נכנעה לסיומת החזקה של שלושת המדליסטיות. המנצחת, דררטו טולו, עברה את ההקפה האחרונה ב-60.26 שניות. 1) דררטו טולו 30:17.49; 2) גטה ואמי 30:22.48; 3) פרננדה ריברו 30:22.88; 4) פולה רדקליף 30:26.97; 5) טגלה לורופה 30:37.26; 6) סוניה אוסליבן 30:53.37; 7) ג'י לי (סין) 31:06.94; 8) אלנה מאייר (דרום אפריקה) 31:14.70. אלופת העולם משנת 1997, סאלי ברסוסיו מקניה סיימה במקום ה-17. ההישגים של 4 הראשונות היו במקומות 4, 5, 6 ו-9 בכל הזמנים. הרצות שסיימו במקום 7-3 וגם אלה שסיימו במקומות 18-10 קבעו את ההישגים הטובים ביותר למסיימות במקומות אלה (18 הראשונות ירדו מ-32 דקות).

2001

החל מאליפות העולם בשנת 2001 שנערכה בעיר אדמונטון שבקנדה לא נערכו יותר ריצות מוקדמות ל-10,000 מטרים ואי לכך הקריטריונים להשתתפות במקצוע זה נעשו קשים יותר. קריטריון B שאיפשר השתתפות של רצה אחת מכל מדינה היה 33:20 דקות בשלוש האליפויות הקודמות ואילו באדמונטון הוא היה 33:00. קריטריון A שאיפשר השתתפות של שתיים או שלוש רצות ממדינה הוחמר מ-32:30 ל-32:00 ד'. הקצב בריצה באדמונטון היה איטי מאי פעם. פולה רדקליף שהובילה בקצב מהיר בסביליה 1999 ובסידני 2000 החליטה הפעם להישאר מאחור. הרצות עברו את מחצית המרחק ב-16:29.89 כשבראש הרצה מצרפת ימנה אובוהו. רדקליף עברה הפעם לראש רק במהלך הק"מ התשיעי אותו היא עברה ב-2:58.8 אך גם הטקטיקה הזו שלה נכשלה ועם צלצול הפעמון להקפה האחרונה עברו אותה שלוש הרצות מאתיופיה. לאחר פתיחה אטית לא פלא שהזמן ל-1000 מטר האחרונים היה השני בטיבו לריצת אליפות – 2:46.29. רק הק"מ האחרון של ואנג ג'ונקסיה בשטוטגרט 1993 היה מהיר ממנו (2:43.36). 1) דררטו טולו 31:48.81; 2) ברהאנא אדרה 31:48.85; 3) גטה ואמי 31:49.98; 4) פולה רדקליף 31:50.06; 5) מיהאלה בוטזן (רומניה) 32:03.46; 6) לודמילה פטרובה (רוסיה) 32:04.94. יומיים אחרי הריצה, במוקדמות ריצת 5000 מ' הפגינה רדקליף ביציע כנגד שיתופה של הרצה מרוסיה, אולגה יגרובה, שכשלה במבחן סימום ל-EPO סמוך לאליפות אך הותר לה להשתתף מאחר שלפי התקנות הבדיקה הייתה לא מושלמת מאחר שמיגרובה נלקחה רק בדיקת שתן ולא נלקחה ממנה גם בדיקת דם. רדקליף נשאה ביציע שלט עם אחת מחברותיה לנבחרת - "EPO cheats out" יש הטוענים, כי העובדה שיגרובה זכתה בסופו של דבר בתואר האליפות ב-5000 מ' גרמה לרדקליף תסכול שהוביל אותה אולי, איך להגיד בזהירות, לא להקפיד יותר מדי על תקנות הסימום. תוצאות בדיקות הדם הדם שלה, "הדרכון הביולוגי" שהודלפו לתקשורת בשנת 2015 היו מאד גבוליות ונתונות לפרשנויות שונות, אך היא נוקתה מכל חשד על ידי פדרציית האתלטיקה הבין לאומית שכונה אז IAAF. רדקליף הייתה היחידה שירדה מ-31 דקות במהלך שנת 2001. היא עשתה זאת בריצת האתגר האירופי שנערכה בחודש אפריל בברקלדו, ספרד שם היא קבעה זמן של 30:55.80 דקות.

2002

בשנת 2002 התנסתה פולה רדקליף לראשונה בריצת המרתון ובהצלחה גדולה: במרתון לונדון היא קבעה את ההישג הטוב ביותר במרתון לנשים בלבד – 2:18:55 שע' ובמרתון שיקגו את ההישג הטוב ביותר במרתון – 2:17:18 (שיאי עולם רשמיים במרוצי כבישים מוכרים רק משנת 2004). במקביל לכך היא שיפרה גם את שיאיה האישיים במרחקים קצרים יותר: 3000 מ' – 8:22.20, 5000 מ' – 14:31.42 (כאשר ניצחה במשחקי חבר העמים). ב-10,000 היא קבעה שיא ליבשת אירופה והזמן השני בהיסטוריה בעת ניצחונה באליפות אירופה 2002 שהתקיימה במינכן – 30:01.09 ד'. שנייה בריצה זו הייתה סוניה אוסליבן עם שיא אירי – 30:47.59. 3) לודמילה ביקטשבה (רוסיה) 31:04.00; 4( מיהאלה בוטזן (רומניה) 31:13.96; 5) ילנה פרופוקצ'וקה (לטביה) 31:17.72. פרננדה ריברו לא סיימה. אחרונת המסיימות, במקום ה-27 הייתה נילי אברמסקי מישראל – 34:51.15. מוקדם יותר באותה שנה קבעה אברמסקי שיא ישראלי – 33:19.85 ד'. במשחקי אסיה שנערכו בבוסאן, דרום קוריאה ניצחה הסינית סון ינג'י – 30:28.26 לפני היפנית קיוקו פוקושי 30:51.81. סון ינג'י ניצחה במשחקים גם ב-5000 מ' בזמן מעולה – 14:40.41. סלינה קוסגיי מקניה הייתה המנצחת במשחקי חבר העמים שנערכו במנצ'סטר – 31:27.83, סוזן צ'פקמוי מקניה ניצחה באליפות אפריקה שהתקיימה בתוניס – 31:45.14 וזמנים טובים נקבעו בתחרות שנערכה בפאלו אלטו, קליפורניה: יוקו שיבוי מיפן – 30:48.99, דינה קסטור (ארה"ב) 30:50.32. התחרות בפאלו אלטו המתקיימת באוניברסיטת סטנפורד מהווה עד היום את אחת התחרויות השנתיות המקיימות ריצת 10,000 מ' ובה נקבעים לא פעם הישגים טובים. בשנת 2010 למשל נקבעו בה 4 מ-5 הזמנים המהירים באותה שנה לגברים ובשנת 2014 נקבעו בה 3 התוצאות הטובות לאותה שנה בין הנשים.

2003

פולה רדקליף קבעה במרתון לונדון 2003 את שיא העולם שנשבר רק ב-2019 – 2:15:25 שע' ועוד קודם לכן, בחודש פברואר 2003 קבעה את ההישג הטוב בריצת 10 ק"מ על כביש בריצה בסאן חואן, פורטו ריקו, 30:21 ד' שאושר בשנת 2004 כשיא עולם כאשר החלה ההכרה הרשמית בשיאי עולם במרוצי כבישים. שיאי עולם במרוצי כבישים מוכרים רק במסלולים בהם המרחק בין נקודת הזינוק לנקודת הסיום אינו עולה על 50% ממרחק הריצה הכולל והפרש הגבהים בין נקודת הזינוק לנקודת הסיום אינו עולה על מטר אחד לכל ק"מ של מרחק הריצה. כמו כן נקבעו כללים לגבי מדידת המסלולים לצורך אישור שיאים.
את אליפות העולם 2003 שהתקיימה בסן-דני שליד פריז החמיצה פולה רדקליף בשל מחלה ופציעה, אולם גם בהיעדרה הייתה ריצת 10,000 מהירה מאד. את רוב מלאכת ההובלה נטלה על עצמה הסינית סון ינגג'י שבלטה מאד בסגנון ריצתה המיוחד בו נראו ידיה תלויות לצד גופה כשהן מבצעות מעט מאד עבודה. נכתב כי הפעולה היחידה שעשתה בידיים הייתה ללחוץ על כפתור ה-LAP (זמן ביניים), בתום כל הקפה. הקצב היה מהיר מאד: 1000 מ' – 2:59.62, 3000 מ' – 8:59.93. במחצית הדרך הובילה לורנה קיפלגאט, אתלטית ממוצא קנייתי שהתאזרחה בהולנד– 15:06.53. בק"מ השישי פרשה מן המרוץ דררטו טולו ונכתב כי היא סבלה מהרעלת מזון. גם פרננדה ריברו לא סיימה את הריצה. קיפלגאט החישה את הקצב שוב ו-2000 המטרים בין 5000 ל-7000 מ' עברו ב-6:01.8, אך היא לא הצליחה לברוח לשלוש רצות: סון ינג'י והאתיופיות ברהאנא אדרה וורקנש קידנה. הסינית עברה קדימה בהקפה הלפני אחרונה, אותה עברה ב-68.5 שנית אך כל השלוש האחרות נותרו צמודות אליה. בישורת האחורית פרצה ברהאנא אדרה קדימה ועברה את 200 המטרים האחרונים ב-29.9 בדרכה לניצחון. 1) ברהאנא אדרה 30:04.18 (שיא אליפות ושיא ליבשת אפריקה); 2) וורקנש קידנה 30:07.15; 3) סון ינגג'י 30:07.20; 4) לורנה קיפלגאט 30:12.53; 5) אלה ז'ילייבה (רוסיה) 30:23.07; 6) גלינה בוגומולובה (רוסיה) 30:26.20; 7) קסינג הוינא (סין) 30:31.55 (שיא עולמי לנוער); 8) בניטה ג'ונסון (אוסטרליה) 30:37.68 (שיא ליבשת אוקיאנייה); 9) אג'יגייהו דיבאבא (אתיופיה) 31:01.07. הרצות במקומות 16-2 קבעו את ההישגים הטובים למסיימות במקומות אלה. אדרה בת ה-30 השתתפה לראשונה בריצת 10,000 מ' באליפות העולם בשטוטגרט 1993 ולא עלתה לגמר. גם בייטבורי 1995 היא נשרה במוקדמות, במשחקי אטלנטה 1996 היא סיימה במקום ה-18, באתונה 1997 הייתה רביעית, בסבילה 1999 שביעית, בסידני 2000 היא הייתה במקום ה-12 ובאדמונטון 2001 היא זכתה במדליית הכסף.

2004

בחודש יוני 2004 עשתה פולה רדקליף פסק זמן קצר מאימוניה בהרי הפירנאים ויצאה לשתי תחרויות. ב-20 בחודש היא ניצחה בגביע אירופה בריצת 5000 מ' בשיא בריטי 14:29.11 וכעבור שבוע השיגה את הקריטריון למשחקי אתונה בריצת 10,000 בתחרות הפרס הגדול בגייטסהד, אנגליה שם רשמה הישג מעולה – 30:17.15. הקריטריונים להשתתפות בריצה הוחמרו עוד לקראת משחקי אתונה עקב ביטול המוקדמות. קריטריון B עמד על 32:17.0 וקריטריון A על 31:45.0. הרצה הבריטית ליז ילינג קבעה הישג של 31:45.14 ד' והחמיצה את המשחקים בשל 14 מאיות השנייה. ריצת 10,000 מ' במשחקי אתונה 2004 נערכה בתאריך 27 באוגוסט, חמישה ימים אחרי המרתון האולימפי. פולה רדקליף לא הצליחה לסיים את המרתון בתנאי החום הקשים של אתונה – מעל 35 מעלות ופרשה מן הריצה אחרי שעברה יותר מ-35 ק"מ אך בכל זאת החליטה להתייצב לריצת 10,000 המטרים. רדקליף הובילה אחרי 3000 מ' (9:27.40) אבל לא הצליחה לסיים את הריצה. גם פרננדה ריברו הייתה בין הפורשות. אג'גייהו דיבאבא הובילה בחצי הדרך (15:34.56). בק"מ השביעי החישו האתיופיות את הקצב ועברו אותו ב-2:56.87. נוצרה חבורת חוד של 5 רצות: דיבאבא, דררטו טולו וורקנש קידנה מאתיופיה, ההולנדית ממוצא קנייתי לורנה קיפלגאט וקסינג הוינה מסין. חמש הרצות היו עדיין ביחד בתחילת ההקפה האחרונה. ביישורת האחורית עברה דיבאבא להוביל. הסינית נצמדה אליה ועברה אותה ביישורת האחרונה. 1) קסינג הוינה 30:24.36; 2) אג'גייהו דיבאבא 30:24.98; 3) דררטו טולו 30:26.42; 4) וורקנש קידנה 30:28.30; 5) לורנה קיפלגאט 30:31.62; 6) סון ינגג'י 30:54.37; 7) ילנה פרופוקצ'וקה (לטביה) 31:04.10; 8) לידיה גריגורייבה (רוסיה) 31:04.62.

10 הטובות בכל הזמנים בריצת 10,000 מ' בסוף 2004

1. ואנג ג'ונקסיה (סין) 29:31.78 (1993)
2. פולה רדקליף (בריטניה) 30:01.09 (2002)
3. ברהאנא אדרה (אתיופיה) 30:04.18 (2003)
4. וורקנש קידנה (אתיופיה) 30:07.15 (2003)
5. ינגג'י סון (סין) 30:07.20 (2003)
6. לורנה קיפלגאט (הולנד) 30:12.53 (2003)
7. ז'ונג הואנדי (סין) 30:13.37 (1993)
8. אינגריד קריסטיאנסן (נורווגיה) 30:13.74 (1986)
9. דררטו טולו (אתיופיה) 30:17.49 (2000)
10. גטה ואמי (אתיופיה) 30:22.48
    כדאי לשים לב שאין עדיין אפילו רצה אחת מקניה בין 10 הטובות

10 הטובות בריצת 10 ק"מ על כביש בסוף 2004 (בתנאים לאישור שיאים)

1. פולה רדקליף (בריטניה) 30:21 (2003)
2. אסמה לגזאווי (מרוקו) 30:29 (2002)
3. ליז מק-קולגן (בריטניה) 30:38 (1989)
4. לורנה קיפלגאט (הולנד) 30:41 (2004)
5. איזבלה אוצ'יצ'י (קניה) 30:53 (2002)
   7-6. אינגריד קריסטיאנסן (נורווגיה) 30:59 (1989)
   7-6. סוניה אוסאליבן (אירלנד) 30:59 (2000)
   9-8. טגלה לורופה (קניה) 31:02 (1999)
   9-8. קתרין נדרבה (קניה) 31:02 (2001)
   10.לין ג'נינגס (ארה"ב) 31:06 (1990)

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן