שימוש בתרופות ובתוספים במונדיאל 2018

תקציר מחקר שהתפרסם ב- BMJ Open Sport & Exercise Medicine

בטורניר גמר גביע העולם בכדורגל (המונדיאל) נדרשים רופאי הנבחרות לדווח על כל התרופות והתוספים שנוטלים השחקנים. בטורניר בשנת 2018 השתתפו 32 נבחרות מכל יבשות תבל. בשלב הבתים חולקו הקבוצות לשמונה בתים, 4 נבחרות בכל בית והתקיימו בו 48 משחקים. 2 הראשונות מכל בית העפילו לשלב "המפסיד יוצא" (נוקאאוט) שבו התקיימו 16 משחקים נוספים (כולל המשחק על מקום 4-3). הסגל של כל נבחרת מנה 23 שחקנים. טבלה מספר 1 מפרטת את שיעור נטילת התרופות.

תרופה	מספר נטילות בטורניר	ממוצע לשחקן למשחק	ממוצע לשחקן לטורניר	אחוז השחקנים שנטלו את התרופה בכל משחק	אחוז השחקנים שנטלו את התרופה בטורניר
כל התרופות	3123	0.72	1.32	39	54
NSAIDs	820	0.28	0.52	24	40
זריקות של גלוקוסטרואידים ומאלחשים מקומיים	27	0.01	0.02	1	2
Analgesics	292	0.1	0.19	10	17
β-2 agonists	20	0.01	0.01	1	1
אנטי היסטמינים	103	0.03	0.0.4906	3	5
תרופות אחרות	861	0.29	0.49	29	53

כפי שניתן לראות בטבלה 54% משחקנים לקחו לפחות תרופה אחת בכל הטורניר ו-39% לקחו תרופה לפני כל משחק (בחישוב נלקחו בחשבון גם השחקנים שלא שותפו במשחק). שיעור השחקנים שלקחו תרופה כלשהי לפני משחק עלה מ-32% בשלב הבתים ל-47% בשלב הנוקאאוט. בנוסף לתרופות דווחו 1311 מקרים של נטילת תוספי תזונה (כל נטילת תוספים לפני משחק נרשמה כאחת אפילו אם השחקן נטל מספר תוספים לפני אותו המשחק).

הבדלים לפי פדרציות

טבלה 2 מפרטת את ההבדלים בנטילת התרופות לפי הפדרציות האזוריות

יבשת	מספר נטילות בטורניר	ממוצע לשחקן למשחק	ממוצע לשחקן לטורניר	אחוז השחקנים שנטלו תרופה בכל משחק	אחוז השחקנים שנטלו תרופה בטורניר
אסיה	297	0.81	1.39	35	47
אפריקה	166	0.48	0.88	32	46
אירופה	998	0.66	1.17	35	49
צפון אמריקה והקריביים	226	0.98	1.83	53	74
דרום אמריקה	436	0.9	1.84	51	77

היו גם הבדלים בין הנבחרות השונות כאשר בחלק מהן כל השחקנים נטלו תרופות ובנבחרת אחת רק שחקן אחד נטל תרופה, פעם אחת בלבד. היה מקרה בו כל השחקנים בנבחרת נטלו את אותה התרופה (פרצטמול, נחשב כאן בקבוצת Analgesics) ואת אותו התוסף לפני משחק מסוים. שני שחקנים נטלו 12 תרופות שונות במהלך הטורניר, אחד מהם נטל 9 תרופות שונות בשלושה הימים שקדמו למשחק מסוים. חצי מהשחקנים בטורניר היו מעל גיל 28. אלה נטלו בממוצע יותר תרופות מהשחקנים שהיו מתחת לגיל 28.

נטילת תרופות יחסית לטורנירים קודמים

טבלה מספר 3 מפרטת את נטילת התרופות יחסית לטורנירים הקודמים

	2002	2006	2010	2014	2018
כל התרופות	1335	1257	1418	1168	1136
NSAIDs	960	855	1020	902	721
זריקות של גלוקוסטרואידים ומאלחשים מקומיים	120	103	96	103	26
Analgesics	131	108	189	160	282
β-2 agonists	34	31	58	19	20
אנטי היסטמינים	60	106	64	70	95
תוספי מזון	925	1041	1019	930	1311

כפי שניתן לראות בטבלה 3, מספר נטילת התרופות היה נמוך יותר מאשר בארבעת הטורנירים הקודמים. גם מספר מקרי השימוש ב- NSAIDs היה נמוך יותר וזאת אולי בגלל הפרסומים המתריעים על הסיכונים שבנטילת תרופות מקבוצה זו. אפשרות אחרת לסיבה בירידת שיעור נטילת התרופות היה ירידת בשיעור מקרי הפציעות. בטורניר בשנת 2014 מספר הפציעות הממוצע למשחק היה 1.7 והוא ירד ל-1.4 בטורניר של 2018. למרות הירידה, מחברי המאמר כותבים ששיעור זה הוא עדיין גבוה. העלייה בשיעור השימוש ב- Analgesics קשורה אולי לירידה בשיעור השימוש ב- NSAIDs כתרופות להקלה על כאבים.

סיבות אפשריות להבדלים בין הנבחרות השונות

יכולות להיות כמה סיבות להבדלים בנטילת התרופות בין הנבחרות השונות: א) אמינות הדיווח של הרופאים; ב) הבדלים תרבותיים והנחיות של רופאי הקבוצה; ג) מספר המשחקים של הנבחרת בטורניר. יש נבחרות ששיחקו רק 3 משחקים בטורניר והקבוצות שדורגו בארבעת המקומות הראשונים שיחקו 7 משחקים. ככל שעולה מספר המשחקים כך עולה שיעור נטילת התרופות. ד) הגיל הממוצע של השחקנים בנבחרת. ככל שעולה הגיל הממוצע כך עולה גם שיעור נטילת התרופות.
הממצא כי הייתה עלייה בנטילת תוספי התזונה יכול להיות מוסבר בכמה דרכים: א) דיווח אמין יותר. החוקרים מציינים כי מאחר שתוספים אינם תרופות יכול להיות שחלק מהשחקנים נוטלים אותם ללא ידיעת רופאי הנבחרת. ב) סיבות מסחריות – חלק מהשחקנים אולי נוטלים תוספים כי הם (או אנשים בצוות הנבחרת) מאמינים כי הם עוזרים לשפר ביצועים במשחק ולעזור בהתאוששות ממשחקים קודמים אך יש גם שחקנים המפרסמים בתשלום תוספים מסוימים ואולי גם מעלים דיווחים על כך ברשתות החברתיות. על השחקנים לדעת כי התוספים עלולים להכיל בין מרכיביהם חומרים האסורים בשימוש, אפילו אם חומרים אלה לא רשומים ברשימת המרכיבים שעל אריזת התוסף. במשחקי המונדיאל של שנת 2018 לא דווח על מקרים של שחקנים שנכשלו בבדיקות סימום אך בעבר (גם בליגה הישראלית…) היו מקרים בהם שחקנים נטלו תוספים ואחר כך נכשלו בבדיקות סימום.

מקור:

Oester C, Weber A, Vaso M. Retrospective study of the use of medication and supplements during the 2018 FIFA World Cup Russia. BMJ Open Sport & Exercise Medicine 2019;5:e000609. doi: 10.1136/bmjsem-2019-000609

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן