מותו של האיש ששינה את פני הקפיצה לגובה

קפיצה לגובה בסגנון פוסברי
קפיצה לגובה בסגנון פוסברי

דיק פוסברי (Richard Douglas Fosbury March 6, 1947 – March 12, 2023) חולל שינוי גדול בתולדות הקפיצה לגובה. הסגנון שהביא לו ניצחון במשחקים האולימפיים במקסיקו סיטי 1968, עם שיא אישי ושיא אולימפי – 2.24, היה מהפכני.
ב-1968, כאשר זכה דיק פוסברי בניצחון בקפיצה לגובה במשחקים האולימפיים במקסיקו סיטי (2248 מטר מעל פני הים) שיא העולם עמד על 2.28 והוחזק על ידי ולרי ברומל מברה"מ, שיא שנקבע ב-1963. ברומל נפצע בתאונת אופנוע ב-1965 ובכך הסתיימה הקריירה האתלטית שלו. במשחקי מקסיקו-סיטי 1968 נקבעו הישגים חסרי תקדים בקפיצות וגם בריצות למרחקים קצרים, 100 עד 400 מטר, ואפילו בריצות למרחקים בינוניים: בריצת 800 מ' השווה המנצח את שיא העולם ובריצת 1500 מטר קבע המנצח שיא אולימפי שהיה גם שיאו האישי. שני גורמים תרמו להישגים המעולים: כוח המשיכה החלש יותר השורר בגבהים והאוויר שצפיפותו קטנה יותר ולכן התנגדותו להתקדמות האתלטים קטנה יותר. בריצות הארוכות (3000 מ' מכשולים, 5000 מ', 10,000 ומרתון) הגובה השפיע לרעה על ההישגים בשל דלילות החמצן באוויר.
שיא העולם בקפיצה משולשת שופר 5 פעמים בתחרות במקסיקו סיטי (פעם אחת במוקדמות ו-4 פעמים בגמר על ידי שלושה קופצים שונים). השיא לפני המשחקים היה 17.03 מטר ובסופם - 17.39 מטר. מאז 1995 השיא עומד על 18.29 מטר. סה"כ השיפור מהתקופה שלפני משחקי מקסיקו סיטי 1968 ועד ימינו - 7.4%. בקפיצה לרוחק השיא ערב המשחקים היה 8.35 מטר ובתחרות נקבע הישג של 8.90, עדיין השיא האולימפי וההישג השני בכל הזמנים העומד בתנאים לקביעת שיא (רוח גבית שמהירותה לא עולה על 2.0 מטר בשנייה, בין היתר). השיפור בשיא העולם לגברים בתחרות במקסיקו סיטי היה של יותר מ-6.5%. בקפיצה לרוחק לנשים קבעה ויקטוריה ויסקופוליאנו מרומניה שיא עולם - 6.82 מ'. שיאה האישי לפני 1968 עמד על 6.37 מ' ואחרי 1968 היא לא הרחיקה ליותר מ-6.48 מ'.
שיא העולם הנוכחי בקפיצה לגובה לגברים נקבע על ידי חוויאר סטומאיור מקובה ועומד מאז 1993 על 2.45 מטר. השיא האחרון בסגנון שאינו הסגנון של פוסברי נקבע על ידי ולדימיר ישנקו מברה"מ שעבר בגלילת בטן 2.34 ב-1978 (ישנקו עבר גם 2.35 באולם אך אז לא הוכרו שיאים אם הם נקבעו באולמות, היום כן). סה"כ השיפור בשיא העולם לגברים בקפיצה לגובה מאז 1968 עומד על 7.4% ואם נחשב את השיפור מעבר לשיא האחרון בגלילת בטן נקבל שיפור של 4.3% בערך. שיא העולם האחרון לנשים בקפיצה לגובה בסגנון גלילת בטן היה 2.00 מטר ונקבע על ידי רוזמרי אקרמן ממזרח גרמניה ב-1977. שיא העולם הנוכחי נקבע בשנת 2024 על ידי ירוסלבה מהוצ'יץ' מאוקראינה ועומד על 2.10 מטר - שיפור של 5.0%.

אימוץ סגנון פוסברי בישראל ובעולם


מיד לאחר משחקי מקסיקו סיטי 1968 החלו קופצים רבים בכל העולם ללמוד את סגנון פוסברי וכך למשל הושג כבר ב-7 במרס 1969 (פחות מחמישה חודשים אחרי משחקי מקסיקו סיטי) שיא ישראלי ראשון לגברים בקפיצה לגובה בסגנון פוסברי – יוסי פיקל עבר בתחרות בבאר שבע גובה של 1.93 מטר. מאחר שבמגרש בבאר שבע לא היה עדיין מזרן נחיתה, פיקל הביא עימו שקים מלאי ספוגים ופיזר אותם בבור הנחיתה. השיא הישראלי הראשון לנשים בסגנון פוסברי נקבע על ידי הנערה בת ה-15 אורית אברמוביץ' שעברה ב-1971 גובה של 1.68. ב-1974 היא ניצחה במשחקי אסיה שהתקיימו בטהרן עם שיא ישראלי חדש – 1.78 מ'.
אחת ההשפעות הדרמטיות של סגנון הפוסברי הייתה על תחרות הקרב-5 לנשים, מקצוע הקרב-רב בו התחרו הנשים עד שב-1981 הוא הוחלף בקרב-7. המנצחת בתחרות קרב-5 במשחקי מינכן 1972 הייתה מרי פיטרס מבריטניה שעברה במינכן גובה של 1.82 בסגנון פוסברי. פיטרס הייתה אז בת 33. במשחקי מקסיקו סיטי היא עברה רק גובה של 1.53 במסגרת הקרב-5 ובמשחקי טוקיו 1964 היא קפצה לגובה של 1.60. המתחרה העיקרית של פיטרס, היידה רוזנדהאל מגרמניה המערבית, לא אימצה את סגנון פוסברי ועברה בקרב-5 במינכן 1972 רק 1.65 בסגנון גלילת בטן. בסיום התחרות התברר כי פיטרס צברה בסך הכל 4801 נקודות (לפי הניקוד שהיה מקובל אז) בעוד רוזנדהאל צברה רק 10 נקודות פחות – 4791. רוזנדהאל הייתה אז שיאנית העולם בקפיצה לרוחק וגם רצה מעולה ל-200 מטר. בתחרות הקרב 5 במינכן 1972 הישגיה במקצועות אלה היו 6.83 מטר ו-22.96 שניות לעומת 5.98 ו-24.08 של פיטרס. לו הייתה רוזנדהאל עוברת את הגובה בו היא נכשלה – 1.68 מ' היא הייתה צוברת עוד 30 נקודות (915 נק' על הישג של 1.68 לעומת 885 נק' על 1.65) והייתה מנצחת בתחרות. לפני מספר שנים ביקרה רוזנדהאל בישראל והרצתה בכנס שהתקיים במכללה וינגייט. בהפסקת הקפה שאלתי אותה למה היא לא למדה את סגנון פוסברי והתשובה שלה הפתיעה אותי: היא אמרה כי במקום בו היא התאמנה לא היה עדיין מזרן נחיתה!
במהלך שנות השבעים עדיין ניטשו ויכוחים אם סגנון פוסברי עדיף על סגנון גלילת הבטן אבל בשנות ה-80 הפך כבר סגנון הגלילה לסגנון נדיר ביותר. האתלט הבכיר האחרון שהשתמש בסגנון היה האלוף האולימפי בקרב-10במשחקי סיאול 1988, כריסטיאן שנק ממזרח גרמניה, שעבר בגלילת בטן במסגרת קרב-10 גובה של 2.27 מטר.


למה כולם עברו לקפוץ בסגנון פוסברי?

רק ממש לפני משחקי מקסיקו סיטי 1968 עברו להשתמש במזרנים עבים כמשטחי הנחיתה לקפיצה לגובה. לפני כן הנחיתה הייתה על חול, נסורת או ערימות ספוגים קטנים. הכנסתם לשימוש של מזרני הנחיתה העבים אפשרה לפוסברי לפתח את הסגנון שלו. הסגנון הזה מאפשר גם הרצה מהירה והוא הרבה יותר פשוט ללימוד מאשר סגנון גלילת בטן, בו השתמשו רוב הגברים שהתמחו בקפיצה לגובה (חלק מהנשים עדיין קפצו בסגנון מספרת כמו למשל יולנדה באלאס מרומניה ששיאה האחרון – 1.91 מ', החזיק מעמד מ-1961 עד 1971). סגנון גלילת הבטן דורש תכונות יותר אקרובטיות מהקופצים מאשר סגנון פוסברי. חשוב לזכור גם שמאז 1968 התרחב מאד גם השימוש במה שאפשר לכנות בעדינות "עזרים ארגוגניים" ובלשון יותר בוטה - אמצעים כימיים המיועדים לפיתוח השרירים כמו הורמונים ממשפחת הסטרואידים האנאבוליים והורמון הגדילה. יש כמה וכמה קופצים לגובה (כמו גם אתלטים העוסקים במקצועות אחרים) שהושעו מתחרויות והישגיהם נמחקו מאחר שבבדיקות נמצא שהשתמשו באמצעים כאלה. השימוש בחומרים אלה, המכונים לעתים קרובות "סמים", תרם גם הוא להתקדמות בהישגים של חלק מהאתלטים.

