הצלחה בספורט כנערים וכבוגרים

תקציר מטה-אנליזה של מחקרים בנושא

המאמר סוקר תוצאות של 71 מחקרים בנושא שנערכו בין השנים 2020-1998 שבהם נתונים על 9241 ספורטאים. 219 מהספורטאים זכו בתארים אולימפיים או הוכתרו כאלופי עולם או אלופי יבשת. 812 מהספורטאים דורגו בין עשרת הראשונים באליפות בין לאומית גדולה. נשים היוו 33% מהמדגם. 24% מהספורטאים היו מענפים בהם יש תוצאות "מדידות" ביחידות זמן, מרחק או משקל כמו: אתלטיקה, שחייה, הרמת משקולות וחתירה. 67% מהספורטאים היו מענפי כדור או מחבט כמו כדורגל, כדורסל וטניס. 2% מהספורטאים היו מענפי אומנויות לחימה כמו ג'ודו, סיוף והיאבקות, 6% מהספורטאים היו מעפים אסתטיים כמו התעמלות, החלקה אמנותית וקפיצה למים ו-2% נוספים מענפים אחרים כמו: קרב חמש מודרני וקפיצות סקי. שני מחקרים כללו מידע על ספורטאים פאראלימפיים. לכדורגלנים גברים היה ייצוג יתר במדגם והם והיוו 65% מהגברים. הגדרת גיל הנוער הייתה בהתאם לנהוג בכל ענף ספורט כך למשל שחייניות נחשבו כנערות עד גיל 17, שחקני בייסבול עד גיל 18 ואתלטים עד גיל 19. 5690 מהנכללים במדגם (62%) היו בגיל הנוער ושאר 3551 הנכללים במדגם (38%) היו ספורטאים בוגרים. בהתאם להישגיהם חולקו הספורטאים ל-4 רמות: א. "רמה עולמית" – ספורטאים שדורגו לפחות בין העשרה הראשונים באליפות גדולה כבוגרים או כנערים. בקטגוריה זו נכללו 812 בוגרים ו-191 נערים. ב. "רמה לאומית" ספורטאים שלא נכללו בקטגוריה של רמה עולמית אך היו בין העשרה הטובים במדינה או שיחקו בליגה הראשונה במדינה. בקטגוריה זו נכללו 1496 בוגרים ו-3322 נערים. ג. "רמה מחוזית" – ספורטאים ששיחקו בליגות משנה במדינותיהם או היו מתחת ל-10 הראשונים במקצוע שלהם. בקטגוריה זו היו 764 בוגרים ו-1777 נערים. ד. "רמה מקומית" – ספורטאים ברמה נמוכה עוד יותר. בקטגוריה זו היו 479 בוגרים ו-400 נערים.

ממצאים עיקריים

א. השתתפות באימוני ספורט כנערים קשורה להישגים ספורטיביים כבוגרים.
ב. יחסית לספורטאים בקבוצת "רמה לאומית", הספורטאים ב"רמה עולמית" עסקו בגיל הנוער ביותר ענפי ספורט והתחיל להתמחות בענף העיקרי שלהם בגיל מאוחר יותר.
ג. הספורטאים ב"רמה עולמית" הגיעו לנקודות ציון משמעותיות בקריירה הספורטיבית (כמו זימון ראשון לנבחרת הלאומית, השתתפות ראשונה באליפות גדולה וכדומה) בקצב איטי יותר מאשר ספורטאים שהצטיינו בגיל הנוער.
ד. לעיסוק החובבני (משחקים עם חברים שלא במסגרת תחרותית מסודרת) בענפי ספורט שונים (הענף העיקרי או ענפים אחרים) הייתה רק השפעה זניחה על הישגים בגיל הנוער והבוגרים.
ה. מספר גורמים כמו גיל התחלת אימונים, גיל הגעה לנקודות ציון בקריירה, כמות האימונים בענף העיקרי וכמות האימונים בעפים אחרים נמצאו קשורים זה בזה.
ו. כמות האימונים בענף הספורט העיקרי תרמה לעליית הרמה רק עד לרמה הלאומית. אלה שהגיעו לרמה העולמית התאמנו פחות לאורך הקריירה הספורטיבית שלהם בענף העיקרי שלהם יחסית לאלה שהגיעו לרמה הלאומית.
ז. קצב ההתקדמות בהישגים בגיל הנוער של הספורטאים שהגיעו לרמה לאומית היה מהיר יותר מקצב ההתקדמות של אלה שהגיעו לרמה עולמית. אלה שהצטיינו בגיל צעיר (כנראה בשל אימונים אינטנסיביים) הצטיינו בדרך כלל בגיל הנוער אך כבוגרים הגיעו ברובם לא יותר מאשר לרמה לאומית. לעומת זאת אלה שהגיעו לרמה עולמית התקדמו פחות בגיל הנוער וזכו לפחות הצלחות בגיל זה.

בניסיון להסביר את הממצאים מביאים המחברים מספר תיאוריות שהוצעו בעבר המבוססות על ממצאים:

2. עיסוק במספר ענפי ספורט כילדים וכמתבגרים מצמצם את הסיכון לפציעות שחיקה גופניות ולשחיקה נפשית.
3. עיסוק במספר ענפי ספורט בגיל הילדות וההתבגרות מגדיל את הסיכוי למציאת ענף הספורט המתאים ביותר לאותו ספורטאי. מתיאוריה זו משתמע בין היתר כי אותם ספורטאים מעטים ברמה עולמית שהצטיינו באותו ענף ספורט בגיל צעיר מאד היו מוכשרים מאד במספר ענפי ספורט או שהגיעו במזל לענף הספורט המתאים להם ביותר.
4. נסויות מגוונות הכוללות בין היתר משימות, סיטואציות ושיטות אימון, מרחיבות את פוטנציאל הלמידה לטווח ארוך. תיאוריה זו נתמכת בין היתר מן הממצא ממחקר זה כי התנסות חובבנית בענפי ספורט לא תרמה להצלחה בענף ספורט אחר אבל לאימונים מסודרים במספר ענפים הייתה תרומה להצלחה בתקופה מאוחרת יותר.

מקור:

Barth, M., Güllich, A., Macnamara, B.N. et al. Predictors of Junior Versus Senior Elite Performance are Opposite: A Systematic Review and Meta-Analysis of Participation Patterns. Sports Med (2022). https://doi.org/10.1007/s40279-021-01625-4

יש לך שאלה למומחים של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט? אין צורך להתבייש, רק ללחוץ כאן