הטענה כאילו בסגנון פוסברי מרכז הכובד עובר מתחת לרף


לא פעם נשמעת הטענה כאילו יתרונו הגדול של סגנון פוסברי הוא בכך שהוא מאפשר למרכז הכובד (מרכז המסה) של הקופצים לעבור מתחת לרף. טענה זו נבדקה פעמים רבות ולא נמצאה כנכונה. הנה למשל נתונים שנאספו במחקר שניתח את ביצועי הקופצים לגובה באליפות העולם באולם בשנת 2018:

קופץהישג בתחרותגובה שיא מרכז הכובדהפרש בסנטימטרים
LYSENKO2.362.4711
BARSHIM2.332.3714
PRZYBYLKO2.292.323
KYNARD2.292.345
BEDNAREK2.252.316
NEDASEKAU2.22.310
THOMAS2.22.3212
WANG2.22.222
GRABARZ2.22.3111
IVANOV2.22.266
WILSON2.22.277

כפי שניתן לראות בטבלה, בכל המקרים שנבדקו, מרכז הכובד של הקופצים מגיע לגובה גבוה מזה שמוצב בו הרף, שהקופצים חלפו מעליו בהצלחה.
גובהו של דיק פוסברי היה 1.93 ומשקלו לפני משחקי מקסיקו-סיטי 1968 עמד על 83 ק"ג.


התקדמות הישגיו של דיק פוסברי בקפיצה לגובה

שנהגיל כיתההישג בקפיצה לגובה במטריםהישג בקפיצה לגובה במידות אמריקאיות (פיט+אינץ')
195811ה'1.163 פיט ו-10 אינץ'
195912ו'1.374 פיט ו-6 אינץ'
196013ז'1.424 פיט ו-8 אינץ'
196114ח'1.474 פיט ו-10 אינץ'
196215ט'1.625 פיט ו-4 אינץ'
196316י'1.775 פיט ו-10 אינץ'
196417יא'1.916 פיט ו-3.5 אינץ'
196518יב'26 פיט ו-7 אינץ'
196619שנה ראשונה במכללה2.016 פיט ו-7.5 אינץ'
196720שנה שנייה במכללה2.16 פיט ו-10.75 אינץ'
196821שנה שלישית במכללה2.247 פיט ו-4.25 אינץ'
196922שנה רביעית במכללה2.197 פיט ו-2.5 אינץ'
1971242.13

תוצאות תחרות הקפיצה לגובה לגברים במקסיקו סיטי 1968

מקוםשםמדינה22.032.062.092.122.142.162.182.22.222.242.29תוצאה
1st place, gold medalist(s)Dick Fosburyארה"בooooooxxoxxx2.24
2nd place, silver medalist(s)Ed Caruthers ארה"בoxxoxxooxoxxx2.22
3rd place, bronze medalist(s)Valentin Gavrilovברה"מooooooooxxx2.2
4Valery Skvortsovברה"מoxooxxooxxoxxx2.16
5Reynaldo Brownארה"בoooxxx2.14
6Giacomo Crosaאיטליהoxooooxxx2.14
7Gunther Spielvogelמערב גרמניהooxxoxoxxx2.14
8Lawrie Peckhamאוסטרליהoooxoxxx2.12
9Robert Sainte-Roseצרפתoooxxx2.09
9Ingomar Sieghartמערב גרמניהoooxxx2.09
11Luis María Garrigaספרדoooxxoxxx2.09
12Ahmed Senoussiצ'אדxoxxoxxx2.09
13Miodrag Todosijevićיוגוסלביהooxxx2.06

התחרות נערכה בתאריך 20.10.1968, היום האחרון למשחקי מקסיקו 1968. ביום זה נערכו בין היתר ריצת המרתון ומקצי הגמר במירוצי השליחים. תחרות הקפיצה לגובה נמשכה למעלה משלוש שעות וטקס הענקת המדליות לקופצים היה אחרון הטקסים. במסיבת העיתונאים שנערכה אחרי התחרות בכפר האולימפי אמר נציג הוועדה המארגנת לכתבים שחיכו למנצחים: "רבותי, אני מצטער, הקופצים לגובה עייפים מדי מכדי לשוחח אתכם, אבל מנצחי המרתון יגיעו לכאן בעוד שעה קלה…".

מקורות:

1.BIOMECHANICAL REPORT FOR THE WORLD INDOOR CHAMPIONSHIPS 2018 High Jump Men. Dr Gareth Nicholson, Dr Tim Bennett and Dr Athanassios Bissas Carnegie School of Sport.


2.Dick Fosbury — High Jump History’s Revolutionary
March 28, 2023 by Track and Field News


יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן